<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: גב' מורן שלזינגר, מתמחה בפרקליטות מחוז חיפה

הנאשם: נוכח

הסניגורית: עו"ד לירן אולמן

פרוטוקול

הסניגורית:

אבקש להשמיע עדי אופי בטרם הטיעונים לעונש.

עו"ד שושנה ברוידה:

אני עורכת דין. עוסקת בנזיקין - ברשלנויות רפואיות.

אני הכרתי את משפחת אורן מזה שאמא של שי היתה המזכירה שלי במשך 15 שנה משנת 79. מאז אני הכרתי את כל בני המשפחה. הכרתי את שי מילדות. שי גם עבד אצלי במשרד בחופשות וגם היה נהג אישי שלי בתקופות שהיה בצבא ולפעמים בחופשים. יש לי היכרות אישית איתו מילדותו. אני בקשר עם המשפחה למרות שהגב' רחל אורן כבר לא עובדת יותר במשרדי. אני מכירה אותה ואת בעלה ניסים אורן. אני רוצה לשתף את ביהמ"ש מי זו משפחתו של שי. אביו עבד שנים בצים. היה נציג צים באיראן. היה כשבע שנים נציג באפריקה מתוכם כ- 5 שנים המשפחה גרה באפריקה עם האבא. במסגרת עבודתו של האבא שהיה נציג צים של חמש מדינות ושמו הלך לפניו, הוא קיבל כתוצאה מתנאי התברואה שם מחלת כבד שמלווה אותו במשך 15 השנים האחרונות. אתמול למשל הוא אושפז בבית חולים ומצבו די קשה. המשפחה מאוד לקחה ללב את כל התיק ומה שקרה עם שי. אני הייתי בחתונה של שי. הכרתי אותו גם מהתקופה שהיה בטכני. לפני שהוא התחתן עם גרושתו שאני מבינה שהיא מתלוננת בתיק, הוא התייעץ איתי ורצה להקים עסק עצמאי. אחר כך הוא סיפר לי שאבא של אשתו דאז מאוד ביקש שהוא יעבוד איתו ביחד ואני אמרתי שלא כדאי לעבוד עם משפחה. הוא אמר שהם דירבנו אותו. אחר כך שנפגשתי עם שי אז הוא סיפר לי שהוא הצליח בעבודה ומשבחים אותו והוא הרים את המפעל. גם לפני ששי התחתן ורצה להקים עסק עצמאי הוא בא והתייעץ איתי. גם כשהתחילה הפרשה פה הוא בא להתייעץ איתי. הוא הרגיש מקורב אליי ואני הרגשתי מקורבת אליו. אני אמרתי לו שיילך לפוליגרף ואני יודעת שהוא הלך לפוליגרף ויצא שהוא דובר אמת. אני אמנם לא עוסקת בפלילי אבל אמרתי לו שזו הדרך להוכיח שהוא דובר אמת ולא היה מעורב בכל הפרשה הזו.

ש. מה יש לך להגיד על הקשרים בין שי לאביו.

ת. אני יודעת ששי מאוד דואג לאביו. הוא חי בצל המחלה של אביו. לא רק הוא גם אחיו וגם האמא שמיידעת אותי. כדי שביהמ"ש יבין, אני לא באה לתת עדות על מי שלא מוכר לי. אני בקשר עם גב' אורן. כל יום הולדת אנחנו שולחות פרחים אחת לשניה. היינו בחתונות של הילדים אחת של השניה. בנוסף ידוע לי שנפל עלי אסון נוסף שבנו שנולד בעל מום חיך שסוע ושפה שסועה והוא נכה בשעור 100% וזה אסון כבד כשלעצמו. אני ראיתי את שי עם בנותיו, הבנות שלו ושל גרושתו. הוא משלם עבורן מזונות ודואג להן. מבחינת שיקולי ענישה של ביהמ"ש חשוב לציין שכל עונש שביהמ"ש יטיל עליו עלול לפגוע בפרנסתו, בעקיפין בפרנסתו כלפי בנותיו, כלפי הילד הנכה, זה יפגע בשיקום שלו. תמיד במקומות עבודה העריכו אותו. שי עבד במקומות עבודה במשך שנים. הוא עבד ביוניליבר, בויטקו. בלי להיכנס להרשעה ומה שכן היה כי אני לא מצויה כל כך בדבר הזה אני חושבת שצריך להקל בעונשו של שי ולתת לו עונש מינימאלי כי האסונות פקדו אותו. הוא התגרש, התחתן שוב ויש לו ילד נכה. מדובר באמת באדם שהיה בטכני, שירת בצבא, לא היה לו שום עבר פלילי, לא היה מעורב בכלום, יש לו ראש נקי ואני חושבת שצריך להקל בעונשו.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות לעדה.

