כתב האישום

1. כתב האישום מפרט חלק כללי ושלושה אישומים: בחלק הכללי, טרם פירוט האישומים, נטען, שנאשמת 1 עסקה במסחר בבשר והיא רשומה כ"עוסק" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף התשל"ו-1975 (להלן: "החוק") מיום 13.4.05; הנאשמת 2 עסקה, במועדים הרלבנטיים לכתב האישום, בעיבוד בשר והיא רשומה כ"עוסק" מיום 1/5/07, והנאשם 3 שימש כמנהל פעיל אצל שתי הנאשמות.
2. האישום הראשון מתייחס לנאשמים 1 ו-3, ומייחס להם 38 עבירות על סעיף 117 (ב)(5) לחוק, שעניינו ניכוי מס תשומות ללא מסמך, בכך שהם קיזזו 38 חשבוניות מס של ספקים שונים מבלי שבוצעה עסקה בין הנאשמים לבין אותם ספקים, כמפורט בנספח "א", והנאשמים כללו את החשבוניות הנ"ל בספריהם במטרה להגדיל את הוצאותיהם בנאשמת 1 ובכך להתחמק מתשלום מס.

1. האישום השני מתייחס אף הוא לנאשמים 1 ו-3 ומייחס להם 24 עבירות על סעיף 117 (א)(6) לחוק, שעניינו אי-הגשה במועד של דו"ח שהיה עליהם להגישו, בכך שהנאשמים לא הגישו למאשימה את הדו"חות לחודשים 9/07, 8/07, על אף שבחודשים אלה ביצעו עסקאות בסך 662,180 ₪ שהמס בגינן 102,638 ₪. בנוסף, החל מחודש 10/07 ועד למועד הגשת כתב האישום, לא הגישו הנאשמים דו"חות תקופתיים למאשימה.

1. האישום השלישי מתייחס לנאשמים 2 ו-3, ומייחס להם ביצוע 14 עבירות על סעיף 117(א)(6) לחוק, שעניינם אי-הגשה במועד של דו"ח שהיה עליהם להגישו על פי החוק או התקנות, בכך שהם לא הגישו למאשימה את הדו"חות לחודשים 9/07, 10/07, 11/07, על אף שבחודשים אלה ביצעו עסקאות בסך 1,015,192, שהמס בגינן 157,355 ₪. בנוסף לא הגישו הנאשמים דו"חות למאשימה, החל מחודש 12/07 ועד להגשת כתב האישום.

1. הנאשמים הודו בחלק הכללי של כתב האישום, אך כפרו בכל שלושת האישומים, מבלי לטעון טענות זוטא או אליבי.

המסגרת הנורמטיבית

1. מס תשומות" מוגדר בסעיף 1 לחוק:

" 'מס תשומות' - מס הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק, על יבוא נכסים בידי עוסק או על מתן שירותים לעוסק, הכל לצרכי עסקו או לשימוש בעסקו"

1. מס התשומות המוגדר בסעיף 1 לחוק הינו מס על הערך המוסף שהוטל על מכירת נכסים לעוסק. שיטת הטלת מס ערך מוסף מבוססת על העיקרון, לפיו כל יצרן מחויב במס הערך המוסף שהוא תרם למוצר בשרשרת הייצור, מעת רכישתו על ידו ועד להעברתו לאחר. שרשרת מעין זו מאפשרת זיכוי היצרן במע"מ ששילם, לפי ערך המוצר שנרכש על ידו, בעת רכישת המוצר, וזאת כדי למנוע כפל של תשלום המס, והתוצאה היא, שהמס משולם רק על הערך המוסף. מנגנון הניכוי של העוסק עצמו הוא מנגנון עצמי, דבר המחייב ניהול דווקני ומפורט, בין היתר בכדי לאפשר ביקורת על-ידי רשויות המס, באופן שלא יצריך השקעת משאבים רבים מדי.
2. סעיף 38 לחוק קובע תנאים טכניים שעוסק צריך למלא, על מנת שיוכל לנכות את מס התשומות:

"ניכוי המס ששולם על תשומות

38.(א) עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או ברשימון יבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שרשימון היבוא או המסמך האחר נושא את שמו של העוסק כבעל הטובין ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך.

(ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שונות מהוראות סעיף קטן (א), לרבות הוראות הקובעות שלא יהא ניתן לנכות מס תשומות ששילמו נותני שירותים אשר עיקר הכנסתם ממשכורת, מגימלה או מקיצבה ושעל פי סעיף 21 הטיל שר האוצר את תשלום המס בשל השירותים שהם נותנים על מקבלי השירותים.

(ג) (1) עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את המס הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין בידי עוסק הרשום באזור ובשטחי עזה ויריחו, ובלבד שהחשבונית היא בצורה שקבע המנהל וכוללת את הפרטים שקבע, ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חודשים מיום הוצאת החשבונית; השר רשאי לקבוע כי תנאי נוסף לניכוי כאמור הוא אישור מאת המנהל בדבר הכנסת הטובין מהאזור ומשטחי עזה ויריחו לישראל בהתאם להוראות לפי סעיף 129א;

(2) מס שנוכה כאמור בפסקה (1) יראוהו כמס תשומות הכלול בחשבונית מס לפי חוק זה, ובלבד שהעוסק המבקש ניכוי כאמור הגיש למנהל, ביחד עם הדוח התקופתי הנדרש לפי סעיף 67, דוח הנדרש לפי סעיף 72 על רכישת נכסים או קבלת שירותים מעוסקים הרשומים בידי הרשות הפלסטינית".

1. סעיף 38 הנ"ל מתיר ניכוי מס תשומות רק אם המס כלול בחשבונית מס שהוצאה לעוסק כדין, או ברשימון ייבוא או במסמך אחר שאישר המנהל לעניין זה. המחוקק משתמש במילה "זכאי" בנוגע לדרישת ניכוי המס ע"י הנישום, ולא במילה "חייב", כך שקיימת חשיבות להקפיד על קיום התנאים הטכניים שבמילוי החשבונית, על מנת להתיר את ניכוי החשבונית כתשומה.
2. העבירה המפורטת בסעיף 38 לחוק, ושעניינה ניכוי תשומות ללא מסמך, מיועדת הן למצבים בהם אין לעוסק חשבוניות כלל, והן למצבים בהם העוסק משתמש בחשבוניות מס פיקטיביות.
3. סעיף 117(ב) לחוק מע"מ דן בכוונה להתחמק ממס, וכך נקבע ב-ע"פ 1182/99 אליהו הורביץ ואח' נ' מ"י, תק-על 2000(3), 1010,עמ' 1099:

