פתח דבר

התובע (להלן – מחמוד) קיבל מצד ג' (להלן – יוסף) שיק (להלן – השיק), שנמשך מחשבונו של הנתבע (להלן – אמנון). זאת לשם פירעון חוב, שהיה חייב יוסף למחמוד. השיק הינו על סך 45,000 ₪. השיק אבד בבנק הפועלים בע"מ. במקומו קיבל מחמוד מבנק הפועלים כתב שיפוי (להלן – כתב השיפוי), מוצג ת/2 בתיק.

כעת מתבררת תביעתו של מחמוד לפירעון חובו השטרי של אמנון.

טענות מחמוד

מחמוד פנה לאמנון פעמים רבות בקשה לסלק את חובו השטרי, ואף הציע למסור לו את כתב השיפוי כנגד התשלום, אך ללא הואיל. מחמוד טוען, שהוא אוחז כשורה בשיק. השיק נתקבל אצלו בתמורה ובתום לב.

טענות אמנון

אמנון עסק בביצוע עבודות שיפוצים ובחלק מהעבודות העסיק את יוסף כקבלן משנה.

כמקדמה על תשלום התמורה בגין ביצוע העבודות, מסרו אמנון ושותפו לעסקים, מר הרצל סולימני (להלן – מר סולימני), ליוסף שני שיקים על סך 45,000 ₪ כל אחד, משוכים מחשבונו של אמנון, שאחד מהם עומד במרכזו של הסכסוך בתיק זה. יוסף לא עמד בהתחייבויותיו כלפי אמנון. בהעדר תמורה הורה אמנון לבנק לבטל את שני השיקים, שנמסרו ליוסף.

זמן מה לאחר מתן הוראת ביטול השיקים חידש יוסף את ביצוע העבודות. תמורת העבודות שבוצעו שולמה ליוסף במלואה. יוסף התחייב להחזיר לאמנון את שני השיקים שנמסרו לו. השיק האחר הוחזר, בעוד שהשיק דנן לא הוחזר. לאמנון נודע לראשונה דבר קיומו של כתב השיפוי רק ביום 14.5.09, עם הגשת התובענה.

בנסיבות העניין, שיגר אמנון הודעת צד שלישי ליוסף. בהודעה נטען, כי אמנון שילם את תמורת השיקים, שנמסרו ליוסף, במלואה. לכן, וככלל שיוטל על אמנון לשלם תשלומים בגין השיק במסגרת ההליכים בתיק דנן, יש לו זכות לפיצוי מיוסף.

טענות יוסף

יוסף טוען, כי אמנון ומר סולימני חייבים לו כספים רבים, גם מעבר לסכום השיק. ביטול השיק אינו קשור בכישלון תמורה, אלא קשור בקשיים כלכליים אליהם נקלעו אמנון ומר סולימני ולסכסוך שהתגלע ביניהם. יוסף טוען, כי במסמך, שצרף אמנון להוכחת תשלום התמורה בגין העבודות שביצע יוסף, נכתב במפורש, שהשיקים יוחזרו רק לאחר השלמת התשלום, דבר שטרם בוצע.

דיון והכרעה

אמנון אישר, שמסר ליוסף שני שקים, המשוכים מחשבונו הפרטי, על סך של 45,000 ₪ כל אחד. אמנון מאשר עוד, כי אחד מאותם שיקים אבד ובגינו הוצא כתב השיפוי. אמנון מאשר, כי השיק שאבד הוא השיק הרלוונטי לעניינינו (ראה סעיף 4 לתצהיר עדותו של אמנון, אשר מפנה לסעיף 4 לכתב ההגנה). זאת ועוד, מחמוד זימן למתן עדות את מר פארס אגבריה, מנהל סניף אום אל פאחם של בנק ערבי-ישראלי בע"מ. מר אגבריה העיד, כי כתב השיפוי ניתן בגין השיק דנן, שאבד עת הוצג לפירעון אצלו בסניף והועבר לגבייה לבנק הפועלים, שם התנהל החשבון ממנו נמשך השיק. די בכל אלו כדי לקבוע, שמחמוד עמד בנטל שהוטל עליו והוכיח, כי אחז בשיק.

אמנון טען טענת פרעתי – אמנון אישר שמסר את השיק ליוסף תמורת ביצוע עבודות. אמנון טוען שהעבודות בוצעו ותמורתן שולמה במזומן. על כן היה על יוסף להשיב לו את השיק (ראה עדותו של אמנון בפני, עמ' 3 לפרוטוקול, שורות 10-13). גם בא כוחו של אמנון מאשר שהמדובר בטענת "פרעתי" (ראה עמ' 6 לפרוטוקול, שורה 22). על אמנון היה, איפוא, להוכיח טענה זו. בכך הוא כשל ולא הוכיח הטענה.

