ובעניין

התובע (16768-09-09) ופיק אבו רומי

ע"י עו"ד יעקוב עזאם.

הנתבעים (16768-09-09) 1. עומר מחמוד עואד

2. מחמוד עומר עואד

ע"י עו"ד סאמר זריק

1. לפני מחלוקות לגבי תוקפם של הסכמים בין יורשים באשר לחלקות מקרקעין מנכסי עזבון ועל תוקפם של הסכמי מכר של חלקות מקרקעין מהעזבון. נטען כי החתימות בהסכמים זוייפו או כי ההסכמים הם פיקטיביים ונעשו בחוסר תום לב. המתקוטטים על נכסי העזבון הם שני אחים: התובע 1 בתיק 1370-12-09 (להלן "עומר") והנתבע 2 בתיק זה (להלן – "עאמר"). מחלוקת נוספת היא בין עומר לבין התובע בתיק 16768-09-09 והנתבע 3 בתיק 1370-12-09 (להלן – "אבו רומי") בשאלה אם עומר מכר לאבו רומי חלקה מנכסי העזבון. כל המחלוקות הן עובדתיות בעיקרן.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

2. פסק דין זה דן בשני תיקים מאוחדים: בתיק 16768-09-09, שהוגש ראשון מבין שניהם, התובע הוא אבו רומי, והנתבעים הם עומר ומחמוד עואד (להלן - "מחמוד"), שהוא בנו של עומר. אבו רומי תבע פסק דין הצהרתי, לפיו הוא הבעלים של 3/16 חלקים מחלקה 7 בגוש 18580 (להלן גם – ”חלקה א"), אותם רכש - לטענתו - מאת הבעלים הרשומים, עומר, על פי הסכם מיום 5/1/08. כן תבע אבו רומי להכריז שהסכם מתנה שנעשה בין עומר לבין מחמוד, לפיו העביר עומר את חלקיו בחלקה א' למחמוד, במטרה לנשל את אבו רומי מקנייתו – בטל, ולפיכך, יש למחוק את הערת האזהרה, שנרשמה לטובת מחמוד.

3. את התביעה בתיק השני, 1370-12-09, הגיש עומר, כשהצטרפו אליו כתובעות, כאמלה יוסף עוואד, אמו האלמנה, שהיא התובעת מס' 2 (להלן - "כאמלה") ועאישה מוחמד עוואד, שהיא אחותו של עומר (להלן "עאישה") שהיא התובעת מס' 3. אין מחלוקת כי עומר, כאמלה ואחיו עאמר, שהוא המשיב מס' 2, וכן האחות חז'נה עוואד (להלן - "חזנה"), הם יורשיו על פי דין של האב המנוח מוחמד סעיד עוואד, אשר נפטר ביום 12/12/81 (להלן - "האב המנוח"). ניתן צו ירושה ביום 4/5/1998, המכריז על החמישה כיורשים, לאחר שבנות נוספות של המנוח הסתלקו מהירושה. עומר טען בכתב תביעתו, כי היורשים ירשו ארבע חלקות, עליהן, תוך זיוף הסכמים וחתימות, השתלט האח עאמר, מכר חלקים מהן שלא כדין ופגע בכך בזכויות יתר היורשים. עומר ביקש לבטל את כל העסקאות שעאמר ביצע בארבע החלקות, שפרטיהן וטענותיו של עומר לגביהן, יובאו להלן תוך כדי דיון נפרד לגבי כל אחת מהחלקות.

4. הנתבע 1 בתיק 1370-12-09 הוא עו"ד מגיד חיג'אזי (להלן – "עו"ד חיג'אזי"). עומר טען כלפי עו"ד חיג'אזי שסייע בידי עאמר לזייף את חתימתו וחתימות אמו ושתי האחיות היורשות, עאישה וחז'נה, כך שחלקיהם הועברו על שמו של עאמר במרמה ושלא כדין.

5. כנגד עאמר, הנתבע 2, טען עומר, כי עאמר זייף את חתימותיו וחתימות האם והאחיות היורשות, רשם את החלקות שבמחלוקת על שמו, וערך חוזים פיקטיביים לפיהם מכר אותם כביכול לאחרים, במטרה להבריח את החלקות מיתר היורשים. עאמר התבסס על כך שהקונים הם יהודים, תושבי חוץ, והמקרקעין נמצאים בתמרה או בסביבתה, ותבע לבטל מכירות אלו ולרשום את הבעלויות בחלקה בהתאם לצו הירושה.

6. הנתבע מס' 4, עו"ד אלון דיסקין (להלן - "עו"ד דיסקין") והנתבעת מס' 5 (להלן – "עוד לימור להב") נתבעו בגין כך שחתמו בשם הקונים על הסכמי מכר בין עאמר לבין הנתבעים 6-20.

טענות הצדדים בעניין המחלוקת בין אבו רומי לבין עומר באשר לחלקים מחלקה א' (חלקה 7 בגוש 18580).

