1. בפסק דין זה עליי לקבוע האם הנתבע קיבל הלוואה כספית אותה עליו להשיב לתובעת.
2. בכתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר טענה התובעת, שהיא תושבת חוץ, כי לאחר שהגיעה לארץ הכירה את הנתבע שהפך לידיד שלה. לבקשתו, נתנה לו ביום 5.7.2007 הלוואה על סך של 25,000 דולר שמועד פירעונה נקבע ליום 31.1.2008. לכתב התביעה צירפה התובעת מסמך אשר נחזה להיות כתב התחייבות של הנתבע להחזר ההלוואה. בנוסף, צירפה התובעת מסמך המהווה לטענתה טופס הפקדה של סכום ההלוואה לחשבון הבנק של הנתבע. מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים שנשלח אל הנתבע לא נענה וההלוואה לא הוחזרה. לפיכך הוגשה התביעה. סכום התביעה הכולל הפרשי הצמדה וריבית הועמד על סך של 136,131 ₪.
3. בתצהיר הרשות להגן טען הנתבע כי הוא והתובעת חיו כבני זוג משך מספר חודשים במוסקבה שברוסיה, כאשר באותה עת הם קיימו בית משותף לכל דבר ועניין. לטענתו, הוא מעולם לא ביקש מהתובעת כי תלווה לו כספים כלשהם ולא קיבל את ההלוואה נושא התביעה. לדבריו, במועד בו נטען כי חתם על כתב ההתחייבות לא שהה בישראל או במוסקבה אלא בסנט פטרבורג לצורך אירוע משפחתי, קרי הוא והתובעת שהו בשני מקומות שונים. לתצהירו צירף תדפיס כניסות ויציאות מהארץ. הוא טען כי כתב ההתחייבות שצורף לכתב התביעה לא נערך בכתב ידו והחתימה עליו אינה חתימתו. את המסמך הוא ראה לראשונה רק לאחר שהוגש כתב התביעה. עוד טען כי מהעתק המסמך נראה כי זה נשלח בפקס. לדבריו, הוא לא התכתב עם התובעת בזמן שהייתו בסנט פטרבורג בפקס ובוודאי שלא היה מתנהל מולה בעניינים כספיים באמצעות פקס אלא היה עושה זאת פנים מול פנים. אשר למסמך שנטען כי הוא מהווה אישור הפקדה בחשבונו, טען כי מדובר באישור של העברת כספים מאת התובעת לחברה בשם אלברקום בע"מ שאינה קשורה אליו ולא קיבל ממנה כספים כלשהם. לטענתו, גם מסמך זה לא נחתם על ידו וגם אותו ראה לראשונה לאחר הגשת כתב התביעה. התובעת והנתבע נפרדו זה מזו בסמוך לסוף שנת 2007 כאשר באותה עת לא היו כל התחייבויות כספיות ביניהם. מאז פרידתם התובעת לא פנתה אל הנתבע בדרישה לתשלום והפעם הראשונה בה הוא למד על דרישה כזו הייתה לאחר הגשת כתב התביעה.

