<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד רפאלה ממן שושו

פרוטוקול

הריני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

הכרעת דין

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי ציות לאור אדום ברמזור, עבירה על תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א 1961- (להלן: "תקנות התעבורה"), +סעיף 68( לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א 1961(להלן: "פקודת התעבורה").

נהיגה רשלנית , עבירה על סעיף 62+סעיף 38 לפקודת התעבורה, ונהיגה בדרך הגורמת נזק, עבירה על תקנה 21 (ב)( 2) לתקנות התעבורה+ סעיף 68 לפקודת התעבורה.

2. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 19.08.2009 בשעה 23:00 בערך, נהג הנאשם רכב פרטי מסוג דייהטסו בכביש 85 מכיוון כרמיאל לכיוון מג'ד אלכרום והגיע לצומת רמזורים כניסה לדיר אל אסד (להלן: "הצומת").

אותה שעה ממול כוון נסיעת הנאשם הגיע לצומת רכב פרטי מסוג פיאט אשר החל לפנות ימינה באור ירוק.

הנאשם נהג ברשלנות בכך שחצה את קו העצירה המשיך בנסיעה ונכנס אל הצומת מבלי לציית לאור האדום, שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו, חסם את דרך הפיאט , ושני כלי הרכב התנגשו (להלן : התאונה). כתוצאה מהתאונה ששה אנשים נפגעו, וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

3. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

4. התביעה הביאה כעד מטעמה את השוטר, רס"מ חזי כהן.

מר חזי כהן הינו בוחן תנועה באת"ן הגליל. הוא ערך את המסמכים הבאים: דו"ח נזקים ת/1.סקיצה ת/2 דו"ח בוחן ת/4. תרשים בוחן ת/3. הודעת הנאשם ת/5. לוח תצלומים +דיסק ת/6. בקשת +תוכנית רמזורים ת/7.

בדו"ח הבוחן הוא ציין כי מזג האוויר נאה,ראות טובה ,בלילה האורות ברחוב פועלות היטב. כביש אספלט תקין ,כביש צומת T מרומזר, אי תנועה בנויים מחלקים את הדרך ,דרך בינעירונית. מהירות מותרת עד 90 קמ"ש.

שדה הראיה מכיוון מזרח למערב מעל 200 מטר למקום התאונה שבוצעה. מהנתיב לפניה שמאלה ממערב לפני קו העצירה בהסתכלות לפנים, ניתן להבחין באורות חזית רכב מתקרב ממזרח ממרחק של 150 מטר.

הבוחן מצא ריכוז שברים קטן ליד אי התנועה הבנוי בסמוך לדופן ימין של רכב הפיאט.

הבוחן מצא זוג סימני בלימה בכיוון נסיעה ממזרח למערב עד ----. כאשר זוג הסימנים מובילים לצומת ואז יש בסימנים שבר לצד ימין המגיע עד קדמיים של רכב הנאשם.

הבוחן מצא כי הנאשם במהירות שלא פחותה מ-44 קש על פי סימני הבלימה.

הבוחן הגיע למסקנה לפי תוכנית הרמזורים כי הנאשם נסע במופע 12 ורכב הפיאט במופע 18 כאשר אין אור ירוק משותף לשני מופעים אלו.

הבוחן ציין בסוף כי הכביש והדרך לא היוו גורם לתאונה. הגורם לתאונה הוא טעות אנוש.

בחקירתו הנגדית ציין העד כי הגיע לתאונה בשעה 23:50,כשהגיע למקום ל היה לו את מי לתשאל.

עוד ציין העד כי כל המסמכים שערך הם על סמך בדיקות בלי שערך תשאול.

כשנשאל העד האם ניתן לדעת מתוכנית הרמזורים מי אשם בתאונה. השיב :"אי אפשר לדעת".

העד ציין כי הוא הגיע למסקנה כי הנאשם הוא האשם התאונה על פי הממצאים ובדגש לחומר החקירה.

