ביום 27/12/12 הגיש התובע את תשובתו להחלטת בית בית המשפט מיום 25/12/12 ובין היתר התלונן בגין כך שבית המשפט דורש (לשון התשובה) ממנו הבהרה פעם שניה בהמשך להתנהלותו.

חבל שהתובע לא בדק את התנהלותו בטרם התלונן על כך שנדרש לתת הבהרות ולהלן אסקור את השתלשלות הדברים המעידה על כך שהתובע אינו מקיים את החלטת בית המשפט ומזלזל בה באופן בוטה.

ביום 19/2/12 נקבע תיק זה לשמיעת הוכחות ליום 27/1/13 והיות והתובע הודיע במעמד הדיון על כוונתו לחקור את מומחה בית המשפט נקבע באותה החלטה שעל התובע להודיע למומחה על מועד הדיון הצפוי תוך שבעה ימים מיום ההחלטה ולהגיש בקשה לזימונו בצרוף אישור הפקדה עד ליום 1/5/12.

ביום 3/12/12 הגיש התובע בקשה לזימון מומחה בית המשפט תוך שהוא מציין בבקשה ששכר העד הופקד לקופת בית משפט. ביום 3/12/12 ניתנה החלטה שלא אותרה בתיק הפקדה כספית והתובע מתבקש להגיש את הבקשה שנית בצרוף אשור ההפקדה כפי שנקבע בהחלטה המקורית.

כלומר התובע לא קיים את החלטת בית המשפט מיום 19/2/12 והגיש את הבקשה באיחור רב ללא שהגיש בקשה להארכת מועד וכשאינו מצרף את אישור ההפקדה כאמור בהחלטה.

ביום 4/12/12 הגיש התובע בקשה שניה לזימון מומחה בית המשפט תוך שהוא מציין בבקשה ששכר העד הופקד לקופת בית משפט וצרף אשור הפקדה מיום 4/12/12. בהחלטת בית המשפט מיום 4/12/12 התבקש התובע להבהיר (הבהרה ראשונה) מדוע כתב בבקשה מיום 3/12/12 ששכר העד הופקד כאשר מאישור ההפקדה עולה לכאורה ששכר העד הופקד לאחר מועד הגשת הבקשה.

ביום 5/12/12 הגיש התובע הבהרה ממנה עולה כי מדובר בתקלה משרדית.

כלומר, התובע הגיש את הבקשה ביום 4/12/12 בלי שבחר מיוזמתו להסביר מדוע הוגשה הבקשה יום קודם תוך הצגה מטעה ששכר העד המומחה כבר הופקד ועל כך התבקשה ההבהרה. אני סבור שהיה זה מן הנימוס וגם מחובתו של התובע להבהיר מיוזמתו מדוע הגיש בקשה מטעה לבית המשפט אפילו מדובר בטעות בתום לב (ואני מקבל את הסברו של ב"כ התובע בעניין זה – טעויות קורות לכולנו).

נוכח הבהרת התובע מיום 5/12/12 ניתנה החלטה ביום 5/12/12 המתירה את זימון העד המומחה וזאת למרות שהבקשה הוגשה באיחור רב.

ביום 23/12/12 הגיש התובע בקשה לקבוע מועד הוכחות נוסף לאחר שד"ר כספי הודיע לו שלא יוכל להתייצב לדיון ביום 27/1/13 עקב התחייבות קודמת.

בהחלטת בית המשפט מיום 25/12/12 התבקש התובע להבהיר האם פעל על פי החלטת בית המשפט מיום 19/2/12 ולפיה היה עליו הודיע למומחה בית המשפט שהוא מבקש לזמן לחקירה תוך שבעה ימים מיום מתן ההחלטה על מועד הדיון שנקבע באותה החלטה ליום 27/1/13.

בתשובת התובע להחלטת בית המשפט הוא אינו מודיע האם פעל על פי החלטת בית המשפט בהקשר הספציפי כפי שהתבקש להבהיר ומלין על כך שבית המשפט דורש ממנו הבהרה פעם שניה ומגדיל לעשות ומבהיר שהוא פרקליט 23 שנה ומעולם לא קיבל החלטה או אמירה ואף לא אמירה ברמיזא המעלה כלפיו חשד להתנהלות בלתי תקינה או רשלנית כלשונו.

אין לי אלא להצטער על הדברים ותחושת אי הנוחות של התובע.

התובע לא קיים את החלטת בית המשפט מיום 19/2/12, לא הגיש בקשה להארכת מועד לגבי ההפקדה בהקשר של הקושי כלכלי של התובע וגם לא טרח לפנות למומחה בית המשפט ולהודיעו על המועד שנקבע מייד לאחר ההחלטה כדי למנוע את הקושי שנוצר בפועל ולפיו המומחה אינו יכול להתייצב למועד שנקבע לפני זמן רב עקב הפניה המאוחרת של התובע אליו.

החלטות בית המשפט אינן בגדר המלצה.

התובע לא פעל על פי ההחלטה מיום 19/2/12 ובכך סכל את האפשרות לקיים ולסיים את ההוכחות במועד שנקבע.

בית המשפט קובע מועדי הוכחות לפי יומנו לחודש פברואר 2014. בנסיבות אלה אין מקום להתחיל את שמיעת ההוכחות עתה ולקבוע מועד המשך לחקירת מומחה בית המשפט לעוד זמן רב, מצב דברים שאינו יעיל.

התובע יודיע אחת משתיים: האם מבקש לשמוע את ההוכחות במועד שנקבע מראש תוך ויתור על חקירת מומחה בית המשפט או מבקש לדחות את מועד ההוכחות לפי יומנו של בית המשפט באופן שההוכחות לרבות עדותו של מומחה בית המשפט ישמעו ויסתיימו באותו יום. התובע ישלח את ההודעה כאמור לעיל עד ליום 1/1/13.

תז"פ ליום 2/1/13.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ג, 29 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.