זוהי תביעה לגמלת הבטחת הכנסה.

להלן עובדות המקרה:

1. התובע התחיל לרצות עונש מאסר בפועל של שנתיים בתאריך 16/5/07 בגין עבירות מין שבהן הורשע.

2. בתאריך 30/10/08 התכנסה ועדת השחרורים והחליטה על שחרור התובע בתנאים מגבילים וזאת החל מיום 1/11/08 רצו"ב עותק מפרוטוקול ועדת השחרורים.

3. התנאים המגבילים היו כדלקמן:

"...

3.        האסיר ישהה במעצר בית בין השעות 21:00 עד 04:30 בבוקר.

4.        האסיר יציית לכל ההוראות המפורטות בתכנית רש"א והמרכב בפתח תקווה, ככתבן וכלשונן...

5. האסיר יתייצב בפני הוועדה לישיבת מעקב בתאריכים: 26/1/09 ו-5/4/09 עד השעה 10:00....

....

           האסיר מוזהר שהתנהגות פלילית או הפרה כלשהי של תנאי מתנאי השחרור הנ"ל תגרור בעקבותיה ביטול שחרורו למלוא תקופת התנאי".

4. מאחר וקרובי המשפחה של התובע ניתקו את הקשרים עימו בעקבות עבירות המין בהן הורשע, פנה התובע לחברתו לשעבר, הגב' רבקה וקסלר, המתגוררת בנהריה והעובדת במשרה מלאה ב"בזק", כי תסכים לכך שישהה בביתה במעצר בית והיא הסכימה לכך וחתמה על התחייבות בנדון. כן הוטלה עליה חובת הפיקוח והדיווח על תנאי המעצר.

יש לציין כי מערכת היחסים בין התובע לגב' וקסלר נפסקה כחמישה חודשים לפני מעצרו.

במהלך תקופת השחרור גב' וקסלר נדרשה להתייצב אחת לשבועיים במרכז לשיקום בפתח תקווה, על מנת לדווח על מהלך המעצר והתנהגות התובע בביתה.

5. התובע השתחרר מהכלא ביום 1/11/08 ועבר להתגורר בבית הגב' רבקה וקסלר בנהריה.

6. התובע יצא כל בוקר מביתה של הגב' וקסלר בנהריה סמוך לשעה 05:00 בבוקר, הלך ברגל מרחק של 1.5 ק"מ לתחנת הרכבת ומשם נסע בשעה 05:30 ברכבת לתל אביב. התובע הגיע בשעה 08:00 בבוקר לעמותת קש"ת, ששם קיים מרכז יום לטיפול בעברייני מין מבוגרים בקהילה. התובע שהה שם כל היום וחזר לנהריה עד השעה 21:00. עמותת קש"ת סיפקה לתובע את הארוחות במהלך היום.

7. התובע שילם מכיסו סך של 500 ₪ כל חודש לעמותת קש"ת. התובע שילם כל יום בגין הנסיעות מנהריה לפתח תקווה וחזרה כ-100 ₪, סה"כ כ-2,000 ₪ לחודש.

8. גמלת הבטחת הכנסה שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי בקושי כיסתה את עלויות הנסיעה ורק חלק מעלויות השהייה במרכז קש"ת, כי התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי רק 2,000 ₪ כגמלת הבטחת הכנסה בחודש.

9. התובע שהה בלילות במהלך השבוע ובסופי השבוע בביתה של גב' וקסלר ולמעשה חי על חשבונה, כי לא נותר לו כסף מכיסו מגמלת הבטחת ההכנסה שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי כדי להשתתף אפילו באופן חלקי בהוצאות מחייתו.

10. בתאריך 17/2/09 נחקרה גב' וקסלר על ידי חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי על ניהול משק בית משותף עם התובע.

11. בתאריך 18/2/09 החליט הנתבע לדחות את תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית מיום 4/11/08 בגין ניהול משק בית משותף עם הגב' וקסלר וכן הודיע כי "עקב קבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין נוצר לתובע חוב אצל הנתבע בסך של 6,014 ₪ נכון ליום 22/2/09" (ראה סעיף 5 לכתב ההגנה).

12. בעקבות הפסקת גמלת הבטחת הכנסה על ידי המוסד לביטוח לאומי, התובע נאלץ להפסיק את שהייתו במרכז קש"ת החל מחודש מרץ 2009.

13. גב' וקסלר לא היתה מוכנה לממן מכיסה את נסיעותיו של התובע מביתה בנהריה לפתח תקווה ובחזרה וגם לא את שהייתו במרכז קש"ת, בעלות חודשית של 2,500 ₪. לכן התובע חזר לכלא, אך שוחרר פעם נוספת בתנאים אחרים.