"כמו במקרים אחרים בהם נדרשת הוכחה של כוונה פלילית מצד הנאשם, קיים קושי להוכיח יסוד זה כשאין הנאשם עצמו מודה בקיומו. לפיכך, כוונה זו מוכחת בדרך כלל בראיות נסיבתיות. בנסיבות מסוימות, עשיית מעשה ודרך התנהגות מסוימת ילמדו על קיומה של הכוונה הפלילית; ובמקרים אחרים, כלל נסיבות המקרה עשוי להצביע על כך. אם נחזור לענייננו, כשהנסיבות מצביעות בכיוון מסקנה חד משמעית בדבר קיום כוונה פלילית, ואין הסבר סביר אחר לאותן נסיבות, המסקנה המתבקשת היא שהתקיימה הכוונה כאמור "

1. ב"כ המאשימה טענה שכלל נסיבות המקרה - קבלת חשבוניות כאשר בעלי העסקים נמצאים בחו"ל, העדר בדיקה מינימאלית של הספקים, לרבות מספרי עוסק מורשה שלהם, התעסקות עם קיום עסקים פטורים ועסקים שמהותם אינה אספקת בשר, העדר תשלומים, העדר פרטים לאיתורם ועוד - כל אלה מובילים למסקנה, שהנאשמים ניכו חשבוניות אשר אינן משקפות את העסקה האמיתית בין הצדדים, וזאת במטרה להקטין את הוצאותיהם ולהתחמק ממס.

ראיות הצדדים

גב' רחל מנדל

1. עדת התביעה, גב' רחל מנדל, ערכה את ת/1 ו- ת/2 על סמך מסמכים שהביא הנאשם 3 למשרדה ומסרם לבעלה, מר יוסף מנדל, שהינו מנהל החשבונות של הנאשמת 1 (פרוטוקול מיום 29.6.10 עמ' 4 שורות 12-16). עיון בת/1 מעלה, כי בחודשים 8/07, 9/07 היו לנאשמים 1,3 עסקאות כמפורט במסמך, ועיון בת/2 מעלה, כי בחודשים 9/07-11/07 היו לנאשמים 2,3 עסקאות כמפורט במסמך.

1. ב"כ הנאשמים טען כי מחקירתה הנגדית של עדה זו עולה, שהמסמך שהוגש באמצעותה אמנם מבוסס על נתוני הנהלת החשבונות במשרדה, אך היא לא זו אשר הזינה את הנתונים ואף לא ידעה לומר מי הזין את הנתונים (פרוטוקול מיום 29.6.10 עמ' 5 שורות 1-5):

"... בעלי לא מכין את החומר פיזית יש בנות העובדות במשרד. איזו מהן הכינה אני לא יודעת. כל פעם זאת מישהי אחרת. זה חומר שעבר במחשב ועל סמך החומר רשמתי את המסמכים.

ש. את לא בדקת את העבודה שהבנות עשו.

ת. אני מניחה שהנתונים במחשב הם נכונים".

בחקירתה החוזרת נשאלה העדה אודות זהות האדם שהביא את המסמכים לעובדות המקלידות אותם, והשיבה: "בעלי מביא את החומר למשרד. חיים היה מביא למשרד כמו כל הלקוחות, ומתחילים לרשום הנהלת חשבונות" (עמ' 5 שורות 14-16).

1. ב"כ הנאשמים טען, שעדותה של גב' מנדל הינה עדות מפי השמועה, והפנה לחקירתה הנגדית ממנה עולה, לטענתו, שהעדה גם אינה יכולה למסור כל מידע רלוונטי לגבי אמיתות העסקאות המפורטות בכתב האישום (עמ' 1 שורות 6- 10):

"ש. את לא יודעת אם חלק מהסחורה בגין החשבוניות שהוצאו לא סופקה

ת. אין לי מושג.

ש. את לא יכולה לדעת שחלק מהתשלומים שולמו או לא.

ת. לא יכולה לדעת"

1. אכן מעדותה של עדה זו לא ניתן לאמת את קבלת הסחורות המפורטות בחשבוניות, אך המדובר בהנהלת חשבונות שסמכה על מסמכים שהמציא הנאשם 3, כלומר, משקפים את פעילות הנאשמים, ללא כל קשר אם מדובר בפעילות תקינה ואם לאו. עדות גב' מנדל משתלבת עם עדות בעלה, מר יוסף מנדל, שלמעשה אף משלימה אותה.

מר יוסף מנדל

1. העד הינו מנהל החשבונות של הנאשמת 1, ובעלה של עדת התביעה גב' רחל מנדל. עד זה אישר בפניי, שהוא אינו מכיר את מר גירנברג אנדרי (פרוטוקול מיום 29.6.10 עמ' 5 שורות 24-25), שהנאשם טען כי החברה הועברה לבעלותו, זאת שעה שהוא היה אמור להכיר את פרטי האדם שאליו הועברה החברה שאת חשבונותיה הוא מנהל.

1. באמצעות עד זה הוגשו המסמכים ת/3-ת/5 - עיון בכרטיסים מעלה, שהחשבוניות נשוא כתב האישום הוקלדו לתוך חומר הנהלת החשבונות של הנאשמת 1 ונדרשו כתשומות (עמ' 6 שורה 2-3). כמו כן הוגשה כרטסת מע"מ עסקאות, ת/6 (עמ' 6 שורות 5-6), וכן כרטיסי הנהלת החשבונות של "הספקים" נשואי כתב האישום, ולדברי העד, מאחר והייתה יתרה, הכסף לא שולם - ת/7 (עמ' 6 שורות 8-10).

1. בחקירתו הנגדית טען העד, שהנאשם בדק את הספק ומצא שהכל תקין, וכדבריו: "הוא מכיר את הספקים, אני לא מכיר. הוא קיבל את הסחורה וראה שהכל תקין" (עמ' 7 שורה 10). העד המשיך וטען בפניי, שהוא הורה לנאשם שלא לשלם במזומן, כדרישת החוק (עמ' 7 שורה 13), וכשנשאל בנוגע למצבו הכלכלי של הנאשם, העיד ש היה לו "חשבון מוגבל" וכי שכר טרחתו שלו שולם בצ'ק ולא מזומן: "עובדה שאני קיבלתי הכל בשיקים גם שכ"ט שלי קיבלתי בשיקים אף פעם לא במזומן. איני יודע אם שילם במזומן או לא" (עמ' 7 שורות 14-18).
2. מדברי עד זה עולה, שלנאשמת 3 היה חשבון בנק נוסף, שאינו מוגבל, וממנו הנאשם יכול היה לשלם ל"ספקים" כדין, במקום לשלם במזומן ולטשטש את העקבות, כפי שעשה, ועובדה היא שהנאשם שילם להנהלת החשבונות באמצעות שיקים, שכובדו ע"י הבנק, ואילו התשלום לספקים נעשה במזומן, ללא כל הסבר סביר.

