1. לפניי בקשה לעיון בתיק בית המשפט.

המבקש עותר להתיר לו לעיין בתיק בית המשפט, זאת במסגרת בדיקת האפשרות להגיש תביעת שיבוב בגין תאונת העבודה שאירעה למשיב 4.

הבקשה הועברה לתגובת המשיבים.

1. המשיבים 2-3 הודיעו כי מתנגדים הם לבקשה. לטענתם, מבקש המוסד לביטוח לאומי ליהנות מפרי עמלו של הנפגע, התובע, בתיק זה. התיק הסתיים בפשרה שהיא מטיבה, כך לטענת המשיבים, חסויה ותחומה להתדיינות המשפטית המסוימת ואין מקום להתיר לאחר לעיין במסמכים הנוגעים לפשרה ובכלל זה בתחשיבי הנזק אשר הוגשו בתיק זה.

לפיכך, הודיעו המשיבים כי מסכימים הם כי יתאפשר למבקש לעיין בכתבי הטענות, בחוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים ובזו אשר ניתנה על ידי המומחה מטעם בית המשפט ובאלו בלבד.

1. המבקש השיב לתגובה האמורה בטענה כי זכות העיון קבועה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) והפנה להלכה שנקבעה בפסיקה ביחס לפרשנות תקנה זו. לשיטתו, נקודת המוצא היא מתן הזכות לעיין ועל המתנגד לשכנע שאין להתיר זאת. המבקש טען כי התובע חתום על ויתור על סודיות כלפיו וכי הוא בא בנעליו של הנפגע, כך על פי הפסיקה, ועל כן, זכותו לעיין בתיק כולו ולא רק במסמכים שלהם ניתנה הסכמת המשיבים 2-3.

המבקש טען כי עליו לעיין במסמכי הפשרה על מנת לדעת האם הפיצוי שולם מעבר לתקבולים או שכולל אותו. כך גם ישנה חשיבות לדעת את טענותיו של כל צד, על מנת לאפשר למבקש לטעון להשתק מהעלאת טענות סותרות. המבקש היפנה לכך שרק המשיבים 2-3 התנגדו ואילו היתר לא הגיבו כלל, משמע נותנים הם את הסכמתם לעיון המבוקש ובכך מוותרים על חסיון או כל טענה אחרת לפגיעה בהם כפי שניסו המשיבים 2-3 לטעון ביחס לנפגע, למשל.

1. תקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים) תשס"ג – 2003, עוסקת, בין היתר, בזכות העיון של מי שאינו בעל דין בתיק בית המשפט. וזו לשון התקנה:

"(א) כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.

(ב) בקשת עיון תוגש לשופט או רשם שהתיק נדון לפניו, ובאין אפשרות כאמור, לשופט או רשם שיקבע נשיא בית המשפט.

(ג) בקשת עיון תהיה מנומקת, ותוגש לפי טופס 2 שבתוספת.

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

(ה) בית המשפט רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בעלי הדין בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת צד שלישי, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי בית המשפט לבקש את תגובת היועץ המשפטי לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע בית המשפט.

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבי הנדרשת מחייבת זאת.

(ז) התיר בית המשפט עיון לפי תקנה זו, ימלא המבקש הודעת עיון כאמור בתקנה 3, טרם העיון."

1. זכות העיון פורשה לאורך השנים, הן בפסיקת בתי המשפט העליון והן בערכאות למטה, כרחבה ביותר והיא ניתנת, כמעט, כדבר שבשגרה, זאת על רקע נוסח התקנות הקיימות כיום, המקנות עיון לכל אדם.

ההלכה הנוגעת לפרשנותה של תקנה 4 סוכמה בבג"צ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (8.10.09):

"בהתאם לנקודת מוצא זו וכעניין פרשני לצורך יישום התקנה הנדונה, נקבעו שלושה שלבי בחינה לתקנות העיון - ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו: "הכלל הוא, אפוא, שיש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט, ואף את פרסומם, אלא אם קיימת הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה, המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון או הפרסום" (ראו עניין גהל, בעמ' 437). "עקרון פומביות הדיון וחופש המידע קובע שבהיעדר טעם מיוחד המונע זאת רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית-המשפט" (בג"צ 9474/00 גל נ' ראש עיריית חיפה, פ"ד נט (3) 714) (להלן: "עניין גל"). אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט (ראו ע"א 3914/91 לחאם נ' פקיד השומה נצרת (1.5.06)).

25. עיננו הרואות, כי בהתאם לגישה הפרשנית האמורה, המיושמת בבית משפט זה, נקודת המוצא הינה כי יש להתיר את העיון, ובהתחשב בנקודת מוצא זו, על בעל הדין המתנגד לעיון הנטל לשכנע כי אין להתירו (והשוו: עניין תורג'מן, בעמ' 666). חובת ההנמקה המוטלת על מבקש העיון אינה הופכת נטל זה.

...

בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: "בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון" (ראו עניין גל; בג"צ 10076/02 ד"ר רוזנבאום נ' נציב שירות בתי הסוהר(22.8.05)".

1. בענייננו, העיון בתיק אסור על המבקש שכן הוא אינו צד לו. מכאן הבקשה.

המבקש הצביע בבקשתו וכן בתגובתו לתגובת המשיבים 2-3 על הטעם בגינו עותר הוא לעיין בתיק בית המשפט וטעם זה, די בו כדי לעמוד בחובת ההנמקה הנדרשת.

מנגד, לא מצאתי בטיעוני המשיבים 2-3 טעם שיש בו כדי למנוע מן המבקש את זכות העיון הקבועה בתקנה 4 כאמור מעלה.

הטעם שביסוד הבקשה לעיין הוא לצורך תביעה עתידית, תביעת שיבוב של המבקש. מטבע הדברים, יש בתוכן התיק כדי לסייע בידו ללמוד על הטענות שהעלו הצדדים וכן, גם אודות פרטי ההסכמה אשר באה על יסוד כל חומר הראיות שנאסף בתיק. עסקינן, כידוע, בתביעה שנסבה על תאונה שהמבקש שילם בגינה גמלאות ובהסכם הפשרה צויין מפורשות כי סכום הפיצוי הוא לאחר ניכוי תקבולי המל"ל.

המשיבים 2-3 טענו כי העיון עלול לפגוע בתובע, הנפגע, המשיב 4, אולם משיב זה כלל לא הגיב לבקשה ואף עיון בהסכם הפשרה מלמד כי לא נתבקש חסיונו לטובת הנפגע. אף מעבר לכך, לא מצאתי חשש כלשהו לפגיעה בפרטיות התובע אשר אף ויתר על סודיות במסגרת פנייתו למבקש לצורך קבלת הגמלאות. כך גם לא מצאתי כל חשש לפגיעה במשיבים 2-3.

מנגד, זכות המבקש, גוף ציבורי, למצות את זכות השיבוב הקבועה בחוק הביטוח הלאומי והמדובר בכספי ציבור.

המסקנה, אם כן, היא כי יש להתיר את העיון, כמבוקש, בתיק כולו, לרבות בפרטי הפשרה אשר סוכמה בין הצדדים, הרלוונטית לתביעתו העתידית של המבקש.

בנסיבות, איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים בתיק ולב"כ המבקש.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ו, 22 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.