1. בפניי בקשה להורות על מינוי מומחים בתחום הנוירולוגי והפסיכיאטרי לתובעת 2 (להלן: "התובעת").

לטענת התובעת נותרו לה נכויות צמיתות הן בתחום הנוירולוגי והן בתחום הפסיכיאטרי וזאת בעקבות פגיעותיה בתאונת דרכים בה נפגעה ביום 21.5.07.

2. כתמיכה לבקשתה הפנתה התובעת למסמכים הרפואיים שצורפו לבקשה המקורית למינוי מומחים שהגישה ביחד עם כתב התביעה, לתשובותיו לשאלות הבהרה של המומחה הרפואי, ד"ר הימלפרב, א.א.ג., שמונה מטעם בית משפט מהן עולה כי את התלונות של התובעת בדבר עייפות, חולשה, התעלפויות, סחרחורת סיבובית, כאבי ראש וחוסר משקל יש להפנות למומחה נוירולוג.

3. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן המומחה לא המליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, ובכל מקרה גם מהמסמכים הרפואיים עליהם מסתמכת התובעת לא עולה כי קיימת ראשית ראיה, לא למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי ולא למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

מדובר במסמכים בודדים משנת 2007 ומסמך אחד מ- 2005. לשון אחר, לטענת הנתבעות לא הוכח קיומו של רצף טיפולים כנדרש על ידי הפסיקה.

4. לאחר שעיינתי בבקשה בתגובה לה ובתגובה לתגובה וכן בחוות דעתו של ד"ר הימלפרב בתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמסמכים הרפואיים שצורפו לכתב התביעה ולבקשה אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל, אם כי בסייגים.

מומחה נוירולוגי

5. עיון בתיעוד הרפואי מלמד כי כבר בתעודת חדר המיון מיום התאונה נרשם כי התובעת חשה בלחץ בראש. גם מיתר המסמכים שצורפו עולה כי התובעת סובלת מסחרחורות ומכאבי ראש וכפי שציין המומחה בתשובותיו מדובר בתלונות שתועדו בזמן אמת.

הגם שמדובר בתלונות מועטות עדיין בהתאם לפסיקה הנוהגת [(ראה רע"א 3007/12 פלונית נגד הראל - (פורסם בנבו 30.5.12) ] הרי שעל בית המשפט לנקוט משנה זהירות בכל הקשור למינוי מומחה מטעמו:

"... התובע - הניזוק אינו יכול להוכיח את מצבו הרפואי אלא באמצעות מומחה שבית המשפט ימנה. על בית המשפט להישמר מלנעול את הדלת בפני התובע. דחיית בקשה למינוי מומחה, כמוה במידה מסוימת, כדחיית התביעה (או חלקה הנוגע לנכות מסוימת)"

6. לכל האמור מתווספת גם תשובתו של ד"ר הימלפרב אשר אין מחלוקת כי בה לבדה לא די כדי לקבל את הבקשה. אולם תשובתו כאמור ביחד עם התיעוד הרפואי מהמועד הסמוך לתאונה כמפורט לעיל די בהם כדי להוות את ראשית הראיה לכאורה כנדרש.

7. לאור כל האמור ראיתי למנות מומחה נוירולוג. יחד עם זאת מאחר ועל בית המשפט לדאוג לאינטרסים של הצדדים כולם, הרי שמשעה שמדובר בתיעוד רפואי דל מצד אחד, ובמצב בו כבר מונה מומחה אחד במימונה של הנתבעת מבלי שנקבעה נכות צמיתה מצד שני, נדמה כי האיזון הנכון הוא זה ולפיו ימונה מומחה נוירולוג כמבוקש אך בשכר טרחתו תישא התובעת.

מומחה פסיכיאטר

8. לאחר שעיינתי בכל התיעוד הרפואי ומשעה שלא צורף ולו מסמך רפואי אחד ממנו ניתן ללמוד כי התובעת ביקרה אי פעם אצל פסיכיאטר מאז התאונה ובעקבותיה, הרי שלעת הזו לא מצאתי להיעתר לבקשה למינוי מומחה שכזה.

9. הבקשה למינוי פסיכיאטר נדחית אפוא.

סוף דבר:

10. אני ממנה מומחה בתחום הנוירולוגי. בשכ"ט המומחה בשלב זה תישא התובעת. החלטה בדבר זהות המינוי נשלחת במקביל בדואר למומחה ולצדדים.

11. הבקשה למינוי פסיכיאטר בשלב זה נדחית.

12. הצדדים יפעלו להגשת תחשיבי נזק בהתאם להחלטתי מיום 23.10.12 וזאת לישיבה הקבועה ליום 23.10.13.

13. המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י"ז אדר תשע"ג, 27 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.