נגד

צדדי ג' 1. רונן אפרים קריסטל (בעיכוב הליכים)

2. יוסף שמאי (נמחק מההודעה)

3. ישי שפיגל (נמחק מההודעה)

4. אבי לוי (נמחק מההודעה)

1. פסק הדין ניתן בתביעה שמקורה בבקשה לביצוע שטרות שהגישה התובעת, נאפה השקעות בע"מ (להלן "נאפה") נגד הנתבעת, מדרשת רופין - מוסד להשכלה גבוהה בע"מ (להלן "מדרשת רופין"), ושבגינה נפתח תיק הוצל"פ מס' 01-78074-09-6 (להלן "תיק ההוצל"פ").
2. 11 שיקים הוגשו לביצוע: שיק מס' 10008984 ע"ס 43,000 ₪ ז"פ 21.01.06, שיק מס' 10008562 ע"ס 60,000 ₪ ז"פ 25.01.06, שיק מס' 10008983 ע"ס 44,000 ₪ ז"פ 27.01.06, שיק מס' 10008982 ע"ס 44,000 ₪ ז"פ 31.01.06, שיק מס' 10008563 ע"ס 60,000 ₪ ז"פ 5.02.02, שיק מס' 10008993 ע"ס 83,000 ₪ ז"פ 17.03.06, שיק מס' 10008992 ע"ס 83,000 ₪ ז"פ 2/04/06, שיק מס' 10008994 ע"ס 83,000 ₪ ז"פ 9.04.06, שיק מס' 10008981 ע"ס 84,000 ₪ ז"פ 16.04.06 ושיק מס' 10008995 ע"ס 84,000 ₪ ז"פ 23.04.06 כאשר מדובר בסך של 751,000 ₪ במונחי קרן (להלן "השיקים").
3. בעקבות דיון בכתב ההתנגדות לביצוע השטרות הוסכם ליתן לנתבעת רשות להתגונן כאשר התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן ובו התייחסות "לטענות שהועלו כנגד בקשת הביצוע". בעקבות זאת הוגש כתב תביעה מתוקן לתיק ע"ס 919,688.81 ₪ כאשר התביעה הוגדרה במהותה כ"תביעה שטרית".
4. יחד עם כתב ההגנה המתוקן הוגשה מטעם מדרשת רופין הודעת צד ג' נגד מר רונן אפרים קריסטל (להלן "קריסטל"), מר יוסף שמאי (להלן "שמאי"), מר ישי שפיגל (להלן "שפיגל") ומר אבי לוי (להלן "לוי"). קריסטל מצוי בעיכוב הליכים וצדדי ג' הנותרים נמחקו מההודעה בשתי החלטות נפרדות מיום 20.11.10 ומיום 12.4.11, ועל כן פסק דין זה לא דן בהודעת צד ג' ובטענות צדדי ג'.

טענות נאפה בכתב התביעה המתוקן

1. בכתב התביעה המתוקן נטען בין היתר כי התובעת אוחזת בשיקים שנמסרו לפקודת איי. אם. אי. ארד ניהול ויזמות בע"מ (להלן "ארד") אשר הסבה את השיקים לטובת התובעת תמורת הלוואות נושאות ריבית (להלן "ההלוואות").
2. השיקים חוללו, ובעקבות זאת נשלחה לנתבעת הודעה בדבר חילול השיקים מיום 2.02.09 והנתבעת דחתה את דרישת התשלום שקיבלה.

טענות רופין בכתב ההגנה המתוקן

1. מדרשת רופין הגישה כתב הגנה מתוקן וכן, כאמור, הודעות צד ג' כנגד קריסטל, שמאי, שפיגל ולוי.
2. בכתב ההגנה המתוקן נטען, בין היתר, כי השיקים מעולם לא הוצאו ממדרשת רופין ו/או נמסרו כדין, חתימות ההיסב שעל גב השיקים זויפו, החתימה על גב השיקים איננה חתימה של מורשה החתימה היחיד של מדרשת רופין, מר אורי כהן (להלן "אורי כהן"), נאפה לא רכשה כל זכות בשיקים, היא אינה "אוחזת" בהם במובנה של פקודת השטרות ובוודאי שאינה אוחזת כשורה. כן נטען כי השיקים אינם תקינים על פי מראיהם, נאפה לא נטלה אותם בתום לב או בעד ערך וארד לא קיבלה כל תמורה מנאפה בגין השיקים.
3. לפי כתב ההגנה, מבדיקות ובירורים שערכה מדרשת רופין עלה כי ככל הנראה, אורי כהן וקריסטל שהיו מורשי חתימה במדרשת רופין חתמו על השיקים, אולם מאן דהוא זייף את חתימת ההיסב המופיעה על גב השיקים ומסר אותם לנאפה, וזאת להבטחת הלוואות אישיות שלקח קריסטל מנאפה, אשר אין לה כל קשר עסקי עם מדרשת רופין. משיחה שקיים מנכ"ל מדרשת רופין, מר דוד ליטבק (להלן "ליטבק"), עם מנהלה של נאפה ובעל השליטה בה, מר אבירם ברגר (להלן "ברגר"), עלה כי קריסטל נתן את השיקים לנאפה לביטחון בגין חובות של קריסטל או גוף הקשור אליו, וזאת בניגוד לנטען בכתב התביעה.
4. כן נטען כי קיימים קשרים עסקיים בין קריסטל ו/או חברות שבשליטתו לבין נאפה.
5. עוד עולה מכתב ההגנה כי לגבי שני שיקים אשר מסתיימים במספרים 8562 ו- 8563, השם של ארד המופיע עליהם אינו מדויק, שכן נשמטה מתוך השם המודפס על גבי השיק המילה "יזמות" לפני המילה "בע"מ"; ששה שיקים מעולם לא נרשמו בספרי החשבונות של מדרשת רופין; וחמשת השיקים הנותרים נרשמו בספרי החשבונות של מדרשת רופין אך אין כל אסמכתה לעניין הביטול.