טענותיו של אבו רומי

7. בתביעתו בתיק 16768-09-09 טען אבו רומי, שהוא גיסם של עומר ועאמר, הנשוי לאחותם, כי בתאריך 5/8/01 מכר לו עומר, שהיה הבעלים הרשום של 3/16 חלקים בחלקה א', את חלקיו אלו על פי הסכם מכר שנחתם אצל עו"ד עזאם, ומלוא התמורה שולמה לו. במעמד החתימה על הסכם המכר, חתם עומר גם על יפוי כח בלתי חוזר ועל שטרי מכר, טופס רישום הערת אזהרה וטופס מש"ח. אבו רומי הזמין תשריט חלוקה, עליו חתם גם עומר. מיד לאחר הרכישה, קנה אבו רומי חזקה במקרקעין, ומאז הוא משתמש בהם. העסקה דווחה לרשויות המס, והוצאה שומה, וכן נרשמה הערת אזהרה לטובת אבו רומי.

8. עוד מסר אבו רומי, כי בחודש ינואר 2009 פנה אליו עומר ודרש ממנו לבטל את ההסכם כיוון שמצא קונה שביקש לשלם לו סכום גבוה מזה שקיבל ממנו. הוא סרב ומיהר לרשום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין, אשר נרשמה ביום 27/1/2009. מאוחר יותר, התברר לו כי אף עומר רשם הערת אזהרה לטובת הבן מחמוד: עומר טען כי הוא העביר את זכויותיו במתנה לבנו מחמוד, כך עלה מטענתו בבקשה למתן צו מניעה בתיק אחר, 5110-07-09 בבית המשפט המחוזי בחיפה, שם נדחתה בקשתו. לעמדתו של אבו רומי מדובר בעסקה פיקטיבית, שבאה לעולם במטרה לנשלו מזכויותיו, וכי הבן מחמוד ידע על עסקת המכר בינו לבין האב עומר. אבו רומי המשיך וטען שבכל מקרה זכויותיו גוברות על אלו של מחמוד בהתאם לסעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן – "חוק המקרקעין").

9. אבו רומי ביקש סעד של מתן פסק דין הצהרתי, לפיו הוא הבעלים של 3/16 חלקים בחלקה א' וכי הוא זכאי לרשום אותם על שמו. כן ביקש אבו רומי להורות על מחיקת האזהרה לטובתו של מחמוד.

טענותיו של עומר

10. עומר טען כי "לאחרונה" (סעיף 3 לכתב התביעה) התברר לו שעאמר, שלא על דעת היורשים, מכר חלקים בחלקה א', כמו גם בשלוש חלקות אחרות, וזאת בסיועו של עו"ד חיג'אזי; עאמר זייף את חתימותיהם של עומר, כאמלה ועאישה, וכן של האחות חז'נה וביצע עסקאות בחלקות אלו, תוך נישול היורשים האחרים. בין היתר התברר לעומר כי עאמר בסיועו של עו"ד יעקב עזאם (להלן - "עו"ד עזאם") הגיש מסמכים לרשויות המס, לפיהם עומר מכר לאבו רומי, חלקים בחלקה א', 7 גוש 18580. עומר טען כי מעולם לא מכר לאבו רומי את השטח הנדון, ושהוא העניק אותו במתנה לבנו מחמוד עוד בשנת 2007, עסקה עליו דווח לרשויות המס (ואציין כבר כאן, כי התברר שטענה זו, בדבר הדיווח לרשויות המס, התבררה כשקרית). לאחר שגילה כי אבו רומי טוען לחלקו בחלקה זו, מיהר עומר לרשום הערת אזהרה, בחודש פברואר 2009, לטובת בנו.

11. בשאלה כיצד הופיעו חתימותיו על מסמכי המכר לאבו רומי, גירסתו של עומר היתה, שהוא הגיע למשרדו של עו"ד עזאם על מנת שאבו רומי יחתום על מסמכים לביטול הערת אזהרה שנרשמה לטובתו של אבו רומי עקב עסקה עם עאמר על אותה חלקה; בסמוך ליום 5/1/08, נודע לעומר, לגירסתו, כי אחיו עאמר מכר לאבו רומי זכויות בחלקה א'. מכירה זו היתה מנוגדת להתחייבותו של עאמר כלפיו, להעביר לו במתנה וללא תמורה את חלקיו בחלקה. כשעומר כעס עליו בגין ההעברה לאבו רומי, סוכם כי עומר יפנה יחד עם אבו רומי אל עו"ד עזאם על מנת לבטל את הערת האזהרה שנרשמה לטובת אבו רומי. הוא ואבו רומי התייצבו אצל עו"ד עזאם, אשר החתים אותו על מסמכים שונים, והתברר לו מאוחר יותר, שהוא הוחתם על מכירת זכויותיו שלו בחלקה לאבו רומי.

