וועדת עררים ת-א לפי חוק נכי רדיפות הנאצים

זהו ערר על סירוב המשיבה להכיר במחלת הסוכרת ממנה סובלת העוררת כקשורה לרדיפות. על פי התיעוד הרפואי שבפנינו, כולל החומר שהתקבל מקופ"ח, התגלתה המחלה אצל העוררת לכל המוקדם בשנת 1993. בהיות העוררת שייכת למעגל השני של הניצולים, הרי שלפי הקריטריונים שקבעה וועדת שני עליה להציג תיעוד רפואי המצביע על פרוץ המחלה עד שנת 1985.

העוררת טוענת כי מחלת הסוכרת התגלתה אצלה עוד בהיותה בגיל צעיר – בת 31 היינו זמן רב לפני 1985 אולם אין בידה כל תיעוד רפואי התומך בדבריה.

על הגילוי המוקדם של המחלה סיפרה העוררת לד"ר סיני, רופא עיניים אצלו טופלה, כי פרופ' גלמן, מנהל מחלקת נשים בבי"ח (לא צויין איזה בי"ח) בדק אותה בהיותה בת 31 וקבע כי בדיקת העמסת הסוכר שלה אינה תקינה ומצביעה על נטייה לסוכרת והמליץ לה על דיאטה ומעקב. דברי העוררת נרשמו ע"י ד"ר סיני, ראה מסמך רפואי מיום 14.2.11.

כפי שציינו אין כל מסמך רפואי שניתן ע"י פרופ' גלמן המתעד את ערכי הסוכר לפיהם ניתן להגיע לאבחנה של קיום מחלת סוכרת.

לאור האמור לעיל, אנו דוחים את הערר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בשאלה משפטית בלבד.

ניתן היום, י' חשון תשע"ד, 14 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.