העד עוד ציין כי הוא חקר אדם ניטראלי בשם טאהא אשר חיזק הגריסה כי הנאשם הוא שנסע באור אדום.

כשנשאל העד "מפנה לת/8 שם צויין על ידי עורכו, אדם שנכח במקום שמו טאהא, אך לעניות דעתה מדובר בעד שמשקר. אתה חקרת את טאהא, עימתת אותו עם עניין זה? השיב.:"לא, אך מה זה ניראה לה? היא לא חקרה אותו ולא עשתה תהליך כדי לדעת את אותם פרטים".

כאשר נשאל העד האם היה צורך לאתר את תמי. השיב: "כן. ניסיתי לאתרה אך לא הצלחתי".

העד ציין כי הוא ראה את העד טאהא שחקר כעד אמין בעיניו.

לשאלת בית המשפט :

" כאשר מסתיים האור הירוק במופע 12 והופך לאדום, מי מקבל אחריו אור ירוק?

השיב:"11 מקבל אור ירוק".

"כאשר מופע 18 הופך לאדום מי מקבל ירוק אחריו?

השיב: "12".

5. עדת התביעה סמ"ר לירז טל.

גב' רז טל משרתת בימת"א זבולון .הגיעה למקום התאונה וערכה דו"ח הפעולה ת/8.ובו ציינה את הדברים הבאים:

"...התבקשתי להגיע לכביש 85 לת.ד בצומת דיר אל אסד. הגעתי למקום הבחנתי ב 2 כלי רכב שעומדים בצומת דיר אל אסד כאשר החזית של הדייהו שהגיע מכיוון מזרח למערב בהילוך האחורי של הרכב מסוג פיאט פונטו שהגיע מעכו לכרמיאל ,פנה שמאלה לכיוון דיר אל אסד הרכב שהגיע ממערב למזרח , כנראה מסוג דייהו.. והשני מסוג פיאט פונטו... במקום נכחה פקחית של מע"צ בשם תמי שמסרה לי כי ברכב הפיאט--- היה נהג ששמו אדריס מועין ...ובפיאט היה נהג +4 נוסעים. ששמו של הנהג חוראני וופיק , לפי דבריה בלם בשני הרכבים –0 במצב קל עלו מד"א.

במקום הוכוונה התנועה עד הגעתו של הבוחן חזי למקום. הפקחית טענה שהיה אדם שנכח במקום וטען שהינו עד ראיה, שמו רשום למטה, על אף שמסרה כי נראה לה משקר....".

בחקירתה הנגדית ציינה העדה כי כאשר הגיעה למקום התאונה היא פגשה פקחית של מע"צ בשם תמי והיא מסרה לה את כל הפרטים שכתבה בדו"ח הפעולה.

כשנשאלה העד האם שאלה את הפקחית של מע"צ על סמך מה קבעה כי העד משקר.השיבה "לא שאלתי".

כאשר נשאלה " מדוע לא רשמת את גרסת העד, כפי ששמעה אותה תמי? זה לא נראה לך חשוב? השיבה :"לא עשיתי".

6. עד התביעה מר וופיק חוראני הינו הנהג המעורב .

בעדותו בפניי מסר את הדברים הבאים:

"אני הנהג שנהגתי ברכב פיאט פונטו. היינו בחוף בנהריה עם הילדים, חזרנו בסביבות 22:00, אני בד"כ מדבר עם הילדים ונוסע בזהירות ורואה את מה שקורה, אני נסעתי, עצרתי, הוא היה כבר בפנים. הגעתי לרמזור של הפניה לכיוון דיר אל אסד ועצרתי. הייתי הרכב הראשון עד כמה שזכור לי. הרמזור התחלף לירוק, יצאתי שמאלה פתאום אני שומע ברקסים וצרחות של הילדות ובום. התחלתי לחפש מה קרה, מי ניצל ומי לא. פינו אותנו לבית חולים".

כאשר נשאל העד האם היה מישהו שראה אחרי התאונה .ציין העד כי היה עד שלמחרת בא לבקר אותי בשם טאהא אחמד והבין שהוא היה כבר במשטרה.

