1. התובע הגיש כתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר, ובו טען כי הנתבע נותר חייב לו 2,287 ₪, בגין חומרי בניין אותם הוא רכש ממנו. בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובע הוא שחייב לו 5,086 ₪ בגין עבודות שהנתבע ביצע עבורו.

2. בישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 19/6/13 פתח הנתבע בהבאת ראיותיו, לאחר שהודה כי הוא חייב לתובע את סכום התביעה, וטען את טענת הקיזוז.

3. להוכחת חובו של התובע כלפיו, הציג הנתבע שני פתקים שנכתבו בכתב ידו של התובע, ואשר – לטענת הנתבע – היוו התחייבות של התובע לשלם לו בגין עבודות כאמור, וטען כי הם נכתבו לאחר שבוצעו העבודות על ידו.

4. התובע העיד כי אמנם חתם על שני הפתקים (מוצגים נ/1 – נ/2) , אולם כפר בכך שהם נכתבו ונחתמו לאחר ביצוע העבודות. התובע טען כי העבודות לא בוצעו כלל על ידי הנתבע, וכי הוא חתם על הפתקים עובר לביצוע העבודות, בשלב בו סוכם כי הן תבוצענה על ידי הנתבע.

5. מלבד עדויות התובע והנתבע לא נשמעו עדים נוספים. הנתבע לא הוכיח עדיפות גרסתו על פני גרסת התובע במחלוקת על מועד רישום הפתקים ועל עצם ביצוע העבודות עבור התובע.

לאור האמור לעיל, דין התביעה להתקבל.

6. בישיבה ביום 11/12/12 לא התייצב הנתבע, ובהחלטתי מאותו יום הוא חוייב לשלם לתובע הוצאות בסך 2,000 ₪ ללא קשר לתוצאה בהליך העיקרי. הנתבע הגיש בקשה לביטול החיוב בהוצאות, וטען כי לא קיבל זימון לדיון באותו יום.

מאחר ובתיק בית המשפט לא מצאתי כי הומצא זימון לנתבע להתייצב לישיבה ביום 11/12/12. לפיכך הנני מורה על ביטול סעיף 2 להחלטתי מאותו יום – דהיינו , חיוב הנתבע בהוצאות ביום 11/12/12 מבוטל.

ככל שנקט התובע בהליכי הוצאה לפועל לגביית ההוצאות על פי אותה החלטה – עליו לסגור את תיק ההוצאה לפועל תוך 7 ימים ממועד קבלת פסק דין זה לידיו.

7. לאור האמור בסעיף 5 לעיל, הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. 2,287 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

ב. הוצאות משפט בסך כולל של 400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק החל מהיום.

פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ג, 19 יוני 2013, בהעדר הצדדים.