1. לפנינו תביעת התובע, מר זידאן עלי מסעוד, להשלמת הבטחת הכנסה.
2. תביעתו של התובע לקבלת גמלה להבטחת הכנסה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 19.5.2009, מן הטעם שהכנסותיו מנכסים עולות על שיעור הגמלה המירבית שנקבעה בחוק.

אלה העובדות החשובות לענייננו:

1. התובע תושב המועצה המקומית ערערה.
2. לתובע זכות בעלות בנכס בגוש 12169 חלקה 80 ששטחו שנוי במחלוקת בין הצדדים: לטענת התובע השטח שבבעלותו הוא 193 מ"ר ולטענת הנתבע, בהתבסס על שומה שנערכה מטעמו השטח הוא 488 מ"ר (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 13-17; להלן- "המקרקעין" ו/או "הקרקע").
3. הגב' דגנית כהן, מנהלת מדור גמלאות בסניף הנתבע בחדרה, מציינת בתעודת עובד ציבור מיום 26.7.2010 (מוצג נ/2) (להלן- תעודת עובד הציבור), בין השאר את הדברים הבאים:
   1. התובע הגיש תביעה לקצבת זקנה ותביעה להשלמת הכנסה ביום 4.2.2009.
4. בבדיקת נכסים נמצא כי פרט לדירת המגורים, בה גר התובע ושלא נלקחה בחישוב, יש 4 יחידות נוספות:
   • • 1. קומת עמודים סגורה.
       2. דירה בקומת קרקע, בשלבי בנייה.
       3. דירה בקומה א', בשלבי בנייה.
       4. דירה בקומה א', בה מתגורר הבן נאדים.
5. הואיל ונכסים 1-3 לא מאוכלסים נלקח מלוא שוויים (שווי עלות הבנייה + שווי זכויות הבנייה) בעת חישוב הכנסתו של התובע. בנכס הרביעי מתגורר הבן נדים וטרם חלפו 5 שנים מהיום בו נכנס לגור בנכס וכן לא רשם את הנכס על שמו, ולכן נלקח שווי זכויות הבנייה.
6. שמאי מוסמך קבע את שווי הנכסים, בסכום של 453,000 ₪.

8% מסכום זה בחלוקה ל- 12 מניב הכנסה של 3,020 ₪.

גובה קצבת הזקנה של התובע, נכון לחודש 1/09- 3,170 ₪

סך ההכנסה החודשית של התובע היא 6,190 ₪

גובה הכנסה מינימלית מובטחת, נכון ל 1/2009- 3,511 ₪

הואיל וגובה הכנסתו החודשית של התובע גדול מגובה ההכנסה המינימלית המובטחת, אין לתובע זכאות להשלמת הכנסה. בנוסף, נרשם כי על פי חישוב הנכסים אין זכאות להשלמת הכנסה גם אם לוקחים רק את שווי זכויות הבניה של הנכסים.

1. הנתבע בדחותו את תביעת התובע, התבסס על שומה מטעמו שנערכה ביום 8.5.2009 (להלן - השומה; מוצג נ/5) על ידי שמאי מקרקעין, מר דורון חזיזה (להלן- השמאי). השמאי העריך את שווי הבנייה ושווי זכויות הבנייה של הנכסים לעיל ורשם את השווי בשומה, אולם בעת עדותו, שניתנה ביום 5.7.2011, אמר כי נפלה טעות סופר בחישוב שערך בשומה ומסר את הנתונים הנכונים (ר' עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 4-13; מוצג נ/6). נוכח האמור, יש לשנות בהתאם לעדותו, את הנתונים שבבסיס החישוב שנערך בתעודת עובד הציבור.
2. הנתבע הגיש פלט נדל"ן ממס רכוש, מיום 9.12.2008 (מוצג נ/1) ולפיו פרטי הזכויות במקרקעין הרשומים על שם התובע בגוש 12169 חלקה 80, הם: דירת מגורים, וכן, על פי היתר הבנייה תוקם קומה נוספת בה יתגורר הבן נדים, וזאת על פי תצהיר שנערך בפני עו"ד ביום 1.3.2009.