כללי

1. בדיון שהתקיים בבקשת הרשות להגן בפני כב' השופטת אחימן ניתנה לנתבע רשות להתגונן ותצהירו שימש כתב הגנה. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעת הוגש תצהירה ומטעם הנתבע הוגש תצהירו.
2. התובעת ביקשה לזמן לעדות מטעמה שלושה עדים, מר יבגני לסין, חיים לסין ונציג מחברת אלברקום. בבקשת הזימון טענה התובעת כי מבירור שערכה עם חברת אלברקום עולה כי אכן העבירה כספים באמצעותה. הקבלה של הכספים הוצאה על שם יבגני לסין והכספים הועברו מאת החברה אל בנו חיים לסין אשר הועסק כשליח בעסק של אביו. כב' השופטת אחימן נעתרה לבקשה.
3. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני כב' השופטת אחימן ביום 27.11.2013 נחקרה התובעת בחקירה נגדית. בפתח הדיון הורתה כב' השופטת על הוצאת בדיקת הפוליגרף שצירפה התובעת לתצהירה מהתיק וקבעה כי זו לא תהווה חלק מחומר הראיות בתיק. בדיון אף נשמעה עדותם של ה"ה יבגני וחיים לסין. נציג חברת אלברקום שהעדתו נתבקשה ואושרה לא התייצב לדיון. מההחלטה שניתנה בסוף הדיון עולה כי מאחר שבא כוח התובעת עמד על חקירת נציג חברת אלברקום נתעורר הצורך לקבוע מועד נוסף. זמן מה לאחר מכן, ולאור פרישתה של כב' השופטת אחימן מכס השיפוט הועבר הדיון בתיק לפניי.
4. בקדם המשפט הראשון שהתקיים בפניי הסכימו הצדדים כי העדויות שנשמעו בפני כב' השופטת אחימן לא יישמעו מחדש וכי בית המשפט יוכל להסתמך על פרוטוקול עדותם. בנוסף הסכימו הצדדים כי לב"כ הנתבע תהיה זכות לחקור פעם נוספת את התובעת בחקירה נגדית בתחומים בהתאם לשיקול דעתו.
5. עובר לדיון ההוכחות ביקשה התובעת לזמן לעדות מטעמה את מר אלכסנדר ברנשטיין המשמש כמנהלה של אלברקום ונעתרתי לבקשה.
6. יום אחד לפני מועד הדיון שנקבע לשמיעת ההוכחות הגיש הנתבע בקשה לדחיית הדיון בטענה כי אושפז בבית החולים. זאת מבלי שצורפו מסמכים רפואיים בתמיכה לכך. לאחר שהחלטותיי בדבר צירוף מסמכים רפואיים אשר מהם ניתן ללמוד על אישפוזו של הנתבע כנטען על ידו לא צורפו ועל אף התראה שניתנה על ידי לפיה אי צירוף המסמכים עלול יהיה לגרום למחיקת כתב ההגנה, הוריתי על מחיקת ההגנה ולפיכך ניתן נגדו פסק דין. הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין במקום להגיש בקשה לביטולו. עקב כך התמשכו ההליכים שלא לצורך. בסופו של דבר, בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בערעור על פסק הדין, הוא בוטל בהסכמת הצדדים והדיון בתיק הוחזר לשמיעה בפניי.
7. בדיון ההוכחות שהתקיים לפניי נחקרה התובעת. מאחר שהתובעת אינה דוברת את השפה העברית, הדיון התקיים בנוכחות מתורגמנית. בנוסף נחקר גם הנתבע על תצהירו. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התביעה.
2. הנתבע הכחיש כי קיבל את ההלוואה הנטענת מאת התובעת וכן הכחיש את כתב ההתחייבות אשר התובעת טענה כי נכתב ונחתם על ידו. התובעת לא הצליחה לסתור טענות אלה ובראיות שהציגה לא היה די כדי לקבוע כי אכן נתנה את ההלוואה הנטענת לנתבע. נהפוך הוא, כפי שיפורט להלן, עדותם של העדים שזומנו על ידה הובילה לדחיית גרסתה.

מסמך העברת הכספים על ידי התובעת

1. התובעת צירפה לכתב התביעה מסמך אשר לדבריה מלמד כי הכסף הועבר לחשבונו של הנתבע בבנק (נספח ב' לכתב התביעה). מעיון במסמך עולה כי לא ניתן ללמוד ממנו על העברת כספים כלשהי אל חשבון הבנק של הנתבע. לכל היותר ניתן ללמוד מהמסמך, שהעתק שלו בלבד הוצג בבית המשפט, על העברת הסך של 25,000 דולר אל חברה בשם אלברקום בע"מ. דברים אלה נטענו כאמור על ידי הנתבע במסגרת תצהיר הרשות להגן שהגיש. בתגובה לטענה זו, העלתה התובעת לראשונה במסגרת תצהיר עדותה הראשית גרסה מפורטת לגבי אופן העברת הכספים אל הנתבע. לדבריה, הכספים הועברו לבקשתו של הנתבע בהעברה בנקאית מחשבונה בבנק דיסקונט לחשבון חברת הצ'אינג' (סעיף 11 לתצהיר) והנתבע אישר את קבלת הכספים לידיו (סעיף 12 לתצהיר). עוד העידה בתצהירה כי החברה אלברקום אישרה את קבלת הכספים והעברתם לידי מר חיים לסין אשר היה השליח שהעביר את הכסף אל הנתבע וכי מר חיים לסין אף מוכן להעיד על כך בבית המשפט (סעיף 18 לתצהיר). יצוין כי מאופן ניסוח התצהיר ולאור מסמך העברת הכספים שצורף כאמור כנספח ב' לכתב התביעה, נוצר הרושם בפני בית המשפט כי התובעת טוענת בתצהירה כי חברת הצ'אינג' וחברת אלברקום חד המה או שלפחות יש קשר מיוחד ביניהם, ולא היא.