1. ב"כ הנאשמים טען, שבחקירתו הנגדית של עד זה עלה, שלנאשם לא הייתה כל דרך לדעת בזמן אמת אם היה פגם כלשהו בחשבוניות שקיבל לידיו מהספקים, וכדבריו (עמ' 6 שורות 28-32):

"ש. חלק מהטענות כנגד הנאשם הם שחשבוניות שקיבל עבור בשר שקנה, היו מעוסקים שהתיקים שלהם היו סגורים במע"מ. יש לך ניסיון מספיק שנים בתחום, האם לך יש דרך לדעת ברגע שאתה מקבל חשבונית מספק אתה יכול לדעת מה הסטטוס של אותו ספק.

ת. כשאני מקבל חשבונית תקנית הוא חתום שהוא קיבל את הסחורה ואיני יכול לעשות דבר. כתוב מספר מורשה ותאריך"

1. ב"כ הנאשמים טען שגם איש מקצוע, כיועץ מס, לא יכול להבחין בזמן שמתקבלת הסחורה בשטח ונמסרת החשבונית, אם קיים פגם כלשהו בחשבונית או המדובר בחשבונית תקינה. ב"כ הנאשמים טען כי הנאשם קיבל לידיו סחורה מהספקים, שילם בעד אותה סחורה ובתמורה קיבל חשבונית כדין, הרי שחזקת התקינות מורה כי אכן הדברים נעשו בצורה כשרה.
2. אין בידי לקבל את טיעון הסנגור בעניין זה: העד הסביר לנאשם, שעליו לשלם בשיק ולא במזומן, והנאשם סירב לעצתו. בנוסף – העד ידע לשלם בשיקים לחלק מהגורמים, ושיקים אלה כובדו, ואילו לחלק אחר שילם במזומן, דבר המעיד על התנהלות בלתי תקינה מצידו, עד כדי שלילת טענתו בנוגע לחזקת התקינות. הסנגור טען שבזמן אמת גם איש מקצוע לא יכול לדעת אם החשבוניות תקינות, אך בפועל הנאשמים לא היו אמורים להיות מופתעים מחשבוניות רק לאחר אספקת הסחורה, אלא הם היו אמורים להיפגש עם הספקים או נציגיהם, לסכם עימם את העסקה, לחתום על הסכם כלשהו, לברר אם הספק קיים, ואם הוא אכן ספק הפועל כדין, כולל ניהול ספרים כדין, ומשלא עשו הנאשמים כן – אין הם יכולים להיאחז בטיעון, שברגע קבלת החשבונית בשטח הם לא יכלו לדעת אם יש בה פגם.

מר גרגורי גליאך

1. העד הנו בן-דודו של הנאשם 3 ועבד בנאשמת 1 (פרוטוקול מיום 29.6.10 עמ' 8 שורות 3-6). העד נשאל בנוגע לצ'קים שהוצגו לו, ת/54, ולדבריו הוא היה מקבל מהנאשם 3 את הצ'קים, נוסע לבנק ומושך אותם במזומן: "זה שיקים שהייתי מקבל מחיים בשביל לקבל את הכסף ולהביא לו מהבנק. קיבלתי שיק על שמי ונסעתי לבנק, קיבלתי את המזומנים וחזרתי בחזרה למפעל ונתתי לו את הכסף" (עמ' 8 שורות 10-11). ומדבריו בחקירתו הנגדית עלה, שרק אחרי שהיה מביא את הכסף, היו הספקים פורקים סחורה: "אחרי שחזרתי ונתתי לחיים את הכסף התחלנו להוריד את הסחורה מהמשאית" (עמ' 9 שורות 8-9).

מר זאב כהן

1. העד הינו מבקר מחלקת הביקורת של מע"מ חיפה (פרוטוקול מיום 29.6.10 עמ' 9 שורות 19-20), והוא זה אשר תפס חומר חשבונאי מידי הנאשם בנוגע לחברת י.מ.מ.ק, שסומן ת/8 (עמ' 9 שורות 22-25). העד גם גבה שתי הודעות מהנאשם, שסומנו ת/9 ו-ת/10 (עמ' 9 שורות 26-29).
2. ב"כ הנאשמים טען כי לפחות לגבי אחת מההודעות באזהרה אשר העד גבה מן הנאשם ביום 23.9.07, ת/10, העד הודה שלא הזהיר את הנאשם כדין, ומשכך אין לייחס כל משקל ראייתי לת/10 (פרוטוקול מיום 29.6.10 עמ' 10 שורות 1-3):

"ת. יש לי סמכות חקירה. לפי הפרוצדורה אני מוסמך לחקור.

ש. אתה חקרת את הנאשם פעמיים. שתי החקירות הן באזהרה

ת. אחת כן ואחת לא לפי מה שאני רואה"

1. בנוגע להודעה מיום 16.10.07, ת/9 , טען ב"כ הנאשמים כי אף שם ישנו ציון מפורש לכך כי הנאשם לא יודע בדבר זכותו להיוועץ עם עו"ד (עמ' 10 שורות 4-12), משכך אף להודעה זו אין לייחס כל משקל ראייתי.
2. ב"כ הנאשמים הוסיף כי בנוגע למסמך תיאור ופירוט מסמכים שנתפסו, ת/8, העד לא ידע לייחס אילו מסמכים הגיעו לידיו ולאיזו חברה הם שייכים (עמ' 10 שורות 20-26):

"ש. לגבי ת/8- אב"ת (אישור בדבר תפיסה) יש דברים שאתה לא יודע לייחס לאיזה חברה הוא נתפס החומר.

ת. החומר הגיע אלי למשרד, הוא הביא אלי למשרד. כפי שאני זוכר, הוא הביא למשרד ואני מילאתי אב"ת על החומר ותפסתי את החומר והשארתי אותו אצלי.

ש. הנאשם הביא לך את החומר למשרד.

ת. לפי בקשתי, זה מה שאני זוכר כרגע וזאת החברה היחידה שטיפלתי בה. זה היה על פי דרישתי שהוא הביא את החומר ואני מחוייב לפי הנהלים אצלנו למלא את הטופס"

1. אני מקבל את טענותיו של ב"כ הנאשמים בנוגע להודעות שניגבו מהנאשם, ת/9-ת/10, בכך שזכותו של הנאשם להיוועץ עם עורך דין בטרם גביית הודעתו, הופרה, וזאת מנימוקי הסנגור שהובאו לעיל, על כן הנני פוסל שתי הודעות אלו. בנוגע ל-ת/8, אני דוחה את טיעונו של הסנגור, זאת מהטעם שהעד אישר שהנאשם הביא אליו את כל המסמכים, כך שאין מחלוקת שמסמכים אלה היו ברשות הנאשם ונתפסו כדין.

