1. עניינה של תביעה זו הוא רשלנות המיוחסת לנתבע בתפקודו כעו"ד, הפרת יחסי אמון וגרימת נזק כתוצאה מכך לתובע.

2. הנתבע ערך הסכם מכר דירה (להלן: "הסכם המכר") בדרך הטכניון 26 נשר, בין התובע כקונה לבין גב' קורינה סגל כמוכרת (להלן: "גב' סגל"). הסכם המכר נחתם במשרדו של הנתבע בתאריך 8.9.08 ובמעמד החתימה אף שילם התובע לגב' סגל תמורה של 280,000 ₪. סכום של 40,000 ₪ נשאר בידיו הנאמנות של הנתבע על מנת שיומצאו כל המסמכים הנדרשים לצורך העברת הזכויות מגב' סגל לתובע ובכלל זה אישורי מס שבח, אישורי עירייה ללשכת רישום המקרקעין, שטרי שכירות, תצהיר בדבר העדר חריגות בנייה וכן חתימה על כל המסמכים הנדרשים לשם העברת הזכויות. יש לציין כי נותרו בידי הנתבע 20,000 ₪, וטעות זו תוקנה.

3. התובע שילם לנתבע סכום של 3,000 ₪ כשכר טרחתו, לטענת התובע עבור ייצוגו לרכישת הדירה.

4. הנתבע לא דאג להעברת הזכויות תקופה ארוכה מאוד, אם כי דאג לרישום הערת אזהרה לטובת התובע.

5. התובע טען בכתב התביעה כי, אי העברת הזכויות בלשכת רישום המקרקעין גרמה לו נזקים כספיים רבים, וטרחה רבה, שכן הוא עצמו נאלץ לשלם את מס הרכישה, היות והנתבע לא דיווח כלל על העסקה למשרדי מיסוי מקרקעין. גב' סגל לא המציאה פטור מס שבח כפי שהתחייבה. הנתבע עצמו התחמק תקופה ארוכה מלענות לו או לטפל בו. התובע רואה את התנהגות הנתבע כלפיו כהתעללות וכגרימת נזקים נפשיים ולא רק נזקים כספיים. אי העברת הזכויות גרמה לכך שהתובע לא יכול היה למכור את הדירה. התובע נאלץ לקחת הלוואה מבני משפחתו ולא יכול היה להחזירה במועד.

6. התובע העריך את כל נזקיו והפסדיו ובכלל זה מניעת עסקאות עתידיות ועוגמת נפש בסכום של 166,409 ₪ נכון ליום הגשת התביעה – 3.9.09.

תקצר היריעה מלתאר את כל מעללי הנתבע עד אשר ניתן היה להגיע למשפט עצמו ולשמיעת ראיות הצדדים. במהלך התקופה ניתנו שני פסקי דין בהעדר הנתבע, החלטות שונות והן לתובע והן לבית המשפט נגרמו טרחה רבה ומיותרת. כולן מהוות חלק מפסק הדין.

7. הנתבע טען להגנתו כי את כל האשם יש לתלות בגב' סגל אשר לא דאגה להעביר אליו את המסמכים הנדרשים.

בכתב הגנתו, אשר הוגש כעבור תקופה ארוכה לאחר כאמור מתן פסקי דין אשר בוטלו לאחר שהנתבע הפקיד סכומים ניכרים בשל כך, ביקש הנתבע לסלק התביעה על הסף היות ולטענתו אין לה כל בסיס ואין כל יריבות בינו לבין התובע.

הנתבע סבור כי אין כל יחסי עו"ד-לקוח בינו לבין התובע, הוא לא ייצג את התובע אלא את הגב' סגל בלבד.

הגב' סגל לטענת הנתבע היא בעלת נכסים רבים וביצעה עסקאות שונות ועל כן בשל כך היה שיהוי בנושא הטיפול שלה במס שבח, למרות שהוא עצמו עשה ככל יכולתו לבקש ממנה את המסמכים הנדרשים אך היא לא עשתה זאת.

הנתבע מגולל בכתב הגנתו חלק מענייניה של גב' סגל אשר בהם הוא טיפל וביניהם הליכי גירושין, חלוקת רכוש ומכל מקום כל השיהוי נופל לפתחה של גב' סגל בלבד.

8. לעניין הנזקים טען הנתבע כי הערת האזהרה נרשמה על שמו של התובע מיד לאחר עריכת הסכם המכר, כך שהתובע לא היה אמור לחשוש מדבר. בנוסף לזה לא היתה כל מניעה כי התובע יקבל הלוואה מהבנק והמשכנתא תירשם בזכויות הן שלו והן של גב' סגל, לא היתה כל מניעה כי התובע ימכור את הדירה לצד ג' וממילא הוא לא ניסה למכור אותה ואף לא פנה אל הנתבע או אל גב' סגל והודיע כי בכוונתו למכור את זכויותיו בדירה.

9. יש לדחות לטענת הנתבע את התביעה בגין מניעת עסקאות עתידיות.

לדעתו של הנתבע מי שמתכוון להתעשר שלא כדין הוא התובע ולכן יש לדחות את התביעה כנגדו.

המשפט

10. מטעם התובע העידו הוא עצמו וכן אחיו, עו"ד גיא מורדקוביץ'. יש לציין כי בישיבה זו, בזמן מתן עדותו של עו"ד מורדקוביץ' ייצגה את התובע עו"ד גב' בולגריו ויקטוריה.

עו"ד מורדקוביץ' הצהיר (ת/1), כי כל חלקו בעניין עריכת ההסכם, היה עיון בטיוטה והפניית התובע אל הנתבע למטרת ייצוגו בעסקת המכר. לאחר שהתברר לו כי הנתבע לא דאג להעברת הזכויות, לא משתף פעולה ולא מוכן למסור לתובע כל מידע, ניסה אף הוא את מזלו לקבל מהתובע את תיק המסמכים, הדבר נתקל בקשיים רבים, ולמרות פגישות במשרדו של הנתבע והכנת רשימת מסמכים לא העביר הנתבע אליו עד ליום הכנת התצהיר כל מסמך ועל כן הוא אשר פנה אל הנתבע במכתב רשום מיום 9.6.09 המודיע לו כי יש בכוונת התובע לנקוט בהליכים משפטיים כנגדו.

11. החקירה הנגדית לא שינתה מעדותו של עו"ד גיא מורדקוביץ' אשר עמד על כך בתוקף כי כל חלקו היה עיון בטיוטת הסכם המכר ובשום אופן לא ייצג את התובע לצורך החתימה על ההסכם, שהרי לא היה נותן לתובע, אחיו לנסוע לחיפה, לשלם 3,000 ₪ לנתבע כשכר טרחה עבור עריכת הסכם לו הוא היה רואה עצמו כמייצגו של אחיו לעניין העסקה.