12. עומר אף טען כי עאמר ויתר לו, יחד עם אמו ועם אחיותיו, על כל חלקה א', וזאת ביום 11/2/08, כך שכל החלקה היתה צריכה להרשם על שמו (וראו מסמכים ו' לבקשה למתן צו מניעה זמני, שהם תצהירים של עאמר כאמלה ושל עאישה לפיהם הן מוותרות על חלקיהם בחלקה א' לטובת עומר. התצהירים אומתו על ידי עו"ד אבו רומי וחיד ביום 11/1/08).

13. בתגובה לטענות עומר, באשר לחתימות שהוצאו ממנו במשרדו של עו"ד עזאם, כביכול במרמה, טען אבו רומי, כי גירסתו של עומר היא שקרית.

טענותיו של עאמר לגבי חוזה המכר בינו לבין אבו רומי בחלקה א

14. אף עאמר מכר חלקים מחלקה א' לאבו רומי. אעמר לא התכחש למכירה זו, אולם עומר טען גם נגד מכירה זו, מאחר שלעמדתו עאמר ויתר לו על חלקה א'.

15. עאמר טען כי הוא מכר תחילה את חלקו בשיעור של 3/16 חלקים מחלקה א', 7/18580 לאבו רומי, אולם בעקבות התערבות מכובדים, ומאחר שאחותו של עאמר ביקשה לרכוש את החלק הזה, עאמר התקשר לאבו רומי, והודיע לו כי אחותו כעסה על המכירה, ולפיכך אבו רומי הסכים להחזיר את החלק שרכש ממנו. שניהם, עאמר ואבו רומי, נפגשו במשרדו של עוד עזאם, מבלי שעומר יהיה נוכח, וזאת על מנת להביא לביטול הערת האזהרה שהיתה רשומה על שמו של אבו רומי. אין זה נכון שגם עומר ניגש עם אבו רומי על מנת לבטל מכר זה. לאחר ביטול הערת האזהרה, התברר כי לאחותו אין את הכסף הדרוש על מנת לרכוש את החלקה. בעקבות זאת ובסמוך לכך, התייצבו עאמר ואבו רומי במשרדו של עו"ד עזאם, ועאמר מכר לאבו רומי 3,000 מ"ר מתוך חלקו, וקיבל את כל התמורה עבורם. לאחר זמן הוא מכר את יתרת חלקו לופיק סאלם מתמרה, אשר לא צורף לכתב התביעה. התנהלותו של עומר, שלא יצא נגד המכירה לופיק סאלם, מראה כי אין רגלים לטענתו שחלקה א' נמסרה לו עקב ויתור היורשים עליה.

דיון והכרעה לגבי חלקה א - המכר מעומר לאבו רומי.

16. שטח חלקה א הוא 21,435 מ"ר. בתאריך 27/1/09 נרשמה הערת אזהרה על חלקו של עומר לטובת אבו רומי ואילו ביום 23/3/09 נרשמה הערת אזהרה לטובת מוחמד בנו של עומר על אותם חלקים אותם קנה אבו רומי.

17. כזכור אבו רומי טען בכתב תביעתו כי רכש מאת עומר 3/16 חלקים מחלקה א', ועומר התכחש למכר זה. מבין שתי הגירסאות, עדיפה עלי גירסתו של אבו רומי. שמעתי את שניהם מעידים. לא האמנתי לעומר שהוא לא מכר לאבו רומי את זכויותיו בחלקה. לא האמנתי לגירסתו לפיה הוא בא למשרדו של עו"ד עזאם, על מנת שאבו רומי יבטל מכר קודם בחלקה זו - מכירת חלקו של עאמר לאבו רומי - בשל כעסה של אחת האחיות על מכר זה. לא האמנתי לעומר, כי הוא לא ידע על מה הוא חותם וכי הוא חתם בחושבו שהוא חותם על מסמכי הביטול ולא על מסמכי מכר של חלקו שלו. עומר יודע עברית (הוא אף חותם את שמו בעברית). הוא חתם על מספר מסמכים, לרבות על שטרי מכר ויפוי כח לעו"ד עזאם. לא התקבל על דעתי כי לא קרא על מה שחתם. אדם סביר, ועומר נראה אדם סביר וממולח, היה ודאי שואל עצמו למה עליו לחתום על יפוי כח כאשר מדובר בביטול עסקה בין אבו רומי לבין אחיו עאמר.

