1. לפניי בקשה מטעם התובעת לפסיקת הוצאות בגין הליך זה שהתנהל בפני כב' השופט וגנר (בדימוס).

2. ביום 8.7.04 נערך בין חברת תל אור ניהול נכסים (להלן "התובעת") לבין חברת משחקי כדורת חיפה בע"מ (להלן "הנתבעת") הסכם שכירות בקשר לנכס הנמצא בעיר נשר (להלן "המושכר"). הנתבעת חתמה על שטר חוב על סך של 500,000 ₪, להבטחת התחייבויותיה על פי חוזה השכירות ופינוי המושכר (להלן "שטר החוב"). על השטר חתמו כערבים, נתבע מס' 1 שהוא מנהל הנתבעת ובנו שהוא נתבע מס' 3.

3. מחלוקות שהתגלו בין הצדדים בקשר לחוזה השכירות הנ"ל, גרמו להשתלשלות ארוכה ועמוסה לעייפה של הליכים משפטיים רבים ומקבילים להליך המונח בפניי, אשר התנהלו בערכאות שונות לרבות בלשכת ההוצאה לפועל, ובהן הוגשו תביעות הדדיות, בקשות בכתב וערעורים על הכרעות שניתנו.

4. ההליכים הנ"ל כללו בין היתר שתי תביעות הדדיות לסילוק יד מהמושכר (מצד התובעת) ולהפרת חוזה השכירות (מצד הנתבעים), שהדיון בהן אוחד בפני כב' השופט פרידמן.

ביום 8.3.13 נתן כב' השופט פרידמן פסק דין שלפיו נדחתה תביעה של הנתבעת ונתקבלה באופן חלקי תביעתה של התובעת, ובית המשפט הורה על פינוי המושכר. במסגרת פסק הדין חויבו הנתבעים לשלם לתובעת, בין היתר, את חוב דמי השכירות בסך של 2,079,670 ₪ לאחר ניכוי הסך של 170,000 ₪ ששולם על ידי הנתבעת, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 100,000 ₪.

5. על פסק הדין הוגשו שני ערעורים, וביום 1.9.13 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את ערעורה של הנתבעת, וקיבל באופן חלקי את ערעורה של התובעת, תוך חיוב הנתבעים בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 30,000 ₪.

6. במקביל להליכים הנ"ל, הגישה התובעת ביום 10.11.08 את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפעול. הנתבעים הגישו שתי התנגדויות, האחת בשם הנתבעת ונתבע מס' 2, והשנייה בשם הנתבעת ונתבעת מס' 3. ביום 23.9.09 אוחד הדיון בתביעות הנ"ל, וביום 3.10.10 נדחו ההתנגדויות ביחס לסכום של 170,000 ₪, ונתקבלו ביחס לסכום של 330,000 ₪, וההליך הועבר לסדר דין רגיל, הוא ההליך שבפנינו. בנוסף חויבו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.

7. התביעות הנ"ל נידונו בפני כב' השופט וגנר. לאור העובדה שכלל ההליכים מקורם באותו חוב, ולאור ההכרעות שניתנו, הציע כב' השופט וגנר בהחלטתו מיום 11.9.16, למחוק את ההליך דנן ללא צו להוצאות. בהעדר הודעה מטעם הצדדים, נתן כב' השופט וגנר ביום 28.2.17 החלטה נוספת שבה כתב "ראוי ונכון היה שהצדדים יעמדו בדיבורם ויגישו הודעה בהסכמה כי התיק שלפניי מתייתר מכיוון שהסכסוך בין הצדדים הוכרע וגובה החוב הפסוק יוכרע אף הוא בפני ערכאת הערעור". עוד הוסיף כי "בשלב זה, לטעמי, עוד ניתן להורות על החזר אגרה, למעט אגרת המינימום, ולחסוך בהוצאות, כאמור".

8. ביום 3.5.17 ולאחר שקיבל את עמדת התובעת, הורה כב' השופט וגנר על מחיקת התביעות המאוחדות נשוא הליך זה. באשר להוצאות ההליך נקבע כי שאלה זו תוכרע לאחר שיינתן פסק הדין בערעור במסגרת ההליכים המשפטיים המקבילים המתקיימים בעניינם של הצדדים ולאחר הגשת סיכומים בעניין זה.

9. לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, הגישה התובעת בקשה לפסוק את הוצאותיה בגין ההליך דנן. הבקשה הועברה לדיון בפניי עקב פרישתו של כב' השופט וגנר.

10. הצדדים הגישו טיעונים בכתב בשאלת ההוצאות, ואף התקיים דיון בפניי. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כדלקמן:

הלכה פסוקה היא כי שיעור ההוצאות נקבע על ידי השופט היושב בדין, בהתחשב בשיקולים שונים כגון, סוג הסעד, מהות הצדדים, דרך ניהול ההליך ועוד, ועל פי מבחנים של סבירות, מידתיות והכרחיות (ראה פסק דינו של כב' השופט מרזל בבג"ץ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסמכת למתן רישיונות יבוא-משרד התעשייה והמסחר ואח', ס (1), 600).

11. בענייננו, לצורך פסיקת הוצאות ההליך נתתי את דעתי, בין היתר, להיקף הפעולות לרבות הדיונים שהתקיימו במסגרת הליך זה, לעובדה כי בתיק זה לא נשמעו ראיות הצדדים לגופו של עניין נוכח קיומם של הליכים מקבילים כמתואר לעיל, לעובדה שהתובעת היא זו אשר פתחה בהליך דנן טרם מתן הכרעה בתביעה שהוגשה על ידה ואשר נידונה בפני כב' השופט פרידמן כמתואר לעיל, ולעובדה שבמסגרת ההליך שם נפסקו לטובתה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

נוכח כלל האמור לעיל הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת בגין ההליך דנן, שכ"ט עו"ד בסך של 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ח' טבת תש"פ, 05 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.