12. התובע מסר תצהיר עדות ראשית (ת/2) ובו הוא חזר למעשה על כל טענותיו המפורטות בכתב התביעה ובתצהיר אשר הגיש כתמיכה לבקשה למתן פסק דין בהעדר מיום 14.2.10.

לתצהירו של התובע צורפו המסמכים כדלקמן:

א. הסכם המכר מיום 8.9.2008. במסגרת ההסכם ייפו שני הצדדים את כוחו של הנתבע בסעיף 8 באופן בלתי חוזר לטפל בהוצאת ההסכם אל הפועל, דהיינו – דאגה לתשלומי המיסים והעברת הזכויות. בידי הנתבע נותרו 40,000 ₪ לתשלום עם קבלת החזקה ולצורך תשלומי מיסים והעברת הזכויות.

ב. אישור קבלת שיק על סך 40,000 ₪ מאת התובע לנתבע מיום 7.9.2008.

ג. קבלה על סך 3,000 ₪ אותם שילם התובע לנתבע, בעניין "הסכם רכישת דירה".

ד. נסח רישום.

ה. דיסק ובו הקלטות בין התובע לנתבע וכן תמלילי השיחות הללו.

ו. מכתב מהתובע אל הנתבע מיום 19.3.09 ובו התלונה כי משך 7 חודשים לא זו בלבד שהנתבע איננו ממלא את תפקידו, אלא גם אינו חוזר אל התובע ולו פעם אחת בלבד. התובע התריע בפני הנתבע שהוא גורם לו נזקים כלכליים ועוגמת נפש, ובגללו איננו יכול להעביר את הדירה על שמו, איננו יכול לקחת משכנתא והוא חייב כספים. התובע דרש מן הנתבע לשלוח לו את כל המסמכים שהיה צריך להגיש על מנת לבצע את העסקה.

ז. דף ראשון של הצהרת המוכר מיום 22.3.09 אשר התקבלה במס שבח מקרקעין ב- 22.3.09.

ח. אישור מיום 19.5.09 לגבי רישום בפנקסי מקרקעין של מס רכישה לאחר תשלום סך 11,395 ₪ בחודש מרץ 2009.

ט. בקשה לביטול קנס אותה הגיש התובע ובה פירט מחדליו של הנתבע בדיווחו על העסקה לרשות המיסים לצורך קבלת האישורים.

י. בקשה למתן צו עשה זמני בתיק 12602-09-09 אשר התנהל בפני כב' השופט פלאח. במסגרת הצו נתבקש בית המשפט ע"י הגב' סגל קורינה, שהיתה הנתבעת, להורות לנתבע כאן, עו"ד עשרת, למסור לה ללא דיחוי את כל המסמכים בתיק עסקת המכר.

יא. תמליל שיחה בין התובע לגב' קורינה סגל.

יב. מכתב מאת עו"ד גיא מורדקוביץ' אל הנתבע מיום 9.6.09 אף הוא מגולל את מחדליו של הנתבע ודורש ממנו בהתאם לסעיף 31 לכללי הלשכה לעו"ד (אתיקה מקצועית) תשנ"ו-1986 לסיים את העברת הזכויות בתוך 7 ימים מיום העברת המכתב בהעדר הודעה על העברה לערכאות משפטיות וללשכה לעורכי הדין.

יג. תגובתו של הנתבע כאן לבקשה להורות לו לקיים החלטות בית המשפט והבהרה של החלטת בית המשפט לעניין המצאת מסמכים לחשבון הנאמנות. הנתבע הודה במסגרת סעיף 31 כי עדיין נמצאים בידו יתרת הכספים ומי שזכאי לקבלם היא בעצם המוכרת, הגב' סגל, שכן הזכויות כבר הועברו על שם התובע.

יד. אישור משטרת ישראל על הגשת תלונה ע"י התובע.

טו. התכתבויות בין הגב' סגל והנתבע אשר במסגרתן היא מתלוננת על חוסר פעילותו של הנתבע בענייני העברת זכויות רכישת הדירה.

טז. הודעה לצד ג' בתיק 12602-09-09 - המודיעה גב' סגל וצד ג' הוא הנתבע.

יז. פסק הדין כנגד עו"ד עשרת אשר לא התייצב לדיון, לא הגיש כל כתב הגנה ועל כן חויב לשלם לגב' סגל 32,000 ₪ בתוספת 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן פרוטוקול הדיון בתיק 12606-09-09 הנ"ל בפני כב' השופט פלאח מיום 20.10.10.

יח. עותק נוסף ממכתבו של התובע מיום 19.3.09.

יט. מכתב נוסף של התובע מיום 21.5.09 בו שוב הוא מגולל את מכתביו אל הנתבע והנזקים אשר נגרמו לו על ידו.

כ. הסכם הלוואה בין אמו של התובע, הגב' אליז מורדקוביץ' לתובע מיום 31.8.08. הלוואה על סך 100,000 ₪ עבור רכישת דירה בנשר. התובע התחייב להחזיר את ההלוואה בתוך שנה בריבית שנתית של 6%. ההסכם נחתם בפני עו"ד שרון קליין.

כא. דף חשבון של התובע לעניין רכישות שיק בנקאי לטובת עו"ד עשרת על סך 40,000 ₪ ושיק בנקאי על סך 280,000 ₪ לטובת קורינה סגל. דף חשבון נוסף לעניין הפקדת 100,000 ₪. הלוואה אשר התקבלה ע"י העברה מאת הגב' אליז מורדקוביץ'.

כב. תצהיר אשר הוגש לבית המשפט בראשונה עפ"י החלטה בבקשה למתן פסק דין בהעדר מיום 14.2.14. התצהיר כולל גם חוות דעת של השמאי מדלסי לעניין עליית מחיר הדירה אותה קנה כ- 3 חודשים לאחר קנייתה. מסקנתו היתה כי ערך הדירה עלה מ- 320,000 ₪ ל- 440,000 ₪ בתקופה זו.

כג. פסיקתא אשר ניתנה ע"י כב' הרשמת פומרנץ מתאריך 18.7.10 לפיו על הנתבע לשלם לתובע 120,000 ₪ וכן 7,500 ₪ הוצאות בית משפט.

כד. מכתב מאת אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין אל עו"ד גיא מורדקוביץ' לעניין עיון בתיק העסקה אליו צורפה ההצהרה, הפעם חתומה ע"י התובע בלבד.