18. אוסיף כי טענתו של עומר, לפיה המסמכים הוחלפו והוא הוטעה לגבי הכתוב בהן, היא טענה של הודאה והדחה; הודאה כי חתם על המסמכים, והדחה במובן זה שהוא לא התכוון להתחייב על אף הודאתו. נטל השכנוע הוא עליו, והוא לא עמד בו. זאת ועוד: הטענה שהוא לא התכוון לחתום על מה שכתוב במסמכים היא טענה של "לא נעשה דבר" – "NON EST FACTUM". נקבע בפסיקה, כי הנטל להוכחת טענה זו הוא כבד מהנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפט אזרחי ועל הטוען לה להוכיחה בטענות פוזיטיביות; בדרך כלל לא תתקבל טענה זו שכן חזקה על אדם שחתם לאות הסכמתו (וראו ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ''ד נד(2) 559, 570 (2000)). בע"א 413/79 ישראל אדלר חב' לבניין נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29, כתב השופט שמגר (כתוארו אז), בעמ' 38, כי:

"אין הטענה עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה... לא תעמוד טענת non est factum, גם כאשר החותם חתם בלי דעת וזאת כאשר האדם חותם על-פי עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו, מבלי שהיתה טעות או הטעיה באשר למהותו של המסמך, אלא מתוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור, ואמון בה, ותוך נכונות לחתום על כל מסמך על-פי שיקולו של הלה, יהיה המסמך אשר יהיה"..

לאחר חקיקת חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 אין מקום להמשיך ולהזדקק לטענה זו, שכן ניתן יהיה לתת לה פתרון במסגרת העילות שבחוק זה כמו טעות והטעיה (שם בפסק דין בנק איגוד נ' לופו, בעמ' 573). בענייננו, עומר לא טרח להסביר מי הטעה אותו ומדוע הוא לא קרא את המסמכים.

19. זאת ועוד: גירסתו זו של עומר, איננה עולה בקנה אחד עם הפרטים העובדתיים שמסר בבקשה למתן צו מניעה זמני בתיק בתיק 511007-09. שם טען שחתימותיו על פני מסמכי המכירה זוייפו. עולה, כי עומר טען שתי גירסאות עובדתיות שאינן יכולות ל"חיות זו לצדה של זו". התנהלות זו איננה מהימנה.

20. כנגד גירסתו של עומר עומדת עדותו של עו"ד עזאם, בה נתתי אמון, לפיה התייצבו עומר והרוכש אבו רומי, ועומר חתם לפניו על מסמכי המכר, תוך כדי שהוסבר לו והוא ידע על תוכן המסמכים עליהם חתם. עו"ד עזאם אף צילם את רשיון הנהיגה של עומר, על מנת לוודא את הזיהוי. לתצהירו צורף הצילום.

21. כנגד גירסתו של עומר לפיה חתימותיו זוייפו, עומדות חוות דעתו ועדותו של המומחה לגרפולוגיה, רון ישי, אשר עולה מהן כי דעתו של הגרפולוג היא שעומר חתם על הסכם המכר, יפוי הכח ושטרי המכר. עומר לא הביא כל חוות דעת נגדית, ולא הצליח לסתור את חוות הדעת או את עדותו של הגרפולוג רון ישי.

22. לסיכום סוגיה זו: שוכנעתי כי עומר מכר את זכויותיו בחלקה א' לאבו רומי. כן שוכנעתי כי משראה עומר כי אבו רומי רשם הערת אזהרה על שמו עקב המכירה, הוא מיהר ועשה הסכם מתנה, לפיו הוא העביר את הזכויות לבנו מוחמד, והוא אף הזדרז לרשום הערת אזהרה. יצויין כי הן עומר והן מחמוד טענו כי הם דיווחו לרשויות המס באשר לעסקת המתנה ביניהם. דא-עקא, שעל פי עדותו של עו"ד עזאם, הוא בדק במשרד מיסוי המקרקעין בנצרת והתברר כי לא היה דיווח כזה.

23. שוכנעתי כי עסקת המכירה לאבו רומי קדמה לזו בין עומר לבנו, ולפיכך על פי סעיף 9 לחוק המקרקעין, 1968- התשכ"ט (להלן – "חוק המקרקעין"), היא עדיפה על פני העסקה המאוחרת שהיתה עסקת מתנה ללא תמורה ובוודאי ללא תום לב של הבן מוחמד.

24. לפיכך, אני קובעת שאבו רומי רכש 3/16 חלקים מתוך חלקה א' מאת עומר, כי הוא זכאי לרשום זכויות אלו על שמו וכי יש למחוק את הערת האזהרה לטובתו של מוחמד, בנו של עומר.

דיון והכרעה לגבי החלקים שמכר עאמר לאבו רומי בחלקה א.

25. כאמור, עאמר לא התכחש שמכר לאבו רומי חלקים מחלקה א'. עומר טען כי המכירה לאבו רומי כמו גם המכירה בחלקות ב'-ד נעשו שלא כדין, כיוון שעאמר רשם חלקות אלו או חלקים מהן, מבלי שיהיה זכאי לעשות כך על פי צו הירושה. ביתר פירוט לגבי חלקה א' - טען עומר, כי עאמר התחייב להעביר לו את כל חלקיו בה.

26. אבו רומי טען כי כחודש וחצי לאחר שרכש את החלקה מעומר, פנו אליו עומר ועאמר והציעו לו לרכוש עוד 519 מ"ר, כך שיישאר על שמו של עאמר רק דונם, והוא הסכים. הם פנו יחד למודד אשר הכין תשריט חלוקה, עליו חתמו עאמר ועומר ואף אמם (נספח ג' לתצהיר של אבו רומי).