אבישג שחורי

1. העדה הינה חוקרת במחלקת החקירות של מע"מ, והיא הכינה את ניירות העבודה, שסומנו על ידי ת/11-ת/13. בנוסף, העדה ערכה את נייר העבודה ת/14, שהוא ריכוז הקניות שערך הנאשם 3 ע"פ ספרי הנאשמת (עמ' 11 שורות 13-25). עיון במסמכים הנ"ל מעלה, שהנאשמים חייבים מאות אלפי שקלים לחלק מהספקים.
2. העדה הפיקה מתוך גיבויי הנהלת החשבונות של הנאשמת את כרטסת הספקים, ת/15-ת17, ועל-פיה ערכה את הטבלה ת/14. מכרטסת זו ניתן ללמוד על היתרות הגבוהות אשר נותרו לספקים בספרי הנאשמת 1 (מעמ' 16 שורה 29 עד עמ' 17 שורה 2).
3. מהמסמכים שהוכנו ע"י העדה עולה, שהנאשם לא שילם לספקיו את מלוא הסכום שהיה עליו לשלם, ונותרו יתרות חובה גבוהות בכרטיסי הספק שלהם. טענת הנאשם לפיה הוא שילם במזומן, לאחר שהשיקים חזרו בשל העדר כיסוי, אינה יכולה לעמוד לו, מאחר והמשיכות שביצע גריגורי עבורו מסתכמות בסך של כ- 310,000 ₪, בעוד שהתשלומים לספקים מסתכמים במיליוני שקלים.

1. ב"כ הנאשמים טען שהאמור בטבלאות של העדה הוכחו כלא נכונים, ובנוסף העדה הודתה כי אלו נערכו על סמך מסמכים שהוצגו לה ושלא היא בדקה בעצמה: "אני ערכתי את הטבלה על פי המסמכים שהוצגו לי ואין לי תשובה אחרת מלבד מה שמצויין בטבלה" (פרוטוקול מיום 29.6.10 עמ' 12 שורות 14-16). ב"כ הנאשמים הוסיף כי העדה אף לא ידעה להסביר חלק מן המסמכים אותם היא בעצמה ערכה. כך למשל עמ' 13 שורות 10-15:

"ש. מתוך 12 השיקים המופיעים בטבלה, צירפת סכומים של כל שיק ושיק. סימנת 3 שיקים שהגיעו מהבנק, לגבי השיקים שחזרו דיברנו. מאיפה זיוף השם אנדריי.

ת. אני מסתכלת על השיקים ומאחור כתוב בכתב יד השם אנדריי ולא זוכרת למה ציינת זאת זיוף. אפשר לראות בתיק החקירה ולהבין.

ש. את יודעת למה רשמת זיוף.

ת. לא זוכרת"

ובהמשך (עמ' 14 שורות 9-10):

"ש. יכול להיות שאותו אנדריי זה אנדריי מוצרי מזון.

ת. לא יודעת. לא יודעת לומר לך"

ובהמשך (עמ' 14 שורות 22-28):

"ש. אני מפנה אותך לת/13. את יודעת מי זה גליאך.

ת. לא.

ש. לגבי השיקים שמספר הסידורי שלהם 4 ו-5 השיקים חזרו, למה?

ת. לא יודעת.

ש. את אומרת שאת לא יודעת מי זה גליאך ואני חוזר למלל שלך בתחתית העמוד ומקריא לך... איך את יודעת שהכסף מגליאך חזר לנאשם.

ת. לא זוכרת. מניחה שזה נמצא בתיק החקירה"

1. העדה ערכה את מסמכיה בהתאם למסמכים שנתפסו, ושאין חולק שהם שייכים לנאשמים, על כן טענות הנאשם בעניין זה אינן יכולות לעמוד לו, במיוחד כאשר המסמכים משתלבים האחד בשני, וחיבור כל המסמכים יחדיו מעלה תמונה שלמה, שאינה עולה בקנה אחד עם גרסת הנאשם, כפי שיובא להלן.

ת/ 18- חוות דעת גרפולוגית

1. חוות הדעת הגרפולוגית מעלה, שכתב היד בחלק ניכר מהחשבוניות שהוצאו לנאשמת 1, שייך לאדם אחד, אם כי חוות הדעת אינה מצביעה על אדם ספציפי כלשהו, שכתב ידו מופיע על מרבית החשבוניות.

רונן הרשקוביץ

1. העד הינו חוקר במחלקת חקירות מע"מ חיפה, והוגשו באמצעות המסמכים הבאים:

הודעות שנגבו מהנאשם, ת/19-ת/23, אישור בדבר תפיסת הספרים של הנאשמת, ומזכר בדבר הוצאת החשבוניות נשוא כתב האישום, ת/24-ת/25.

ת/26-ת/27– "עוז הכוכב": חברה שהמסמכים מעידים על היותה סגורה מיום 1/4/06 ובעלי המניות שלה הינם ולנטין אוזולין (ע.ת. 10 , שנפטר) וניידל מיכאל, אשר עזב ב- 9/6/06 את הארץ (ח-ן מתאריך 2/4/06).

ת/28-ת/30- "ניידל הפניקס": בעלי המניות שלה הנם ניידל מיכאל וגולנסקי גלינה, אשר עזבה גם היא את הארץ ביום 26/6/06 ( ח-ן מתאריכים 21/3/06-3/9/06).

ת/31-ת/32- "סיצוב יבגני": התיק סגור במע"מ מיום 31/8/06, ויבגני עזב את הארץ ביום 15/9/06 (ח-ן מתאריכים 10/9/06-4/10/06).

ת/33 מזכר בנוגע למיכאל דימיטרי.

ת/34-ת/35- "פס אל שיווק" (אלכסנדר פסנקו): התיק סגור במע"מ מיום 31/12/06, ופסנקו עזב את הארץ ביום 25/12/06 (ח-ן מתאריכים 31/1/07-14/2/07).

ת/36-ת/37- "פלקין אלכסנדר": התיק סגור במע"מ מיום 28/2/07, סוג העסק הנו מרפאת שיניים. פלקין עזב את הארץ ביום 7/12/06 (ח-ן מתאריכים 2/7/07-15/7/07).

ת/38-ת/39- "חליאבקה ולדימיר": מדובר בעוסק פטור שאינו רשאי להוציא חשבוניות מס, העסק הנו סטודיו לצילום. ולדימיר עזב את הארץ ביום 29/11/06 (ח-ן מתאריכים 22/2/07-15/2/07).

ת/40-ת/42- "בוריס סטביראנוב": נעשו ניסיונות לאתר את בוריס.

ת/43-ת/44- " אנדרי מוצרי מזון", "בנה סלקט" (גרינברג אנדרי): עזב את הארץ ביום 16/6/07. גרינברג רשום כבעל מניות בנאשמת 1 (ח-ן מתאריכים 4/9/06-9/10/06).