13. חקירתו הנגדית של התובע, למרות שהיתה מפורטת וארוכה, לא העלתה כל סתירה מתצהיר העדות הראשית שלו, וטענותיו העיקריות כלפי הנתבע.

14. הנתבע אף הוא מסר תצהיר עדות ראשית, אם כי באיחור רב (נ/1).

המסמכים אשר צורפו לתצהירו של הנתבע ולא צורפו לתצהיר התובע הם:

א. טיוטות של הסכם המכר, אשר הועברו לעו"ד גיא מורדקוביץ' ועליהם נכתבו הערות.

ב. בקשה לרישום הערת אזהרה מיום 9.9.08, ואישור לרישום הערת האזהרה.

ג. ייפוי כוח בלתי חוזר.

ד. שטר העברת זכות שכירות מיום 9.9.08.

ה. חוזה השכירות לגבי הדירה בין הגב' סגל לבין השוכרים, משפחת סייג.

ו. הצהרה למס שבח מיום 26.10.08 החתומה ע"י שני הצדדים.

ז. מסמכים שונים הקשורים לבקשת הפטור אשר הגישה הגב' סגל.

ח. קבלה על סך 40,000 ₪ אשר התקבלה מגב' סגל כפיקדון אצל הנתבע והפקדת שיק בחשבונו.

ט. תשלומים על סך 20,000 ₪ לגב' סגל.

י. בקשה לביטול קנס אשר הוטל על גב' סגל ובקשה לביטול עיקול אשר הוטל ע"י רשויות המס. העיקול אכן בוטל הן על הרכב והן על המשכורות והכספים האחרים של הגב' סגל.

יא. הוראה לבנק הפועלים להעביר מחשבון הנתבע הנמצא בנאמנות לחשבונו האישי סכום של 9,747 ₪ בגין החזר הוצאות (תשלום מס שבח – סגל קורינה). ההוראה היא מיום 22.8.13. (במאמר מוסגר 4 שנים לאחר הגשת התביעה כאן).

15. חקירתו הנגדית של הנתבע לא הצליחה לגלות כל הסבר מדוע לא פעל כמצופה ממנו וכפי שהתחייב. ההסבר שלו היה כפי שהיה לאורך כל הדרך כי האשמה היא בגב' סגל. מבחינתו של הנתבע הוא היה סבור כי יצא ידי חובתו, כי מבחינתו הגיש את ההצהרה על העסקה, מה שנקרא המש"ח, אשר כנראה לא נקלט. מי שהיה צריך להגיש את השומה העצמית ואח"כ לקבל את החישובים והאישורים היתה גב' סגל והיא לא עשתה זאת.

הוא סבור כי עשה את כל שהיה מוטל עליו כשורה.

16. לא היתה בפיו של עו"ד מורדקוביץ' תשובה מדוע במשך חודשים ארוכים לא הסכים להיפגש עם התובע ועם בא כוחו ומדוע לא העביר את המסמכים כפי שביקש, אין מדובר בכך שלא רצה למסור את המסמכים אלא באותה תקופה נמצא במצב נפשי קשה ולכן גם לא התגונן בפני הודעת צד ג' של הגב' סגל. מבחינתו הוא מעולם לא חשב שהוא מייצג גם את התובע. לדעתו, הוא היה מיוצג ע"י אחיו. כיוון שלא קיבל את החומר לחישוב מס השבח החל על הדירה ולא היה לו שיתוף פעולה עם הגב' סגל לא המשיך את הטיפול.

17. יש לציין כי, הגב' סגל לא היתה צד בתיק זה. הנתבע לא מצא לנכון לצרפה כצד ג', ככל הנראה עקב יחסי עו"ד-לקוח שהיו ביניהם או מטעמים אחרים, אשר לא באו לכדי בירור בבית המשפט. ככל הנראה הסתפק הנתבע בהפניית בית המשפט כאן לפסק דינו של כב' השופט פלאח בת"א 12602-09-09 ולע"א על פסק הדין בתיק 14980-05-13.

סיכומי התובע

18. התובע בסיכומיו טען כי הוכח על ידו כי למרות שאין ייפוי כוח חתום על ידו לנתבע, הרי אין ספק כי הוא ייצג גם אותו בעסקת מכר הדירה והדברים הוכחו הן מהמסמכים אשר צורפו לבית המשפט, דהיינו – הקבלה על תשלום 2,597 ₪ בגין הסכם רכישת דירה, כפי שכתוב בקבלה, וייפוי הכוח הבלתי חוזר אשר ניתן לנתבע גם ע"י התובע לביצוע ההסכם ורישום הזכויות.

19. לדעתו של ב"כ התובע, לא נרשם במפורש בקבלה "עריכת הסכם" ולכן, טענתו של הנתבע כי כביכול כל תפקידו היה עריכת ההסכם איננה נכונה. לא זו בלבד, אלא שהנתבע בעדותו בבית המשפט טען כי כתוב בקבלה "עריכת הסכם", קבלה שהוא לא צירף לתצהירו, ולא בכדי.

מסמך אחר הוא "הצהרת רוכש" בשם התובע, אותה הגיש הנתבע לרשות המיסים כפי שהוא בעצמו הודה בבית המשפט. אומנם בבית המשפט טען הנתבע כי "אני עשיתי לך טובה", אך ברור כי מדובר בעדות מביכה, מבולבלת ואיננה נכונה.

20. עדות נוספת לכך, כי הנתבע ייצג גם את התובע, היא העובדה שהנתבע ביקש ממשרד מיסוי מקרקעין לשלוח הודעות לכתובתו שלו ולא לכתובת התובע. מרגע זה ברור כי הנתבע הודיע לרשות המיסוי כי הוא הכתובת לשליחת הודעות, אין הוא יכול להתחמק מכך שהוא ייצג את התובע בעסקת המכר בנוסף לגב' סגל.

21. ב"כ התובע סרק לתוך הסיכומים את אותם הקטעים מהמסמכים הנ"ל ומסמכים נוספים כמו טיוטות הסכם, אשר הועברו בין הצדדים, המוכיחים את טענותיו כי אכן יש ללמוד מהם כי הנתבע ייצג גם אותו ולא רק את הגב' סגל.

22. ראיות נוספות אותן הציג התובע הן תמלילי שיחות טלפוניות והעתקי מכתבים במהלך השנים בהן ניסה להביא לכך כי הנתבע ידאג לרישום הזכויות, אשר מתוכנן עולה בבירור כי גם הנתבע בזמן אמת ראה עצמו כמייצג התובע ולא רק גב' סגל.