14. כיום נדרש התובע להחזיר למוסד לביטוח לאומי את גמלת הבטחת ההכנסה שקיבל מהנתבע כאמור לעיל.

15. היות וסברנו כי מדובר בשאלה עקרונית, ביקשנו את עמדת היועץ המשפטי בנדון והיא – האם על המוסד לביטוח לאומי להתייחס לגבר או לאישה המסכימים לאפשר לאסיר, כתנאי לשחרורו המוקדם מהכלא, להתגורר בביתם כחלופת מעצר בית ולפקח על תנאי שחרורו, כמי שמנהל עם האסיר משק בית משותף והשולל מהאסיר את הזכאות לגמלת הביטוח הלאומי, על פי חוק הביטוח הלאומי, התשמ"א-1980. השאלה המתעוררת כאן היא – האם אין בכך משום פגיעה, לכאורה, בזכויותיו של האסיר המשוחרר?

16. בתאריך 28/10/12 התקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה והינה כדלקמן:

"הוראות החוק מאפשרות שלילת גימלה הבטחת הכנסה בשל חישוב "תוספת הכנסה" למבוטח, אפשרית במקרה של בני זוג החיים יחד כידועים בציבור.

מכאן ברור, כי עצם המגורים של אדם, ובכלל זה אסיר משוחרר ברשיון המחויב בפיקוח, תחת קורת גג אחת עם אדם אחר, אינה שוללת כשלעצמה את הזכות לגימלה, אלא רק מקום בו מדובר במגורים משותפים על דרך ידויעם בציבור.

...

אולם יכול שתעלה הטענה כי יהיו מקרים שהאופציה היחידה שתעמוד בפני אסיר משוחרר ברשיון תהיה לחיות עם בת זוג – בין אם מדובר בבת זוג לה הוא נשוי, ובין אם מדובר בבת זוג עימה הוא יחיה כידוע בציבור. במקרה כזה, האסיר המשוחרר "נאלץ" כביכול להיות בפיקוח הכולל חיים כידוע בציבור.

גם במקרים אלו, אין היועץ המשפטי לממשלה סבור כי יש להחריג את האסיר המשוחרר ברישיון מהוראות החוק.

...

לסיכום: עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי אין הצדקה שלא להחיל את הוראות החוק במקרה של אסיר משוחרר ברשיון המצוי בפיקוח, ובכל מקום, בלא שינוי חקיקה אין גם אפשרות שלא להחיל את הוראות החוק עליו".

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

17. על פי עדות גב' רבקה וקסלר, התובע ישן עמה בחדרה (עמ' 11 לפרוטוקול), וכי הם גם קיימו יחסי אישות (עמ' 12 לפרוטוקול) ולעיתים גם אכלו יחדיו. התובע גם המשיך להתגורר בביתה גם במועד מתן עדותה בבית הדין, ביום 26/3/12.

18. גם התובע העיד כי ישן בחדרה של הגב' וקסלר, יחד עמה, ואכלו יחדיו ארוחות בביתה. כם גם אישר התובע, כי היו ביניהם יחסי אישות, כי נהג לכבס ולבשל בהיותו טבח במקצועות, היה מנקה, שופך את הזבל והמקרר בבית היה חופשי לשימושו.

19. בנסיבות המקרה, יתכן כי התובע והגב' וקסלר לא תכננו לחזור ולהיות בני זוג כפי שהיו בעבר, אך ברגע שהתובע חזר להתגורר בביתה, מערכת היחסים ביניהם חזרה לקדמותה. התובע אומנם 1לא תרם מבחינה כספית למשק הבית של הגב' וקסלר, אך במהלך שהותו בביתה הוא תרם תרומה משמעותית מבחינת בישול, נקיון וחברה לבעלת הבית. מדובר כאן במערכת יחסים זוגית של מגורים משותפים באותו חדר, כולל יחסי אישות. מערכת היחסים הזו נמשכת עד היום.

20. סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"ה-1980, מגדיר בני זוג בזו הלשון:

"לרבות איש ואישה הידועים בציבור ומתגוררים יחדיו".

התובע והגב' וקסלר חיו כיחידה משפחתית חיי שיתוף במשק בית, אשר כלל גם יחסי אישות, מגורים באותו החדר. על כן יש לראותם כבני זוג על פי חוק הבטחת הכנסה, אשר שולל את זכאות התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

21. לאור האמור לעיל התביעה של התובע לגמלת הבטחת הכנסה – נדחית בזאת.

22. אין צו להוצאות.

הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ג, (13 דצמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.