1. לפני בקשת התובעים למחיקת התביעה על הסף ללא צו להוצאות. הבקשה הוגשה בהסכמת ב"כ הנתבע 2. נימוקי התובעים בבקשתם (מיום 20.4.2015) הנם, כי עד למועד הגשת הבקשה לא הייתה כל התקדמות עניינית בתביעה זו שהוגשה לפני מס' שנים, מאחר ותוצאותיה תלויות בתוצאות ניהול התיק הפלילי נגד הנתבע מס' 2 בבית משפט המחוזי בחיפה.

2. הנתבעת 1 מתנגדת לבקשה. לשיטתה, מחיקת תובענה הנה סנקציה שבידי בית המשפט בלבד, והאפשרות היחידה העומדת לרשותו של תובע אשר לא מעוניין בהמשך ניהול תביעתו הנה הפסקת תובענה על פי סעיף 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (לעיל ולהלן: "התקנות"), ואף זאת על פי שיקול דעת בית המשפט. לגופו של עניין טוענת הנתבעת, כי היא אשר "תענש" בגין התנהלות לקויה לא שלה ותאלץ לשאת בעלויות והוצאות כפולות ומכופלות. לחילופין וככל שייעתר בית המשפט לבקשה מבקשת היא כי יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו על פי תקנה 154 לתקנות ולהורות על הפסקת תובענה תוך התניית הגשתה בתשלום הוצאות הנתבעת וכן חיוב התובעים להגיש התביעה המחודשת בבית משפט זה בפני אותו מותב.

3. לטענת התובעים בתשובתם, על אף קיומם של מספר דיונים בתיק, התיק עודנו בשלב של קדם משפט. בית המשפט מוסמך להורות על מחיקת תובענה מבלי שקיימת אבחנה בתקנות לעניין מגיש הבקשה. לגופו של עניין העיכוב בתיק הנו פועל יוצא של טענות הנתבע 2 כי לא הוא שנהג ברכב כי אם המנוחה. כנגד הנתבע 2 הוגש כתב אישום שטרם הוכרע ובמצב דברים זה נאות התובע להצעת ב"כ הנתבע 2 למחיקת התביעה על מנת לחסוך זמן והוצאות מבית המשפט והצדדים כולם. התובע מוסיף, כי מבחינתו יכול להמשיך בתביעה דכאן ולהותירה על כנה עד להכרעת דינו של הנתבע 2.

4. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נחה דעתי, כי דין התביעה להימחק ללא כל צו להוצאות. בענייננו, הוגשה בקשת התובע בהמשך להחלטת בית המשפט, על-פיה "ב"כ הצדדים יודיעו עד לא יאוחר מיום 1/4/15 האם התיק בשל לדיון ואם התיק לא בשל לדיון, מדוע לא תמחק התביעה ותוגש כאשר ניתן יהיה לדון בה" (פר' הדיון מיום 26.11.2014). עוד ובפרוטוקול הדיון שקדם לכך, מיום 11.6.2014 ניתנה החלטתי, כי "במידה והתיק לא יהיה "בשל לדיון" באותו שלב, אשקול באותה ישיבה אפשרות למחיקת התובענה עם אפשרות להגשתה לכשיבשילו התנאים לכך".

5. החלטות בית המשפט הנ"ל ניתנו משנבצר מבית המשפט לדון בתובענה, לא כל שכן להתקדם ולהידרש לגופה, שעה שממתינים הצדדים לתוצאות והכרעה בהליך הפלילי המתנהל כנגד הנתבע 2. לעניין זה לא למותר לציין, כי כתב אישום הוגש אך לאחר הגשת כתב התביעה בהליך שלפני, והכרעה בו רלוונטית נוכח טענות הגנתו של הנתבע 2 בהליך זה. כך שאף לא ניתן לייחס לתובע ידיעה אודות נחיצותם בטרם הגשת כתב התביעה מושא ענייננו. ללא כל ספק יהא בהכרעת בית המשפט בהליך הפלילי כדי לפשט, להחיש ולייעל את ההליכים בתובענה דכאן ועל כן מוצאת אני טעם בהמתנת הצדדים להכרעה על מנת לשקול צעדיהם בתביעה. בנקודת הזמן הנוכחית, ומשחלפו מס' שנים בלא כל התקדמות ממשית בתיק בית המשפט, וכאשר אין בידי בית המשפט ו/או הצדדים היכולת לחזות מתי תינתן ההכרעה הרלוונטית, אין לי אלא להורות על מחיקת התביעה. בבוא העת ולכשיהיו הצדדים ערוכים לכך, ניתן יהיה להגישה מחדש.

6. אשר לפסיקת הוצאות, לא נוכחתי כי הארכת ההליכים וכן ההוצאות שגרמו לנתבעת הנן פועל יוצא של התנהלות בלתי סבירה ו/או בלתי הוגנת של התובע ו/או מחמת הארכת ההליכים מטעמו שלא לצורך, ולפיכך הנני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

7. לאור כל האמור, התביעה תמחק ללא צו להוצאות.

פסק הדין יישלח לצדדים.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.