<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד דניאל זוהר

ב"כ הנאשם – עו"ד מזרחי

הנאשם – בעצמו

פרוטוקול

<#3#>

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון לאחר שחזר בו מכפירתו בביצוע עבירה של:

1. גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה.

2. גרימת תאונת דרכים בקלות ראש בה נחבלו בני אדם וניזוק רכוש, עבירה לפי סעיף 62(2) ו 38 לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום בהם הודה הנאשם, בתאריך 22/06/09 בשעה 00:45 או בסמוך לכך נהג הנאשם במסגרת עבודתו בכבאית מ.ר. 54-698-00 (להלן: הכבאית), בכביש מס' 444 (להלן: הכביש) מכיוון דרום לצפון.

באותה עת, נהג בכביש אחרי הנאשם וינטר ישראל (להלן: המנוח) ברכב פרטי מ.ר. 51-128-63 (להלן :הרכב) ויחד עמו נסעו 4 קטינים קרובי משפחתו.

לאחר שהנאשם עבר את צומת ברקת עצר את הכבאית בשול הימני של הדרך ולאחר מס' דקות החל בנסיעה איטית בשול הימני. לאחר מכן ביצע הנאשם פניית פרסה שמאלה מהשול הימני לכיוון אי תנועה אשר אוסר ביצוע פנייה פרסה, כך שחסם את כל מסלול הנסיעה לנוסעים אחריו מכיוון דרום לצפון.

כתוצאה מכך התנגש הרכב עם חזיתו בדופן שמאלי אחורי של הכבאית. כתוצאה מהתאונה נהרג במקום המנוח ונחבלו הקטינים לאחד מהם נגרמה המטומה אוקסיפיטלית, שפשוף צווארי ובצקת בעמוד השדרה ונזקק לאשפוז של 6 ימים וטיפול שיקומי ממושך, לקטין השני נגרמו שברים בשני שוקיו ונזקק לניתוח ואשפוז של 24 ימים, לקטין השלישי נגרמה פגיעה רב מערכתית נזקק לניתוח הנשמה ואשפוז ממושך ולקטין הרביעי נגרמו שברים ברגל וחתך ברכה ונזקק לאשפוז של 6 ימים וגיבוס.

בתיק זה נשמעו במלואן פרשת התביעה ופרשת הגנה ובשלב הסיכומים הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון לפיו המאשימה מגבילה את עצמה לענישה ראויה של 8 חודשי מאסר ועותרת למאסר על תנאי, פסילה בפועל לכל סוגי הרכב ללא סיווג מיום תחילת הפסילה המנהלית, פסילה על תנאי, וקנס כאשר ההגנה רשאית לטעון כראות עיניה.

נשמעו עדי אופי שהעידו לטובת הנאשם:

1. רב טפסר שחר איילון נציג כבאות ארצי וטפסר דוד ינקוביץ', מפקד שרות הכבאות אזור פ"ת העידו על הכרות עם הנאשם והערכתם לעובד שהשתתף בלא מעט אירועים כולל השריפה בכרמל תוך ציון כי הנאשם הוא אחד הכבאים הטובים שיש בשטח. העדים הסבירו על אופי המורכב של עבודת הכבאי, הלחצים בהם הוא נתון במסגרת עבודתו ומס' רב של פעולות שעליו לבצע תוך שניות, כמו כן הקושי בנהיגה בכלי מסוג כבאית והמיומנות הנדרשת לכבאי בארץ אשר גם נוהג וגם משתתף בפעולה.

באופן פרטני סיפרו העדים על השינויים שעבר הנאשם מאז האירוע ומשמעות אירוע מסוג זה לאדם שעבודתו הצלת חיים.

1. הגב' דבורה וינטר, אישתו של המנוח סיפרה על בעלה ז"ל והקשר שנוצר עם הנאשם וציינה כי אין לה כל עניין שהנאשם ייכנס למאסר והצורך לעזור לנאשם לשקם את חייו כי מקרה זה יכול לקרות לכל אדם שעובד ברכב הצלה.
2. מר שמואל ציטרנבויים, סבם של הקטינים שנפצעו שסיפר גם על דעתה של אימם של הקטינים על השתלשלות העניינים לאחר התאונה, ההכרות עם הנאשם לאחר התאונה וכנות הנאשם שהוא גם נפגע בעקבות התאונה.

התקבל תסקיר שירות המבחן וחוו"ד הממונה על עבודות שרות.