27. לא האמנתי לטענתו של עומר, כי עאמר ויתר לו על חלקו בחלקה א'. אמנם /עומר הציג כנספח ו2 לבקשה שלו לצו מניעה תצהיר הנחזה להיות חתום על ידי עאמר ביום 11/1/08 ומאושר על ידי עו"ד וחיד אבו רומי, לפיו הוא מוותר לעומר על זכויותיו בחלקה. אולם עאמר הכחיש כי הוא חתם על תצהיר זה. בעניין זה הוא אף הגיש תלונה למשטרת ישראל. העדפתי את גירסתו של עאמר על פני זו של עומר. אפתח בכך, שלא האם ולא עאישה או ח'זנה, שאף הן חתמו, כביכול, על תצהירים זהים לויתור חלקיהם בחלקה א', לא הובאו למתן עדות בעניין זה או בכלל, וכן לא הובא למתן עדות עו"ד וחיד אבו רומי. ועוד בעניין האם: לתגובתו של עו"ד חיג'אזי לבקשה לצו מניעה זמני צורף תצהיר של כאמלה מיום 13/12/09 שאומתה על ידי עו"ד ערמוש, לפיו היא מתנגדת לתביעת עומר ומצהירה שהיא לא ייפתה את כוחו של עו"ד זריק לייצגה. כן נכתב בתצהיר, כי בנה עומר הופיע בשנת 2009 יחד עם עו"ד וחיד אבו רומי והחתים אותה על תצהיר כשהוסבר לה כי המטרה היא לשמור על מכירת המקרקעין מפני מכירות לצד ג'. היא הוטעתה, שכן הוסבר לה שהיא חותמת על תצהיר מתנה ללא תמורה לבנותיה פהימה, חמזה, ואמאל בגוש 7 חלקה 18580. היא לא חתמה ולא העבירה את חלקה לבנה עומר. היא עומדת על כך שבנותיה יקבלו את חלקן בחלקה זו. כל פעולה אשר נרשמה על שמו של עומר בחלקה זו, ביום 2/3/09, מבוטלת מאחר שנעשתה במרמה ובזיוף. כמו כן, היא ועומר אישרו לעאמר כי "יתנהג בחלק מהחלקות כרצונו וכי עומר יתנהג בחלק מהחלקות כרצונו ואילו השאר יישאר בשימוש משותף".

28. עומר לא הביא למתן עדות את עו"ד וחיד אבו רומי, ואף לא הוגשה כל חוות דעת לסתור את דבריו של אעמר.

29. בתביעתו (וראו סעיף 7) כתב עומר כי בבעלותו יש בחלקה א' רק 3/16 חלקים. מנגד על פי התצהירים שנחתמו כביכול לפני עו"ד וחיד אבו רומי, יש לו את כל החלקה. מאחר שהודה כי יש לו רק 3/16 חלקים בחלקה, זו, הרי עולה שהוא לא ראה את התצהירים לפני עו"ד וחיד אבו רומי כתקפים.

30. בהעדיפי את עדותם של עאמר ואבו רומי, אני קובעת, שיש להתבסס על הרישום בלשכת רישום המקרקעין, ולפיו היו לעאמר 3/16 חלקים, אותם או את חלקם היה רשאי למכור ואף מכר לאבו רומי. לפיכך, אף המכירה או המכירות של עאמר לאבו רומי תקיפות ועומדות.

דיון ברישום הבעלות ובעסקאות שנעשו בחלקה ב' - 7 בגוש 18590

31. עאמר מכר את חלקיו בחלקה ב' לנתבעים 6-13. לטענת עומר, הוא גילה, כי עאמר, בשיתוף פעולה עם עו"ד חיג'אזי, זייף תצהיר הסתלקות של האם מהעיזבון ותצהיר הסתלקות נוסף של יתר היורשים הן בחלקה ב' והן בחלקה 27 בגוש 18574 (להלן גם "חלקה ג") ובחלקה 29 בגוש 18574 (להלן גם "חלקה ד").

הטענות של עומר לגבי חלקה ב' – חלקה 18590/7:

32. חלקה זו היתה צריכה להתחלק לעמדת עומר בינו ובין האם כאמלה, עאמר, עאישה וחז'נה, כך שכאמלה תקבל 8/16 חלקים, עומר - 3/16 חלקים, עאמר - 3/16 חלקים, חז'נה ועאישה יקבלו כל אחת 1/16 חלקים – הכל לפי צו הירושה. לטענת עומר, התברר לו, לכאמלה ולעאישה, כי עאמר הצליח, בשיתוף פעולה עם עו"ד חיג'אזי, אשר ערך תצהיר הסתלקות של היורשים לטובת עאמר, להעביר לעצמו את חלקה של האם, כך שקיבל 4187/6091 חלקים, עומר – 1144/6091, ואילו חז'נה ועאישה קיבלו כל אחת מהן 380/6091 חלקים. לטענת עומר, החתימות של היורשים על התצהירים מזוייפות. יומיים לאחר שעאמר רשם על שמו את חלקה ב', מבלי שעומר יהיה מודע לכך, העביר לעומר אחיו עאמר 1904/6091 חלקים בחלקה זו על פי עסקת מכר ללא תמורה כביכול. בעוד שעאמר טען, כי רישומים אלו בחלקה נעשו בהתאם להסכם חלוקה בחלקה מיום 14/11/07, טען עומר, כי הוא לא ידע על הסכם זה, המאושר על ידי עו"ד חיג'אזי, וכי לא חתם עליו.