טענות נאפה בכתב התשובה

1. נאפה הגישה כתב תשובה לכתב ההגנה שבו נטען, בין היתר, כי השיקים נמשכו מחשבון מיוחד של מדרשת רופין הקשור לבית הספר להנדסאים שפועל בחצריה של מדרשת רופין (להלן "בית הספר להנדסאים"), ומי שניהלה את בית הספר להנדסאים הייתה ארד. מורשי החתימה בחשבון הנ"ל היו מורשה אחד מטעם ארד ומורשה אחד מטעם מדרשת רופין. לטענת נאפה, קריסטל באמצעות תאגידים בשליטתו היה בעל השליטה במדרשת רופין, מורשה חתימה במדרשת רופין ובבית הספר להנדסאים ומורשה לפעול בשמה של ארד. כפי שצוין בסע' 5 לכתב התשובה "בקליפת אגוז", מדרשת רופין בשליטתו של קריסטל, התקשרה עם ארד, חברה שאף היא נוהלה כחלק מקבוצת קריסטל, בהסכם שעניינו בית הספר להנדסאים.
2. מחשבון בית הספר להנדסאים נמשך שיק בחתימתם המוסמכת של קריסטל ומר אורי כהן לפקודת ארד אשר הוסב על ידי ארד ונמסר לנאפה. בהקשר זה נטען כי כל המחלוקת שביסוד התביעה נוצרה בשל מה שאירע במדרשת רופין בשלב מאוחר יותר, כשקבוצת קריסטל איבדה את שליטתה במדרשת רופין ונקלעה לקשיים כספיים. כמו-כן נטען כי השותף של קבוצת קריסטל במדרשת רופין מנסה היום להתנער מכל המחויבויות שנוצרו בתקופה שלפני השינויים האמורים.
3. נאפה וחברת מבנה רב דירות (1990) בע"מ (להלן "מרב"ד") נתנו הלוואות לקבוצת קריסטל ובכלל זה למדרשת רופין, לארד, לחברת ט.ר. אביחי השקעות (1999) בע"מ (להלן "ט.ר. אביחי"), לחברת טרבט השקעות וייזום בע"מ (להלן "טרבט"), לרונן קריסטל השקעות בע"מ (להלן "קריסטל השקעות") ולמרכז להתמחויות רופין בע"מ.
4. ביום 10.10.05 העמידה נאפה לקריסטל השקעות הלוואה על סך 300,000 ₪ בתמורה לחמישה שיקים, וביניהם שלושה שיקים של מדרשת רופין לפקודת ארד שהוסבו לנאפה, שמתוכם שניים נדונים בתביעה שבפנינו, 8562 ו- 8563. ביום 31.10.05 העמידה נאפה לארד הלוואה על סך 260,000 ₪ בתמורה לשישה שיקים של מדרשת רופין שהוסבו לנאפה, וביניהם שלושה שיקים הנדונים בתביעה שבפנינו, 8982, 8983 ו- 8984. ביום 3.1.06 העמידה נאפה לארד הלוואה על סך 500,000 ₪, בתמורה לשישה שיקים של מדרשת רופין לפקודת ארד שהוסבו לנאפה אשר נכללים בתביעה דנן 8985, 8981, 8994, 8991, 8992 ו- 8993.
5. 4 מתוך 15 השיקים שניתנו בגין שלוש ההלוואות הנ"ל נפרעו (שיקים מס' 8561, 8987, 8986 ו-8985), ובעקבות החזרת שיק מס' 8984 מחמת "אכ"מ" ביקשו קריסטל ומר שפיגל מנאפה להחזיק את השיקים שטרם נפרעו כביטחון לפירעון שלוש ההלוואות לעיל, אם לא תפרענה במלואן בדרך אחרת. משלא נפרעו ההלוואות במלואן הציגה נאפה את יתר השיקים לפירעון ביום 30.1.09 אולם אלה חוללו עקב סגירת החשבון ממנו נמשכו השיקים.

תצהירים, חקירות וסיכומים

1. ברגר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם נאפה (בבקשה מס' 22). ליטבק ומר מירון אורן הגישו תצהירי עדות ראשית מטעם מדרשת רופין. בהודעה מטעם מדרשת רופין בדבר הגשת תצהירים הופנה בית המשפט גם לתצהירו של אורי כהן שצורף לכתב ההתנגדות לביצוע השטרות בתיק ההוצל"פ.
2. ברגר, מנהל נאפה ומרב"ד שהיא בעלת מניות של נאפה הצהיר, בין היתר, כי נאפה אוחזת בשיקים בסך כולל של 751,000 ₪ במונחי קרן, שנמשכו על-ידי מדרשת רופין לפקודת ארד, הוסבו על-ידי ארד והועברו לנאפה. בתצהירו חוזר ברגר על טענות נאפה הנ"ל, ועל כך שלנוכח חילול השיקים הוגשה התביעה דנן.
3. תחילה נחקר ברגר על תצהירו בחקירה נגדית, ואחריו נחקרו ליטבק, אורי כהן (בשתי ישיבות נפרדות), מר מירון אורן (רו"ח), לוי (מנהל חשבונות של מדרשת רופין וארד), הגב' שרה לוי, אורי כהן בפעם השלישית, קריסטל, ולבסוף שפיגל שהתייצב לדיון האחרון, אך הודיע כי הוא אינו יכול להעיד מחשש להפללה עצמית, שכן מתנהל נגדו הליך פלילי.

בקשה להוספת ראיה חדשה

1. ביום 6.10.13 הגישה מדרשת רופין בקשה להוספת ראיה חדשה - תצהיר של ברגר שהגישה נאפה בתיק פש"ר 38177-01-10. בבקשה צוין כי מהתצהיר הנ"ל עולה שחלק מהסכום הנתבע כבר שולם לתובעת עובר להגשת הסיכומים מטעם נאפה לתיק שבפנינו. נאפה הודיעה בתגובתה, בין היתר, כי אין לה התנגדות לצירוף הראיה שלטענתה אין בה כדי להועיל למדרשת רופין, וביום 1.11.13 ניתנה החלטה המתירה למדרשת רופין להגיש את התצהיר לתיק.

