ביום 31.5.15, במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם והורשע בעבירה של גרימת חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין תשל"ז – 1977, בגין אירוע מיום 8.2.05:

הנאשם, שעבד כקבלן לעבודות חשמל והעסיק את הנפגע מר עיסא ואפה, קיבל על עצמו לבצע עבודות חשמל באתר בניה בבני-ברק. ביום האמור עבד הנפגע באתר, החליק במורד של שיפוע שיועד לגרם מדרגות, ונפל דרך פתח בקיר החיצוני מגובה של למעלה מחמישה מטרים עד שנחבט בקרקע. לנפגע נגרמו חבלות ושברים והוא נזקק לטיפול רפואי ולאשפוז.

לגרימת התאונה ותוצאותיה חברו מחדלים של גורמים נוספים, שהורשעו אף-הם, ורשלנותו של הנאשם דנן התבטאה באלו:

אי-נקיטת אמצעי בטיחות; מחדל מלדאוג לגידור נאות, לפי התקנות, של פתחי המבנה; מחדל מלדאוג להתקנתם של שלבי דריכה תקינים בשיפועים; מחדל מאספקת ציוד מגן וקסדות לפועלים; ומחדל מהדרכת הפועלים בהנחיות הבטיחות;

הנפגע תבע את המעורבים ובהם הנאשם וזכה בפיצוי בפסק-דין (ת"א (י-ם) 12725/07).

במסגרת ההסדר טענה התביעה לעונש של מאסר מותנה וקנס, בעוד ההגנה עתרה לביטול ההרשעה, לאחר קבלת תסקיר. בהסכמה, הופקד סך של 2,000 ₪ כפיצוי לנפגע.

אין מחלוקת, כי הנאשם הנו אדם נורמטיבי, איש עבודה ומשפחה מנעוריו. מתסקיר שירות המבחן עולה כי לנאשם כוחות ויכולות להתמודד, יחד עם אשתו, עם אסונות ואתגרים משפחתיים (שאין צורך לפרטם כאן). הנאשם נטול עבר פלילי.

הנאשם הביע צער וחרטה כנים על חלקו בתאונה, ולאחר קרות המקרה נקט בצעדים למניעת הישנות – עבר ביוזמתו הכשרת בטיחות מתאימה, מדריך את עובדיו ומספק להם ציוד מגן הולם.

אין תמה אפוא, כי התרשמותו של שירות המבחן היא חיובית, והמלצתו היא להימנע מהרשעה, לצד חיוב בשל"צ.

בעניינו של הנאשם, ניתן ואף ראוי לאמץ המלצת השירות, ולבטל את הרשעת הנאשם:

א. הנאשם הוא קבלן לעבודות חשמל, שחלק ניכר מהכנסתו נובע מהתקשרויות עם רשויות. אלו, כפי שהוכח מדוגמת מכרז עירוני שהגיש הסניגור המלומד, אכן שואלות ומבקשות מידע לעניין הרשעות פליליות (אמנם, בדוגמה שסופקה מדובר על "עבירה שיש עמה קלון", אך לא מוגדר המנגנון בו תכריע הרשות אם יש קלון במעשה-עבירה זה או אחר). הרשעתו של הנאשם עלולה אפוא לפגוע באופן ישיר וקשה בעבודתו ובהכנסתו של הנאשם;

ב. עסקינן בעבירת רשלנות, משנת 2005, כשהנאשם היה אחד מבין מספר מתרשלים, וכשבחלוף הזמן נטל-בפועל אחריות ותיקן את הטעון תיקון, מיוזמתו. טיב העבירה בנסיבותיה וחלוף הזמן ממקמים את מעשה העבירה בתחום העבירות שלגביהן סובל אינטרס הציבור גם הימנעות מהרשעה;

ג. על-כל אלה יש להוסיף את אלו:

1) הפיצוי לנפגע: פיצוי מלא (שלא בהסדר פשרה) בתביעה האזרחית, עליו מוסיף עתה הנאשם פיצוי מוסכם של 2,000 ₪;

2) חיוב הנאשם באמצעי קונקרטי נוסף של של"צ;

ודאי שלא ניתן לומר שהנאשם יוצא פטור בלא-כלום, או "בהנחה" יתירה.

לפיכך:

א. הרשעת הנאשם – מבוטלת, על-אף הקביעה כי אחראי הוא למעשה;

ב. פיצוי בסך 2,000 ₪, שכבר הופקד, יועבר לנפגע אם טרם הועבר (פרטי הנפגע בתיק האלקטרוני);

ג. אני מחייב את הנאשם, בהסכמתו, בביצוע 100 שעות של"צ ב"עזר מציון" בתל-אביב, ומזהיר אותו כי אי-ציות להוראות שירות המבחן או הממונים במקום העבודה, יוביל להשבת התיק לבית המשפט, להרשעתו ולענישתו;

הוראות נלוות:

א. מוצגים, ככל שקיימים, יועברו להכרעה פרטנית של קצין משטרה;

ב. עותקי ההחלטה יועברו לצדדים ולשירות המבחן;

ג. הדיון הקבוע ליום 3.2.16 מבוטל;

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ו, 28 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.