בחקירתו הנגדית ציין העד כי למרות שנהל שיחה עם האנשים שהיו אתו ברכב הוא היה ער לגמרי למה שמתרחש בכביש.

כשנשאל העד האם כאשר שעצר ברמזור הסתכל לעבר הכביש הנגדי וראה רכב שמגיע מכיוון כרמיאל לעכו .השיב העד:" .. בזמן שעצרנו דיברתי, פונה שמאלה ברמזור ירוק, מסתכל על הרמזור, ישר מהצד השני אתה לא יכול לראות רכב, יש שם קו מפריד, אני לא יודע אם היו לו אורות או לא. פתאום שמעתי את הברקסים שלו. באיזה מקום ניסיתי למצוא מקום על מנת להציל את הילדים שלי ממישהו שדוהר אליך".+

כשנשאל העד כי הבוחן ציין בדו"ח הבוחן שניתן להבחין מהמקום שעמד בו כ- 150 מ' קדימה. כאשר העד אומר כי לא ראה את רכבו של הנאשם עד לרגע ההתנגשות. השיב: "אני הסתכלתי ואני נוהג כמו שצריך. כשאני רואה את הרמזור ירוק, פניתי שמאלה, ופתאום שמעתי בום.".

כשנשאל העד האם ניהל שיחה עם העד טאהא כאשר ביקר אותו יום למחרת על מה שראה בתאונה. השיב :" לא ניהלנו שיחה. הוא רק בא להגיד לי להרגיש טוב. הבית היה מלא, משפחה שלמה ניצלה, הוא התבייש לשבת הרבה. הוא אמר שהוא היה שם ומסר את שמו למשטרה. לא חקרתי אותו. לא דיברנו על זה בכלל עד היום".

העד ציין כי פגש את הנאשם באמבולנס. והנאשם אמר לו ".... שאני עשיתי לו גבס במסגרת עבודתי ליד ושאין לו ביטוח ושאני אקח אחריות על התאונה. הבנות שלי צרחו באמבולנס והוא מדבר איתי על דברים כאלה".

העד עוד ציין כי הוא אכן סיפר לילדים שלו על התאונה ועל זה שהוא אשר עבר בירוק והנאשם באדום.

7. עדת התביעה גב' למא חוראני.

גב' למא חוראני הינה ביתו של הנהג המעורב שהייתה ברכב ביום התאונה.

בעדותה במשטרה היא מסרה את הדברים הבאים:

"בתאריך 19.08.2009 בשעה 22:30 בערך. באנו מכיוון עכו. בכניסה לכפר דיר אל אסד עצרנו עצירה מוחלטת ברמזור אדום. היינו רכב ראשון ברמזור בזמן שהרמזור נהיה ירוק התחלנו לנסוע. כשאנחנו באמצע הצומת שמעתי ברקסים חזקים ופתאום בום ..חזק מפתיע מאוד בכיתי כל הלילה. כמובן לקחו אותנו באמבולנסים לבי"ח נהריה . ראיתי גם שוטרים מסביב".

בעדותה בפני מסרה :

"אני בת 16 שנים. אני זוכרת את התאונה באותו יום שנסעתי עם אבא. אני ישבתי באוטו מאחורה. הגענו לצומת דיר אל אסד, היה רמזור אדום, עצרנו, היינו הרכב הראשון. חיכינו עד לאור ירוק והתחלנו לנסוע. כשהגענו לאמצע הצומת, שמעתי ברקסים ופתאום הרכב השני התנגש בנו. זה היה מפחיד מאוד ומעבר לזה אני לא זוכרת. פינו אותנו לבית חולים".

כשנשאלה העדה איך היא זוכרת את הפרטים של התאונה כגון מתי הרמזור התחלף ואיפה היא ישבה ואינה זוכרת מאיפה הגיעו באותו יום. השיבה :"זה היה מפחיד מאוד ואני לא אשכח את זה".