הנתבע הגיש פלט נדל"ן נוסף ממס רכוש ולפיו, נכון ליום 19.6.2011, אין נכסים הרשומים על שם הבן נדים (מוצג נ/3).

בנוסף, הגיש הנתבע הצהרת תובע בשאלון נכסים בו הצהיר התובע כי נבנו דירות נוספות בסמוך/ליד דירתו (מוצג נ/4).

1. התובע הציג אישור מטעם ראש מועצת ערערה (מוצג ת/2), בה הוא מתגורר, ולפיו הוא מחזיק בדירת מגורים בגוש 12169, חלקה 80, והוא משלם למועצה מים וארנונה משנת 1972, עבור 69 מ"ר בלבד.
2. התובע הגיש עדותו הראשית בתצהיר (מוצג ת/1), עליו נחקר בחקירה נגדית. מטעם הנתבע העידו בבית הדין השמאי והגב' דגנית כהן.
3. התובע טוען, כי בחזקתו רק דירת מגוריו, בשטח של 69 מ"ר, ובדירה שמעליו גר בנו נדים, אשר בנה את שאר הנכסים, השייכים לו, ולכן בעת חישוב הכנסתו החודשית וזכאותו לגמלת הבטחה אין להתחשב בנכסים שמעבר לדירת מגוריו.

הנתבע טוען מנגד, כי בחישוב זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, יש לקחת בחשבון הכנסות מנכסים אלה, וכי שוויין של ההכנסות עולה על סכום הגמלה.

דיון והכרעה

1. הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה קמה מכוח הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: החוק). בסעיף 5(א) נקבע שיעור הגמלה לזכאי שאין לו הכנסה ובסעיף 5(ב) לחוק נקבע כי זכאי שיש לו הכנסה, לא יקבל את מלוא שיעור הגמלה שהוא זכאי לה, אלא רק את ההפרש בין שיעור הגמלה שהיה זכאי לה לולא הכנסתו- לבין הכנסתו.

הכנסה מהי? בסעיף 9(א)(4) לחוק נקבע, כי לצורך החוק "הכנסה" משמעה, בין היתר, הכנסה מהמקורות המפורטים בס' 2 לפקודת מס הכנסה, לרבות:

"(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".

עוד נקבע כי "נכס" לעניין סעיף זה, כולל "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין...ולמעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח...".

בתקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב-1982 (להלן- התקנות) נקבע:

"10. הכנסה מנכס

(א) כהכנסה חודשית מנכס יראו סכום השווה ל- 8% משוויו מחולק ב- 12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל — לפי הסכום הגבוה יותר.

(ב) שווי הנכס לענין תקנת-משנה (א) ייקבע בהתאם לשומה או לקביעה האחרונה שנעשתה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א–1961, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, ובמיטלטלין — גם לפי הצהרת התובע בכתב, הנתמכת בתעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי — הכל לפי בחירת המוסד לביטוח לאומי."

תקנה 11 לתקנות, דנה בהעברת נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של תובע גמלה או של בן זוגו, לאדם אחר, ללא תמורה או בתמורה סמלית, וכך נקבע:

"הועבר נכס, שהיה בבעלותו או בחכירתו של התובע גימלה או של בן זוגו, לאדם אחר ללא תמורה או בתמורה סמלית, יראו את הנכס כשייך למעביר הנכס-

(1) אם הנכס הועבר תוך חמש שנים שלפני מועד הגשת התביעה לגימלה"

(2) אם הנכס הועבר לילדו, כל עוד הוא ילד הנמצא בהחזקתו, אף אם חלפו יותר מחמש השנים האמורות בפסקה (1)."