ת/45- ת/46- "בשותי ג'ומאנה": חשבונית שנתפסה אצל "י. שוחט" וכן אצל הנאשמים, כאשר על חשבונית המקור ישנם תיקונים ומחיקות.

ת/47-ת49- ניירות עבודה שערך העד-מרכזים את הממצאים בתיק.

ת/50- מסמך המרכז את הדיווחים של הנאשמת 1 למע"מ ומהם עולה, כי הנאשמת 1 לא הגישה דו"חות למע"מ בחודשים 8-10 לשנת 2007.

ת/51- מצב חשבון של הנאשמת 1 במע"מ, לפיו העסקאות שדווחו למע"מ על ידי הנאשמת 1 לחודש 7/07 היו 431,529 ש"ח, כשהמס הגלום בהן הינו 66,886 ₪. העד הסביר כיצד ערך את החישובים ע"פ המסמכים ת/48, ת/49 (עמ' 20, שורות 21-23).

ת/52- מרכז את החשבוניות שקוזזו שלא כדין ע"י הנאשמים, כמפורט בכתב האישום.

ת/53- 3 צ'קים לאנדרי גרינברג.

ת/54- ת/55 - צו בנק וכן דפי חשבון וצ'קים של הנאשמת 1, על בסיסם נערכו המסמכים ת/11 ו- ת/12.

ת/56- החשבוניות נשוא כתב האישום שהוצאו מחומר הנהלת החשבונות של הנאשמת 1.

1. ב"כ הנאשמים טען, שלא נעשתה כל פעולה אקטיבית לאיתור האנשים בחו"ל, שעה שהמאשימה טוענת שחשבוניות שהוציאו קוזזו שלא כדין, על כן לא נעשתה כל פעולה חקירתית שם (עמ' 23 שורות 15-19):

"ש. המצאת מסמכים המצביעים על כך שלכאורה חלק מהמעורבים בפרשה נמצאים מחוץ למדינת ישראל?

ת. כן.

ש. ניסיתם לבצע פעולות חקירה בחו"ל? ניסיון לאתר אותם?

ת. לא"

אמנם רשות חוקרת חייבת להשקיע מאמצים באיתור עדים ו/או מעורבים שחקירתם דרושה לשם הגעה לחקר האמת, ואולם במקרה שבפניי, כמעט כל בעלי העניין בחברות נשוא החשבוניות שבכתב האישום שבפניי, עזבו את הארץ, דבר המעיד על מודעותם לכך שהם עברו על החוק, וטיעונו של הנאשם, שהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת אודות אי-תקינות החשבוניות איננה יכולה לעמוד לו, שעה שמדובר במספק רב של גורמים שמסרו מספר רב של חשבוניות פיקטיביות. השיטתיות בשימוש בחשבוניות פיקטיביות, שנמסרו ע"י מספר גורמים, ומבלי שהנאשם יעשה כל בדיקה אודות תקינותם, מוכיחה את הכוונה של הנאשם להשתמש באותן חשבוניות פיקטיביות, או לכל הפחות - בעצימת עיניים אודות האפשרות שהחשבוניות הינן פיקטיביות, ועצימת עיניו של הנאשם משולה ככוונה מצידו להשתמש בחשבוניות פיקטיביות במודע.

1. ב"כ הנאשמים טען, שמדברי העד עולה, שגב' חיסלה מיכלין הודתה בפניו בביצוע מספר עבירות, ובכל זאת הוחלט שלא להגיש נגדה כתב אישום עמ' 24 שורות 30-32):

"ש. אתה חקרת אותה ובין היתר בחקירתה היא מודה בפניך בעבירות שונות שעשתה אתה זוכר דבר כזה?

ת. כן. אני זוכר שהיו עבירות מסוימות"

1. ב"כ הנאשמים טען כי בחירתה של המאשימה שלא להגיש כנגד הגב' מיכלין כתב אישום, על אף שקיימות ראיות שקושרות אותה לפרשה הנטענת, הינה בגדר אכיפה בררנית. אין בידי לקבל טיעון זה, שהרי יש הבדל משמעותי בין הראיות שעמדו כנגד הנאשם ובין הראיות שעמדו למאשימה בנוגע לגב' מיכלין, כעולה מחומר הראיות שהוגש בתיק שבפניי, כך שאין לומר כי המדובר בהימנעות מהגשת כתב אישום עד כדי יצירת אכיפה בררנית.

אלי קיסוס

1. העד הינו עובד של הנאשם 3, ולדבריו הוא "עושה הכל. עובד פיסית, מינהלית, מקבל סחורות. מה שהוא אומר לי לעשות אני עושה. חשבוניות מס לא רשמתי. הייתי עושה הכל" (פרוטוקול מיום 10.4.11 עמ' 29 שורות 25-26).
2. לדברי העד הוא הכיר את הנהגים או הסוכנים של הספקים ולא את הספקים עצמם (פרוטוקול מיום 10.4.11 עמ' 30 שורות 13-32), והוסיף שהוא לא ראה מעולם את עופר קלטש, נאשם בתיק אחר באותה פרשייה, ממלא חשבוניות לנאשמת 1 (עמ' 31 שורות 9-18). העד הוסיף וטען, שהוא ראה את הסחורה מגיעה לנאשמת 1 (עמ' 31 שורות 21-25).
3. ב"כ הנאשמים טען כי יש בעדותו של עד זה כדי לחזק את גרסת הנאשם, לפיה בוצעו עסקאות אמיתיות, כאשר לדברי העד, אותם ספקים המופיעים בכתב האישום ולגביהם נטען כי אינם קיימים, אכן סיפקו סחורה לנאשמת 1 (פרוטוקול מיום 10.4.11 עמ' 31 שורות 21-25):

"ש. תאשר שסיצ'וב יבגני, סטבריאנו בוריס, חברת ניידל פניקס וחברת א. פלקר אלה הן חברות שנשאלת. הן סיפקו סחורה לנאשמת 1?

ת. כן. הן סיפקו סחורה לנאשמת 1. יש שם חשבונית או שתיים שאני יכול להצביע במיליון אחוז שהסחורה הזאת סופקה ואמרתי את זה גם בחקירה יש חשבונית שהוצגה לי בחקירה"

1. ב"כ הנאשמים הוסיף כי בחקירתו הנגדית נשאל העד לגבי הקשר הנטען בין החשבוניות שהפיץ עופר קלטש ובין הנאשמים והשיב בשלילה לקשר מעין זה (עמ' 31 שורות 9-18).
2. מדברי העד עולה, שהוא ראה סחורה מגיעה לנאשמת 1, וכי הוא הכיר את הנהגים או את סוכני הספקים. עדותו מסבירה את התשלום ע"ס כ- 310,000 ₪ שהנאשם שילם במזומן, לאחר ששלח את שליחו לבנק למשוך את הכספים, אך לא מעבר לכך. איש לא טען שאין אנשים מאחורי החשבוניות הפיקטיביות בהם השתמשו הנאשמים, אלא להפך – נטען שהם היו בקשר עם הנאשמים עת קיבלו את חשבוניותיהם והתקזזו על פיהם באופן פיקטיבי. מכאן, אני דוחה את טיעונו של הסנגור, שיש בדברי עד זה כדי לחזק את עמדת ההגנה.