כאשר נשאלה העדה איך זה שהיא דיברה עם החברות שלה כאשר ישבה ברכב מאחורה וגם שמה לב לרמזור? השיבה :" כשאבא עצר הרמזור היה אדום. ראיתי שהרמזור נהיה ירוק ונסענו".

העדה ציינה כי אינה זוכרת אם היה רכבים או אורות של רכבים בכיוון השני.

עוד ציינה העדה כי הודעתה במשטרה מיום 23.08.2009 הינה בכתב יד של אביה אשר היא זאת אשר אמרה לו את תוכנה וחתמה עליה.

8. עד התביעה מר עלי חוראני.

מר עלי חוראני הינו האחיין של הנהג המעורב שישב בזמן התאונה ליד הנהג.

העד מסר במשטרה את הדברים הבאים:

"...בתאריך 19.08.2009 בשעה 22:30 בערך הייתי נוסע בפיאט פונטו ליד הנהג וופיק חוראני שהוא דוד שלי והיו אתנו באוטו הבת של למא ואחיות שלי סוהא ומיסלון ונסענו מחוף בצת בנהריה לכיוון הבית בדיר אל אסד והגענו לצומת רמזורים בכניסה לכפר היה לנו רמזור אדום עמדנו ואחר כך הרמזור פתח ירוק והנהג וופיק יצא לצומת ופנה שמאלה לדיר אל אסד ופתאום ככה שהיינו באמצע הצומת שמעתי ברקס חזק והסתכלתי ימינה באופן מהיר ופתאום היה בום הייתה התאונה ..."

בעדותו בפניי ציין:

"כל מה שמסרתי במשטרה זה אמת לאמיתה".

בחקירתו הנגדית נשאל העד מה היה צבע הרמזור לפני הגעתם לצומת דיר אל אסד. השיב: "כשהגענו היה אור אדום ועמדנו ברמזור באדום וכשיצא הוא יצא באור ירוק ואז כשנכנסנו לצומת שמענו רעש חזק של בלימה והרכב התנגש בצד שלי".

9. עד התביעה מר אחמד טאהא.

מר אחמד טאהא הינו עד ראיה שראה את התאונה.

העד מסר במשטרה את הדברים הבאים:

"אני הגעתי אליך היום למסור עדות בתחנת כרמיאל שמו שביקשת ממני, אני לא זוכר את התאריך של התאונה אני זוכר שזה היה בשובע שעבר בשעה 22:30 בערך משהו כזה, אני נהגתי באוטו שלי בפיאט אונו בצבע לבן ונסעתי מכיוון כרמיאל חזרה הביתה לכיוון דיר אל אסד, וכשהתקרבתי לרמזור של צומת דיר אל אסד רציתי לפנות ימינה לתוך הכפר וראיתי שהרמזור אדום ושמעתי ברקס חזק של האוטו שהיה לפניי והוא נכנס לצומת ברמזור אדום ועשה תאונה עם האוטו השני שפנה שמאלה לתוך הכפר , אני עצרתי את האוטו בצד ורציתי לראות את התאונה התקשרתי למוקד חיאן והגיע האמבולנס מהר למקום ואני נשארתי הגיעה ניידת משטרה ואני נתתי את הפרטים שלי לשוטרת

כשנשאל" מה המרחק שהיה מהצומת שראית את הרמזור האדום לכיוון כללי עכו?

השיב: משהו כמו 200 מ' מכיוון כרמיאל.

כשנשאל: מה המרחק שנסעת בו מאחורי רכב הדייהו?

השיב: אותו הדבר 200 מ', ראיתי רמזור אדום וראיתי אותו נכנס לצומת עם ברקס חזק שמעתי טוב את הברקס באוזניים

כשנשאל באיזה נתיב נסע הדייהו?

השיב: בנתיב במיני".

בחקירתו הנגדית בבית משפט ציין העד כי היא עובד כמציל וסיים לימודי אח מוסמך, עוד ציין העד כי הוא מכיר את הנהג המעורב מר חוראני היכרות אישית ,כאשר מר חוראני היה המאמן שלו בכדור עף.