דיון

1. על פני השיקים מופיעות שתי חתימות אשר נחזות להיות של אורי כהן ושל קריסטל, ועל גב השיק מופיעה חתימת היסב אשר נחזית להיות של ארד. בתחילה טענה נאפה כי חתימת ההיסב היא חתימתה של ארד, ולאחר מכן טענה כי נחתמה בהרשאתו של אורי כהן מטעם ארד. בכתב התביעה המתוקן לא הועלתה טענה שלפיה חתימות ההיסב נחתמו בהרשאתה של ארד וכל שנטען הוא כי "איי. אם. איי. ארד ניהול ויזמות בע"מ הסבה את השיקים ומסרה אותם לתובעת בתמורה לקבלת הלוואות נושאות ריבית".
2. בסע' 15.1 לכתב ההגנה נטען כי מדרשת רופין מעולם לא משכה את השיקים לפקודת ארד. בסע' 15.4 נטען כי ארד לא הסבה את השיקים, לא קיבלה אותם לידיה מעולם ולא מסרה אותם לנאפה.
3. בסע' 51 לכתב ההגנה נטען כי לוי ביקש מאורי כהן לחתום על שיקים ריקים, וזאת לאחר שהוסבר לו כי חתימתו דרושה לצורך ביצוע תשלומים שוטפים לרשויות המס. בסע' 52 נטען כי לאחר החתימה על גבי השיקים הריקים, מישהו השלים את הפרטים, זייף את חתימות ההיסב על גב השיקים ומסר אותם לנאפה. בסע' 69 נטען כי החתימה בחזית השיק נחזית להיות של קריסטל. בסע' 82 נטען כי נראה שמי שעומד מאחורי החתימות המזויפות בהסבה הוא קריסטל ו/או מי מטעמו, ובסע' 83 נטען כי ליטבק ממדרשת רופין אישר שקריסטל מסר את השיקים לנאפה לביטחון בגין חובות של קריסטל ו/או של גוף הקשור אליו.
4. בסע' 5 לכתב התשובה נטען כי השיקים נמשכו מחשבון הבנק של בית הספר להנדסאים בחתימה מוסמכת של קריסטל ואורי כהן לפי הוראות קריסטל, לפקודתה של ארד עם הסבה של ארד לנאפה. כן נטען כי "כל המהלך האמור נעשה על דעתה ורצונה של קבוצת קריסטל ולרבות רונן קריסטל, יוסף שמאי וישי שפיגל ובהרשאתו של אורי כהן". בסע' 9.3 לכתב התשובה נטען כי "השיקים נשוא התביעה הוסבו ונמסרו לתובעת כדין", ובסע' 9.4 נטען כי "ככל שפעולת ההסבה והמסירה לא בוצעו על ידי מר אורי כהן באופן אישי אלא על ידי מר רונן קריסטל ו/או מר ישי שפיגל ו/או מי מטעמם, הרי היא נעשתה מכוח הרשאה כדין מטעם ארד".
5. בתצהירו מיום 21.9.09 הצהיר אורי כהן כי החתימה המתנוססת על גב השיקים אינה חתימתו אלא חתימה מזויפת והוגשה על כך תלונה למשטרה. כמו-כן הצהיר אורי כהן כי הוא וארד מעולם לא קיימו כל קשר עסקי עם נאפה. בסע' 13 הוצהר כי החותמת וההסבה על גב השיקים לא נעשו על ידי אורי כהן ואף לא על ידי מי מטעמו ו/או בהרשאתו.
6. ברגר הצהיר בסע' 4 לתצהירו כי "ארד הסבה את השיקים ומסרה אותם לנאפה בתמורה להלוואות נושאות ריבית". בסע' 25.3 הוצהר כי אורי כהן עסק בענייני חינוך של ארד בלבד, ואילו שפיגל ושמאי עסקו בכל הצד הניהולי של ארד לרבות הניהול הכספי. בסע' 25.4 הוצהר כי אורי כהן סמך על קריסטל ועל שפיגל שאמרו לו לטענתו "כי יש ניהול כספי מסודר", ולפי סע' 25.5 לתצהיר, אורי כהן רק דאג שיהיה כיסוי לשיקים השונים, ובהקשר הספציפי לא בדק דבר בעצמו "אלא הסתמך על מר קריסטל ו/או על מר שמאי ו/או על מר שפיגל". בסע' 25.9 הצהיר ברגר כי אורי כהן לא מכחיש שארד וחשבון בית הספר להנדסאים "שימשו כחלק ממסלקה שוויסתה את תזרימי המזומנים בתאגידי קבוצת קריסטל ולרבות, באותה עת, מדרשת רופין". בסע' 26 חזר ברגר על הטענה שההסבות נעשו בהרשאתו של אורי כהן.
7. במהלך הדיון בהתנגדות לביצוע השטרות נחקר ליטבק, מנהל מדרשת רופין, והעיד כי כבר אז (דהיינו במועד משיכת השיקים) היו אי סדרים בניהול מדרשת רופין על ידי קריסטל והמנהלים האחרים באותה תקופה, והמשטרה חוקרת זאת, בודקת את הנסיבות שבהן הועמדו הלוואות מגורמים שונים ומבררת את החשד לפעילות הונאה. עוד העיד ליטבק כי בעקבות החקירה עלה כבר אז שעל פני השיקים די היה בחתימות של אורי כהן ושל קריסטל כדי לכבד שיקים של מדרשת רופין.
8. אורי כהן נחקר אף הוא בדיון בהתנגדות לביצוע השטרות והעיד כי ביום שנודע למדרשת רופין על השיקים הגיע מידית למקום, ולדבריו - "ראיתי צילום השיקים ואמרתי שאני לא יודע במה מדובר, אני יודע שהחתימה מקדימה היא שלי... אני חתמתי על שיקים ריקים באופן סדרתי לבקשה של רונן קריסטל... אבי לוי הסביר לי שיש הרבה הסדרי פריסת חוב מול רשויות המס לצורך המכירה של המבקשת" (פר' 4.5.10 עמ' 5 ש' 1-5). עוד עלה כי למרות האמון הרב שנתן אורי כהן בקריסטל, הוא מעולם לא נתן לאחר הרשאה לחתום בשמו (עמ' 5 ש' 30). כמו-כן העיד אורי כהן כי לא חתם על גב השיקים שהוצגו בפניו במהלך הדיון, והתברר לו לאחר מכן שקריסטל חתם בשמו.