דיון בטענות נוספות מטעם ב"כ הנאשמים

1. ב"כ הנאשמים ציין, שב"כ המאשימה הודיעה כי אינה מצליחה לאתר את עדי התביעה 8 ו- 13 וכי עדי תביעה 7 ו 10 נפטרו, ובנוסף – היא ויתרה על עדי תביעה 17-21 (נציגי הבנק) וכן על עדי תביעה 3 ו 4. לטענת ב"כ הנאשמים, דווקא עדי המאשימה אשר פורטו בכתב האישום ואשר לא העידו הם המשמעותיים ביותר ויש בהיעדרותם כדי ללמד על אי מעורבותו של הנאשם בתיק זה.
2. אין בידי לקבל טיעון זה – אילו הסנגור היה סבור, שהמאשימה נמנעה מלהביא עדים מהותיים או משמעותיים, העשויים להועיל להגנת מרשו, היה עליו לזמן עדים אלה מטעם ההגנה, ואז הייתה עומדת לו הזכות לחקור את העדים שהוא עצמו זימן, בחקירה נגדית, בשל הופעתם ברשימת עדי התביעה. משלא נעשה כך, יוצא אני מנקודת הנחה שהסנגור סבור שאין בעדותם של עדים אלה כדי להועיל למרשו.
3. באשר לחשבונית מס' 10 בנספח א2 לכתב האישום (בשותי ג'ריס-שוחט), ב"כ הנאשמים ציין שיצחק שוחט ובשותי ג'ריס לא הגיעו להעיד (פרוטוקול מיום 10.4.11 עמ' 32 שורות 18,22) כך שיש לזכות את הנאשמים מהמיוחס להם בעבירה הנטענת בגין חשבונית זו – אין בידי לקבל גם טיעון זה, וזאת מהנימוק שצויין בסעיף הקודם להכרעת דין זו.
4. ב"כ הנאשמים טען שהיה על המאשימה להביא ראיות בנוגע לגופים שהוציאו את החשבוניות שצורפו כנספח א' לכתב האישום, ובכך להוכיח שהנאשמים קיזזו שלא כדין את המס המפורט חשבוניות אלו – גם טיעון זה אין בידי לקבל – אמנם, עדיף היה שהמאשימה תעיד את כל המעורבים בפרשה, כולל אלה שהוציאו את החשבוניות הפיקטיביות, ואולם, ומאחר ואנשים אלה עזבו את הארץ, ולא ניתן לאתרם ולחייבם להגיע למתן עדות בארץ, הביאה המאשימה את ראיותיה בנוגע לחשבוניות הפיקטיביות שבהם עשו הנאשמים שימוש, והראיות שהוצגו בפניי הצביעו באופן חד משמעי על כך שהנאשמים אכן ביצעו את כל המיוחס להם בכתב האישום.
5. הנאשם 3 סיפר בעדותו בפניי, שהוא נהג לקנות סחורה מסוכנים, שהיו מגיעים אליו ומציעים סחורה, וזאת מבלי שתהיה לו היכרות אישית עם בעל החברה, וכדבריו: "לא הייתה לי שום הכרות אישית עם בעלי החברה, אלא נציגים, סוכנים שהיו מגיעים ומציעים סחורה, מנהלים מו"מ קצר כמו מה אתה צריך ואיך אתה משלם, זהו" (פרוטוקול מיום 7.2.12 עמ' 37-38, עמ' 38 שורות 1-2 ו-17-18 ועמ' 45 שורות 8-9).
6. חשבונית אמורה לשקף עסקה אמיתית, שנרקמה ובוצעה בין הצדדים. הנאשם הסתפק בקבלת סחורה, בתעודת משלוח ובתעודה וטרינרית, וכדבריו (עמ' 39 שורות 6-8): "אני יודע שסוכן בא, אני מזמין סחורה, הוא מביא סחורה ואני משלם. הסחורה מגיעה עם חשבונית, תעודה וטרינרית, תעודת כשרות חתומה, הכל בסדר".
7. הנאשם 3 הודה כי נשאר חייב הרבה כספים לספקים, וכדבריו: "נכון שנשארתי חייב הרבה כספים, אבל הרבה כסף שילמתי" (עמ' 38 שורה 31), אך אינו מסביר כיצד ייתכן כי נשאר חייב מאות אלפי שקלים לספק, והאחרון לא מתדפק על דלתו לדרוש את כספו.

1. הנאשם טען שלא היו לו חוזים עם הספקים, מהטעם שבענף זה אין חוזים והקנייה מתבצעת באופן מזדמן, וכדבריו: (מעמ' 39 שורה 32 עד עמ' 40 שורה 4):

"ש. למה אין לך חוזה עם הספקים?

ת. כי בענף הזה אין דבר כזה חוזה. חוזה אני יכול לעשות עם מוסד מסודר כמו קייטרינג גדול ולספק לו סחורה ואני מגן על עצמי שמישהו אחר לא ימכור. מה אני יוכל לעשות עם הספקים האלה? פה המסחר הוא פשוט, מביא סחורה, מקבל כסף והולך. אם הוא לא רוצה לעבוד איתי מחר, הוא לא עובד"

1. הנאשם לא תמך את גרסתו בראיות כלשהן, ופעילותו עם חלק מהספקים מעידה על ביצוע רכישות במספר הזדמנויות ובסכומים גבוהים, על כן אין זה סביר שלא ייחתם כל הסכם בין הצדדים, במיוחד כאשר הנאשמים נותרו חייבים לספקים סכומי כסף גבוהים.
2. בנוגע לאישורי ניכוי מס במקור שהוצגו ע"י הנאשמים וסומנו על ידי נ/1 (עמ' 41 שורות 1-10), הרי שאישורים אלה לא נמצאו בביקורת מע"מ שנערכה לנאשמים, כך שלא ניתן לדעת מתי הם הושגו, ובנוסף – המדובר ב-3 ספקים בלבד, כאשר כתב האישום וחומר הראיות מצביע על 11 ספקים. כשם שהנאשם ידע להשיג אישורי ניכוי במקור של שלושה ספקים, בהנחה שאלה היו ברשותו בעת ביצוע העסקאות, אז היה עליו לדאוג לקבל אישורים זהים מכל הספקים. מעבר לכך, אין די בקבלת אישורי ניכוי מס במקור, כאשר מבצעים עסקאות עם ספקים, אלא יש צורך בבדיקת תעודות מזהות, קבלת יפוי כוח מבעל החברה, או כל מסמך אחר המאמת את היותו של מספק החשבונית רשאי לעשות כן על פי חוק, והנאשמים לא עשו כן.
3. הנאשם טען, שהבעיה העיקרית שלו הייתה שלא שייך תשלומים לספקים, וכי הנהלת החשבונות ביקשה שיעשה זאת, אך לצערו לא עשה כן (עמ' 43 שורות 16-20). עוד נטען ע"י הנאשם, שישנם כרטיסים הנמצאים ביתרה דומה, אך הכסף שייך למישהו אחר, כדוגמת הכרטיס על שם "ניידל פניקס גליאך", המבטא את הכספים שמשך גרגורי עבור הספקים (עמ' 47, שורות 9-15). הנאשם לא הציג כל כרטסת ביתרה דומה, וגרגורי, שליח הנאשם, משך סך של כ- 310,000 ₪, ולא הוצגו ע"י הנאשם כרטיסים נוספים המאפסים את היתרות בסך מאות אלפי שקלים.

