1. לפני בקשת התובעת לביטול את פסק דין שמחק את התביעה מחמת אי התייצבות לישיבה מיום 5.12.12.
2. ב"כ התובעת טוען בבקשתו, כי הגם שעפ"י החיווי במחשב שוגר לו הזימון לדיון בפקס בהצלחה, בפועל הוא לא קיבל אותו.

בסעיף 6 לבקשתו הוא מודיע כי הוא מוותר על מינוי המומחה שמונה מטעם ביהמ"ש בתחום פה והלסת, ועוד הוא טוען בסעיף 7 לבקשתו כי בתיק הוגש זה מכבר תחשיב נזק וכל שהצדדים מחכים לו הוא רק לקבל את הצעת ביהמ"ש על מנת לבחון את סיום ההליך ללא הוכחות.

1. לאחר שעיינתי בבקשה נראה כי אין הצדקה שבדין להיעתר לה.
2. הבקשה הוגשה ללא תצהיר שיתמוך בעובדות, ודוק: אין מדובר בענין פרוצדורלי בלבד אלא מהותי נוכח הטענה העובדתית הנוגדת את הרישומים, לפיה לא זומן ). מטעם זה לבדו, דינה להידחות.

לא זו אף זו, הבקשה הוגשה בחלוף למעלה מ - 30 יום מיום מתן פסק הדין והמצאתו לב"כ התובעת כפי שעולה מהחיווי במחשב. לא הוגשה בקשה לארכה וממילא מועדים שנקבעו בחיקוק ניתנים להארכה רק מטעמים מיוחדים, שכלל לא הוצגו. לפיכך גם מטעם זה אחרה התובעת את המועד.

אילו בכך היו מסתכמים הדברים, ניחא, ברם התנהלות ב"כ התובעת בתיק זה כפי שתתואר להלן, משקפת זילזול קיצוני והשחתת זמנו של בית המשפט באופן חריג שאינו מצדיק העתרות לבקשה. ובמה דברים אמורים;

1. התביעה לפיצוי בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים מיום 6.12.03, הוגשה בחודש ספטמבר 2009 (6 שנים אחרי התאונה).
2. ביום 28.3.10 הגיש ב"כ התובעת בקשה למחיקת התביעה. לבקשתו התביעה נמחקה.
3. ביום 7.9.10 (היינו שישה חודשים לאחר מתן פסק הדין שניתן לבקשתו) הוגשה בקשה על ידי ב"כ התובעת לביטול המחיקה. לא ניתן טעם ממשי ורציני לבקשת הביטול זולת הטענה כי בסופו של דבר לא הסתייע להגיע להסכמה עם חברת הביטוח.

בקשתו נתקבלה, התיק הועבר לטיפולי ועפ"י החלטתי מונה המומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי ד"ר נורמן דורון לשם מתן חוו"ד בתיק.

1. ביום 31.5.11 הודיע ד"ר נורמן לביהמ"ש (לאחר שקיבל תזכורת מביהמ"ש וזירוז להגשת חוו"ד שטרם הוגשה), כי רק הנתבעת העבירה לו מסמכים וכי כפי שנמסר לו לתובעת לא מסתייע להגיע לחיפה לשם בדיקה הואיל והיא גרה באילת.
2. בסופו של דבר ולאחר שנאלצתי להפעיל פיקוח מזכירותי של תזכורות, הואילה התובעת להבדק, התקבלה חווה"ד ולאחריה הוריתי בהחלטתי על הגשת תצהירים ותחשיבי נזק מטעם הצדדים.
3. ב"כ התובעת לא עמד במועדים שנקצבו להגשת התצהירים והתחשיב ולאחר אורכה שניתנה לו גם בה לא עמד. בשים לב לדברים, ועל מנת לא לפגוע בתובעת חרף מחדלי ההתנהלות, ניתנה על ידי החלטת אורכה יזומה עד ליום 14.10.11 כשהובהר כי ככל שלא יוגשו התצהירים ותחשיב הנזק תימחק התביעה.

ב"כ התובעת לא עמד בזמנים, ביקש עוד אורכה וזו ניתנה לו.

גם באורכה הנוספת לא עמד ב"כ התובעת ושוב הוצאה החלטת התראת מחיקה מחוסר מעש ביום 20.11.11.

1. ביום 1.12.11 הואילה סוף סוף התובעת להגיש תחשיבי נזק (להזכיר, מדובר בתביעה שהוגשה על ידה בספטמבר 2009). תחשיבי הנזק הוגשו אומנם אבל תצהירים לא הוגשו כפי שנדרשה ,דבר שהצריך מתן החלטה נוספת לפיה ככל שלא יוגש תצהיר תמחק התביעה.
2. ביום 13.12.11 הגיש ב"כ התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה ואורכה להגשת תצהירים בטענה לפיה המומחה מטעם ביהמ"ש כלל את הנכות הפלסטית בתוך הנכות האורתופדית דבר שלא צריך היה לעשות ולכן יש לתקן כתב התביעה . היא אף ביקשה למנות מומחים גם בתחום הפלסטי וכן בתחום הפה והלסת בשל תיעוד המעיד לכאורה על שברים בשיניים.