1. אין מחלוקת כי הנכסים נמצאים על קרקע שבבעלות התובע, וכי בנו נדים ומשפחתו מתגוררים באחד מהנכסים, בדירה שמעל דירת מגוריו של התובע. המחלוקת בתיק דנן נסבה כולה סביב השאלה - האם בחישוב הכנסותיו של התובע, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, יש להביא בחשבון את שווי ה"נכסים" או שמא אלה הועברו לבנו.
2. התובע טוען כי מלבד דירת מגוריו, כל שאר הנכסים אינם שייכים לו, אלא לבנו נדים. בעדותו סיפר כי בעזרת מענק בסך של 22,000 ₪, שקיבל ממשרד הבריאות בעקבות נכות שיש לו ובגינה אינו יכול להעלות במדרגות, הוא שיפץ וסגר את כל הבית ועבר להתגורר בקומה תחתונה. בדירה שמעליו, שבעבר התגורר בה, גר כעת בנו נדים עם משפחתו. בנו הוא שהרחיב את הדירה והוסיף חדר ומרפסת. בנוסף, הוא נדרש לבנות מקלט לשם קבלת אישור להרחבה זו, ולכן חפר מקלט של 40 מ"ר בערך (זוהי קומת העמודים) (ר' עמ' 3 לפרוטוקול, ש' 18-27, עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 1-6 וש' 27-28) .

משנשאל התובע בעדותו האם העביר את הנכסים שבקומה א', שבאחת מהן מתגורר בנו, על שם בנו נדים במס רכוש, השיב - "כן. אין לי אישור ממס רכוש. אולי נדים לא העביר במס רכוש, אני לא יודע. אני מציג אישור ממס רכוש שיש לי" (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 31-33).

1. סעיף 12 לחוק המקרקעין, תשכ"ט (להלן: "חוק המקרקעין") קובע כי:

"הבעלות בקרקע חלה על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, ניטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר".

בפסיקה נקבע כי ניתן לייחס לתובע גמלה "נכס" גם בנסיבות אחרות בהן אין לו בעלות בנכס; כך העברת נכס מכח יפוי כח בלתי חוזר, שלא הסתיימה ברישום, הוכרה בפסיקה לצורך חוק הבטחת הכנסה; עוד נקבע בפסיקה כי תובע גמלה, שנתן רשות לבנו לבנות על הקרקע, יש לשום אל המקרקעין שבבעלותו בלא להביא בחשבון את שווי עלות הבניה של המבנה שבנה הבן. עמד על דברים אלה כב' השופט צור בפסק דין מחמוד נימר ואלה דבריו:

"4. שאלת המפתח לדיוננו היא כיצד יש לייחס "נכס" למבקש גמלה. האם, לצורך חוק הבטחת הכנסה, יש לבחון את זכאותו של מבקש הגמלה לפי הבעלות שלו בנכס או שמא ניתן לייחס למבקש "נכס" גם בנסיבות אחרות בהן אין לו בעלות בנכס.

פסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין זה נקטה גישה מעשית ומציאותית. בתי הדין קבעו כי, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, אין לבחון רק את זכות הבעלות הרשומה לפי חוק המקרקעין, אף שלרישום יש משקל ראייתי:

הבעלות בקרקע חלה על הבנוי והנטוע עליה ועל כל דבר אחר המחובר אליה חיבור של קבע, זולת מחוברים הניתנים להפרדה, ואין נפקא מינה אם המחוברים נבנו, נטעו או חוברו בידי בעל המקרקעין או בידי אדם אחר. הלכה דומה מצויה במשפט העברי וזו קובעת כי "כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע" (רמב"ם "סעיף 12 לחוק המקרקעין קובע באופן ברור וחד משמעי כי משנה תורה, הלכות מריבה פרק א', הלכה יז).נ

על פי קביעה זו של סעיף 12 לחוק המקרקעין, המערער, כבעל הקרקע הוא גם בעל המבנה. מי שמבקש לערער חזקה זו שבחוק המקרקעין, צריך שהתשתית העובדתית התומכת בקביעה השונה מ"חזקה" זו, תהיה מוצקה דיה ולא יפול בה פקפוק".ב