מר אריה בן חיים:

אני כיום מנהל את הלוגיסטיקה בחברת ש. שסטוביץ. זו יבואנית ומשווקת של מוצרי קוסמטיקה, טואלטיקה ומזון.

בעבר הייתי מנהל מכירות ארצי בחברת ויטקו שהפכה להיות ליבר והפכה להיות יוניליבר. אני מכיר את שי משנת 93. אני קיבלתי אותו כבחור צעיר, די סמוך לדעתי אחרי השחרור שלו אם אני לא טועה ובין יתר התהליכים אני חושב שיש לי מעורבות גבוהה מאוד בעיצוב האישיות שלו המקצועית שלו דרך כל שרשרת התפקידים שהוא עבר ולימים כשנפרדנו בחיים המקצועיים המשכנו לשמור על קשר חברי והתייעצות בכל מה שקורה בשוק.

שי כמו שאני זוכר אותו ברמה המקצועית הוא איש חברותי מאוד מעל הנורמה, תקשורתי, נאמן למערכת שהוא עובד בה, כל מטלה, כל בקשה או רצון שהיה לי בזמנו הייתי מטיל עליו והייתי מקבל את התוצאות הטובות ביותר. איש מקצוע משכמו ומעלה בכל הקשור למכירות. הרבה פעמים הוא היה אחד מעמודי התווך שהובילו אותי לביצועים איכותיים. לימים שמרנו על קשר גם בתקופות של שפל בחיים והוא חבר שאפשר לסמוך עליו.

שי הוא בן אדם שכל אחד מתברך בחבר כמוהו. מתי שיש לך בעיה ולא משנה מי אתה, אם אתה פונה לשי אתה מקבל עזרה תיכף ומייד, רגיש, חברותי, עוזר, נאמן.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות לעד.

גב' פרידה נרדי – אורן:

אני אשתו של הנאשם. אני הכרתי אותו בשנת 2008 כשהוא היה בתהליך גירושין קשה. הכרתי אותו כשהוא שכר דירה ליד חברים טובים שלי. הכרתי אותו כחבר טוב. היינו בקשר מאוד טוב. הכרתי אדם שהיה לי לעזר. הוא הקשיב, אדם שהיה אהוב. ראיתי את החברים. היינו מדברים המון שיחות נפש. אני הייתי בקשר אחר ובדיוק סיימתי מערכת, התחתנו בשנת 2010 והחלטתי שפגשתי את הבן אדם שחיפשתי כל השנים, את הזוגיות שרציתי. שי הוא בן אדם שמבחינתי אהוב, אדם שאני יכולה להישען עליו, רגיש מאוד, נוכחתי לדעת את המערכת הקשה שעבר בגירושין וראיתי את האופי שלו. היה לי חשוב לראות אותו כאבא וראיתי אותו כאבא לשתי בנות שבאמת כל שרצה שיהיה להן טוב והיו ימים ותקופות קשות. הוא נכנס למשפחה שלי. ההורים שלי מאוד אהבו אותו וראו בו כבן וכשהחלטנו להתחתן עברתי שנה של טיפולי הפרייה, שלושה טיפולים שלא צלחו. זו היתה תקופה קשה אבל שוב שי עמד לצידי ואמר שהוא יודע שמבחינתי אמנם זה הריון ראשון ולו יש שתי בנות אבל נעשה הכל העיקר שנזכה להביא ילד לעולם. בסופו של דבר אבי נפטר והחלטתי שאני מפסיקה את הטיפולים. אחרי 4 חודשים מהפטירה של אבי נכנסתי להריון בצורה טבעית והסקירה הראשונה שעשינו אמרו לי שיש לי ילד נכה בבטן עם מום של שפה וחיך ובסקירה המליצו לנו להוריד את הילד. כשיצאנו שי התפרק בבכי וגם אני אבל החלטנו שנלך לרופא המטפל ונקבל המלצות. זו היתה תקופה לא קלה כי הרופא הסביר לנו מה המצב ואמר מה עומד לפנינו וזו תהיה תקופה קשה של בתי חולים וניתוחים. אני ושי דיברנו ושאלתי אותו מה דעתו בנושא כי ההריון היה חשוב לי וידעתי שאם אפיל יכול להיות שלא אוכל להיכנס להריון שוב כי הייתי בת 40. שי אמר לי שנלך עם זה עד הסוף ונתמודד עם המום. בלי שי לא הייתי יכולה להמשיך. ידעתי שאני יכולה לסמוך עליו וידעתי לקראת מה אני הולכת מההסברים של הרופאים. שי היה עמוד התווך שלי בחיים. הוא חיזק אותי. החלטנו ללכת על זה. בסופו של דבר היתה לידה קשה, לידת מצוקה. הילד נולד, לא יכולתי ללכת כי הייתי אחרי ניתוח קיסרי. שי היה מהבוקר עד הערב בטיפול נמרץ. שי טיפל בו, החליף לו, קילח אותו , לי היה קשה כי אסור היה לי להרים ולהתאמץ. בסופו של דבר יצאנו מבית חולים. ידענו שאנו צריכים להיות כל שבוע ברמב"ם ושי היה בעבודה שהיה חייב להיות 24 שעות קשוב לעבודה אבל יחד עם זאת להיות גם איתי ועם הילד ולעזור בהסעות ובטיפולים. בגיל 4.5 חודשים אורי נותח בשפה, חיבור שפה. היתה החלמה קשה כי שמו לו מכשירים ועכשיו אנחנו לפני ניתוח נוסף. בגיל שנה צריך לסגור לו את החך הפתוח ועוד סדרה ארוכה של טיפולים וטיפולי חניכיים ושיניים. אני רוצה להגיד שהכרתי את שי ואני שמחה שהכרתי אדם כזה. זה אדם מאוד טוב, מאוד רגיש, מאוד עוזר. הספיק לי לראות את החברים שלו ואת האמירות של החברים ומה זה שי אורן לסביבה כדי להבין שזכיתי. הוא מאוד חשוב. הילד היום בן 11 חודש, מאוד קשור לשי. אנחנו לפני ניתוח בתקווה שהכל יעבור בשלום. אני כבת זוג של שי קודם כחברה טובה מאחלת לכל בן אדם חבר כמו שי ועל אחת כמה וכמה לכל אישה שתזכה לבית כמו שאני זכיתי.