23. ב"כ התובע הפנה לפסיקה לפיה גם עו"ד, אשר אינו מייצג מלכתחילה צד אחד לעסקה, הרי הוא חייב יחסי נאמנות כלפי שני הצדדים. פסק הדין אליו התייחס התובע הוא 6438-02-08 ביטון ואח' נ' נתיב דוד חברה לבניין בע"מ ואח' מיום 10.7.11.

בנוסף התייחס לע"א 2625-02 סילביו נחום נ' עו"ד רחל דורנבאום פד"י נח(3) עמ' 385.

בפסקי דין אלו נקבעו חובות הזהירות והנאמנות המוטלות על עו"ד, גם כלפי מי שאיננו לקוחו באופן אישי כאשר הוא מטפל ועורך הסכם מכירת מקרקעין, והוא אמור לדאוג לרישום הזכויות, ומטפל בכל הצדדים המשפטיים של העסקה ובכלל זה בתשלומי המיסים השונים. משנה תוקף יש לכך כאשר עוה"ד גם מקבל שכר טרחה משני הצדדים.

24. ב"כ התובע טען, כי הנתבע בענייננו הפר הן את חובת הזהירות והן את חובת הנאמנות בהתנהלותו. חודשים ארוכים ושנים לא דאג הנתבע להעברת הזכויות ולקבל את המסמכים הנחוצים מהגב' סגל, כפי שהוא מונה בסעיף 18 לסיכומיו.

25. יש לדחות את כל גרסת הנתבע אשר הוכחה הן כמבולבלת, ולא אמיתית, ודי לעיין בתמלילי השיחות השונות בהן התחייב הנתבע מיד לאחר השיחה לטפל בנושאי העברת המסמכים הנדרשים והנתבע לא עשה כן, אף כי התובע עשה זאת בעצמו.

אין לקבל את תשובתו המביכה של הנתבע כי לא הודיע לתובע כי המוכרת איננה משתפת איתו פעולה, לאחר שבתצהיר קודם הצהיר כי הודיע לתובע על כך.

26. התובע טען כי רשלנותו של הנתבע באי ביצוע המשימות אותן התחייב לבצע גרמו לו, בנוסף לעוגמת נפש רבה, נזק נפשי וכספי גדול מאוד. התובע תיאר כי הוא נמצא חודשים רבים בחרדה, מתח, תעוקה נפשית, הוא נאלץ להפסיד ימי עבודה כאשר הוא עצמו הגיע מספר רב של פעמים לחיפה או למשרדי מיסוי מקרקעין או למשרדי הנתבע לקבל תשובות, לקבל חומר, לבצע פעולות בעצמו עד כדי כך שגם נקנס ע"י רשויות המיסים בגין אי העברת החומר בזמן. אומנם הקנס בוטל לאחר מכן אך עדיין הנזק הנפשי והכלכלי הגדול אשר גרם לו הנתבע לא רופאו.

27. התובע מפנה בסיכומיו לפסק הדין אשר ניתן ב- 18.4.12, בו נקבע כי הנתבע מצהיר דברי שקר כאשר טען כי בכספי הנאמנות שילם מס שבח שעה שלא צירף כל ראייה לכך, יתר על כן התברר בסופו של דבר כי הוא שילם את מס השבח בכרטיס האשראי שלו, מחשבונו האישי כאשר את הבקשה להעביר את הכספים הגיש רק ב- 22.8.13.

התובע שב ומצטט חלק מחומר הראיות והחקירות על מנת להוכיח לטענתו את חוסר המהימנות של הנתבע, אי אמירת אמת, הסתרת מידע ממנו ומבית המשפט וכיוצ"ב.

28. נושא אחר אליו מתייחס התובע הוא הודעת צד ג' מטעם גב' סגל, אשר הוגשה בתיק 12602-09-09 הנ"ל, שם בהעדר הגנה של הנתבע כאן, התקבל נגדו פסק דין. התובע מפרט בסיכומיו את טענותיה של הגב' סגל כנגד הנתבע אשר התנהלותו גרמה לכך כי גם היא תהיה נתבעת ומודיעה לצד ג', דהיינו – לעו"ד עשרת.

התברר כי גם לאחר ששולם מס שבח לא פעל הנתבע להעביר את הזכויות והתחמק מדרישתה להעביר לה את המסמכים על מנת שהיא תוכל לבצע זאת בעצמה.

29. הנתבע שוחרר ע"י שני הצדדים, דהיינו – התובע והגב' סגל, ואף על פי כן הוא התמיד בסירובו להעביר את החומר ובכך הגדיל את הנזק אשר נגרם להם.

30. התובע מנה את נזקיו אשר נגרמו לו בשל התנהלותו הרשלנית של הנתבע, כמתואר לעיל ואלו הם:

א. התובע נאלץ לקחת הלוואה מהבנק בריבית גבוהה וכן הלוואה מבני משפחתו, היות ולא יכול היה למשכן את הדירה או למכור אותה ומהרווחים לבצע רכישות נוספות. זאת היתה מטרתו מעצם רכישת הדירה מלכתחילה.

אין שחר לטענת הנתבע כי התובע השתמש בכספים לרכישת מניות והתובע מוכיח בבירור את העברת הכספים כהלוואה הן מהבנק והן מאמו.

ההלוואה מהבנק היתה על סך 70,000 ₪ ואילו ההלוואה מהאם היתה על סך 100,000 ₪.

התובע הסביר כי היות והגב' סגל ביקשה לקבל את הכספים מיד ובמזומן, לא יכול היה להיעזר בהליך של נטילת משכנתא לצורך כך. יתר על כן הרי שילם את הכסף, וברור הוא כי הבנק לא ייתן לו משכנתא על הדירה. ידוע, כי כאשר מתקבלים כספי הלוואה תמורת משכנתא על דירה, הכספים עוברים באופן ישיר למוכר הדירה.

הנתבע ידע על כוונתו של התובע למשכן את הבית וכי הדבר אינו מתאפשר כל עוד אין העברת הזכויות על שמו, וזאת מתמליל השיחה אשר נערכה ביניהם ביום 20.2.09. יש בכך לסתור את עדותו של הנתבע כי לא ידע על כך.

ב. התנהלותו של הנתבע גרמה לכך שתוכניתו של התובע לרכוש דירה סמוכה לדירה אותה רכש לא יצאה לפועל. גם על כך הנתבע ידע. לו היה הנתבע דואג להעברת הזכויות בזמן, התובע יכול היה לרכוש את הדירה בחודש ינואר 2009 כפי שסיכם עם השכנה, במחיר של 260,000 ₪.

הוכח לבית המשפט ע"י הנתבע עצמו, כי לתובע נגרם הפסד של 265,000 ₪ שכן דירה כזו נמכרה ב- 21.9.09 בסכום של 520,000 ₪.