עדותו של מר יבגני לסין

1. עדותו של מר יבגני לסין אשר זומן להעיד מטעם התובעת, אשר טענה כאמור כי הקבלה של הכספים מאת חברת אלברקום הוצאה על שמו, לא סייעה כלל לתובעת. נהפוך הוא. בעדותו התברר כי במועדים הרלוונטיים היה לו עסק עצמאי להמרת כספים (ראו פרוטוקול הדיון עמוד 11 שורה 6). בהמשך העיד כי הוא אמנם מכיר את החברה אלברקום אך מעולם לא ביצע דרכה העברת כספים. כשהוצג בפניו מסמך הקבלה אשר הוצא על שמו, לא הכיר את המסמך אשר לא נשא כלל את חתימתו. להלן עדותו:

"ש אני מציג לך מסמך של חב' אלברקום, מה אתה אומר על כך?

ת.אני מכיר את החברה, אך מעולם לא עשיתי העברת כספים דרך אלברקום.

ש.לטענתך, המסמך הזה אמיתי או לא אמיתי?

ת.זה לא אמיתי. לא, הוא רשם, אני לא יודע מה הוא רשם. הוא רשם על העסק שלי, שאני קיבלתי 25,000 דולר. איך הוא יכול לעשות אם אני לא עובד עם חברת אלברקום?

ש.קיבלת או לא קיבלת?

ת.לא קיבלתי. זה מכתב שקיבלתי ב- 2010, בפקס. זה מכתב מ- 18.04.10 ומהתחלה אמרתי שאני לא יודע מה נכתב פה, כי אנחנו לא עובדים עם חברת אלברקום.

ש.אין לכם כל קשר עם אלברקום?

ת.אני מכיר את החברה, אבל לא עשיתי העברות כספים איתם.

ש.אני מציג לך קבלות ומכתב רשמי של אלברקום (נ/2, נ/3), שהם אומרים שחיים לסין קיבל בשמך ביום הזה 20,000 דולר. זה מסמך אמיתי או לא אמיתי?

ת.זה מסמך לא אמיתי בשבילי, כי אם אני קונה בחברה אחרת, החברה צריכה לשלוח לי קבלה, אני צריך לעשות קבלה שלי כנגד זה. אף אחד לא שלח ולא עשיתי קבלה. אין מערכת אצלי בעסק קבלה כזו או פעולה כזו. זה סכום של 25,000 דולר, צריכה להיות חתימה ואין חתימה בכלל.

ש.המסמך הזה שיש בפניך, אתה אומר שלא קיבלתם את הכסף?

ת.אני לא מכיר את המסמך הזה ולא קיבלנו את הכסף. אני לא יודע למה הוא רשם עלי.

ש.היא טוענת שהכסף עבר אליכם והיא מציגה פה קבלות.

ת.זו לא קבלה, זה שובר. לדוגמא, אם אדם קיבל כסף מחו"ל והוא בא אלי עם טופס שהוא קיבל מהאדם ששלח, אז אני מוציא אותו מהמחשב ולא אתן אפילו 10 דולר בלי ת"ז או חתימה.

ש.יש לך הסבר למה מילאו על השם שלך?

ת.אני עסק, לא אדם פרטי. אם הוא רשם אלי, הוא צריך לשלוח לי קבלה, אני צריך לחתום את הקבלה ואחר כך לשלוח את הקבלה כנגד זה וכך עושים בעסק (ראו פרוטוקול הדיון עמוד 12 שורה 25 עד עמוד 13 שורה 17).

בהמשך עדותו הסביר כי אם הכסף היה מגיע אליו היה עליו לחתום על טופס הצהרת שירות שלא היה בנמצא (ראו עמוד 14 לפרוטוקול שורת 2-4).

עדותו של מר חיים לסין

1. גם עדותו של מר חיים לסין אותו זימנה התובעת להעיד מטעמה כי הוא זה שקיבל לידיו את הכספים והעבירם לכאורה לנתבע פעלה לרעתה. להלן דברים מעדותו:

ש.אני מציג לך מסמך שקיבלנו מחברת אלברקום, החברה טוענת שהיא קיבלה את הכסף בסך 20,000 דולר בתור שליח של העסק של אביך, יבגני. מה נעשה עם הכסף הזה?

ת.(מעיין) אנחנו אף פעם לא ביצענו העברות לחב' אלברקום ואף פעם לא היה בינינו פעולת העברה. העסקאות היחידות שנעשו עם חב' אלברקום זה המרת כספים.