אני עובדת. יש לי מכון יופי. עד לפני הלידה עבדתי בחוץ ולפני הלידה החלטתי להעביר את המכון הביתה כדי שאוכל להיות יותר פנויה לילד. אמי מטפלת בו במשך היום ואני צמודה כמובן.

היתה לנו תקופה מאוד קשה. זה היה יום ולילה שמרנו שהוא לא ייחנק כי אמרו לנו שיכולות להיות הפרעות נשימה. זה הצריך טיפולי פה, לנקות את הפה להכניס ידיים ואת זה שי עשה הוא כי הוא היה יותר. חזק. גם מקלחות הכל שי. המשפחה של שי זו משפחה שזכיתי בה. ההורים שלו מקסימים. אביו במצב קשה ומאושפז. יש לו הורים לתפארת ואני תמיד אמרתי שהם גידלו ילדים לתפארת. אני יודעת שעוד מצפה לנו דרך ארוכה עם הבן שלנו, הוא עומד לעבור ניתוח קשה . הניתוח מורכב, זה כולל השתלת רקמות. חשוב לי לציין שהדאגה שלי ענקית אבל כשאני יודעת שאני חולקת אותה עם שי זה עוזר לי. הילד שלי מאוד מאוד קשור לאבא שלו ושי הוא בן אדם משכמו ומעלה. בן אדם שעומד לצד כל אחד, אדם שאין מצב שמישהו יזדקק לעזרה או מישהו יבקש, לא משנה באיזו שעה של היום, שי עומד דום הן מבחינת המשפחה, הן מבחינת חברים. שי חבר טוב, אבא לתפארת. אחד הדברים שקנו אותי בשי זה לראות אותו כאבא לשתי בנות במערכת גירושין קשה.

מגישה צילום של התינוק. מתקבל ומסומן נ/57.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות לעדה.