על כן סבור התובע כי הנזק אשר נגרם לו הוא הפסד רווח של 250,000 ₪.

התובע נעזר בפסק הדין בע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבנייה והשכרה בע"מ פד"י נו(3) 289, שם נפסק כי יש לשלם לתובע פיצוי בשיעור הרווח המשוער או הצפוי ואף זאת ניתן לעשות על דרך האומדן.

ג. הוצאות ואובדן ימי עבודה היות והתובע נאלץ לנסוע פעמים רבות למשרדו של הנתבע בחיפה, למשרדי מיסוי מקרקעין, למשרדו של עו"ד אלימלך אליו העביר את הטיפול.

בנוסף יש לחייב את הנתבע בהוצאותיו של התובע בהליכים הרבים אשר נאלץ להגיש בבית משפט זה, בכלל זה בקשות לקבלת פסקי דין, תגובות לבקשות לביטול פסקי דין, הליכי הוצל"פ לאחר שנתקבל פסק הדין.

31. בסיכומו של דבר, התובע סבור כי הצליח להוכיח כי נגרם לו נזק של 250,000 ₪ לפחות וזאת אף בתמיכת השמאי אשר הגיש את חוות דעתו.

התובע מבקש לקבל את התביעה במלואה, דהיינו – לחייב את הנתבע בתשלום 166,409 ₪ ולחייב בהוצאות ושכ"ט ריאליים אשר יביאו בחשבון את התנהלותו הבעייתית וחסרת תום הלב של הנתבע, כפי שבית משפט עצמו זה קבע, ולהתחשב בעינוי הדין שגרם הנתבע לתובע בהתנהלות זו.

סיכומי הנתבע

32. עיקר סיכומיו של הנתבע מתייחסים לנושא הייצוג, או ליתר דיוק חוסר הייצוג של התובע על ידו בעסקת המכר, וחלקה של הגב' סגל בכל ההתנהלות ואי העברת המסמכים הנדרשים לצורך ביצוע העברת הזכויות על שם התובע.

לדעתו של הנתבע, התובע לא הוכיח כלל ועיקר כי הוא אכן ייצג אותו בעסקה זו ולכן ממילא אין הוא חב לו כל חובת נאמנות או זהירות.

תפקידו של הנתבע, לדעתו, היה אך ורק ייצוגה של גב' סגל ועריכת ההסכם. לא למותר לציין, כותב הנתבע בעצמו, כי מי שייצג את התובע למעשה היה אחיו, עו"ד מורדקוביץ' אשר גם ייצג אותו בהליכים אלו.

בהסכם המכר עצמו כתוב במפורש בהגדרות כי הנתבע הוא ב"כ המוכרים (גב' סגל) ואף ישנה חלוקת תפקידים בין ב"כ המוכרים לב"כ הקונים. אילו היה מייצג את שני הצדדים הדבר היה כתוב במפורש בהסכם אך ברור כי לא כך היה וב"כ התובע יודע זאת. הוא זה אשר ייצג את התובע ואין לומר כי מדובר באדם שהיה ללא ייצוג.

הנתבע הכיר את התובע לראשונה רק במועד החתימה על ההסכם והטיוטות וההערות הועברו בינו לבין עו"ד מורדקוביץ'.

לעניין העובדה כי בטופס ייפוי הכוח הבלתי חוזר לא מופיע שמו של עו"ד מורדקוביץ' אלא רק שמו של הנתבע, טוען זה האחרון כי הדבר נעשה בכוונה, השאירו מקום על מנת להוסיף את שמו של עו"ד מודקוביץ' גם בייפוי הכוח הבלתי חוזר וגם בייפוי הכוח לביטול הערת אזהרה.

33. הנתבע טען כי מיד לאחר חתימת ההסכם טרח לרשום את הערת האזהרה לטובת הרוכש ולכן זכויותיו של התובע היו מוגנות ואין שחר לטענה כי לא יכול היה לעשות דבר וחצי דבר ללא רישום הזכויות.

34. לעניין הטענה כי ביקש לשלוח את ההודעות אליו, הרי עשה זאת כטובה בלבד לב"כ הרוכש. ההצהרה היא הצהרה אישית של הרוכש ושל הקונה וכל תפקידו הוא במסגרת הזהרת המצהירים ואימות חתימתם ובוודאי שאין בכך משום נטילת תפקיד או אחריות כלשהיא.

35. לטענת הנתבע, הוא אכן הגיש את טופס המש"ח כבר ביום 23.10.08, אך מסיבה בלתי ברורה הטופס לא נקלט ולכן לא התקבל אישור מס רכישה. יחד עם זאת, לא היתה בכך כל תועלת שכן המוכרת הגב' סגל, לא הגישה את הבקשות לפטור ממס שבח במועד, וממילא אי אפשר היה לבצע את העברת הזכויות. כל שאר טענותיו של התובע הן הטעיה של בית המשפט, ציטוט וסילוף האמירה המקורית בשלמותה.

הנתבע הפנה למסמך 0.61 בתצהירו שהוא הצהרות הנדרשות לעניין מס רכישה ועליו חותמת "התקבל" בתאריך 23.10.08.

36. יש לדעת הנתבע להתייחס בספקנות רבה לתמלילי השיחות, שכן התובע תכנן אותן מראש, ידע כי הוא מתכוון להקליט את השיחות והוצאת הקטעים מהם היא מגמתית ואינה משקפת את כל פרטי השיחות. התובע גם לא הציג את כל השיחות אלא רק חלק מהן.

37. הנתבע לא יכול היה לבצע את משימותיו בגלל גב' סגל אשר לא המציאה לו את כל החומר. משלא יכול היה לעשות זאת, מילא תפקידו כראוי, משהודיע על כך לתובע, ובוודאי אין בכך כדי לקבוע כי הוא מייצג גם את התובע.

יתר על כן, בהסכם המכר עצמו לא נקבע כל מועד להעברת הזכויות, ולב"כ התובע לא היתה כל הערה לעניין זה.

38. הנתבע טען בסיכומיו כי בכספי הנאמנות אשר הופקדו אצלו פעל לפי הוראות סעיף 5.1.ב להסכם והפקיד את סך 40,000 ₪ בפקדונות לאחר רישום הערת אזהרה. המוכרת היתה רשאית לקבל לידה סך של 20,000, ₪ במועד מסירת החזקה, והנתבע העביר לה 20,000 ₪. היות והיה צורך לשלם 9,477 ₪ על מנת להסיר עיקול, הנתבע נתן הוראה ביום 22.8.13 להעביר סכום זה מהפיקדון לחשבון הפרטי בגין החזר חשבון מס השבח אשר שולם על ידו והיתרה נותרה עדיין בידיו.