התביעה טוענת כי בגיבוש עמדתה לעונש שקלה לקולא את מצבה הבריאותי של אשתו של הנאשם, היותו של הנאשם בעל עיטורי כבוד בכוחות האש, עמדת משפחת המנוח, עדויות מפקדיו של הנאשם ונציב הכבאות והעובדה כי הנאשם לקח אחריות מלאה, סייע בהצלת וחילוץ הקטינים ושנסיעתו של הנאשם במשאית כיבוי היה לצורך מבצעי.

אולם לטענת התביעה הנאשם מצוי במתחם רשלנות גבוהה, הנאשם נהג מיומן ואומנם מדובר ברכב ביטחון אך אי תנועה בנוי לא מוזכר בתקנה 94 לתקנת התעבורה ובכל אופן על נהג רכב ביטחון לעשות כל פעולה תוך נקיטת אמצעי זהירות מקסימאלי ושמירה על משתמשים בדרך. נוסף לתוצאות הקשות הנאשם לא נהג כמצופה ובחקירה הראשונה שמר על זכות השתיקה כך שלטענת התביעה יש להעביר מסר ברור לציבור כי יש לנקוט משנה בטיחות בשימוש רכב ביטחון ואין לסטות ממדיניות ענישה שקבע בית משפט עליון של הטלת מאסר בפועל ופסילה מוחלטת כך שאין מקום לסיווג הפסילה.

המאשימה צירפה גיליון הרשעותיו של הנאשם ממנו עולה כי הוא הוציא רישיון נהיגה בשנת 94 וצבר לחובתו 6 הרשעות קודמות האחרונה מ 08 כולם מסוג ב.מ. למעט אחת מסוג נ.ב. עבירה משנת 95.

ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בעברו התעבורתי של הנאשם אשר אינו מכביד בייחוד שהנאשם נוהג אלפי קילומטר ובנוסף שהוא כבאי ולעובדה כי מדובר בטרגדיה כפולה בה קופחו חיי אדם עת שהנאשם עצמו הלך להציל חיים. ב"כ הנאשם מפנה לעדויות אופי ובייחוד של משפחת המנוח. כן מבקש להתחשב במצבה הבריאותי של אשת הנאשם ומצבו הנפשי של הנאשם שמאז התאונה חייו השתנו ועובר טיפולים נפשיים, שהנאשם חייל קרבי שהשתתף במלחמת לבנון השניה, וחסר עבר פלילי.

ב"כ הנאשם מבקש שלא להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח ולהסתפק בעבודות שרות, ואם בית משפט סבור כי יש להטיל פסילה נוספת מעבר ל 3 שנים שהנאשם כבר פסול להסתפק בתקופה קצרה ובקנס מזערי.

בבואי לבחון את רמת הענישה בעבירה של גרם מוות ברשלנות בתאונת דרכים, יש להזכיר את הקו המנחה של בית המשפט העליון בעניין מדיניות הענישה:

"קיימים שלושה כללים מנחים בסוגיית הענישה הראויה בעבירה של גרימת תאונות דרכים קטלנית ברשלנות. האחד ראוי לגזור על נאשם עונש מאסר בפועל ופסילה מלנהוג לתקופה הולמת, הן בשל עקרון קדושת החיים והן משיקולי הרתעה.

השני, בדרך כלל הנסיבות האישיות של הנאשם בעבירה זו אינן בעלות משקל כבעבירות אחרות המלוות בכוונה פלילית, הן בשל אופייה המיוחד של העבירה הנדונה והן בשל ביצועה השכיח גם ע"י אנשים נורמטיביים. השלישי, אמת המידה הקובעת בעבירה זו היא דרגת הרשלנות" (ע"פ 6755/09 ארז אלמוגי נ' מדינת ישראל , [פורסם בנבו] עליון ניתן ביום 16.11.09).

בחנתי את נסיבות התאונה כפי שעולה מעובדות כתב האישום בהם הודה הנאשם ומהעדויות שנשמעו בפני.

אומר מיד כי תקנה 94 לתקנות התעבורה אינה חלה בעניינינו שכן על פי העובדות בהן הודה הנאשם רשלנותו מתבטאת בכך שביצע פניה פרסה בנסיבות שיש בהן סיכון לעוברי דרך ובמקום שיש סימון אי תנועה האוסר על כך, כמו כן לא נקט אמצעי זהירות מספיקים כדי למנוע פגיעת הרכב ולא נהג כפי שאדם מן היישוב היה נוהג במקומו.