כשנשאל העד "אני יכול להגיד שהקשרים ביניכם טובים וחבריים בזה שהוא גם תושב דיר אל אסד וגם אח מוסמך ויש קשר הדוק וחם ואכפת לך ממנו?" השיב כן.

כשנשאל העד מה הוא זוכר מיום התאונה. הוא ציין את הדברים הבאים:" אני הייתי בחזרה מכרמיאל עם חבר שלי. הייתי עומד ברמזור השני. לא בכניסה לכפר. כשיצאתי מהרמזור שמעתי ברקס. אני באתי מכיוון כרמיאל לדיר אל אסד. עמדתי ברמזור של כרמיאל באור אדום. בזמן שיצאתי שמעתי את הבום של התאונה. הסתכלתי והרמזור היה אדום. אני כבר יצאתי מהרמזור ושמעתי את הבום, הסתכלתי על התאונה וגם על הרמזור".

העד עוד ציין כי כאשר התחיל לצאת מהרמזור ליד כרמיאל שמע את "הבום" החזק אחר כך הסתכל וראה שהרמזור אדום.

כשנשאל האם יכול להיות שאחרי שנשמע הבום הרמזור התחלף. השיב: "לא זוכר".

כשנשאל העד האם אחרי התאונה הלכת וביקרת אצל וופיק חוראיני הנהג המעורב ושוחחת על התאונה .העד ענה בחיוב וציין " אמרתי לו שראיתי את התאונה והוא אמר שאם ראיתי שאני אגש למשטרה ואגיד".

העד ציין כי ברגע שקרתה התאונה הוא עזר לנפגעים וופיק חוראני ראה אותו אבל לא דיבר אתו.

כאשר עומת העד עם דברי הפקחית של מע"צ תמי שהתרשמה שהוא משקר. השיב: "מה שאני ראיתי אני סיפרתי. אני ראיתי את התאונה. סיפרתי".

כשנשאל העד "אומרים שהחברות גברה על האמת. מה אתה אומר על זה ?השיב :"לא יודע".

10. מטעם הנאשם העיד הנאשם בעצמו.

בחקירתו במשטרה מסר הנאשם את הדברים הבאים:

"...בתאריך 19.08.2009 בשעה 22:30 בערך אני נסעתי לבד באוטו דייהו מכיוון כרמיאל לכיוון הבית במגד אל כורום הגעתי לצומת דיר אל אסד והיה לי אור ירוק מוחלט לפני ואני נכנסתי לצומת וגם האוטו השני נכנס לצומת בפנייה שמאלה לתוך דיר אל אסד ופגע בי , אני נפצעתי ..."

עוד ציין הנאשם בחקירתו במשטרה כי נסע עם אורות ובמהירות של 70 קמ"ש בערך.

"כשנשאל "מתי הבחנת בפעם הראשונה באוטו השני:

השיב: אני ראיתי אותו כשהוא נוסע לכיוון הצומת בפנייה שמאלה אני כבר הייתי קרוב לצומת 3-4 מטר לחצתי ברקס חזק"."

בעדותו בפניי מסר את הדברים הבאים:

"ביום התאונה זה היה אני חושב ב- 19.8 לפני 3 שנים בערך, נסעתי עם רכבי מסוג דייהטסו מכיוון כרמיאל לכיוון מגד' אל כרום והגעתי לרמזור לפני דיר אל אסד שזה כרמיאל מערבית. שם עצרתי באדום. הרמזור התחלף והתחלתי לנסוע ולפתח מהירות. יש לי רכב ידני. כשהתקרבתי לצומת דיר אל אסד אני כל הזמן רואה את הרמזור לפניי והרמזור התחלף מאדום לירוק. המשכתי בנסיעתי ואז ראיתי את האוטו נכנס פתאום לצומת, חסם ונכנס בי.