עו"ד סיגל עפרוני:

אני עורכת דין במקצועי. אני חברה טובה מאוד של אשתו הנוכחית של שי במשך שנים. את שי הכרתי דרך אשתו בגלל הקרבה לאשתו מן הסתם נוצרה מערכת יחסים מאוד טובה עם שי. הייתי עדה לקושי המאוד גדול שלו ותהליך הפרידה שלו והניתוק מהילדות ובהליך הגירושין המאוד לא פשוט שהוא עבר. לאחר מכן היתה איזה שהיא תחושה של אופטימיות כשהוא נישא בשנית ושוב נפילה מאוד קשה במהלך הנסיונות שלהם להרות ולאחר מכן כשנודע להם שיש בעיה עם הילד. במקביל גם אני עברתי באותה תקופה מערכת מאוד קשה של בעיות אישיות. אני יכולה לומר ששי היה לצידי כל הדרך, התגלה כחבר טוב. הקשר בינו לבין הבנות שלו נפלא. הוא דואג לעתידו של הבן.

אני יכולה לומר שהוא הביא אושר גדול מאוד לחייה של אשתו. מערכת זוגית יפה מאוד. מתמודדים בגבורה עם הקשיים הלא פשוטים שבטיפולים של הילד. מארחים מאוד יפה את הבנות שלו. הוא אבא נהדר, בעל טוב וחבר נפלא.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות לעדה.

מר עשור איציק:

יש לי עסק לדפוס. אני מכיר את שני משנת 2006, תקופת המלחמה. עבדנו יחד תקופה של שנה וחצי, שנתיים ואנחנו עד היום חברים. אני יכול להגיד שהוא בחור אמין ומקצועי, חבר טוב ואני מקווה מאוד שיהיה בסדר איתו.

אנחנו בקשר טוב מזמן המלחמה, קשר כמעט יום יומי, אוכלים צהריים ביחד. שי בחור מאוד רציני מבחינת עבודה ומבחינת יושר, אמינות. הייתי רוצה שישאר איתנו. יש לו משפחה ושתי בנות מנישואין ראשונים.

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות לעד.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של גניבה בידי עובד , זיוף בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, קשר לפשע , רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד וכן בעבירות של הדחה בחקירה. כמתואר בהכרעת הדין הנאשם שהיה מנהל בכיר בחברה וחתנו של הבעלים גנב כ- 150,000 ₪ מכספי החברה תוך שהוא חובר לאחרים, מזייף מסמכים ומפר את האמון שניתן בו כמנהל. במעשיו המתוארים של הנאשם ניכר תכנון, שיטתיות , תחכום ועוז רוח. הנאשם ניצל באופן שיטתי, לאורך תקופה ארוכה את אמון המעביד ומעל בו. מתפקידו של ביהמ"ש לשלוח מסר חד משמעי של ענישה מחמירה במקרים כאלו כדי להרתיע מבצעים בכח של עבירות אלו הנפוצות כל כך אשר קיים קושי ממשי לחשוף אותן. הנזק הכלכלי הוא רק אחד ממרכיבי החומרה. לא פחות ממנו הנזק שבהפרת האמון הגלום ביחסי עובד מעביד. ביהמ"ש כבר אמרו רבות כי קל יותר להתגונן כנגד גנבים מבחוץ . מעביד יכול למגן את עסקו וכיוצ"ב. קשה אם לא בלתי אפשרי להתגונן כאשר הגניבה באה מבית על ידי אדם שבו נתן המעביד את אמונו. מפנה לע.פ. 72220/04 וע.פ. 71136/01. המעילה באמון בענייננו מתחזקת לאור קרבת המשפחה בין יעקב דיין בעל המפעל לבין הנאשם אשר סמך עליו ומכח הקרבה והאמון היה בעל תפקיד בכיר במפעל. הנאשם לא הסתפק בעבירות הגניבה והזיוף אלא חטא אף בעבירות של הדחה בחקירה. מדובר בעבירה חמורה ולא בכדי קבע המחוקק עונש של 7 שנות מאסר בצידה. עבירת ההדחה פוגעת באושיות המשפט שכן היא מבטאת רצון של הנאשם למנוע חשיפת עבירות ועבריינים ופוגעת ביכולת של המשטרה לאסוף ראיות לביצוע העבירה. בסופו של יום נועדה ההדחה לאפשר לעבריין לחמוק מהדין. בנסיבות א לו, ראוי שבתי המשפט ישיתו ענישה מרתיעה וממשית שכן הנזק הוא לא רק למתלוננים שנאלצו לסבול את איומו של הנאשם אלא לחברה כולה כי בדרך זו נמנעת פעילותה התקינה של המשטרה. הנאשם לא בחל באמצעים וביצע את עבירות ההדחה תוך השמעת איומים בוטים כלפי המתלוננת. הפסיקה הכירה בחומרתה של עבירת האיומים גם במקרים בהם האיומים לא הושמעו מתוך מטרה להדיח בחקירה כפי שבענייננו. נאמר כי הערך המוגן בעבירת האיומים היא ההגנה על שלוות נפשו של הפרט לעשות כרצונו ללא חשש שיבולע לו. חומרה יתרה יש למצוא בכך שאיומיו של הנאשם כלפי לימור שהובילו אותה למסור הודעה שקרית במשטרה מה שהקשה על חקירת המשטרה. לטעמנו חלוף הזמן איננו מצדיק הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם שעה שהעבירות נחשפו במרץ 2007. חקירת המשטרה שהיתה מסועפת הסתיימה רק בשנת 2009 וכתב האישום הוגש בספטמבר 2009. ניהול ההליך אמנם לא נסיבה לחומרה אבל הנאשם לא זכאי להקלה כמי שהודה בהזדמנות הראשונה . הנאשם לא חסך מזמנו של ביהמ"ש והעדים. על אתי דדון שנידונה בגין עבירות דומות אך בהיקפים יותר חמורים הושת עונש של 54 עונשי מאסר כולל מאסר מותנה בר הפעלה. מגישה עותק מגזה"ד בעניינה. מתקבל ומסומן ת/46. על עירן וקנין ואלירן בן שלוש הושתו עונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. מגישה את גזרי הדין שלהם. מתקבלים ומסומנים ת/47 ות/48.