39. לטענת הנתבע התובע לא הציג את המסמכים הנוגעים לתיק 12602-09-09 בכוונה להסתיר זאת מבית המשפט היות וקיבל רק 10,000 ₪. למעשה, טען הנתבע, כי נפסק לתובע כבר פיצוי בגין הנזקים אשר נקבעו לו והוא מנוע לתבוע בגינם במסגרת הליך זה.

40. הנתבע טען כי התובע לא הוכיח כל נזק אשר נגרם לו. מדובר בתביעת נזיקין וככזו כבר הגיש התובע בעצמו את התביעה על סך 32,000 ₪ בלבד, ונפסק לו ע"י בית המשפט 10,000 ₪. ברור כי היה עליו להוכיח את הנזקים וזאת לא עשה.

41. כל תיאור של נזק נפשי איננו יכול להוות עילת תביעה ללא חוות דעת מומחה וכזו לא הוגשה. אין כל צידוק למתח הנפשי אותו מתאר התובע, היות ומדובר בנכס שאיננו מעוקל, לא ממושכן, זכויותיו מוגנות, ומעל הכל הרי הסכם המכר עליו חתום נבדק ע"י אחיו שהוא עו"ד ומומחה לנדל"ן ולא טרח לתחום את מועד העברת הזכויות. חזקה על ב"כ התובע שידע כי לעיתים קורה כי זכויות נרשמות לאחר 5-6 שנים ואין בכך כל פסול או סכנה.

42. ההלוואות אשר אותן נטל התובע היו על מנת לממן את הרכישה, שכן הן ניטלו ממש סמוך למועד חתימת ההסכם ולכן ברור כי אין להן כל קשר ל"רשלנותו" של הנתבע. התובע לא הוכיח כי בגלל אי העברת הזכויות נמנע ממנו ליטול משכנתא או למכור את הדירה או לבצע רכישות נוספות.

43. התובע לא זימן לעדות את גב' סגל, ממילא לא הוכיח את טענתו כי נאלץ לקחת את ההלוואות ולא להמתין לקבלת משכנתא בגלל רצונה לקבל את התמורה באופן מיידי.

44. התובע צירף לסיכומיו ללא קבלת רשות, מסמכים ובכלל זה פרסום מאתר בנק הפועלים ולכן אין בידו כל ראייה להוכחת טענתו כי לא יכול היה לקבל משכנתא.

לו רצה לעשות כן היה אמור לזמן את מנהל בנק למשכנתאות להבהיר כי אכן במצב דברים נתון כפי שמתאר התובע הבנק לא ייתן לו משכנתא.

45. הנתבע חוזר ומדגיש כי רק בגלל אי העברת המסמכים הנדרשים למס שבח ע"י הגב' סגל אי אפשר היה להעביר את הזכויות, מה שממילא לא היה מתפקידו לעשות, ו- 4 חודשים אליהם התייחס התובע כתקופה אשר נדרשה לעו"ד אלימלך להעביר את הזכויות הם 4 חודשים מיום שמקבלים את אישור מס שבח.

46. הנתבע סבור כי לא התרשל בתשלום המס מכספי הפיקדון, הוא לא ידע כי השומה שהוצאה לא שולמה ע"י גב' סגל, כי הוטלו עיקולים ולכן מיד כאשר נודע לו על כך שילם בעצמו והעיקולים הוסרו באופן מיידי.

47. כל נושא תוכניותיו של התובע לרכישת הדירה של השכנה - גב' פרידליך, ועשיית רווחים כתוצאה ממכירה עתידית של דירה זו והדירה אותה רכש, הוא תיאורטי בלבד, התובע לא הוכיח אותו, הוא לא הזמין את גב' פרדליך להעיד, אין לדעת אם היא מכרה את דירתה או לא, וכל הנושא הוא למעשה בבחינת עורבא פרח.

48. יש להוציא מתיק בית המשפט את המסמכים ה', ו', ז' מסיכומי התובע שכן הם הוגשו שלא כדין וללא קבלת רשות מבית המשפט. לכן, יש גם לקבוע כי התובע לא הוכיח את טענתו באשר לעניין שווי הדירות בתקופות השונות. מה שברור הוא כי מדובר שוב בניסיונות כושלים להוכיח דברים בתיאוריה בלבד.

49. הנתבע מציין כי לדעתו התובע רודף אותו, מכפיש את שמו ללא עוול בכפו והוא עצמו מילא את הוראות העסקה כלשונן. התובע מודע לכך כי טעה בניסוח כתב התביעה וכי מדובר רק ב- 20,000 ₪ ולא ב- 40,000 ₪ וכן טעה טעות נוספת בצירוף נספח א' לתצהירו.

50. בסיכומם של הסיכומים, טוען הנתבע כי יש לקבוע כי התובע לא הוכיח את תביעתו ויש לדחותה ולבטא את חיובו של הנתבע בהוצאות הן את בא כוחו של התובע ואת לטובת האוצר.

יחד עם זאת, ככל שאכן נגרם נזק כלשהו לתובע הרי הוא נגרם ע"י גב' סגל ובגינו כבר נקבע פיצוי ובכך יש למעשה מעשה בית דין והתובע אינו זכאי להיפרע פעמיים בגין אותו נזק.

סיכומי תשובה

51. עפ"י החלטתי מיום 5.6.14 הגיש התובע תגובה ובה דוגמאות לעובדות לא נכונות לטענתו המופיעות בסיכומי הנתבע.

א. הטענה הראשונה שאינה נכונה מתייחסת לפסק הדין בתיק 12602-09-09. אין זה נכון כטענת הנתבע כי הסכום אשר נקבע לטובת התובע הוא 10,000 ₪ בלבד. אין זה נכון כי התובע מנוע מלתבוע במסגרת תביעה זו. במפורש ניתנה לתובע במסגרת ע"א 14980-05-13 רשות לפיצול סעדים ולתבוע כספים בנוסף לכל מה שייפסק לו, בוודאי שלא היתה בהסכמתו לפשרה אשר הומלצה ע"י בית המשפט משום ויתור מעבר לפיצוי המוסכם. לא למותר לציין כי הפיצוי המוסכם היה 17,000 ₪, לטענת התובע, בנוסף ל- 10,000 ₪ אשר נפסקו בבית משפט השלום.

ב. עוד יש לציין, כי כב' השופט פלאח כתב בפסק דינו כי עו"ד עשרת אינו ממלא תפקידו כראוי ויתר על כן חייב את עו"ד עשרת לשלם למוכרת סך 32,000 ₪ בתוספת 5,000 ₪ הוצאות ושכ"ט עו"ד.