9. במהלך חקירתו הנגדית בדיון ההוכחות אישר אורי כהן כי הוצמדו אליו בעלי מקצוע מטעם קריסטל אשר טיפלו בהיבטים העסקיים של ארד, לרבות עו"ד עמוס בן צור, שפיגל ושמאי "אשר ניהלו את המהלך העסקי בשמי". מחקירתו של אורי כהן עלה כי קריסטל עמד מאחורי מינויו, וכי הוא קיבל משכורת חודשית ממדרשת רופין והיה אמור לקבל חלק מהרווחים אם החברה תצליח. עוד עלה כי שפיגל ושמאי ניהלו את המערכת הכספית של בית הספר, וקריסטל הקפיד שלא יהיו לו מניות כלשהן של ארד. כשנשאל אורי כהן האם נכון שנתן לקריסטל יד חופשית לפעול בשם ארד, השיב "במרחב שאתה מבקש לציין התשובה היא לא" (עמ' 82 ש' 13-14). כמו-כן העיד אורי כהן כי נהגו להקפיץ אותו בכל מקום ובכל זמן על מנת שיחתום על שיקים והוא לא ויתר על כך, אם כי מעולם לא סירב לחתום. לשאלה האם ידע כי מסבים שיקים ומפקידים אותם לחשבון של ארד השיב בשלילה (עמ' 82 ש' 27-30). אורי כהן הוסיף והעיד כי "ברמת השיק" לא נתן לקריסטל הרשאה לחתום אבל "ברמה הכללית" קריסטל הוביל קו מסוים. כמו-כן העיד אורי כהן כי התברר לו שקריסטל הפקיד שיקים בחשבון של ארד ללא ידיעתו. לגבי נסיבות החתימה על פני השיקים עצמם העיד אורי כהן כי רואה החשבון לוי נהג לבקש ממנו לחתום על שיקים ריקים לצורך הסדרים שונים (פר' מיום 13.12.11 עמ' 85 ש' 12-19). עוד עלה כי למעשה אורי כהן חתם על מספר רב מאוד של שיקים ריקים תוך כדי הליכי כינוס ופעל "על פי המהלך הכללי" מבלי לעיין בתדפיסי חשבון הבנק (עמ' 90 ש' 14) ומבלי לבדוק אם היה כיסוי לשיקים השונים. מנגד עלה כי הבית של אורי כהן היה משועבד לבנק כבטוחה לחשבון הבנק של ארד (עמ' 91 ש' 9). אשר לטענה כי ארד שימשה מסלקה לחברות של קריסטל העיד אורי כהן כי הוא יודע זאת היום, אך בעבר לא היה מודע לכך (עמ' 92 ש' 14-12), ובהמשך העיד כי "מסתבר כי מר קריסטל ניצל את העובדה שהוא מצא אותי, כאדם שבכלל לא בודק אותו ועשה ככל עולה על רוחו" (עמ' 94 ש' 15-16).
10. רו"ח מירון אורן העיד בחקירתו הנגדית, בין היתר, כי לדעתו מורשי החתימה אכן חתמו על פני השיקים אך לא על גב השיקים (עמ' 102 ש' 14-13).
11. לוי, מנהל החשבונות של ארד העיד כי זכר שאורי כהן היה אחראי על כל תשלומי החובה של מדרשת רופין באותה תקופה, ונהג לתת הוראות בקשר לתשלומי מיסים של מדרשת רופין ושל ארד. לוי העיד כי טענתו של אורי כהן שמסר שיקים ריקים לצורך ביצוע תשלומים לרשויות "לא מחזיקה מים". לאחר מכן העיד לוי כי יכול להיות שבשלב מסוים התבקשו לעשות הסדרי תשלומים ולצורך ביצועם החתימו את אורי כהן על שיקים, אך לא החתימו על שיקים מראש כדי שבאופן קבוע יהיה לתשלומים (עמ' 113 ש' 7-12).
12. הגב' שרה לוי, מנהלת חשבון של מדרשת רופין, אשר עבדה במשרדו של לוי העידה כי היא לא נהגה לקבל שיקים ריקים לצורך תשלום לרשויות.
13. לאחר מכן נחקר אורי כהן פעם נוספת, נשאל ישירות לגבי חתימות ההיסב בשיקים שונים והעיד כי לא מדובר בחתימה שלו. בהמשך העיד אורי כהן שאכן חתם על כל מה שהתבקש, אולם מעולם לא נתן הרשאה לאחר לחתום במקומו.
14. קריסטל נשאל בחקירתו הנגדית בגין איזו הלוואה ניתנו השיקים ולאיזה צורך. לאחר שעיין בשיקים השיב קריסטל שלמיטב זכרונו מדובר בהלוואות לארד (עמ' 131, ש' 13), והוסיף כי הוא "משער" שהם נועדו לעזור לתזרים השוטף של בית הספר להנדסאים. מעדותו של קריסטל עלה כי אורי כהן הקים את חברת ארד, ושמניות החברה מעולם לא הוחזקו על ידי חברות של קבוצת קריסטל אלא היו בשליטה מלאה של אורי כהן שהיה בעל זכויות החתימה בחברה (עמ' 134, ש' 22-25). קריסטל הכחיש את הטענה כי אורי כהן היה "בובה שלו" והעיד כי הוא היה עצמאי, ידע מתי לדרוש סיוע וביקש לקבל הלוואות. במהלך החקירה נשאל קריסטל לגבי החתימה על גב שיק מס' 982 והשיב כי לא מדובר בחתימה שלו באמצע ומעל החותמת של ארד (עמ' 135 ש' 20-22). לאחר מכן נשאל מדוע חתם על גב השיקים, והשיב כי עשה זאת על מנת להבטיח ערבות אישית שלו לנאפה. כמו-כן העיד כי המנכ"ל ישי גר היה מטפל בזה ולעתים "היה מסב אותם" (עמ' 135 ש' 28). גם שיק מס' 983 הוצג לקריסטל והוא זיהה את חתימתו בגב השיק, ובהתייחס לחתימה נוספת העיד כי אינו יודע להגיד האם מדובר בחתימתו של אורי כהן (עמ' 136 ש' 12). לאחר מכן נשאל של מי החתימה "לפנים" והעיד כי "אין לי מושג של מי החתימה הזו". בהשוואה לחתימה