לטעמנו יש לאבחן בין עניינו של הנאשם לבין עניינם של וקנין ובן שלוש זאת לנוכח העובדה שהנאשם לא לקח אחריות והכחיש מכל וכל את העבירות שיוחסו לו, זאת בנוסף לכך שהנאשם חטא בגניבה בהיקף גדול יותר מהאחרים וכן לנוכח מעמדו של הנאשם בחברה וקרבת משפחתו לבעל החברה. הנאשם הורשע בעבירה של הדחה בחקירה וגם בכך יש הצדקה לחומרה בעונשו.

הנסיבות לחומרה לעניין קביעת מתחם העונש ההולם הן: התכנון שקדם לביצוע העבירה, הנאשם חבר לנאשמת נוספת והשניים הוציאו לפועל תוכנית פעולה. הנאשם היה היוזם אשר הוציא לפועל את זממו באמצעות נאשמים נוספים. חלקו של הנאשם בביצוע העבירה רב. הנזק שנגרם מביצוע העבירה, נזק לחברה כולה ולמתלונן בפרט. הנאשם היה מודע למעשיו , הבין את הפסול שבמעשיו ויכול היה להימנע מהמעשה אך בחר לחזור למעשים אלו בשיטתיות ולאורך זמן. התקופה הארוכה , התכנון, תחכום, ריבוי העבירות הנלוות, הסכום הגבוה, המעילה באמון המעביד , כל אלה מהווים נסיבות לחומרה המצדיקים הענשתו של הנאשם בחומרה רבה.

בע.פ. 71438/07 הורשע נאשם עפ"י הודאתו בגניבה, מרמה, הפרת אמונים בתאגיד, זיוף ושימוש במסמך מזויף בכך שבמשך שנתיים כאשר שימש בתפקיד של חשב חברה העביר כספים לחשבונו. נגזרו עליו 9 חודשים מאסר בפועל, ערעורה של המדינה על קולת העונש התקבל וביהמ"ש המחוזי החמיר את עונשו ל- 32 חודשי מאסר בפועל.

ב.ת.פ. 4418/00 הנאשם הורשע על פי הודאתו בשתי עבירות של גניבה ממעביד ובשתי עבירות מרמה וזיוף בנסיבות מחמירות, על כך שבהיותו מנהל חשבונות בסופר מרקט נטל ממעבידו סך של 375,000 ₪ ובהיותו מנהל חשבונות בעיתון גנב סכום כולל של כ- 5,800 דולר . בהתחשב בין היתר בעברו הנקי של הנאשם והעובדה כי החזיק כ- 50,000 ₪ מהכסף וכי הצהיר שבכוונתו להוסיף ולשלם למתלוננים גזר ביהמ"ש על הנאשם 24 חודשי מאסר בפועל.מגישה עותק מגזר הדין.

אני מפנה את ביהמ"ש גם לגזר הדין שניתן לאסתר דדון שהגשתי.

