<#2#>

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד דורון נוי

ב"כ המשיבה עו"ד רוזנצוויג

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזר על הודעת הערעור ומפנה להנחיות כפי שהן מצוטטות בגזר-הדין בת"פ

18086-03-10 (בימ"ש שלום רמלה).

ב"כ המשיבה: לפי ההנחיה, העונש יהיה מאסר על תנאי, קנס ושל"צ שכן כתב האישום הוגש לפני ההנחיות.

ב"כ המערער: המצב המשפטי ברור לנו, אנו לא טוענים לבטל את כתב האישום אלא רק את ההרשעה, בימ"ש קמא מה המימד של ההחמרה כשקוראים את פסק הדין הזה חומרת העבירה ובזמן שביהמ"ש נתן את הכרעת הדין להרשיע או לא ההנחיות היו קיימות, זה סוג של עבירה שאם האדם היה מבצע אותה, על פי ההנחיות אין כתב אישום בכלל אלא אזהרה, אנו לא באים לבטל את כתב האישום אלא ההנחיות האלה צריכות להוביל להתחשבות וזו המגמה.

מדובר בנהג מונית והוא לא יכול לקבל מספר מונית. מפנה לפסק דין אבו שחאדה שאותו צירפתי להודעת הערעור, זה מקרה אחד לאחד, נהג מונית שהסיע שוהה בלתי חוקי אחד ושם בימ"ש השלום קובע שבהתחשב בעובדה שיש את ההנחיות נהג מונית הוא מבטל את ההרשעה שלו.

המקרה הזה הוא מקרה שיש בו נסיבות מקלות. ההנחיות הן משנת 2010. העבירה בוצעה לפני 4 שנים, כתב האישום בתיק של אבו שחאדה המקורי היה שלושה שב"חים, הורידו לו ונשאר שב"ח אחד, היועץ המשפטי לממשלה מונה מספר נסיבות שהן מקלות בעבירות של הסעת שב"ח והנסיבות המקלות הן האם אותו מסיע הסיע את אותו שב"ח מאיזה כיוון, פה ההסעה היתה מרכבת צפון, הוא הסיע שני נוסעים, אחד היה בלי אישורים הוא הסיע מרכבת צפון החוצה וביהמ"ש לא נתן שום משקל וצריך להתחשב בכך, מדובר באדם בן 62 והוא נורמטיבי, השתתף בכל מלחמות ישראל, קיבל אותות על הדברים האלה, שירות המבחן התרשם שאם הוא רוצה לקבל מספר למונית זה יכול לסכל זאת, גם 4 שנים חלפו וגם בהנחיות האלה שאם הוא היה בבצע את זה היום אין כתב אישום, הוא כבר החל לבצע את השל"צ שלו וגם מבחינת דימוי עצמי של בן אדם, האדם הזה אומר לא מעניין אותי לעשות של"צ אך מבחינת דימוי עצמי כתם כזה שדבק בבן אדם.

ב"כ המשיבה: מציג פסיקה של ביהמ"ש העליון, יש ערעורים שהתקבלו על העניין הזה במחוזי בירושלים, יש מכל מיני מועדים, וגם בעת האחרונה היה נכון להחמיר בעבירות האלה, ובעבירות שיש אינטרס ציבורי. בעת האחרונה נתקלנו במקרה שיצא מישהו בטייבה ועשה פיגוע בשאול המלך בת"א, הוא היה מהשטחים, הוא נשוי לישראלית. בדברים האלה מדובר על אינטרס ציבורי מהבחינה הזו שחלילה אפילו בלי ידיעה אותו אדם שמסיעים יכול להיות שב"ח, הנחיות של פרקליט המדינה לא קבעו שיוגש כתב אישום. באותה עת שרלוונטית לכתב האישום הנחיות פרקליט המדינה אם הוא היה חושב שלא היה מקום להגיש כתב אישום הוא היה אומר שכתבי האישום שהוגשו לא היו בתוקפם.

מבחינת המדיניות, מה שרלוונטי למועד הגשת כתב האישום ולמועד שההנחיות היו תקפות לפי הנחיות פרקליט המדינה הגיעו למסקנה שאין מקום לביטול כתב האישום והמסגרת המשפטית שאנו דנים בה היא הנחיות שתוקפם באותה עת לכתב האישום שהוגש באותה עת, מפנה לפסיקה של ביהמ"ש העליון ואנו מדברים מבחינה עניינית על כך שישנם קריטריונים לאי הרשעה והמערער לא עומד בהם, והם שישנה פגיעה ממשית בפרנסה וזה לא המצב, ישנה אפשרות שזה ייפגע ויש שיקול דעת והוא יכול לשכנע כן ישללו או לא ישללו את הרישיון והוא יעלה את הטענה והם ישקלו, והדבר השני הוא שהאינטרס הציבורי מחייב הרשעה.