הנתבע מכפיש את שמו של התובע בטענה כי הוא מסתיר את קיומם של פסקי הדין מבית המשפט וכמובן שאין זה נכון, שכן התובע הוא שצירף מלכתחילה את פסקי הדין בדיונים הקודמים והסתמך עליהם.

ג. סעיף 27 לסיכומי הנתבע אף הוא אינו נכון, דהיינו – אין זה נכון כי על מנת לאפשר רישום הערת האזהרה היה צורך במימוש השיק על סך 280,000 ₪ אשר נמסר לידיו כב"כ המוכרים. בהסכם המכר כתוב, כי הנתבע רשאי למסור את השיק גם אם לא רשומה הערת אזהרה בתום יום עסקים אחד מיום חתימה על ההסכם (סעיף 5.1.א להסכם).

לטענת התובע הנתבע מנסה להוליך שולל את בית המשפט כאשר כתב כי הערת האזהרה לטובת הרוכש נחתמה ע"י הרוכש ורשומה היא כתנאי לקבלת התמורה. היה זה תפקידו של הנתבע כמייצג התובע לרשום את הערת האזהרה ועל כן ברור כי הוא ייצג גם את התובע.

ד. סעיף 47 לסיכומים אינו נכון. הנתבע מסר הצהרת רוכש לרשות המיסים ועצם חתימתו ובקשתו לשלוח אליו את ההודעות מלמדת על כך כי הוא ייצג את התובע בפני רשות המיסים ולא כטענתו, שלא ייצג אותו בפני אף מוסד.

ה. סעיף 51 לסיכומים – אין זה נכון כי ב"כ התובע כאן היה גם מייצגו לצורך העסקה. העובדה השנייה שאיננה נכונה היא כי בטיוטה אשר נשלחה לנתבע הוא התבקש למחוק את הקו המתייחס לקיומו של עו"ד נוסף.

ו. סעיף 85 לסיכומי הנתבע – הלוואות לא נלקחו עובר לחתימה על הסכם המכר, כטענת הנתבע והנתבע מסלף את העובדות, כעולה מסעיף 58 לסיכומי התובע.

ז. סעיף 91 לסיכומי הנתבע – אין זה נכון כי הנתבע מיד עם היוודע לו נושא אי תשלום המס והעיקולים, שילם את הנדרש ופעל להסרת העיקולים בתאריך 30.9.09. הנכון הוא כי העיקולים הוטלו כבר בחודש אוגוסט וגב' סגל כותבת לנתבע: "אני פשוט אינני מבינה מדוע אינך משלם. כבר עברה שנה מאז". המוכרת מבקשת את תשלום מס השבח והעברת הזכויות והסרת העיקולים, וגם מציינת כי הנתבע הבטיח לה שיעביר את הזכויות על שם הקונים.

לא למותר לציין כותב התובע כי המוכרת הגב' סגל התריעה בפני הנתבע בדבר העיקולים והוא לא פעל כפי שהבטיח לה תקופה ארוכה למדי, לפחות חודש ימים. לכן, אין כל אמת בטענתו כי מיד דאג להסיר את העיקולים.

ח. סעיף 12 לסיכומי הנתבע איננו נכון. גב' סגל ידעה כי על הנתבע לטפל בהעברת הזכויות על שם התובע, כך היה ברור לשניהם ואין שחר לטענה כי גם גב' סגל ידעה כי רק היא מיוצגת ע"י הנתבע.

52. ב"כ התובע מסכם את תגובתו בהפנייה לע"א 745/81 טפמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ פד"י לט(1) 729, על חובתו של עוה"ד לא להטעות את בית המשפט שהוא מופיע לפניו.

דיון והכרעה

53. דינה של התביעה להתקבל בעיקרה אם כי לא בסכומים אשר אותם מבקש התובע.

54. לאחר שעיינתי בחומר הראיות כולו ובטענות הצדדים, בסיכומיהם על המסמכים אשר הוגשו במהלך הדיונים כולם, המסקנה היא כי אכן הנתבע התרשל בטיפולו בהעברת זכויותיו של התובע בדירה אותה קנה מהגב' סגל. הנתבע אף נהג שלא כשורה בהציגו בפני בית המשפט בסיכומיו טיעונים שאינם נכונים ואני מקבלת את טענות התובע בתשובתו לעניין זה.

55. הנני קובעת כי הנתבע ייצג גם את התובע בעסקת המכר ואינני מקבלת את טענותיו כביכול היה מייצגה של הגב' סגל בלבד. עצם ייפוי הכוח הבלתי חוזר אשר ניתן לו להעביר את הזכויות על שמו של התובע מלמד כי לעניין זה הוא היה מייצג של שניהם.

יתר על כן, גם אלמלא קבעתי כי לצורך ביצוע העברת הזכויות על שם התובע ייצג הנתבע גם אותו, הרי בעסקת מכר מקרקעין מסוג נשוא התביעה, לעו"ד יש חובת זהירות וחובת נאמנות כלפי שני הצדדים המופיעים בפניו. בנוסף לפסקי הדין אליהם הפנה התובע, נפסק כך גם בע.א 2725/91 מרים היינוביץ' ואח' נ' ישי גלעדי עו"ד פד"י מח(3) 92, בעמ' 97, 100, 101. אמנם במידה מסוימת קיים ברקע עו"ד גיא מורדקוביץ' – אחיו של התובע, אך רק לצורך ל"עבור" על ההסכם. אני מקבלת את גרסתו כי לא היה מייצגו של התובע במהלך חתימת ההסכם ובוודאי לא לביצועו. לכן האחריות על הנתבע בלבד.

56. אין מחלוקת על כך כי הזכויות לא הועברו במועד, כי מסמכים לא הגיעו במועד, וכספים לא שולמו עד כי הוטלו עיקולים על רכושה של הגב' סגל.

לו רצה הנתבע לשכנע את בית המשפט כי רק גב' סגל אשמה בכך שלא העבירה במועד את המסמך הנוגע לפטור ממס שבח, היה עליו להזמינה למתן עדות. משלא עשה כן, הדבר מדבר בעד עצמו. כנגד שתיקה רועמת זו של גב' סגל אשר אף לא הוזמנה, ישנן ראיות התובע למכביר הנתמכות במסמכים ובעדויות בבית המשפט, ובכלל זה, אכן בעדותו המביכה של הנתבע, כדי לחזק את טענות התובע ולקבוע כי לא רק או לא בכלל גב' סגל אשמה באי העברת הזכויות במועד על שם התובע.