לשיטת המאשימה מתחם העונש ההולם בתיק שבפנינו הינו בין 3 שנות מאסר עד חמש שנות מאסר בפועל. כאשר לאור הנסיבות לחומרה אנו מבקשים מביהמ"ש לאמץ את רף הענישה הגבוה.

לשיטתנו, העדר עבר פלילי לנאשם, נסוג לאחור שעה שמדובר במעשים בנסיבות כה חמורות.

לאור האמור, נבקש להשית על הנאשם עונש של מאסר בפועל לריצוי שלא בעבודות שירות , מאסר מותנה מרתיע, קנס גבוה כיאה למבצע עבירות כלכליות ופיצוי למתלונן.

הסניגורית טוענת לעונש:

אני הייתי מצפה מחברתי המלומדת שלא רק שתביא את כתב האישום וגזר הדין של אסתר דדון מת.פ. 22544-09-09 של בית המשפט המחוזי בחיפה אלא גם את התיק הקודם שלה מבית משפט השלום בקריות. בזמנו הגשנו זאת לתיק בימ"ש במסגרת העדות אשר היא נתנה ונחקרה על ידינו בחקירה נגדית, אבל אני אסבר את אוזנו של ביהמ"ש שבתיק קודם היא עשתה את אותן עבירות בדיוק כמו בתיק הזה, כאשר העבירות שיוחסו לה זה גניבה ממעביד במשך מחצית ראשונה של שנת 1997, כאשר היא גנבה 13 שיקים ואז היא טענה שמגיע לה כיוון שהיא עבדה שעות נוספות וניסתה לתרץ זאת בכך שהיא חולת נפש, שהיא מציגה תעודות רפואיות, שבתקופה הרלוונטית היא סבלה מהתמוטטות עצבים וממצב נפשי קשה וביהמ"ש, על אף שקבע שהיא לא היתה אמינה בעיניו וקבע כי מדובר באשה מתוכננת , מתוחכמת, מהירת מחשבה, אשר מנסה להצדיק ללא הצלחה את מעשיה הפליליים וביהמ"ש בכל זאת מטיל עליה עונש של מאסר על תנאי כיוון שמדובר בפעם הראשונה שהיא עושה את המעשים האלה. לא יכול להיות שחברתי תבוא ותגיד שמגיע לנאשם הזה עונש כמו לגב' אסתר דדון כפי שהוגש לגביה תיק בביהמ"ש המחוזי מבלי להזכיר את הפעם הראשונה וחברתי לא ציינה בכלל את כל הסיפור של התיק הקודם.

אני מפנה להכרעת הדין אותה הגשתי במסגרת שמיעת הראיות התיק. ואכן בביהמ"ש המחוזי הופעל המאסר על תנאי שהוטל בביהמ"ש השלום והוטל עונש של 42 חודשי מאסר ואל לנו לשכוח שהתיק שלה התנהל בבית המשפט המחוזי ולא בבית המשפט השלום וזאת בגלל החומרה היתרה בעניינה של הנאשמת הזו ושני הנאשמים הנוספים. היחיד בפרשה הזאת שנדון בבימ"ש השלום היה הנאשם. ויש לזכור שגם הנאשמת ניהלה משפט ולא לקחה אחריות על מעשיה ויש לזכור שגם הנאשם שבפנינו העיד כעד תביעה מטעם הפרקליטות כנגד הנאשמת דדון ושם ביקש הפרקליט להאמין לנאשם ולקבל את עדותו כנגד אסתר דדון. ואני אתייחס לכך שעבירות שבהן הורשעה נעברו במשך 3 שנים, עשרות רבות של המחאות , גניבה בידי עובד, זיוף, שימוש במסמך מזויף בנסיבות חמורות. כל העבירות שהיא ביצעה היא ביצעה כפול 164 פעמים. מה שלא מיוחס לנאשם שבפנינו.

אז איך אפשר ללמוד גזירה שווה מהתיק בו היא הנאשמת העיקרית ועוד היתה לה עבירה של הלבנת הון, שממנה בסופו של יום העבירה היא זוכתה.

לגבינו, העבירות שמיוחסות לנאשם הן קלות ערך מאלה שיוחסו לה הן מבחינת לוח הזמנים , הן מהעובדה שהמשיכה לבצע עבירות נוספות עם נאשם מס' 2 לאורך השנים הרבות. ולכן ביהמ"ש בסופו של יום מטיל עליה את העונש של 42 חודשי מאסר ומפעיל את המאסר על תנאי.