הטענות של עאמר לגבי חלקה ב'.

33. עאמר טען כי עומר, האם כאמלה והאחיות עאישה וחז'נה חתמו על הסכם חלוקה, לפיו הוסכם כי הוא יקבל בשלמות את חלקה ב', שהיא, כאמור, חלקה 7 בגוש 18590, וכן את חלקות ג' ו-ד. מנגד הוא ויתר לעומר על חלקות אחרות, שלא נזכרו על ידי עומר בכתב התביעה (כמו המקרקעין הידועים בשם "אלואד" וג'ורת נסאר שהיא חלקה 73 בגוש 18566 שנמכרה על ידו לקרוב משפחה בשם עדנאן סעיד עוואד, ועוד). חלקה ב' נרשמה על שמו של עאמר. לעמדתו של עמאר כל המכירות שנעשו בחלקות א-ד היו ידועות לעומר. עומר אף איים על קרובי משפחה, אשר התלוננו על עאמר שמכר מקרקעין ליהודים, כי הוא יחסל את מי שיעז לפגוע בעאמר בשל כך.

מיד לאחר שניתן צו הירושה, בו ויתרו האחיות, פרט לעאישה וחז'נה, על חלקן במקרקעי האב המנוח, הם התאספו בבית האם, וחתמו על הסכם חלוקה של המקרקעין. לאחר החלוקה, הוא החל למכור חלקים מהמקרקעין שהוקצו לו. עומר ביקש ממנו להחזיר לו מתוך חלקה ב' שטח של 1904 מ"ר על מנת לבנות בו את בית בנו, הוא הסכים, והשטח אכן הועבר לעומר. מנגד, הבטיח לו עומר, כי יעביר לו חלקה אחרת. עומר לא עמד בהתחייבותו ולא העביר לו תמורה בשטח תמורת השטח שהוא קיבל ממנו.

הכרעה לגבי הבעלות בחלקה ב'

34. חלקה ב' שטחה כ-6,091.00 מ"ר.

35. עומר הוא שמבקש לבטל רישום בלשכת רישום המקרקעין. לפיכך נטל השכנוע עליו. שוכנעתי כי עומר לא עמד בנטל זה.

בתצהיר מיום 4/10/07 הצהירו עומר עאישה וחזנה כי הם הסתלקו מחלקו של אביהם בחלקה 7 בגוש 18590 לטובת עאמר, וכי החלקה עברה לבעלותו עוד בשנת 1990 והוא השתמש בה מאז. הם אף הצהירו כי הרישום שנעשה ביום 21/12/06, שבו נרשמו גם הם כבעלים, הוא רישום מוטעה. תצהיר זה מאושר על ידי עו"ד חיג'אזי. לא שוכנעתי כי חתימותיהם של היורשים זוייפו. פרט לטענה סתמית, שלא נתמכה על ידי ראיה אחרת, כמו עדות של מי מהיורשות או חוות דעת גרפולוג, לא הביא עומר כל ראיה שיש בה כדי לסתור את עדותו של עו"ד חיג'אזי או של עאמר. יש לזכור כי האם והאחיות לא באו למסור עדות.

36. זאת ועוד: טענתו של עאמר שאחיו ידע על המכירות שמכר בחלקות שבמחלקות, עולה גם מהעובדה, הבלתי מוכחשת, שעומר מכר לנסר דיאב 1904 מ"ר מחלקה ב' על פי הסכם מיום 9/2/08. זהו החלק שעאמר העביר אליו על פי הסכם מיום 14/11/07, לפיו עולה שעל אף שהחלקה ב' הועברה אל עאמר, הסכים עאמר לתת לעומר 1904 מ"ר. אין מחלוקת כי עומר מכר לאחד בשם דיאב, 1904 מ"ר בחלקה ב'. עומר לא נתן הסבר, כיצד זה שמכר את החלק שעאמר העביר אליו לפי ההסכם מיום 14/11/07. מכאן שטענתו של עאמר, כי הוא החזיר לאחיו מתוך חלקה ב' 1904 מ"ר, מתחזקת מכך שעומר מכר חלק זה ולא את יתר החלקה. לעומר לא היתה תשובה לגבי טענה זו. בנסיבות אלו, וכשלא האמנתי, בהעדר ראיה כלשהי, כמו חוות דעת של גרפולוג על כך שהחתימות בתצהירים של האם, עומר ושתי האחיות זוייפו, אני קובעת כי עומר לא הוכיח, שעאמר נטל לעצמו את חלקה ב' שלא כדין וכי העסקאות שעאמר ביצע בחלקה זו דינן להתבטל.