להוכחת "טענת פרעתי" מצרף אמנון לתצהיר העדות מטעמו, מסמך עליו חתם יוסף, המאשר קבלת כספים מאמנון וממר סולימני (ראה נספח 1 לכתב ההגנה). מסמך זה הוגש שוב וסומן כמוצג ת/4, אלא שעל גבי מוצג ת/4 הוספו תוספות, שלא נמצאו במסמך, שצורף קודם לכן לכתב ההגנה. מר סולימני, אישר בעדותו בפני, כי היה זה הוא, שהחתים את יוסף על גבי המכתב. כך גם אישר מר סולימני, אשר העיד מטעם הנתבע, כי המסמך במקורו היה ללא התוספות (ראה עמ' 31 לפרוטוקול, שורות 23-26).

וכך נכתב באותו מסמך:

"אני יוסף דווד מחמיד ת.ז...

קיבלתי פעם אחד 25,000 ₪ מזומן (חתימה)

פעם אחד 10,000 ₪ מזומן (חתימה)

פעם אחד 10,000 ₪ צ'ק של אריה יוספולביץ

והיום בתאריך 9/10/07 קיבלתי 27,000 ₪ (חתימה)

על חשבון של צקים שחזרו

החזרתי צ'ק של אמנון על סך 20,000 ₪ (חתימה)

מתאריך 30/10/07

ברגע שנשלים את 90,000 ₪ שחזר נחזיר שני צ'קים של 45,000 שקל

(חתימה) (חתימה)" (ההדגשה לא במקור – נ"ש).

השיק נשוא התובענה דנן הוא אחד מאותם שני שיקים המוזכרים במכתב הנ"ל (ראה עדותו של מר סולימני בפני, עמ' 32 לפרוטוקול, שורות 3-4).

מר סולימני אישר, כי אין בידיו אישור על השלמת תשלום תשעים אלף השקלים, שהשבת השיקים הותנתה בתשלומם (ראה עמ' 32 לפרוטוקול, שורה 13).

יודגש, מר סולימני היה שותפו העסקי של אמנון במועדים הרלוונטיים. אמנון אישר בעדותו בפני, כי מר סולימני היה זה שטיפל בעניינים הכספיים של השותפות. עוד אישר אמנון, כי פעולותיו של מר סולימני בשם השותפות מחייבות גם את אמנון עצמו (ראה עמ' 26 לפרוטוקול, שורות 14-23):

"ש. מי היה חייב את הכסף אתה או סולימני?

ת. אנחנו שנינו יחידה אחת מול יוסף – שותפים לכל דבר, מרוויחים, הוצאות ותשלומים לעובדים ביחד.

ש. מה שהוא אומר זה מחייב אותך?

ת. כן.

ש. ולהיפך – מה שסולימני אומר מחייב גם אותך?

ת. כן.

ש. את המסמך הזה שצירפת לתביעה שלך על ההתחשבנות בין סולמני ליוסף – אתה לא יודע כלום?

ת. מה זה לא יודע? סולימני שילם לו.

ש. אתה לא היית נוכח ולא ראית את העברת הכספים?

ת. אז, תשאל את סולמני".

סיכומו של דבר, אמנון טען טענת פרעתי ולפיה שילם את תמורת השיק שנמסר ליוסף. אלא, שאמנון לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את טענתו, ולא הציג שום אסמכתא בתמיכה לטענה זו, למעט עדותו של מר סולימאני, שהינו שותפו לשעבר של אמנון. נראה, כי עד זה הינו בעל עניין בתוצאות המשפט בתיק זה לטובתו של אמנון, משום שקביעה, כי אמנון לא הוכיח פרעון החוב ליוסף עלול להטיל חבות על מר סולימני, שהיה שותפו של אמנון והעסיק יחד עימו את יוסף.

טענת ההגנה של אמנון הינה, כאמור לעיל, טענה בדבר פרעון סכום השיק, וממילא פקיעת החיוב השטרי. טענה זו היה על אמנון להוכיח. משלא עמד בנטל זה ולא הוכיח הטענה, דין התביעה העיקרית להתקבל ודין ההודעה לצד ג' להידחות.

סיכום

התביעה מתקבלת במלואה. אמנון ישלם למחמוד סך של 46,490 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה, 27.3.08, ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף ישא אמנון בהוצאות מחמוד בסך 1,700 ₪ וכן בשכ"ט עורך דינו בסך 8,500 ₪, והכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ההודעה לצד ג' נדחית. אמנון ישא בשכ"ט בא כוחו של יוסף בסך 8,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ט' אלול תשע"ד, 04 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.