שעל גב השיק הוסיף קריסטל כי לדעתו לא מדובר בחתימות זהות. כמו-כן הסתבר כי לעתים נהג קריסטל לתת הרשאה לישי גר ולשפיגל לחתום בשמו, ולאחר מכן הוסיף כי "אני יוצא מנקודת הנחה ומשער שהן נחתמו בהרשאתו של אורי כהן. כי אורי כהן ידע בוודאות ברורה לאיזה מטרות השיקים הולכים, כי הוא זה שביקש את העזרה לעזור לו לממן את הפעילות החוזרת ואת השוטפת של בית הספר להנדסאים " (עמ' 136 ש' 26-28). קריסטל הכחיש כי ביקש מאורי כהן לחתום על שיקים ריקים לבקשתו (עמ' 140 ש' 14) וסיים את עדותו בכך שאם הייתה הסבה של שיקים אזי "אני מניח שהוא נתן הרשאה עבורו לחתום על ההסבה". עוד עלה מהחקירה כי מתנהל הליך פלילי נגד קריסטל.
15. שפיגל התייצב בסוף דיוני ההוכחות שהתנהלו בתיק זה, והודיע כי לא יעיד בקשר לתיק מחשש להפללה עצמית שכן מתנהל הליך פלילי נגדו.
16. מדרשת רופין קיבלה את השיקים המקוריים לעיונה והגישה חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד מטעמה, הגב' סימה אנקובה (ראו בקשה מס' 27 בתיק). חתימות ההיסב על גב 11 השיקים בתיק דנן נבדקו וסומנו בחוות הדעת באותיות א' עד יא'. אשר לחתימות א'-ו' ציינה המומחית כי לדעתה "החתימות הנ"ל נחתמו ע"י כותב אחר". לגבי החתימות שבשיקים ז'–ח', ציינה המומחית כי מצאה אי התאמות בחתימות, ולדעתה קיימת אפשרות שהן לא נחתמו על ידי אורי כהן. לגבי החתימות שבשיקים ט'–יא' קבעה המומחית כי לדעתה החתימות בהסבת השיקים "מתאימות לחתימות המושך בצד שמאל על גבי 11 השיקים שבמחלוקת".
17. בסיכומים מטעם מדרשת רופין נטען כי המומחית הנ"ל קבעה במפורש שהחתימות על גב השיקים אינן של אורי כהן. עוד נטען כי נאפה הציגה חוות דעת של מומחה מטעמה (עו"ד יונתן נפתלי) אשר מתייחסת לשני שיקים בלבד, 8562 ו- 8563, והעדר ההתייחסות בחוות הדעת ל- 9 השיקים האחרים מעידה שחתימות ההיסב על גבם אינן של אורי כהן. עוד נטען בהקשר זה כי המומחה מטעם נאפה הוא גרפולוג בעוד שהמומחית מטעם מדרשת רופין היא מומחית להשוואה כתבי יד.
18. בסיכומי התשובה מטעם נאפה נטען כי חוות הדעת של המומחית אנקובה מטעם מדרשת רופין היא מסויגת, שכן לפי קביעת המומחית, קיימת אפשרות שמדובר בחתימותיו של אורי כהן. לגבי כל יתר השיקים, הועלתה בסע' 77 לסיכומי התשובה השאלה "איזה משקל יש לטענה בדבר צורך של קריסטל להרשאה ממר כהן?" ונטען כי די בתשובה המתבקשת כדי לדחות את טענות ההגנה של מדרשת רופין. בהקשר זה נטען כי גם אם החתימות הן של קריסטל, אורי כהן אישר זאת.
19. גרסתו של אורי כהן שלפיה החתימות על גב השיקים אינן שלו לא נסתרה.
20. משהועלתה טענת זיוף של חתימות ההיסב, עבר הנטל אל נאפה לסתור זאת ולהוכיח שמדובר בחתימותיו של אורי כהן. כאמור לעיל, נאפה הגישה חוות דעת מומחה מטעמה בקשר לחתימות ההיסב על שני שיקים בלבד, ללא כל התייחסות לחתימות ההיסב על יתר השיקים. למעשה, נאפה זנחה את הטענה כי חתימות ההיסב על כל יתר 9 השיקים הן של אורי כהן, וטענה במפורש כי קריסטל הוא זה שחתם על גב השיקים ודי היה בחתימתו לצורך ביצוע פעילות פיננסית בשם ארד (ראו סעיף 79 לסיכומי התשובה מטעם נאפה).
21. אשר לשני השיקים הנוספים, המומחה מטעם נאפה קבע כי "קיימת אפשרות סבירה למדי שחתימות המחלוקת אמיתיות". יחד עם זאת, לא מדובר בקביעה חד משמעית, ומעיון בטבלת המדרג המופיעה בחוות הדעת עולה כי דרגת הוודאות של המסקנה עומדת על 1 מתוך 4, דהיינו על דרגת הוודאות הנמוכה ביותר. כמו-כן עולה מחוות הדעת כי בחלק מתכונות הכתב ישנה שונות בין דוגמאות החתימה לחתימות שבמחלוקת. המומחית מטעם מדרשת רופין קבעה בחוות דעתה כאמור כי מצאה "אי התאמות בתכונות הכתיבה בין שתי החתימות בהסבת הצ'קים אשר סומנו ז-ח לבין דוגמאות חתימה בשם אורי כהן ולדעתי קיימת אפשרות שהן לא נכתבו על ידו". המומחית אף מפרטת בחוות דעתה תכונות רבות שבהן מצאה אי התאמות: שטף הכתיבה, השהיות, צורה שונה של מבנה האות כ' וצורה שונה של התוכן הפנימי בתוך החתימה.
22. מעיון בהעתקי שיקים 8562 ו- 8563 שנמצאים בתיק אפשר לראות בבירור כי חתימת ההיסב על גב השיקים איננה זהה לחתימות של אורי כהן המופיעות על פני השיק. כמו כן וכפי שנטען בכתב ההגנה, מעיון בהעתקי השיקים עולה כי שם המוטב המודפס בשני השיקים הנ"ל אינו שמה המלא והמדויק של ארד, "איי. אם. איי. ארד ניהול ויזמות בע"מ", אלא "איי. אם. איי. ארד ניהול בע"מ".
    