1. הנאשם טען עוד, שהוא לא זוכר את שמות הסוכנים או את מראיהם (עמ' 47 שורות 23-30) וכי הוא רק לוקח מהם סחורה . הנאשם אף לא הצליח לזכור ספק אחד, עימו הוא עובד, שכמעט הגיע איתו למהלומות ידיים, כפי שהעיד בפניי אלי קיסוס: "היו קללות בינינו, חיים התערב, כמעט היו הרמות ידיים. הם הלכו למשרד ודיברו ברוסית" (פרוטוקול מיום 7.2.12 עמ' 31 שורות 27-28).
2. זכרונו הסלקטיבי של הנאשם מעיד על רצונו להסתיר את העובדות שאינן מחזקות את טענותיו, אלא את טענות המאשימה, ועדותו בפניי הייתה הססנית, בלתי עקבית, בלתי הגיונית וסותרת את השכל הישר ואת המסמכים שבתיק.
3. חשבונית מס' 1819- בשותי – הנאשם לא ידע להסביר כיצד החזיק בידיו חשבונית עם שם מוטב שונה מזה הרשום בהעתק האחר (ת/46). לדברי הנאשם, בשותי החליט להוציא לו חשבונית, ואולי הוא התבלבל או התחרט, כדברי הנאשם. אין בידי לקבל טיעון זה, אחרת מדוע לא נעשה התיקון הן על גבי המקור והן על גבי ההעתק. העובדה, שהשינוי של שם המוטב נעשה רק על מקור החשבונית, מעיד על כך, שהנאשם או מי מטעמו שינו את שם המוטב, על דעת עצמם, ונעשה שימוש בחשבונית "המתוקנת" בספרים.
4. העברת הנאשמת 1 לידי אנדרי גרינברג - הנאשם 3 הציג הסכם לרכישת הנאשמת 1 על-ידי אנדרי גירנברג ומסמכי העברת מניות, נ/2-נ/4, וכדבריו: "הייתי חייב הרבה כסף לאנדרי. בזמנו הגיעה הצעה שהוא קונה ממני את המלאי שיש לי, מה זה קונה, הוא לוקח את המלאי תמורת החוב ומעביר על שמו את החברה והוא גם יהיה אחראי על כל החוב שאני חייב בחברה. הוא היה צריך לתת לי 50,000 ₪ אבל אחרי החתימה הוא נעלם ולא היה לי עם מי התקשר או לדבר" (עמ' 41 שרה 14-17). ב"כ המאשימה טענה שהמדובר בסיפור תמוה ביותר, לפיו אנדרי מסכים לוותר על חובו ולרכוש חברה כושלת. הנאשם 3 העיד כי החברה כשלה ולכן פתח את הנאשמת 2- "שאף אחד לא רוצה להתעסק איתה", כדבריו, ואף הסכים לשלם תמורתה 50,000 ₪- "כשנאשמת 1 הוגבלה בבנק, כבר אף אחד לא רצה למכור סחורה ולא רצה להתעסק איתה, בסוף היא נמכרה ופתחתי חברה בשם כתר בשר על מנת שנוכל להתקדם ולהחזיר חובות" (עמ' 40 שורה 19-21). ב"כ המאשימה טענה שמוזר שבסופו של דבר מוותר אנדרי על העסקה ה"אטרקטיבית" ונעלם, ובאותה נשימה מוותר על חובו האדיר. מסכים אני עם תמיהות ב"כ המאשימה, דבר המחזק את הרושם הבלתי אמין שהותיר עלי הנאשם.
5. הנאשם 3 טען, כי לאור ההסכם עם גרינברג, החובה להגיש את הדו"חות עבור החודשים 8-9/07 לא חלה עליו אלא על אנדרי גרינברג – גן טיעון זה דינו להידחות - הנאשם המשיך לשמש כמנהל בחברה, גם לאחר מועד העברת המניות. אני לא מתייחס לטיעון ב"כ המאשימה בעניין זה, מתוך הודעת הנאשם ת/10, מאחר וזו נפסלה על ידי. אך בחקירת הנאשם מיום 21.10.07, שסומנה ת/19, עמ' 1 שורה 11-14, ובחקירתו מיום 30.10.07, ת/20, עמ' 2 שורה 24-30), לא הזכיר הנאשם את עניין מכירת המניות, הגם שהמדובר בנושא חשוב ביותר עבורו – והמסקנה, שהחברה לא נמכרה באמת. והנה, בחקירת הנאשם מיום 21.1.08, ת/22, הוא אמר מפורשות שאנדרי רצה לקנות את החברה, אך עניין זה לא יצא לפועל ואין לו שום קשר לפעילות של י.מ.מ.ק. (עמ' 4 משורה 37 עד עמ' 5 שורה 5):

"ש. מי זה גרינברג אנדרי?

ת. זה מישהו שפעם רצה לקנות ממני את החברה, אבל זה לא הסתדר

ש. האם יש לו או שהיה לו קשר לחברת י.מ.מ.ק?

ת. אין לו שום קשר ולא היה לו שום קשר לחברת י.מ.מ.ק אני חושב שפעם רציתי למכור לו את החברה, הוא בדק ניירת ורצינו לעשות העברת מניות, אבל בסוף זה לא הסתדר והוא נעלם. בסוף לא יצא שום דבר איתו. בכל מקרה אין לו ולא היה לו שום קשר לפעילות של חברת י.מ.מ.ק"

מסקנתי היא, שלא הייתה כל מכירה של הנאשמת 1 למר גרינברג, וגם בעניין זה הנאשם אינו דובר אמת.