אני סבורה שדינו של הנאשם צריך להיות זהה לדינם של אותם שניים שנידונו לעבודות שירות ואני אנסה להסביר לביהמ"ש מדוע. כתב האישום נגד הנאשם שבפנינו מדבר על עבירה אחרונה מ- 2006 כשאני לא מייחסת את הנושא של 2007 , הדחה בחקירה, לאותו מכלול של עבירות. והחקירה בתיק הזה הסתיימה לא כפי שחברתי אומרת ב- 2009 ומיד רצו להגיש כתב אישום, אלא כל החקירה הסתיימה ב- 2007 ואז לקח לפרקליטות עוד שנתיים על מנת להגיש את כתב האישום והנה אנחנו היום בשלהי 2012 , דהיינו , כמעט 7 שנים אחרי עבירה אחרונה. ואני אזכיר לכב' ביהמ"ש שהנאשם התייצב לכל דיון , לא היתה פעם אחת שהנאשם או באי כוחו כמובן, לא הגיעו לדיון. ואומר דבר נוסף, שהיום אביו של הנאשם מאושפז בבית חולים ומקבל טיפול כימוטרפי בעקבות העובדה שהוא חולה במחלה ממארת חשוכת מרפא. שוכב בבית החולים בבידוד , מקיא דם, ובכל זאת הנאשם לא בחר לעשות פרבילגיה לעצמו ולא להגיע לביהמ"ש אלא בחר לבוא לכאן ולהתמודד עם הצפוי לו כיוון שהוא מכבד את ביהמ"ש.

אני מגישה תעודה רפואית עדכנית לגבי המצב. מתקבלת ומסומנת נ/58.

ניהול המשפט לא היה הליך סרק מאחר והנאשם זוכה מחלק גדול מעובדות כתב האישום לכן איך חברתי יכולה לבוא לפתחו של הנאשם ולומר למה הוא לא הודה. אני מחזירה לחברתי את השאלה מדוע הגשתם לו כתב אישום כל כך מנופח, כל כך רחוק מהמציאות והשלבים הקשים שהוא היה צריך לעבור בעקבות כתב האישום החמור הזה.

אני ארצה להתייחס לנסיבות האישיות של הנאשם. משנת 1989 ועד 1993 זהו שירות צבאי סדיר. לאחר מכן קבע בחיל האויר. שירות מילואים בתפקיד מ.פ. מפקדה ביחידת חילוץ של פיקוד העורף.

משנת 93 עד שנת 2000 עבד בחב' יוניליבר ישראל, מנהל מרחב צפון, הוא עסק שם בניהול ותפעול מארך המכירות. ניהול מערך הפצה, בנייה וביצוע של תכנית מכירות על פי יעדי החברה. ניהול אנשי מכירות וסדרנים, ניהול קדם במרחב. באפריל 2001 עד ינואר 2008 הוא עסק בדיין תעשיות כמנהל תפעול מערך הייצור , ניהול מערך המכירות, ניהול כח אדם המונה כ- 50 עובדים, אחריות על גיוס העובדים והדרכתם. לאחר שפוטר מהעבודה לא ישב בחיבוק ידיים , ידע שהוא צריך לנהל משפחה, התעשת ותוך כדי ניהול המשפט המשיך לעבוד בחריצות, באמינות, ביושר, והוא עבד באגם תפן כמנהל תפעול ולוגיסטיקה. ניהל מערכות ייצור , טיפול במערך של 50 עובדים, ניהול ואחריות על מחלקות שירות, אבטחה , הפצה ועוד. כשנודע למר דיין על כך שהנאשם עובד הוא מיהר למנהל המקום כדי לספר לו על הנאשם ולאחר שסיפר לו על הנאשם הנאשם פוטר. יחד עם זאת, הנאשם לא הרים ידיים והמשיך לעבוד ומצא עבודה מאוגוסט 2009 עד נובמבר 2010 כמנהל מכירות ארצי בחב' סופר אינפניטי סחר בערבון מוגבל שזה כולל הקמה וניהול מערכות מכירות מול השוק הפרטי במגזר וייבוא מוצרי מזון. לאחר מכן הוא מצא עבודה טובה יותר והוא עובד שם מדצמבר 2010 ועד היום בחברה בורסאית שם הוא משמש כמנהל מכירות בחב' חממה כולל התפקיד של ניהול לקוחות גדולים בתחום תעשיית המזון וגיוס לקוחות חדשים באיזור הצפון כשבהשכלתו הנאשם למד ניהול ייצור ותפעול באוניברסיטת ת"א וגם לימודי תעודה אותם סיים באוניברסיטת חיפה. הנאשם יליד 1970, מצב משפחתי – נשוי + 3. שמענו כאן באמצעות עדי האופי על אופיו הטוב של הנאשם. כאשר הבאנו עדים מענפים ומקצועות והשכלה שונים שהכירו את הנאשם במערכות חייו השונות וכולם מסרו על אופיו, אמינותו, הגינותו, מקצועיותיו, והיותו איש משפחה ואב טוב לילדיו.

