איני נעתרת לבקשת ב"כ הנאשם להגיש את חוות דעתו של פרופ' שנער או להעידו מטעם ההגנה.

מבקשת ב"כ הנאשם להגשת חוות הדעת עולה כי מדובר בתוצאות מחקר שערך פרופ' שנער במסגרת מחקר מדעי שלא במסגרת תיק זה ולפיכך, אינו רלוונטי לענייננו.

בעניין עוזרי בתת(י-ם) 11893/07) הורה בית המשפט לתעבורה בירושלים על עריכת ניסוי לבדיקת הקורלציה בין נבדקים בבדיקת נשיפה מול הנבדקים בבדיקת דם ובית המשפט שם מינה את פרופ' שנער כאחראי לביצוע הניסוי והורה על קבלת חוות דעתו.

כמפורט בהחלטת בית המשפט בעניין "עוזרי", פרופ' שנער קבע כי קיימת קורלציה חזקה של 0.983 בין מדדי הדם והאוויר הנשוף.

בית המשפט לתעבורה הגיע למסקנה כי הניסוי שערך פרופ' שנער אינו יכול לעזור כדי לאשש או להפריך את מהימנות מכשיר הינשוף.

כעת מבקש ב"כ הנאשם להגיש, כפי הנראה, את אותן תוצאות מחקר ולהעיד מטעמו את פרופ' שנער, זאת למרות שמדובר במחקר מוזמן על ידי בית המשפט בעניין "עוזרי" ולמרות קביעת בית המשפט שם בנוגע לתוצאות המחקר ובסופו של יום, בנוגע לאמינותו של מכשיר הינשוף.

החלטת בית המשפט בנוגע לאמינות מכשיר הינשוף אושרה בערעור בעפ"ת 25457-04-10 ובית המשפט קבע כי המדינה עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את אמינות המכשיר.

הואיל וחוות הדעת של פרופ' שנער היוותה חלק מחומר הראיות שהיה בפני בית המשפט בעניין "עוזרי" בכל גלגוליו, אין מקום לאפשר שוב הגשת חוות הדעת וחקירת עורך המחקר.

יש להדגיש כי לאחרונה, בתאריך 5.7.12, ברע"פ נעם שרביט ואח' נ' מ.י., קבע בית המשפט העליון:

" פרשת עוזרי חתמה את ההליכים המשפטיים שנתקיימו בערכאות הדיוניות באשר לאמינות המכשיר עצמו, עד אשר נוצרה חזקה עובדתית באשר לתקינותו ".

זאת ועוד, לטענת התביעה, המסמך שהוגש לעיונם אינו חתום, לא ברור מי ערך אותו ולא ברורה מהות המסמך.

בנסיבות אלה איני מתירה את הגשת המסמך מחוסר רלבנטיות.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ב, 09 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.