אחרי התאונה, הכביש היה ריק. זה היה בסביבות 10:30 בלילה או 11:00 ורק אחרי הרמזור כ- 200 מ' עבדו אנשי מע"צ. פינו אותי באמבולנס. לפני שפינו אותי הגיעה ניידת משטרה , הגיעה שוטרת . היא שאלה אם מישהו ראה את התאונה , את זה אני שמעתי, הנהג השני אמר – אף אחד. פינו אותי ואת הנהג השני לבית החולים באותו אמבולנס.

לא דיברתי איתו במהלך הנסיעה. אני שכבתי והוא ישב. ראיתי אותו אחר כך בבית החולים. אני עובד ברחיצת מכוניות בכרמיאל".

בחקירתו הנגדית ציין הנאשם כי הוא נסע בערך 60-70 קמ"ש.

כשנשאל הנאשם האם הייתה לבד בצומת. השיב :"כן, יחיד, אפילו עצרתי לפני כן גם לבד. היה באתו יום בחירות בכפרים, הכביש בחוץ היה ריק".

כשנשאל הנאשם אם ב 20 מטר שלא הסתכלת בהם על הרמזור הוא התחיל להתחלף. השיב: "20 מטר האלה, כפי שמסרתי במשטרה יום יומיים אחרי, אמרתי שפעם אחרונה הסתכלתי על הרמזור 20 מטר, ועם מהירות 70 תוך שניה אני בפנים. אני מתחת לרמזור, איפה אפשר להסתכל. אפילו שהייתה תאונה, הרמזור היה ירוק".

כשנשאל מתי בפעם הראשונה הבחנת ברכב השני.השיב :"30 מטר".

הנאשם עוד ציין כי הרכב דייהטסו של אשתו, ורק אחרי התאונה ידע שאין בו ביטוח חובה.

11. דיון והכרעה:

א. ברור הוא כי אחד הרכבים המעורבים בתאונה עבר ברמזור כשהאור בו היה אדום.

ב. השאלה העומדת על הפרק שעל בית המשפט להשיב עליה בבואו לחרוץ את הדין הינה מי מהנהגים המעורבים נכנס לצומת כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתו היה בצבע אדום?

ג. על פי הממצאים בשטח לא ניתן לקבוע מי עבר את העבירה של נסיעה באור אדום אשר דלק ברמזור בכיוון נסיעתו. הלכך, המענה על השאלה הזו יינתן על פי משקלן של העדויות אשר הושמעו והובאו בפניי .

ד. שני הנהגים המעורבים טוענים כי בכיוון נסיעתם דלק אור ירוק.

ה. מחומר הראיות שהוצג בפניי עולה כי הרמזורים בצומת נשוא כתב האישום, בעת קרות התאונה היו תקינים ועבדו כסדרם בהתאם לתכנית הרמזורים . כמו כן עולה כי כאשר הרמזורים תקינים, לא יתכן כי לנאשם ולנהג המעורב יהיה אור ירוק ברמזור בו בעת.

ו. לאור האמור לעיל , ומאחר ואין עדות סותרת, אני קובע כי הרמזורים בצומת היו תקינים ופעלו כיאות בעת התאונה ואין מקום לתרץ את האשם לקרות התאונה בגין שבוש כלשהו שחל ברמזורים.

ז. עדות הנהג המעורב והנוסעים יחד אתו שהינם בני משפחתו יש לראותם כעדות אחת אשר להם אינטרס משותף בתיק זה לטעון כנגד גרסת הנאשם.

ח. העדות המרכזית בתיק זה הינה עדותו של מר אחמד טאהא.

בשל חשיבות עדות זו ראוי לחזור ולהביא את עיקרי עדותו גם בשלב זה.