ש.אלברקום טוענת שקיבלת ביד 25,000 דולר, האם קיבלת ביד?

ת.לא זכור לי שהוא הביא לי 25,000 דולר.

ש.לא זכור, או שלא?

ת.אף פעם לא עשיתי דרכו שום העברות. אני לא זוכר אם קיבלתי ממנו 25,000 דולר.

ש.הם כותבים את זה, יכול להיות שהם כותבים סתם. אבל מה באמת קרה פה?

ת.אני לא קיבלתי אף פעם מאלברקום כספים" (ראו עמוד 15 לפרוטקול שורות 23-32).

עדותו של מר חיים לסין סתרה לחלוטין את טענת התובעת בדבר העברת הכספים מאלברקום אל חיים לסין וממנו אל הנתבעת.

אי העדתו של נציג חברת אלברקום

1. זאת ועוד, העד מטעם חברת אלברקום - מר חיים ברנשטיין אשר במהלך ניהול ההליכים ביקשה התובעת לזמנו לעדות, לא זומן בסופו של דבר לדיון ההוכחות שהתקיים בפניי ועדותו לא נשמעה. מסיכומי התובעת עלה כי זו ויתרה על שמיעת עדותו במודע (ראו סעיף 24 לסיכומיה שם היא מפנה להצעת כב' השופטת לוותר על שמיעת עדותו של העד אשר לא התייצב לדיון שהתקיים בפניה אז). מאחר שמהמסמך שצורף לכתב התביעה ולתצהירה של התובעת (נספח ב') עלה כי הכספים הועברו לחברת אלברקום ולאור טענתה כי חברת אלברקום הוציאה קבלה על שם יבגני לסין והעבירה את הכספים למר חיים לסין היה נחוץ לשמוע את עדותו על מנת שיבהיר את הדברים בהיותו חוליה מרכזית בשרשרת העברת הכספים הנטענת. העדר עדותו פועל לחובתה של התובעת ומקים חזקה כי בעדותו היה כדי להוביל לדחיית גרסתה.

לא הוכחה כל קנוניה בין הנתבע לבין מי מהעדים מטעם התובעת

1. התובעת בסיכומיה טענה לראשונה לקנוניה לכאורה בין ה"ה יבגני וחיים לסין לבין הנתבע. כאמור מדובר בעדים שהיא עצמה זימנה להוכחת טענותיה.

1. את טענת הקנוניה היא ביססה בין היתר על סתירה לכאורה בעדויותיהם של חיים ואביו יבגני לסין. לדבריה, בעדותו אמר חיים לסין כי נעשו מספר עסקאות בעבר עם החברה אלברקום שעה שהאב יבגני אמר שלא היו עסקאות. עיון בפרוטוקול מלמד כי לא כך הם פני הדברים. האב יבגני בעדותו דיבר על עסקאות העברת כספים דרך חברת אלברקום שלדבריו לא נעשו מעולם (עמוד 12 לפרוטוקול שורה 26). שעה שהבן חיים דיבר על עסקאות של המרת כספים (עמוד 15 לפרוטוקול שורות 11-12) העד חיים אמר גם הוא כי העסקאות היחידות שנעשו היו המרות כספים זאת להבדיל מהעברת כספים (ראו עמוד 15 לפרוטוקול שורה 26 וראו גם ההסבר שנתן ב"כ הנתבע בסעיף 5 לסיכומיו).
2. בהיותו של הנתבע מוכר לבני משפחת לסין אין כדי לשנות מהדברים ולפגוע במהימנות עדותם. הנתבע נשאל על כך בעדותו ותשובותיו בעניין זה הניחו את דעתי (ראו עמוד 36 לפרוטוקול הדיון עמוד 36 שורות 28-30 ועמוד 38 שורות 10-15).