(עב"ל 40269/97 מוסטפא סברי ג'ברין - המוסד לביטוח לאומי - לא פורסם).ו

על פי אותו עקרון הוכרה, לצורך חוק הבטחת הכנסה, העברת נכס מכח יפוי כח בלתי חוזר שלא הסתיימה ברישום לפי חוק המקרקעין (דיון מז'/96-0 עבד אלקאדר פאיז יתד - המוסד לביטוח לאומי, פדע' י"ט, 214), ובמקרה אחר נקבע –

"מבוטח הפועל בתום לב על מנת להעביר את זכויותיו בנכס יכול להיחשב בנסיבות מסויימות, לצורך חוק הבטחת הכנסה, כמי שהעביר נכס, אפילו אם מתעכבת ההעברה העונה על הוראות חוק המקרקעין".

(דב"ע נג/4-215 מנסור סובחי - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך א' (ב) 674)

כך, במקרה אחר, קבע בית הדין כי מבקש גמלה שנתן רשות לבנו לבנות על הקרקע, יש לשום את המקרקעין שבבעלותו בלא להביא בחשבון את שווי עלות הבניה של המבנה שבנה הבן (עב"ל 1078/00 פואז מוחמד - המוסד לביטוח לאומי - לא פורסם).נ

אכן, פסיקת בית הדין מפרשת את הוראת חוק הבטחת הכנסה לפי תכליתו כחוק סוציאלי הבא להעניק תמיכה מקופת הציבור למי שבאמת ובתמים זקוק לכך ולא למי שהוא בפועל בעל רכוש - מקרקעין או מטלטלין לסוגיהם, אף אם הרכוש אינו רשום בשמו כדת וכדין."

(ר' עב"ל 1133/00 המוסד לביטוח לאומי - מחמוד נימר, ניתן ביום 14/4/2002, ההדגשות במקור – מ.א.ח.).ו

כך גם נפסק, כי לצורך חוק הבטחת הכנסה והתקנות על פיו, מתן יפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר, ואישור המועצה המקומית, שהנכס שהיה בבעלות תובע הגמלה הועבר לילדיו, דיים כדי לענות על דרישת תקנות הבטחת הכנסה שענינה העברת "נכס" (ר' דב"ע מז/0-96 עבד אל קאדר פאיז וותד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 214).

מאידך גיסא נפסק, כי העובדה שאדם מרשה לילדיו להתגורר בנכסים הרשומים על שמו, איננה שוללת את בעלותו, מה גם שעניין המימון לבניית דירות הבנים אף הוא רלוונטי (דב"ע נג/04-137 סעיד כיאל נ' המוסד לביטוח לאומי).

1. בענייננו, בשים לב לסעיף 12 לחוק המקרקעין התובע הוא הבעלים של כל הנכסים. נשאלת השאלה האם התובע השכיל להוכיח כי הנכסים הועברו ואינם בבעלותו יותר. מהחומר עולה כי התובע לא הציג כל ראיה לכך שהעביר לבנו, נדים, בטאבו, במס רכוש, באמצעות יפוי כוח בלתי חוזר, או בהסכם בכתב - את זכויות הבניה על גג ביתו.

לפי פלט נדל"ן ממס רכוש שצירף התובע לכתב תביעתו, על שמו רשומה דירת מגוריו וכן ניתן היתר בנייה לבנו נדים לבנות את בית מגוריו מעל דירת מגורי התובע, דא עקא שהתובע לא הציג כל מסמך המעיד על רישום הנכסים על שם בנו. מאידך גיסא הנתבע הגיש לבית הדין פלט נדל"ן ממס רכוש ולפיו, נכון ליום 19.6.2011, וממנו עולה כי על שם בנו של התובע, נדים - לא רשום כל נכס.