הוא מסר בעדותו :

"אני הגעתי אליך היום למסור עדות בתחנת כרמיאל שמו שביקשת ממני, אני לא זוכר את התאריך של התאונה אני זוכר שזה היה בשובע שעבר בשעה 22:30 בערך משהו כזה, אני נהגתי באוטו שלי בפיאט אונו בצבע לבן ונסעתי מכיוון כרמיאל חזרה הביתה לכיוון דיר אל אסד, וכשהתקרבתי לרמזור של צומת דיר אל אסד רציתי לפנות ימינה לתוך הכפר וראיתי שהרמזור אדום ושמעתי ברקס חזק של האוטו שהיה לפניי והוא נכנס לצומת ברמזור אדום ועשה תאונה עם האוטו השני שפנה שמאלה לתוך הכפר , אני עצרתי את האוטו בצד ורציתי לראות את התאונה התקשרתי למוקד חיאן והגיע האמבולנס מהר למקום ואני נשארתי הגיעה ניידת משטרה ואני נתתי את הפרטים שלי לשוטרת

כשנשאל" מה המרחק שהיה מהצומת שראית את הרמזור האדום לכיוון כללי עכו?

השיב: משהו כמו 200 מ' מכיוון כרמיאל.

כשנשאל: מה המרחק שנסעת בו מאחורי רכב הדייהו?

השיב: אותו הדבר 200 מ', ראיתי רמזור אדום וראיתי אותו נכנס לצומת עם ברקס חזק שמעתי טוב את הברקס באוזניים

כשנשאל באיזה נתיב נסע הדייהו?

השיב: בנתיב במיני".

בין טאהא לבין המתלונן קיימת היכרות ואף יחסי קירבה. המתלונן גם שימש בעבר כמאמנו של מר טאהא בקבוצת כדורעף.

ההגנה טוענת כי לא ניתן לקבוע בוודאות כי מר טאהא נכח במקום האירוע וצפה בתאונה בזמן שארעה.

ההגנה מוסיפה וטוענת כי גם אם נניח כי מר טאהא היה בזירת התאונה לא ניתן לקבוע מגרסתו באופן חד משמעי אם הנאשם עבר באור אדום ואם לאו.

ט. לאחר ששקלתי את עדותו של מר טאהא ואת האמור במזכר שערכה השוטרת לירז טל. הגעתי למסקנה כי לא יהיה זה ראוי בנסיבות של תיק זה להרשיע את הנאשם על סמך עדות זו בלבד.

השוטרת לירז טל הגיעה לזירת התאונה ופגשה במקום פקחית מע"צ בשם תמי אשר מסרה לה את פרטי המעורבים בתאונה כולל מספרי תעודות הזהות שלהם וכן ציינה כי במקום נכח אדם בשם טאהא אחמד שמסר כי נכח במקום שעה שארעה התאונה.

הפקחית מסרה לשוטרת טל כי מר טאהא אחמד "נראה לה משקר".

השוטרת לירז טל לא ערכה בירור מדוע טענה הפקחית בפניה טענה כנגד גרסת העד מר טאהא אחמד, לא לקחה את פרטיה ולמרות המאמצים לאיתורה לא אותרה ולא הובאה לעדות בפני בית המשפט.

מדובר במחדל חקירה אשר יש בו כדי לפגוע פגיעה של ממש בהגנתו של הנאשם.

אין לשלול את האפשרות כי עדותה של אותה תמי הפקחית יכלה לשפוך אור על השאלה שבמחלוקת ועל אמינות גרסתו של העד טאהא אחמד.

אל לנו לשכוח כי אנו עוסקים במשפט פלילי ועל מנת להרשיע יש צורך שבית המשפט ישתכנע מעל לכל ספק סביר שדווקא הנאשם הוא זה אשר לא ציית לאור אדום ברמזור.

סיכומו של דבר, מאחר ואין ביכולתי לקבוע מי מהגירסאות עדיפה, ומטעמים של זהירות, הגעתי למסקנה שלא יהיה נכון להרשיע את הנאשם על סמך עדותו של מר אחמד טאהא, אשר לעניות דעתי, אין מדובר בעדות ניטראלית, אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לנאשם.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ"ז סיון תשע"ג, 05/06/2013 ב"כ המאשימה בלבד.

הוקלד על ידי אסנת אלקובי