אם מסתכלים בכתב האישום זה לא מרכבת צפון אלא מדובר על כביש 446.

זה עומד גם במסגרת ההנחיות ובכל מקרה ככלל הוא הרשעה והחריג הוא אי הרשעה וצריך נסיבות יוצאות דופן גם ברמה האישית וגם ברמה הציבורית.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 21228-09-09 (בימ"ש שלום ברמלה) בהסעת שוהה בלתי חוקי במונית שברשותו, ונידון ל- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לשל"צ בהיקף של 100 שעות ול- 6 חודשי פסילה על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער והטענה העיקרית בפי ב"כ המערער היא שהרשעת המערער אינה עולה בקנס אחד עם הנחיות היועץ המשפטי מיום 17.3.10 באשר למדיניות שיש לנקוט כלפי מי שמסיע פעם ראשונה שוהה בלתי חוקי כאשר הדבר לא נעשה למטרת רווח.

ב"כ המשיבה טוען כי גם לאור ההנחיות של היועץ המשפטי, עליהם הסתמך בימ"ש השלום ברמלה בת"פ 18086-03-10 אשר צורף להודעת הערעור, אין לבטל את הרשעתו של המערער, שכן מדובר בכתב אישום שהוגש לפני כניסת ההנחיות לתוקפן ובמקרה כזה על פי ההנחיות תעתור המאשימה להטלת של"צ, מאסר על תנאי, ופסילה על תנאי כפי שעתרה המשיבה בפני בימ"ש קמא.

ב"כ המערער טוען גם כי מעבר להנחיות הנ"ל הרשעתו של המערער עלולה לפגוע בפרנסתו כנהג מונית וברצונו לקבל "מספר ירוק" למונית, במיוחד בגילו המבוגר.

ב"כ המערער עותר לקבל את המלצת שירות המבחן בתסקיר שהיה מונח בפני בימ"ש קמא ואשר צורף להודעת הערעור, שלא להרשיע את המערער ולהטיל עליו צו של"צ, כפי שהוטל.

עיון בהנחיות היועץ המשפטי שעליהן מסתמך ב"כ המערער, ואשר לא הוצגו בפני בימ"ש קמא, שכן ב"כ המערער לא טען זאת בפניו, מעלה כי אמנם אין בהם לכשעצמן כדי לגרום לביטול הרשעתו של המערער שכן מדובר בכתב אישום שהוגש לפני כניסת ההנחיות לתוקפן אך במקרה זה לא מבקש ב"כ המערער לבטל את כתב האישום על פי ההנחיות, כפי שיכול היה לבקש לו היתה העבירה מתבצעת וכתב האישום היה מוגש לאחר כניסת ההנחיות לתוקפן, אלא הוא מבקש לבטל את הרשעתו של המערער.

יש בהנחיות היועץ המשפטי, הגם שנכנסו לתוקפן לאחר ביצוע העבירה על ידי המערער, כדי ללמד על גישה מקלה לעבירה של הסעת שוהה בלתי חוקי, במיוחד כאשר המערער הסיע את אותו שוהה יחד עם אחד שהיה לו אישור שהייה בתחומי מדינת ישראל, הסיע אותם מתוך תחומי מדינת ישראל לכיוון שטחי הרש"פ, וזאת בפעם הראשונה, שכן אין למערער עבר פלילי מכל סוג.

אין בפסיקה שהוצגה בפנינו על ידי ב"כ המשיבה כדי להביא לדחיית הערעור שכן ברע"פ 5861/11 דניאל נ' מדינת ישראל, מדובר היה בהעסקת שוהה בלתי חוקי על ידי כבאי שהיתה בפני בימ"ש ראיה מפורשת לפיה הרשעתו לא תפגע בהמשך עיסוקו ופסקי הדין של ביהמ"ש המחוזי בירושלים ניתנו לפני כניסת ההנחיות לתוקפן.

לאור האמור לעיל, וכאשר לזה מצטרף החשש לפגיעה בעיסוקו של המערער כנהג מונית, ולאפשרות שלו לקבל "מספר ירוק", במיוחד בגילו המבוגר, יש מקום לבטל את הרשעתו של המערער וכך אנו מחליטים.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ח כסלו תשע"ג, 02/12/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.