23. אורי כהן נשאל במהלך חקירתו הנגדית במפורש לגבי החתימות על שיק מספר 8563, והעיד כי הוא מזהה את חתימתו על פני השיק, אך לגבי החתימה על גב השיק העיד – "זה לא שלי. יש לי את התביעה (צ"ל – טביעה) בחתימה שלי". כשנשאל על סמך מה הוא יודע להגיד שהחתימה אינה שלו, השיב כי "הקשקושים באמצע החתימה זה לא משהו שאני נוהג לעשות" (עמ' 119 ש' 17-4). לגבי חתימת ההיסב על שיק מספר 8562, אורי כהן כלל לא נשאל על כך, ויש לזקוף זאת לחובתה של נאפה.
24. עוד עלה מעדותו של אורי כהן כי שיקים 8562 ו- 8563 הם חלק מסדרת שיקים שהודפסו מראש בבני ברק, נמסרו לחתימתו והועברו למשרד של מנהל החשבונות אבי לוי (שם ש' 23-21). מכאן שלפי עדותו של אורי כהן, שני השיקים הנ"ל יחד עם שיקים מודפסים נוספים הועברו למשרדו לאבי לוי ללא חתימת היסב של ארד.
25. נוסף על כך, אורי כהן העיד כי לא התבקש ולא נהג לחתום חתימות היסב בשם ארד, וגרסתו לא נסתרה. ברגר אישר כי מעולם לא ראה את אורי כהן חותם חתימת היסב על שיקים (עמ' 45 ש' 10), ואף הוצגו בפני בית המשפט עדויות שלפיהן מי שנהגו לחתום על גב השיקים הם קריסטל ואחרים מטעמו. רו"ח מירון אורן העיד בחקירתו הנגדית כי לדעתו רק החתימות על פני השיק הן של מורשי החתימה של רופין (עמ' 102 ש' 14-13), ומחקירתו הנגדית של קריסטל עלה כי מי שנהג להסב את השיקים היה ישי גר או קריסטל עצמו (עמ' 135 ש' 30-24).
26. מכאן שאין בפני בית המשפט ממצאים ברורים בדרגת וודאות גבוהה לגבי שתי חתימות ההיסב שבמחלוקת, קיים שוני נראה לעין בין שתי חתימות אלה לבין חתימות אחרות של אורי כהן, לא הוצגו עדויות הסותרות את גרסתו של אורי כהן כי לא מדובר בחתימותיו ואין חולק כי קריסטל ומי מטעמו נהגו לחתום על גב השיקים של מדרשת רופין עם חותמת של ארד.
27. לפיכך, נאפה לא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי לסתור את טענת הזיוף לגבי שני השיקים הנוספים. נוסף על כך, וכמפורט לעיל שם המוטב בשני השיקים הנ"ל אינו מלא ונכון, ודין התביעה בגין שני השיקים הנ"ל להידחות גם מטעם זה.
28. משהודתה נאפה כי חתימות ההיסב על 9 מתוך 11 שיקים אינן של אורי כהן, ולא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח שחתימות ההיסב על שני השיקים הנוספים הן של אורי כהן, הסוגיה היחידה שיש להכריע בה היא האם אורי כהן נתן הרשאה לאחר לחתום במקומו חתימת היסב בשם ארד. גם בעניין זה, נאפה היא שנשאה בנטל להוכיח את טענתה כי אורי כהן נתן לקריסטל ו/או למי מטעמו הרשאה לחתום על גב השיקים, והיא לא הרימה את הנטל הנדרש כדי להוכיח זאת.
29. אורי כהן הודה כי הסתמך על בעלי המקצוע שהעמיד קריסטל לרשותו וחתם על שיקים לפי בקשתם, אך הבהיר כי מעולם לא נתן הרשאה לאחר לחתום על שיקים במקומו בשם חברת ארד, ועמד על כך שהוא זה שיחתום על השיקים בכל זמן ובכל מצב. אורי כהן חזר בבירור על עדות זו הן בדיון בהתנגדות לביצוע השיקים – "מעולם לא נתתי לאף אחד לחתום את חתימת ידי, כל השיקים של ארד נחתמו על ידי אך ורק" (עמ' 5 ש' 30-29) והן בדיון ההוכחות - "חתמתי ולא נתתי אף פעם שיחתמו במקומי" (עמ' 124 ש' 2). גם בחקירתו החוזרת, בתשובה לשאלה מה היה מבחינתו ההבדל בין חתימה על שיקים ריקים לבין מתן רשות לאדם אחר לחתום במקומו על שיקים, העיד אורי כהן כי זהו "קו שלא הייתי מוכן לחצות אותו... מעולם לא נתתי רשות לחתום בשמי" (שם ש' 27-24).
30. כמו-כן העיד אורי כהן כי לא ידע שקריסטל או מי מטעמו נהגו לחתום חתימות היסב על שיקים בשם ארד (ראו למשל עמ' 7 ש' 20-13, עמ' 8 ש' 10 ועמ' 83 ש' 27), ורק בדיעבד נודע לו שארד הייתה חלק ממסלקת הכספים של קבוצת קריסטל (עמ' 92 ש' 14-12). כנשאל האם נכון שנתן לקריסטל יד חופשית לפעול בשם ארד, השיב אורי כהן כי "במרחב שאתה מבקש לציין התשובה היא לא" (עמ' 82 ש' 14), ובהמשך העיד כי פעל לפי הנחיותיו של אבי לוי שהיה גם מנהל החשבונות של ארד וביקש ממנו לחתום על הכנסות או משיכות מסוימות של כספים (עמ' 83 ש' 6-2). עוד עלה מעדותו של אורי כהן כי רק כשנתיים לפני מועד דיון ההוכחות (שהתקיים בסוף שנת 2011), זומן לפגישה במשרדו של עו"ד גיורא בן טל, שם הוצגו בפניו מסמכים המעידים לכאורה כי מנהל החשבונות אבי לוי ביצע תיקונים בכרטסות כדי להסתיר מידע שהתגלה שנים אחרי שאורי כהן עזב את מדרשת רופין (עמ' 93 ש' 18-10). אורי כהן הודה כי לא בדק את החשבונות וסמך בעניין זה על בעלי המקצוע, אך העיד כי קריסטל ניצל זאת לרעה ועשה ככל העולה על רוחו (עמ' 94 ש' 16-5).
31. זאת ועוד, מתצהירו של מר ברגר עלה כי רק שיק אחד בלבד מתוך 11 השיקים שהוגשו לביצוע הוצג לפירעון בסמוך לאחר התאריך הנקוב בו וחולל מסיבת "אכ"מ". כל עשרת השיקים הנותרים הוצגו לפירעון לראשונה רק ביום 30.1.09, דהיינו קרוב לשלוש שנים לאחר מועד הפירעון של השיק האחרון שהוגש לביצוע (23.4.06). ברגר הצהיר כי לאחר שהשיק הראשון הנ"ל חולל, קריסטל ביקש לא להפקיד את כל יתר השיקים של מדרשת רופין אלא אם ההלוואות לא תיפרענה בדרך אחרת. עוד הצהיר ברגר כי במשך תקופה ארוכה לאחר חילול השיק הראשון של מדרשת רופין נמסרו לנאפה שיקים רבים של חברות שונות בשליטת קריסטל אשר הוחלפו בשיקים של חברות אחרות שלגרסתו של ברגר נפרעו באופן חלקי בלבד. מכאן שהשיקים הוצגו לפירעון רק לאחר שהתברר לברגר כי החברות שבשליטת קריסטל נמצאות בקשיים ואינן יכולות לפרוע את השיקים. כמו-כן עולה מכתב ההגנה כי למעשה עוד בתחילת שנת 2008 קבוצת קריסטל חדלה להיות סולבנטית וביולי 2008, כחצי שנה לפני הצגת השיקים לפירעון, קריסטל נעצר בחשד למשיכת כספים של חברה אחרת לכיסו. אין כל התייחסות של ברגר בתצהירו לעניין זה.