בנוסף, בשאלון נכסים שמילא התובע, אשר בכותרתו רשום "עליך למלא נתונים על נכסים שלך ושל בן/בת זוגך", סימן התובע בסעיף 5 כי מעל הדירה שבה הוא מתגורר, מתחתיה או בסמוך לה, ניבנו דירות נוספות המשמשות שניים מבניו. בנסיבות אלה בהעדר רישום אחר, יש לראות בנכסים אלה כרכושו של התובע.

1. זאת ועוד, לא הובאה בפנינו כל ראיה כי הבן, נדים, הוא שהשקיע מכספו ומימן את הבנייה של הנכסים ואף משלם את ההוצאות השוטפות בגין החזקתם. התובע הציג אישור מטעם ראש מועצת ערערה, לפיו הוא מחזיק בדירת מגורים ומשלם למועצה מים וארנונה משנת 1972, עבור 69 מ"ר בלבד, אולם אין בכך כדי להעיד לגבי שאר הנכסים. בכדי להוכיח טענתו, היה על התובע להציג קבלות כי בנו משלם ארנונה עבור שאר הנכסים, ברם התובע לא הוכיח זאת. התובע גם לא הוכח את שווי עלות הבנייה של הנכסים וכן לא הוכיח כי הם נבנו מכספי הבן או על ידו, על כן יש להעריך את שווי הנכסים כשייכים לתובע עצמו.
2. בהתבסס על חוות הדעת של השמאי (מוצג נ/5) והתיקון לשומה זו כפי שהבהיר השמאי בעדותו (ר' עמ' 7 לפרוטוקול, ש' 4-13; מוצג נ/6), אנו קובעות כי הכנסתו החודשית של התובע לחודש 1/09, משווי זכויות הבנייה בדירה של הבן וכן משוויים המלא של שאר הנכסים, הינה בסך של 2,666 ₪ , לפי החישוב הבא: 399,908 ₪ X 8%/ 12 = 2,666 ₪.

להכנסתו זו יש להוסיף את קצבת הזקנה של התובע (נכון לחודש 1/09) – בסך 3,170 ₪.

משכך הכנסתו החודשית של התובע היא: 2,666 + 3,170 = 5,836 ₪.

השיעור המרבי של גמלת הבטחת הכנסה לבודד בחודש 1/09, היא בסך של 3,511 ₪, ברם הואיל והכנסתו החודשית של התובע גבוהה מסך זה, הוא אינו זכאי להשלמת הכנסה.

1. יוטעם כי גם אם נחשב את שווי זכויות הבניה של הנכסים בלבד, אין לתובע זכאות להשלמת הכנסה. הכנסתו החודשית של התובע לחודש 1/09, משווי זכויות הבנייה בלבד הינה בסך של 721 ₪ , לפי החישוב הבא: 108,158 ₪ X 8%/ 12 = 721 ₪.

להכנסתו זו יש להוסיף את קצבת הזקנה של התובע (נכון לחודש 1/09) בסך 3,170 ₪.

משכך סך כל הכנסתו החודשית של התובע היא: 721 + 3,170 =3,891 ₪.

כאמור השיעור המרבי של גמלת הבטחת הכנסה לבודד בחודש 1/09, היא בסך של 3,511 ₪, ברם הכנסתו החודשית של התובע גבוהה מסך זה.

1. בטרם חתימה נביא לתשומת לב התובע, כי לפי עדותה של הגב' דגנית כהן, מנהלת מדור גמלאות במוסד לביטוח לאומי, קיים תדריך פנימי במוסד לביטוח לאומי, לפיו כל עוד לא נעשתה העברה של נכס על ידי רישום במס רכוש, יש לשום את שווי הנכס במלואו; ככל שייעשה רישום כאמור במס רכוש, יילקחו בחשבון רק שווי זכויות הבנייה למשך 5 שנים ממועד הרישום (ר' עמ' 5 לפרוטוקול, ש' 18-19).
2. משהתובע אינו זכאי להשלמת הכנסה - התביעה נדחית.
3. הדיון התנהל במותב חסר, משנציג ציבור הוזמן ולא התייצב.
4. אין צו להוצאות.
5. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ט"ו אלול תשע"ב, 2 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.