יש לזכור שהנאשם בעקבות הפרשה עזב את ביתו בינואר 2008 , נכנס למשבר אישי קשה כאשר ניסו למנוע ממנו לראות את בנותיו ולחוות את החוויה ההורית. הוא לא הרים ידיים ועשה הכל על מנת לקבל לרשותו את בנותיו וכך הוא עושה עד עצם היום הזה בצורה הטובה ביותר כאשר הוא גם משלם מזונות לבנותיו. הוא זה שתומך בהן ועוזר בגידולן שווה בשווה.

אני רוצה לומר שברקע של גידול הבנות ותשלום המזונות הוגשה נגד הנאשם על ידי המתלונן תביעה בסך של 1.7 מליון ₪ , אותם הוא דורש לקבל לרשותו. כמובן שאם הנאשם יצטרך לשלם את הסכום הנ"ל או חלק ממנו, הרי שהדבר יביא להתמוטטותו הכלכלית של הנאשם. הנאשם לאחר המקרה ניסה לשקם ולבנות את עצמו ולהקים תא משפחתי וראינו ושמענו כיצד לאחר טיפולי פוריות רבים שלא צלחו, הצליחו בני הזוג להביא ילד משותף לעולם באופן טבעי כאשר הילד הזה נולד נכה והוא נמצא בטיפולים במחלקה הפלסטית, במחלקה הכירוגית כאשר הקטין זכה להכרה של נכות 100% ואנחנו נוסיף על כך שבמהלך המשפט נפטרה סבתו של הנאשם ממחלה קשה.

יוצא מכך שבמקביל לניהול המשפט עבר הנאשם חוויות קשות מאוד ואני סבורה שכאשר אנחנו עוברים על הפסיקה המדברת על רמת ענישה שונה לחלוטין ממה שחברתי דיברה עליה, ואני אגיש לביהמ"ש את ע.פ. 6572-11-10 של ביהמ"ש מחוזי בחיפה, עבירות של גניבה בידי מורשה, מרמה , הפרת אמונים, נדון ל- 6 חודשי עבודות שירות. כך גם בתיק פלילי 1012/07 מחוזי נצרת, עבירות רבות של מרמה ונדון לעבודות שירות. כך גם בע.פ. 1337/06 מדינת ישראל נ' יזדי, גנב חצי מליון ₪ בעבירות שונות, רע"פ 4963/04 , עבירות של גניבה , קשירת קשר לפשע, מביהמ"ש המחוזי זה עלה לעליון במאות אלפים, נדון ל- 6 חודשי עבודות שירות. כך גם בת.פ. 6083/06, מנהל מדור של בטוח לאומי נדון ל- 4 חודשי עבודות שירות וכשאנחנו סורקים את הפסיקה אנחנו רואים שהפסיקה שונה ממה שחברתי דיברה עליה. אני מגישה את הפסיקה.

אני מגישה גם שורה של המלצות מהצבא לגבי הנאשם. ההמלצות מתקבלות בחבילה ומסומנת נ/59.

אני מגישה גם דוגמה של הפקדות של שיקים שהנאשם עושה במקום העבודה ועל האמינות והבטחון שנותנים בנאשם שאכן יפקיד את הכסף ולא יקח את זה לכיסו. מתקבל ומסומן נ/60.

לאור הנתונים האלה אני סבורה שמתחם העונש ההולם במקרה שבפנינו נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות.

אני מבקשת שביהמ"ש יסתפק בהטלת מאסר על תנאי לאור הנסיבות המיוחדות בתיק זה ולחלופין, להטיל עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.

<#4#>

החלטה

גזר דין ליום 29.11.12, שעה 14:30.

<#5#>

ניתנה והודעה היום כ"ט חשון תשע"ג, 14/11/2012 במעמד הנוכחים.

רונית ד./תקוה