יחד עם זאת התרשמתי שהעומס הנפשי שהיה מוטל הנאשם בעת ביצוע תפקידו כפי שעולה מתוך עדותו של הנאשם (החל מעמ' 27 לפרוטוקול) ולפיו התקבלה הודעה לא מדויקת שרכב התהפך בתעלה ואישה ראתה כיסא של תינוק מחוץ לרכב ומתוך חשש התלקחות הרכב, יצאו שני כבאים אחד מהם הנאשם, סרקו את האזור ולא ראו דבר אולם אותה אישה הודיעה מס' פעמים שיש לכודים וכדי להיות דבק למשימתו החליט הנאשם לבצע פניה פרסה תוך שפעלו הסירנה, המהבהבים ואורות חירום מסביב לכבאית, ולא לפני שהסתכל במראה השמאלית ולא ראה שום רכב, אז יצא בנסיעה איטית והתחיל לבצע פרסה כאשר כל זה קורה כשהנאשם נוהג בכבאית, רכב כבד השוקל מעל 12 טון כך שאין לומר שהוא התעלם לחלוטין מכללי הנהיגה. על פי העדויות נסיבות מיוחדות של המקרה הספציפי מעידות כי אומנם הודה הנאשם ברשלנותו והתרשמתי כי אין לייחס לו רמת רשלנות בדרגה הכי גבוהה.

יתרה מכך על אף התאונה, תוצאותיה הטרגיות ומצבו הנפשי השתתף הנאשם באופן פעיל בחילוץ והצלת הנפגעים.

עוד אציין כי ניהול ההוכחות תרמו רבות להבנת המצב בשטח והבנת התנהגות הנאשם דקות ספורות לפני התאונה, בעת התאונה ולאחר מכן.

עיינתי בתסקיר שירות המבחן, אכן מדובר בתסקיר חיובי המפרט נסיבותיו האישיות של הנאשם כולל מצבה הבריאותי של אשתו, שמפאת צנעת הפרט לא אפרט.

שמעתי את עדויות האופי מטעם ההגנה, אשר שפכו אור על מורכבות תפקידו של כבאי ונהיגת הכבאית.

גישת משפחת המנוחה הינה שלא להטיל על הנאשם מאסר ולדאוג לשיקומו ולהמשך חזרתו לתפקיד של הצלת חיים. קרובי משפחה של המנוח דיברו על דמותו של המנוח כאיש חסד ורואים באפשרות שהנאשם ימשיך לעבוד בכבאות למען הצלת חיי אדם המשכת דרכו של המנוח.

התרשמתי מאצילות משפחת המנוח אשר למרות הכאב במותו של המנוח ופציעת הקטינים שמה דגש על המשך הצלת חיי אדם וזאת על רקע גישות אחרות המבקשות לתת מקום מרכזי לעיקרון הגמול.

למען הסר ספק, עקרון הגמול מהווה גם שיקול תקף בין שאר השיקולים, בעניין זה ראה תיקון 113 לחוק העונשין.

עוד אציין שלאחר שבית המשפט שמע את מלוא ההוכחות, את עדי אופי ועיין בתסקיר שרות המבחן התרשם כי אכן הנאשם נמצא במצב נפשי קשה בעיקר עקב תוצאות האירוע הנוגדות את עבודתו כמציל חיים אותה ביצע הנאשם מתוך מסירות ושליחותו לארגון הכבאות אשר היווה עבורו תחליף למשפחה.

במקרה אשר בפנינו קיימת התנגשות בין שני אינטרסים ציבוריים ועל בית המשפט לאזן ביניהם, מחד בין הטלת עונש הולם בשל עקרון קדושת החיים ושיקולי הרתעה ומאידך האינטרס הציבורי להמשך עבודת ההצלה ע"י שירות הביטחון.

אין מחלוקת בין הצדדים שיש להטיל על הנאשם מאסר, המחלוקת הינה לגבי אופן וזמן ריצוי המאסר. התביעה הגבילה את עצמה ל 8 חודשי מאסר כאשר ב"כ הנאשם עותר לריצוי המאסר בעבודות שירות.

לאחר שבחנתי את כל השיקולים שפורטו לעיל, וחוו"ד הממונה אשר מצא את הנאשם כשיר לביצוע עבודות שרות מצאתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר :

6 חודשי מאסר שירצו בעבודות שרות בהתאם לחוו"ד הממונה על עבודות שרות.

על הנאשם להתייצב לצורך קליטה והצבה בתאריך 4.11.12 שעה 8:30 במפקדת מחוז מרכז יחידת עבודות שרות.

פסילה בפועל

- אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לכל כלי רכב לתקופה של   6   שנים החל מיום הפסילה המנהלית.

בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיונו - גם אם פקע תוקפו במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין ואישור משרד הרישוי אודות מצב הרישיון.

מאסר על תנאי

הנני גוזרת על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירה של נהיגה בפסילה, גרם מוות ברשלנות וחבלות של ממש בנהיגה רשלנית.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז תוך 45 ימים מהיום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"ג, 21/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

הנאשם פסול מיום התאונה ורשיונו כבר הופקד במשטרה.