דיון בבעלות ובעסקאות שעשה עאמר בחלקות ג' וד'

הטענות של עומר לגבי חלקות ב' וד':

37. לטענת עומר גם את חלקות אלו, רשם עאמר על שמו שלא בהתאם לצו הירושה ואחר כך מכרן, שלא כדין, לנתבעים 17-20; את חלקה 1879/27 בשלמותה ואילו בחלקה 18574/29 הושארו האחיות עאישה וחז'נה בעלים של 491/4981 חלקים כל אחת: חתימותיהם של עומר, כאמלה ושתי האחיות, עאישה וחז'נה, זוייפו על פני מסמך מיום 25/2/07, שהוא "בקשה לרישום מקרקעין" כאשר החתימה מאושרת על ידי עו"ד חיג'אזי.

עיון בנסח חלקה 18754/29 מלמד כי לעאישה ולחז'נה הועברו 490/4981 חלקים ביום 7/2/08 וזאת על פי מסמך "הסכם חלוקת עזבון מיום 14/11/07", לפיו העביר עאמר לשתי האחיות את החלקים הללו ללא הסכמתו של עומר. במעשיו אלו של עאמר, נשללו, לטענת עומר, זכויותיו וזכויותיהן של שתי האחיות, עאישה וחז'נה, בשתי חלקות המקרקעין.

עומר תבע כי בית המשפט יכריז כי כל העסקאות בחלקות אלו יבוטלו וכן כל הרישומים בלשכת רישום המקרקעין שנעשו בעקבותיהם.

טענות עאמר

38. באשר לחלקות 27-29 בגוש 18574, ויתרו עומר והאם על חלקם לטובת עאמר וזאת בהתאם לחלוקה המוסכמת ביניהם. הוסכם כי החלק של האחיות יישאר רשום על שמן. עאמר טען כי שילם לעומר עבור הויתור בחלקות אלו. לאב המנוח היו עוד חלקות, אותן קיבל עומר על פי הסכמי החלוקה, ועומר לא הזכיר אותן בכוונה להעלים שהוא קיבל את חלקו על פי הסכמי החלוקה.

39. עוד נטען כי האם והאחיות לא ייפו את כוחו של עומר לתבוע, והן אף מתנגדות לתביעתו. לטענתו של עאמר, האם ויתרה על חלקה בחלקה א' לאחיות, ועומר מנסה להפעיל לחץ על האם בתביעתו זו לגבי חלקות ב'-ד, על מנת שהיא תעביר לו את חלקיה בחלקה א'. הוגשה הצהרה של האם לפני עו"ד מועין ערמוש מיום 13/12/09, המאשרת את טענותיו של עאמר.

טענותיו של עו"ד חיג'אזי

40. עו"ד חיג'אזי הכחיש שהחתימות על הסכמי הויתור לעאמר זוייפו: עומר היה מודע לכל הפעולות שבוצעו. הוא חתום על הסכמי חלוקת העזבון מיום 21/12/06 ומיום 27/2/07. הוא חתום יחד עם אמו ואחיותיו על הסכם חלוקת העזבון לגבי חלקה 27 בגוש 18574 והוא ידע היטב על מה הוא חותם ולפי הסכם זה, כל החלקה עברה לעאמר. היו לאב המנוח עוד חלקות שלא הוזכרו במטרה להעלים, שעומר קיבל אותן. עו"ד חיג'אזי העיד, כי הוא ביצע את הסכם החלוקה של נכסי העזבון בין האחים, ובהתאם נרשם עאמר כבעלים על חלקה 7 בגוש 18590 – חלקה ב'. עומר לא טען מעולם נגד החלוקה, ורק משנמכרו החלקות לנתבעים 6-20 בא בטענה כאילו זוייף הרישום בחלקות הללו על שמו של עאמר..

טענותיו של עו"ד דיסקין

41. עו"ד דיסקין טען כי מרשיו רכשו את החלקות ב', ג' ו-ד בתום לב, בהסתמכם על הרישום בלשכת רישום המקרקעין וכי שלמו תרומה מלאה. לפיכך, העסקאות שביצעו שרירות וקיימות ואין לבטלן.

דיון והכרעה לעניין הבעלות בחלקות ג-ד ובתוקפן של עסקאות המכר לנתבעים 6-20.

42. העדפתי את גירסתם של עאמר, הנתמכת בעדותו של עו"ד חיג'אזי, על זו של עומר.