בין אם מצוקתו האישית של הנתבע, בין אם מצוקתה של גב' סגל הביאו לדחיות שונות ומשונות הרי לא היתה הצדקה לכך כי לא יעביר הנתבע את הטיפול לעו"ד אחר אשר כן יכול לבצע זאת.

57. אמירתו של הנתבע כי אי העברת זכויות משך 5-7 שנים אינה מהווה פסול או סכנה היא אמירה לא נכונה, וזאת בלשון המעטה, ואף לא ראויה. העובדה שלא נתחם מועד העברת הזכויות במועד מדויק איננה פועלת לטובת הנתבע כלל ועיקר. המילה מיד כתובה בהסכם ואי אפשר לפרש את המילה – מיד – בחודשים או בשנים.

ישנו אכן מרווח זמן בין הגשת מסמכים לרישום הזכויות שהוא מרווח זמן בירוקרטי הנוגע לפעולת הרשויות, אך אין בכך להוות צידוק לעו"ד הנדרש לבצע את תפקידו המוטל עליו.

58. התובע לא העלים מבית המשפט דבר ויש בטענותיו של הנתבע בעניין זה אכן משום להטעות את בית המשפט, ואף פעולה זו איננה ראויה ופסולה, והיא גורמת להגברת אי האמון בהסבריו של הנתבע הקלושים גם כך.

התובע הציג בפני בית המשפט את תיק 12602-09-09 ואף את פסק הדין אשר ניתן כנגד הנתבע שם בהעדר הגנה ובהעדר התייצבות, וכן את פסק הדין בע.א 14980-05-13.

אכן הטענה כביכול התובע מיצה את זכות תביעתו בתיקים הללו איננה נכונה וזאת לאור האמירות המפורשות של כב' השופטת דאז סלע בפסק הדין של פשרה, אשר ניתן על ידה ואכן אין זה נכון שנפסקו רק 10,000 ₪ לטובת התובע. בפסק דינה בתיק זה נתנה כב' השופטת דיאנה סלע תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים – התובע כאן, וגב' סגל קורינה.

נכתב בו כי:

" פסק דין

הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט, ולפיכך יתקבל הערעור בחלקו כדלקמן:

המשיבה תשלם למערער סכום של 17,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום לסילוק מלא ומוחלט של כל תביעותיו כנגדה מכל מין וסוג שהוא. אם הסכום לא ישולם במועדו, ישולם פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בסך של 5,000 ₪. למען הסר ספק המועדים הם מהותיים לצורך הפשרה ואין ארכת חסד.

ניתנת בזה למערער רשות לפיצול סעדים באופן שהוא זכאי לפיצול זה בנוסף לכל פיצול שיפסק לו אם יפסק בתביעתו נגד עו"ד עושרת, ולא תשמע טענה כי בפשרה ויתר על הנזק שגרם לעו"ד עושרת, מעבר לפיצוי המוסכם.

הערבון שהפקיד המערער יוחזר לו באמצעות מזכירות בית המשפט". (דיאנה סלע(

59. לא למותר לציין את אמירתו של כב' השופט פלאח אשר פסק את הסכום של 10,000 ₪ בלבד, משום שחשב כי הנתבע כאן פעל שלא כראוי.

60. מניתוח כל המסמכים והעדויות למיניהם לא יכולה להתקבל מסקנה אחרת אלא שהנתבע אכן הפר את חובת הזהירות, הפר את חובת הנאמנות המוטלת עליו מכוח היותו עו"ד, גם כלפי מי שאיננו לקוחו באופן מוצהר, על אחת כמה וכמה מי שנתן לידיו ייפוי כוח בלתי חוזר לרשום זכויות קנייניות.

61. טענות הנתבע לעניין מילוי שם של עו"ד נוסף או מחיקתו וכיוצ"ב כאלה דברים הם דקדוקי עניות שאין בהם לא להוסיף לכבודו וגם אין בהם כדי להכריע את גורל המשפט או להטות את הכף לכאן או לכאן.

62. עניין אחר הוא שיעור הפיצוי המגיע לתובע. יש מידה מסוימת של צדק בדברי הנתבע והוא כי לפחות חלק מהפיצוי קיבל התובע בהליך כנגד הגב' סגל ובוודאי שאין מקבלים כפל פיצוי.

63. הנזק העיקרי אותו סבור התובע כי הנתבע גרם לו הוא מניעת רווח בכך שלא התאפשר לו למכור את הדירה ו/או לקבל משכנתא כנגד קנייתה ולהחזיר את ההלוואות אשר לקח מהבנק ומאמו.

64. אין צורך בהוכחה וזה ידוע, כי ניתן לקבל הלוואה כנגד משכנתא גם כאשר קיימת הערת אזהרה בלבד המלווה בהסכם מכר, בייפוי כוח להעברת זכויות. התובע לא הוכיח כי פנה למי מן הבנקים בבקשה לקבל הלוואה כזו ונדחה.

65. עניין מניעת הרווח אף הוא לא הוכח די הצורך ומכל מקום מדובר בנזק רחוק. הא ראייה, כפי שצייין הנתבע, עד היום התובע לא מכר את דירתו ולמעשה אם הנתונים אותם תובע התובע נכונים לא זו שלא הפסיד דבר אלא אף הרוויח.

66. נושא אחר הוא עניין עוגמת הנפש, הטרחה, בזבוז ימי העבודה, שבירת האמון בעורך הדין, הצורך בהליכים משפטיים עתירי הוצאות, הליכים משפטיים בעיקר בתיק זה אשר התובע נגרר אליהם בעל כורחו בגלל התנהלות לא ראויה של הנתבע. התנהלות המצדיקה הטלת הוצאות בסכומים ניכרים.

צודק גם התובע כי ניתן לפסוק פיצוי בתביעת נזיקין גם על דרך האומדן.

67. הבאתי בחשבון את כל האמור לעיל ובכלל זה את העובדה כי הנתבע הפקיד בקופת בית המשפט סך של 70,000 ₪. כמדומני די בסכום זה בכדי לפצות את התובע על כל מעללי הנתבע ובכלל זה ההוצאות המשפטיות אשר נגרמו לו, בנוסף על הפיצוי אשר קיבל מאת גב' סגל.

68. אי לכך, הנני מקבלת את התביעה כך שהנתבע ישלם לתובע סך של 70,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

69. הפיקדון על פירותיו יועבר לתובע ע"י מזכירות בית המשפט וככל שתיווצר יתרה עם חישוב הפרשי הצמדה וריבית כאמור לעיל, הנתבע יישא בהם.

70. הנתבע ישא בהוצאות התובע ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ה, 13 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.