הגם שבבקשה זו לא היה כל נימוק ענייני המצדיק תיקון כתב התביעה (שלא לדבר על כך שלא הוגש תצהיר תומך- ענין שיטתי בהתנהלות), נעתרתי לבקשה אך בשל העובדה שהנתבעת לא הגישה תגובה.

1. מספר ימים לאחר מתן ההחלטה ביקשו הנתבעים לבטל אותה מחמת אי המצאת הבקשות ע"י ב"כ התובעת לידיהם.

בהחלטתי מיום 23.1.12 הוריתי על ביטול ההחלטה ובהחלטה מיום 24.1.12 התרתי הגשת כתב תביעה מתוקן תוך 10 ימים וקבעתי ישיבת קד"מ ליום 17.4.12 לדיון בבקשה למינוי מומחים נוספים.

1. אם ניתן היה לצפות ולקוות שהתובעת תגיש כתב תביעה מתוקן כפי שניתנה לה רשות, הרי שתקווה זו התבדתה. כתב תביעה מתוקן לא הוגש בזמן שקצבתי בהחלטתי.
2. לישיבת 17.4.12 לא התייצב ב"כ התובעת חרף זימונו כדין. בהחלטתי באותה ישיבה הוריתי לב"כ התובע להגיש תוך שלושה ימים הסבר לפשר אי התייצבותו וקבעתי לישיבה נוספת ליום 24.4.12.

בהתאם לדפוס הזלזול של ב"כ התובעת בביהמ"ש הוא לא טרח להגיש הסבר בכתב לביהמ"ש כפי שהוריתי תוך 3 ימים.

1. בישיבת קד"מ הנוספת מיום 24.4.12 התנצל ב"כ התובעת והסביר כי לא הגיע לדיון הקודם הואיל והמועד לא נרשם ביומנו.

באותה ישיבה התנהל דיון ענייני בבקשה החוזרת למינוי מומחים. הבקשה למינוי פלסטיקאי נדחתה על ידי ואשר לשיניים וחרף תיעוד דל שכלל מסמך אחד בלבד אודות שבר של חצי שן, הוריתי על מינוי מומחה בתחום פה ולסת.

1. לאחר שלא הוגשה חוו"ד ע"י המומחה בתחום הפה ולסת, נשלחה לו תזכורת ע"י ביהמ"ש.

ביום 23.8.12 התקבל מכתבו של המומחה בתגובה לתזכורת בו הודיע כי התובעת כלל לא פנתה אליו.

1. בהחלטה מיום 10.10.12 הוריתי לב"כ התובעת לעדכן את ביהמ"ש בשאלה למתי נקבעה הבדיקה אצל המומחה ועוד הוספתי כי ככל שלא תתקבל הודעה עד 15.10.12 יבוטל המינוי.
2. ב"כ התובעת לא הגיב להחלטה ולא הודיע דבר לביהמ"ש ולפיכך הוריתי בהחלטתי כי יש לראות בכך משום חוסר מעש, וויתור על מינוי המומחה וקבעתי ישיבת קד"מ ליום 5.12.12.

החלטה זו, כמו כל עשרות ההחלטות הקודמות בהן כיליתי את זמני על מחדלי ב"כ התובעת, הומצאה לו וחיווי על כך מצוי במחשב ביהמ"ש וראה גם החלטתי מיום 21.10.12.

1. ב"כ התובעת לא התייצב לישיבה, ולכן לאחר שכלו כל הקיצים וסברתי שיש גבול לצורך לשמש מזכירתו של ב"כ התובעת, יש גבול להשקעת הזמן והמשאבים השיפוטיים בתזכורות ובאורכות ובמחילות ובביטולי החלטות תוך מחדל רודף מחדל וזלזול בוטה שמזמן לא נתקלתי בשכמותו, נכון יהיה למחוק את התביעה.
2. בנסיבות המתוארות לעיל, מקוממת במיוחד טענתו עזת המצח של ב"כ התובעת בסעיף 7 לפיה זה מכבר הוגשו תחשיבי נזק וכל שמחכים זה לקבל את הצעת ביהמ"ש שעה שביהמ"ש מצא את עצמו מחזר אחרי ב"כ התובעת ומשמש לבלרו בשנה האחרונה ומבזבז זמנו על חשבון טיפול בדברים אחרים הדורשים את זמנו. טענה זו של ב"כ התובעת לפיה רק מחכים להצעה גם איננה נכונה לאור העובדה כי עד ליום זה לא הוגשו תצהירים מטעם התובעת ובכלל עד הודעה זו על ויתור בתחום פה והלסת התובעת לא החליטה איך היא מבקשת לנהל את התיק כך שהתיק ממילא לא בשל למתן הצעה.
3. כאמור לא מצאתי בבקשה שהוגשה כל הצדקה עניינית לביטול פסק הדין.
4. אשר על כן הבקשה נדחית. הואיל ולא ביקשתי תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.