עיון בנסח ההיסטורי של חלקה 29 בגוש 1874 מראה כי זכויות המנוח בחלקה בשלמותן עברו לעאמר וכי בתאריך 7/2/08 עברו חלק מהזכויות הללו בויתור ללא תמורה ע"ש האחיות ח'זנה ועאישה והיתרה בשטח של 4000 מ"ר נמכרה ביום 24/2/08 למשיבים 12,13,14,18. לפי עדותו של עו"ד חיג'אזי היה זה על פי חלוקת הרכוש, לפיה חלקות 27 ו-29 שייכות לעאמר כולל החלק של עומר והאם, ואילו חלק האחיות יישאר רשום על שמן, ואכן כך מופיע הרישום.

43. עיון בנסח הרישום ההיסטורי של חלקה 27 מגוש 18574 מלמד כי בתאריך 27/2/07 הועברו זכויות האב המנוח על שמו של עאמר בהתאם להסכם חלוקת עזבון וכי זכויות אלו הועברו בתאריך 24/2/08 בפעולת מכר על שמם של המשיבים 18-15.

44. לדעתי, עומר לא הצליח להראות כי רישומים אלו היו שלא בהסכמתו. הוא לא הביא אף עד שיתמוך בגירסתו: יש לזכור כי על אף שהאם נרשמה בכתב התביעה כתובעת, היא התכחשה שהיא ייפתה את כוחו של עו"ד זריק. היא, אמנם חזרה בה, אולם היא לא הופיעה לאף ישיבה של בית המשפט ולא מסרה עדות. הוא הדין לגבי עאישה וח'זנה. אם היו האם, עאישה או ח'זנה נפגעות ממעשי זיוף, כביכול, של עאמר, הן היו ודאי באות להעיד על מנת לקבל את חלקן בחזרה.

45. לו היה עומר מפרט את כל נכסי הירושה, לרבות את הנכסים אותם קיבל ובנה עליהם בתים, ניתן היה לבדוק אם קופח ואם אחיו עאמר קיבל יותר ממנו. בהעדר התייחסות לכך, למרות שהודה כי הוא קיבל ובנה בתים בחלקות אחרות, לא ניתן לקבל את גירסתו כי אחיו עאמר לקח לעצמו את החלקות נשוא תיק זה, או חלק מהן ללא הסכמתו ושלא על פי ההסכמים לחלוקת נכסי העזבון.

התביעה לביטול המכירות לנתבעים 6-20.

46. משקבעתי כי עאמר היה רשאי למכור את החלקות שנרשמו בבעלותו, ושלא הוכח כי הן נרשמו על שמו במרמה ובזיוף, מתייתר הדיון לפי סעיף 10 לחוק המקרקעין בשאלה, אם הוכח כי קונים אלו קנו את החלקות בתמורה ובתום לב. אוסיף מעל לנדרש, כי בסוגיה זו עולות תמיהות, באשר לתום הלב של הקונים: עו"ד דיסקין טען כי קיבל יפוי כח מהקונים, תושבי חו"ל, אשר ביקשו לקנות קרקעות בארץ ישראל, וכי הוא הסתמך על הרישום בלשכת רישום המקרקעין, אולם לא ניתן הסבר על ידו כיצד יצר קשר עם קונים אלו, ואיש מהם לא הובא למתן עדות. כמו כן התשלום נעשה במזומנים, ואף התנהלות זו מעוררת סימני שאלה. אם הייתי קובעת, כי עאמר לא היה זכאי למכור את החלקות וכי הן שייכות לאחיו ולאמו, ראוי היה לקבוע שהקונים לא הוכיחו קניה בתום לב ובתמורה. אולם כאמור, שוכנעתי כי לא הוכח שאעמר, הבעלים הרשום, נרשם במרמה כבעלי החלקות.

לסיכום

@ אני מקבלת את תביעתו של אבו רומי בת"א 16768-09-09 ומצהירה כי הוא רכש מעומר על פי הסכם מיום 5/8/01, 3/16 חלקים בחלקה 7 גוש 18580, וזכאי להרשם כבעלים של חלקים אלו, כפוף לתשלום כל האגרות והמסים החלים על פי דין בהעברת הרישום.

@ אני מורה לרשם המקרקעין בנצרת למחוק את הערת האזהרה שנרשמה ביום 23/02/09 לטובתו של מחומד עואד על זכויותיו של אבו רומי על חלקיו של עומר בחלקה 7 גוש 18580.

@ אני דוחה את תביעתו של עומר (כשרשומות גם כאמלה ועאישה כתובעות, ואף תביעתן נדחית) בת"א 1370-1209.

@ אני מחייבת את עומר לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד כדלקמן:

לאבו רומי סכום של 15,000 ₪, הכולל מע"מ.

לעאמר - סכום של 15,000 ₪, הכולל מע"מ.

לנתבע 1 סכום של 10,000 ₪ הכולל מע"מ.

לנתבע 4 – סכום של 4,000 ₪ הכולל מע"מ.

לנתבעת 5 – סכום של 4,000 ₪ הכולל מע"מ.

לנתבעים 6-20 סכום של 8,000 ₪ הכולל מע"מ, שיחולק ביניהם שווה בשווה.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשע"ג, 09 אוקטובר, בהעדר הצדדים.