כתב ההתחייבות

1. בכתב התביעה התובעת לא פירטה את הנסיבות בהן נחתם כתב ההתחייבות. לאור זאת, מובנת טענת הנתבע כי במועד בו נטען שחתם על כתב ההתחייבות הוא והתובעת שהו בשני מקומות שונים.
2. הנתבע אף טען במסגרת הגנתו כי מעיון במסמך נראה כי מדובר במסמך שנשלח בפקס. משלוח פקס כאמור הוכחש על ידו מכל וכל.
3. בבית המשפט לא הוצג המסמך המקורי. התובעת טענה כי מאחר שזה נשלח בפקס על ידי הנתבע הרי שהוא מצוי ברשות הנתבע. אף אם אניח כי טענה זו נכונה, היה מקום להציג את הפקס המקורי אשר נתקבל אצל התובעת ולהעמידו לבחינה של מומחה מטעמה, כדי לבדוק את האותנטיות של מסמך זה. זאת, מבלי לקבוע כל עמדה בדבר משמעותו של ממצא כזה. דבר זה לא נעשה.
4. יש לציין כי בראש המסמך צוין התאריך 4.7.2007 כיום משלוח הפקס בעוד שמועד החתימה המופיע על המסמך הוא 5.7.2007, כך שלכאורה המסמך נחתם בתאריך המאוחר ליום שליחתו. גם לכך לא ניתן כל הסבר.
5. זאת ועוד, התובעת טענה כי סירובו של הנתבע לשתף פעולה עם בדיקה גרפולוגית במסגרתה ייבדק כתב ידו מול כתב ההתחייבות פועלת לחובתו. אני סבור שבנסיבות המקרה דנן אין מקום למסקנה זו. הנתבע הסביר כי בעצת עורך דינו סירב לשתף פעולה עם בדיקה של כתב יד בהעדר המסמך המקורי (עמוד 36 לפרוטוקול שורה 14). סירוב לבצע בדיקה גרפולוגית בנסיבות שכאלה סביר בעיניי. כידוע, קיימת בעייתיות בקביעת ממצאים על סמך בדיקה גרפולוגית המבוססת על בדיקת צילום בלבד. מכל מקום, לו סברה התובעת כי לבדיקה שכזו יש ערך ראייתי, יכולה הייתה לבצע את ההשוואה הנדרשת מול מסמכים אחרים, אשר לכאורה נחתמו על ידי הנתבע, כמו למשל מסמך ייפוי הכוח עליו חתם הנתבע לטובת בא כוחו או התצהירים המצויים בתיק שנחתמו על ידי הנתבע.

התובעת לא הציגה ראיות אחרות הקושרות את הנתבע אל העברת הסכום כנטען

1. טיב היחסים בין התובע לנתבעת לא הוברר לגמרי. בעוד שהתובעת טענה כי הנתבע היה ידידה, טען זה כי התובעת הייתה בת זוגו וכי הם ניהלו משק בית משותף. מכל מקום, מעדות התובעת עצמה עלה כי הייתה היכרות משמעותית ביניהם במהלכה הנתבע אף התגורר בדירתה משך כחודש ימים יחד עם בני משפחה נוספים שלו (ראו חקירתה הנגדית בעמוד 5 לפרוטוקול שורות 7-14) וכי היו מפגשים נוספים (ראו בעמוד 4 לפרוטוקול). לאחר שהבינה כי אין בכוונת המבקש להשיב לה את כספה כנטען, היה עליה לעשות מאמץ ולהציג ראייה בדמות הקלטה של שיחה ביניהם או עדות אחרת ממנה ניתן ללמוד על מתן הלוואה כנטען על ידה. ראיות שכאלה לא הוצגו.
2. במהלך עדותו, הוצגה בפני הנתבע חתימתו על ייפוי הכוח שנתן לבא כוחו והוא נשאל אם הוא חתם עליו. כן נשאל האם חתימתו שונתה במהלך השנים. התובעת ניסתה להיבנות מתשובותיו של הנתבע ולהציגו כבלתי אמין. לא מצאתי כי יש ממש בדברים. מדובר בחתימות שנעשו בזמנים שונים וייתכן שהדברים לא היו זכורים לנתבע. מכל מקום, לא היה בשאלות אלה כדי להטות את הכף לטובת קבלת התביעה.

סוף דבר

1. לאור כל האמור, לאור הכחשת הנתבע את התביעה, לאור עדותם של העדים מטעם התובעת אשר עמדה בסתירה לגרסת התובעת, לנוכח אי העדתו של נציג מטעם אלברקום ולאחר שלא הוכח כי כתב ההתחייבות נחתם על ידי הנתבע ולא מצאתי כל קשר בין העברת הסכום הנטענת לנתבע, אני מורה על דחיית התביעה. יובהר שאין בדחיית התביעה משום קביעה כי התובעת לא העבירה סכום כסף כנטען על ידה לגורם כלשהו וייתכן כי היא נפלה קורבן למעשה תרמית של מאן דהו. מכל מקום התובעת לא הוכיחה כי סכום הכסף נתקבל אצל הנתבע.

אשר על כן, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 15,000 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ה תשרי תשע"ז, 27 אוקטובר 2016, בהעדר הצדדים.