נאפה הפנתה בסיכומיה לסעיף 74 לפקודת השטרות [נוסח חדש] שלפיה במקרה של איחור בהצגת שיק לפירעון, המושך והמסב מופטרים אך ורק כדי שיעור הנזק שנגרם לו כתוצאה מהאיחור. ואולם, במקרים שבהם מועלות טענת זיוף והיעדר הרשאה, איחור משמעותי בהצגת שיק לפירעון עשוי להיות בעל השלכות ראייתיות משמעותיות לגבי סוגיית ההרשאה. במקרה דנן, האיחור הניכר בהצגת השיקים לפירעון מחזק את גרסתו העובדתית של אורי כהן כי לא ידע שהשיקים הוסבו ונמסרו לצד ג' במטרה לשמש בטוחה לפירעון הלוואות שנטלה קבוצת קריסטל. משלא הוכח כי השיקים הוסבו כדין, בידיעתו של אורי כהן ובהרשאתו, אין מקום לקבוע כי נאפה אוחזת בשיקים וזכאית להיפרע מהם.

1. אמנם ברגר העיד בחקירתו החוזרת כי שיקים קודמים עם חתימות היסב שנחזו להיות של אורי כהן נפרעו (עמ' 53 ש' 27), אולם אף אם יש לקבל טענה זו שלא פורטה כנדרש בתצהיר עדותו הראשית של ברגר, אין בכך כדי לשלול את האפשרות שגם אותם שיקים נוספים נמסרו בהעדר חתימה ו/או הרשאה כדין, ומאן דהוא הצליח לעשות בהם שימוש. אכן היה ראוי שאורי כהן שהיה מנהלה של ארד יפקח על הנעשה בחשבון הבנק שלה. יחד עם זאת, אך על רקע כלל הנסיבות, והיות שאורי כהן התבקש להתמקד בפן החינוכי מקצועי בלבד, והועמדו לרשותו אנשי מקצוע, עורכי דין ורואי חשבון ע"י קריסטל, לצורך הטיפול בפן הכספי, אין מקום לקבוע כי התנהלותו של אורי כהן עולה כדי עצימת עיניים השקולה למתן "הרשאה".
2. גם אם אורי כהן התרשל בבדיקת החשבונות ובפיקוח על הנעשה בארד, אין די בכך כדי להוכיח כי נתן לקריסטל או למי מטעמו הרשאה גורפת ובלתי מוגבלת לחתום חתימת היסב על שיקים, למשוך כספים מארד, ולהשתמש בחשבונה של ארד כמסלקת כספים של קבוצת קריסל.
3. בית המשפט דוחה את טענתה של נאפה שלפיה למעשה לא היה כל צורך בחתימתו של אורי כהן, שכן ממילא אורי כהן קיבל משכורת ממדרשת רופין וביצע את ההוראות של קריסטל ושל קבוצת קריסטל. אורי כהן שיעבד את ביתו לטובת ארד והוא בעל המניות והמנהל היחיד בחברה. גם קריסטל עצמו העיד כי אורי כהן הוא זה שהקים את ארד, והכחיש כי אורי כהן היה "בובה" שלו ופעל לפי הוראותיו. די בכך כדי לדחות את טענתה של נאפה כי חברת ארד הייתה בשליטתו של קריסטל והוא היה יכול לעשות בה מה שרצה מכיוון שבעצם הכול הגיע לאותו כיס של קריסטל.
4. לאור כל האמור לעיל, טענת זיוף חתימת ההיסב על 11 השיקים שהוגשו לביצוע לא נסתרה, ונאפה אף לא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח כי אורי כהן נתן הרשאה לאחר לחתום במקומו חתימת היסב על שיקים בשם ארד. די בכך כדי לדחות את תביעתה של נאפה.

1. מעבר לנדרש יצוין כי בנסיבות המתוארות לעיל, משלא נסתר כי קריסטל ומי מטעמו שלא היו מורשי חתימה בארד חתמו חתימות היסב על שיקים בשם ארד ללא ידיעתו של אורי כהן, והיות שלפי סעיף 44(ב)(2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] היה על נאפה להציג את השיקים לפירעון לכל המאוחר לאחר שישה חודשים אך הם הוצגו לפירעון רק כעבור כשלוש שנים, עבר אל נאפה הנטל להוכיח כי נתנה בתום לב תמורה בגין השיקים, והיא לא הרימה נטל זה.
2. תחילה יצוין כי לא הוכח באמצעות ראיות מספיקות כי ארד הייתה קשורה להלוואות מנאפה. בית המשפט דוחה את הטענה שלפיה הגם שחברה אחרת בקבוצת קריסטל נטלה את ההלוואות, היה על ארד לפרוע אותן, וכן דוחה את הטענה שלפיה יש לראות את כלל ההוצאות וההכנסות של כל החברות בקבוצה לרבות ארד כמקשה אחת.
3. ברגר נשאל האם הוא יכול להראות במסמכים שכספי ההלוואה הראשונה שמוזכרת בתצהירו הועברו לארד, והשיב "לא יודע אם זה רשום ספציפית" (עמ' 35, ש' 1-3). בהמשך התבקש ברגר לאשר שאיננו יודע אם כספי ההלוואה הראשונה הגיעו לארד או לשימושה והשיב: "אינני יודע על מקרה ספציפי" (שם, ש' 8). לאחר מכן העיד כי ידע שהכספים הועברו לארד כי כך נאמר לו, אך הוא לא בדק האם הכספים אכן הגיעו פיזית לארד או לשימושה (שם, ש' 10-11). ברגר הוסיף כי הוא יודע שהכספים הגיעו לארד כיוון שראה את ההסבות על גב השיקים, ולאחר מכן העיד כי הכספים הועברו לחשבון קריסטל השקעות, ולבקשת קריסטל החשבונית הוצאה לטובת ארד (עמ' 36 ש' 23-27). כשנשאל ברגר האם פנה לארד או למדרשת רופין בעת שנודע לו על החזרה של שיק, השיב כי פנה לקריסטל שהיה בעל הבית של שתי החברות.
4. כמו-כן נשאל ברגר בחקירתו הנגדית האם נחתמו הסכמים בכתב לגבי כל אחת מההלוואות של נאפה לקבוצת קריסטל. תחילה נשאל בנוגע להלוואה שבסעיף 27 לתצהירו, השיב כי אכן נחתם לגביה הסכם בכתב והציג את הסכם נ/1 (עמ' 35, ש' 26-23), אך מיד לאחר מכן העיד כי אין הסכם ספציפי לגבי ההלוואה שבסעיף 27 אלא ישנם "הסכמים כלליים" (עמ' 36 ש' 3). בהמשך העיד ברגר כי הוא חושב שנ/1 מכסה את ההלוואה שבסעיף 27 אך אינו בטוח בכך (עמ' 36 ש' 6 ועמ' 37 ש' 6), וזו הייתה תשובתו גם לגבי שתי ההלוואות הנוספות המוזכרות בסעיפים 28 ו- 29 לתצהיר עדותו הראשית (עמ' 41 ש' 27-17).
5. רו"ח מורן אורן העיד בין היתר כי מצא בספרים קבלה שנאפה נתנה למדרשת רופין, אך הלכה למעשה מדרשת רופין לא קיבלה הלוואה מנאפה (עמ' 102 ש' 3-4).
6. מהראיות בתיק עולה כי ביום 10.10.05 העמידה נאפה הלוואה על סך של 595,000 ₪ לט.ר. אביחי שהיא חברה בשליטת קריסטל (ראו הסכם ההלוואה שהוגש לתיק – נ/1). כאמור לעיל, ברגר העיד בתחילה כי נ/1 הוא ההסכם הרלוונטי לענייננו, ולאחר מכן העיד שאינו בטוח בכך. כמו-כן נשאל ברגר בחקירתו הנגדית לגבי הפער שבין הסכום הכולל של שלוש ההלוואות המפורטות בתצהירו העומד על כ- 1,600,000 ₪ לבין הסך של 595,000 ₪ המופיע בהסכם נ/1. בעניין זה העיד כי "סביר להניח שהייתה כאן גלישה מעבר למסגרת שקבענו ביום 10.10.05. גלישה מעבר לסכומים שהתכוונתי לתת מלכתחילה והדבר לא הוסדר בהסכם..." (עמ' 42 ש' 19). לאחר מכן העיד ברגר כי "לטענתי גלשנו בסכום של 150,000 ₪ בלבד" (עמ' 43 ש' 8-7) מבלי להסביר כיצד הגיע למסקנה זו. בהמשך העיד כי לא רשם בהסכם ההלוואה נ/1 את פירוט השיקים שנמסרו, וייתכן כי שטעה בכך (עמ' 45 ש' 7-4).
7. בהעדר אסמכתאות בנוגע לסכום המדויק של כל אחת משלוש ההלוואות ולשיקים שנמסרו בגין כל הלוואה, לרבות ראיות עצמאיות אשר מבססות העברות כספים ולמי בפועל, נאפה לא הרימה את הנטל הנדרש כדי לבסס מתן תמורה למדרשת רופין בגין השיקים וודאי שלא הוכיחה כי נתנה לארד תמורה כלשהי.
8. במאמר מוסגר יצוין כי נאפה אף לא קיימה את החובות המוטלות עליה מכוח הוראות החוק להסדרת הלוואת חוץ-בנקאיות תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק"), ובנסיבות העניין די גם בכך כדי לדחות את התביעה. לטענת נאפה, השיקים בתביעה דנן נמסרו לה בגין הלוואות בריבית שהעמידה, והיות שאין חולק כי נאפה אינה תאגיד בנקאי או תאגיד עזר, הרי שחלות בענייננו הוראות החוק להסדרת הלוואת חוץ-בנקאיות תשנ"ג-1993 (להלן: "החוק"). לפי סעיף 2 לחוק, חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב. לפי סעיף 3 לחוק, על הסכם ההלוואה לכלול גילוי מלא של פרטים רבים וביניהם שמות המלווה והלווה, סכום ההלוואה, הסכום שקיבל הלווה בפועל, שיעורי הריבית, שיעור העלות הממשית של ההלוואה, תקופת ההלוואה, הסכומים לפירעון ומועדיהם ומרכיב הריבית בכל תשלום. בסעיף 8 לחוק נקבע במפורש כדלקמן:

"הגיש מלווה תובענה בבית משפט נגד לווה, או הגיש נגדו בקשה ללשכת הוצאה לפועל לביצוע פסק דין או לביצוע שטר, והכל בקשר לחוזה הלוואה, יצרף לכתב התביעה או לבקשה העתק של פסק הדין או של החוזה, לפי העניין".

נאפה לא צירפה לכתב התביעה העתק של הסכמי ההלוואות שבגינן לטענתה נמסרו השיקים, ואף לא הציגה בכתב התביעה המתוקן פירוט כלשהו בנוגע להלוואות אלה. בתצהירו של ברגר הועלתה לראשונה גרסה שלפיה נאפה העמידה ל"קבוצת קריסטל" שלוש הלוואות, תוך התייחסות לסכומי ההלוואות ולשיקים, אך לא צירף לתצהירו מסמכים כלשהם שבהם מפורטים תנאי ההלוואות. אמנם, כאמור לעיל, במהלך דיון ההוכחות הוצג הסכם נ/1, וברגר העיד כי הוא חושב (אם כי אינו בטוח) שהסכם זה חל על כל שלוש ההלוואות שאליהן התייחס בתצהירו, אך מדובר בהסכם להעמדת הלוואה בסך של 595,000 ₪ בעוד שהסכום הכולל של ההלוואות עומד על סך של כ- 1,600,000 ₪. נוסף על כך, אין בהסכם נ/1 כל פירוט לגבי מועדי הפירעון וסכומי התשלומים בגין ההלוואה, וזאת על אף שמדובר בהלוואה בריבית בשיעור 3.5% לחודש, שהיא גבוהה במידה ניכרת מהריבית המרבית המותרת לפי החוק. כפי שנקבע בע"א 2132/09 אברם אריה נ' ארנון בס מיום 21.1.09 (שבקשת רשות הערעור עליו לבית המשפט העליון נדחתה ברע"א 2132/09), די בהעדר צירוף של הסכם ההלוואה לתובענה ובהעדר הוכחת תנאי עסקת היסוד כנדרש כדי לדחות את התובענה בגין השיקים. ודוק, על בית המשפט להידרש לסוגיה זו מיוזמתו, גם אם הצדדים לא העלו זאת (ראו סעיף 24 לפסק דינו של כב' השופט שנלר הנ"ל).

1. לאור כל האמור לעיל, נאפה לא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי לסתור את הטענה בדבר זיוף חתימות ההיסב על השיקים, לא הוכיחה כי חתימות ההיסב הן של אורי כהן או כי נחתמו בהרשאתו, לא צירפה לתביעתה העתק של הסכמי ההלוואות כנדרש בחוק, לא ביססה כנדרש את גרסתה לגבי תנאי העמדת ההלוואות ופירעונן ולא הרימה את הנטל המוטל עליה כדי להוכיח כי למרות האיחור הניכר בהצגת השיקים לפירעון ניתנה תמורה בתום לב בעד השיקים.
2. על כן, התביעה השטרית נדחית ויש לסגור את תיק הוצל"פ מס' מס' 01-78074-09-6 בהתאם.
3. לנוכח היקף התיק והמספר הרב של הדיונים שהתנהלו בעניינו, מצאתי לנכון לחייב את נאפה לשלם למדרשת רופין סך של 75,000 ₪ בגין שכר טרחת עו"ד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של כתב פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏ח' תמוז תשע"ד, 6 ביולי 2014, בהעדר הצדדים.