1. בנוגע לשיקים נ/5, שהוגשו לאחר שמיעת עדותו של הנאשם 3, הרי שאין למסמכים אלה כל משקל, מאחר והם לא נתפסו בחומר הנהלת החשבונות, ולא נשמעה לגביהם כל גרסה מצידו של נאשם 3, ולא ניתנה למאשימה הזדמנות לחקור את הנאשם עליהם.
2. התנהלותו של הנאשם 3 אל מול הספקים איננה מתיישבת עם השכל הישר: הספקים מגיעים אליו ומציעים סחורה, הוא לא יוצר איתם קשר אף פעם, אינו מכיר את הספקים אלא רק את הנהגים או הסוכנים, אינו טורח לברר את זהות בעל החברה, אינו מצליח לזכור ולו שם של נהג או סוכן אחד, או איך הם נראים, זאת שעה שעסקיו איתם נאמדו בסכומים גבוהים מאוד. בנוסף - הנאשם 3 אינו חותם על חוזים עם אף ספק, גם כזה המספק לו סחורה במאות אלפי שקלים, והוא נותר חייב לספקים מאות אלפי שקלים, ואלה אינם דורשים את כספם. והנה, דרך פלא, בעקבות חקירת פרשייה זו, כל הספקים והנהגים נעלמים, והנאשם 3 אינו מצליח לאתר ולו אחד מהם, תוך שהנ"ל מוותרים על החובות שיש לנאשם כלפיהם (עמ' 48, שורה 10-13, עמ' 49, שורה 21). חוסר ההיגיון שבגרסת הנאשם 3 ובהתנהלותו מעיד על חוסר אמינותו.
3. התנהלותו החשבונאית של הנאשם 3 רצופה ליקויים: הוא אינו מקפיד לשלם בצ'ק או לקבל קבלה תמורת מזומנים; הוא אינו מצליח לשייך את התשלומים לספקים, כך שאין לו מושג למי שילם וכמה. הנאשם 3 אינו בודק תעודות זהות ו/או ייפוי כוח של הסוכנים העובדים מולו, ומבחינתו אם מביאים לו סחורה וחשבונית אז הכל תקין.

ד"ר ראיזה קיזין

1. העדה משמשת כרופאה וטרינרית והעידה כי היתה בודקת את הסחורה המגיעה לנאשמת 1. לדברי העדה, אין לה קשר לחשבוניות (פרוטוקול מיום 7.3.12 עמ' 58 שורות 16-18):

"ש. מפנה לת/57. את יודעת מה אלו המסמכים האלה?

ת. זה חשבוניות. לא קשור אליי. אני הייתי בודקת עם תעודה וטרינרית ועושה השוואה עם תעודת המשלוח שהגיעה בכמויות ופרטים בסדר"

1. העדה העידה שלא הכירה את הספקים, אלא ראתה נהגים ובכך סתרה את עדויותיהם של אלי קיסוס והנאשם 3,לפיהם החשבוניות היו מגיעות מלאות (למשל- ת/19, עמ' 5 שורה 31). לדבריה, ראתה את מי שהביא את הסחורה חותם במקום (עמ' 59 שורות 16-18):

"ש. כשאת ראית נהג מגיע עם משאית וסחורה וחשבונית ותעודות משלוח שח חברה מסוימת, את יודעת שהנהג הזה הוא בעל העסק או שאת לא יודעת מה הקשר שלו?

ת. גם נהג וגם ספק אותו דבר. לידו לא ישב אף אחד. הוא חותם על זה. אני ראיתי את החותמת שלו במקום"

כתב האישום בעניינו של עופר קלטש

1. ב"כ הנאשמים טען שביום 19.3.12 הגיעה המאשימה להסדר טיעון עם הנאשם עופר קלטש בתיק פלילי 28424-09-09, שהתנהל במקביל לתיק זה, וכי בהתאם להסדר טיעון זה הוגש כתב אישום מתוקן, ממנו נמחקו פרטיהן של 18 חשבוניות לגביהן נטען בתחילה כי הופצו שלא כדין ע"י הנאשם עופר קלטש, ומספר החשבוניות צומצם ל- 35 מתוך 91.
2. לטענת ב"כ הנאשמים יש בתיקון כתב האישום בתיק עופר קלטש כדי להשליך על כתב האישום בענייננו בכלל ועל הגנתם של הנאשמים בפרט. ראשית טען כי שומה היה על המאשימה להודיע להם על תיקון כתב האישום בעניין עופר קלטש וזאת כפי שכתב האישום המקורי וחומר החקירה בתיק עופר קלטש נמסר לב"כ הנאשמים כחלק בלתי נפרד מחומר החקירה בענייננו. ב"כ הנאשמים טען כי שני תיקים אלה שזורים זה בזה ואף נטען לא אחת ע"י הנאשם לגבי ההפרדה המלאכותית שנעשתה בכתבי האישום בין שניהם. ב"כ הנאשמים טען שהטענה כנגד מרשיו היא, שהם קיזזו 38 חשבוניות מס של ספקים שונים שפרטיהן צורפו לכתב האישום שלא כדין ומבלי שבוצעה עסקה בין הנאשמים לבין אותם ספקים. הטענה כנגד עופר קלטש בכתב האישום בעניינו כי הוא זה אשר הפיץ את אותן חשבוניות ובנוסף חשבוניות נוספות, ובסה"כ 91 חשבוניות, מבלי שבוצעה כל עסקה בין העוסקים לבין העסקים שעל שמם יצאו החשבוניות, וכי לנאשם לא היה קשר לעוסקים שעל שמם הוציא את החשבונית. ב"כ הנאשמים טען כי מעיון בנספחים לכתב האישום בתיק קלטש ובתיק נשוא הכרעת דין זו מעלה, שכל אותן החשבוניות הרלוונטיות לעבירות המיוחסות לנאשמים נטען לגביהן כי הופצו ע"י עופר קלטש.
3. ב"כ הנאשמים טען כי 16 מתוך החשבוניות אשר נמחקו מכתב האישום של עופר קלטש רלוונטיות לנאשמים בענייננו, כך שלמעשה מתוך רשימה של 38 חשבוניות לגביהן נטען כלפי הנאשמים בתיק דנן כי קוזזו שלא כדין, הרי 16 מהן נמחקו מכתב האישום של עופר קלטש.
4. אין בידי לקבל את טיעוניו של הסנגור בעניין עופר קלטש – החלטתו של מר קלטש להגיע להסדר טיעון עם המאשימה כוללת בחובה, מטבע הדברים, מאזן של סיכויים אל מול סיכונים, ומחיקת חלק מהאישומים ו/או עובדות מכתב האישום בעניינו, אינה מעידה בהכרח על העדר אפשרות להוכחת אותן עובדות אילו המשפט היה מתנהל. אין אני יכול ללמוד ממחיקת עובדות מכתב אישום בעניינו של נאשם 1, על הכרעת הדין בעניינו של נאשם אחר, שהחליט לנהל את עניינו עד תום, גם אם מדובר באותה פרשה.

סוף דבר

1. עלה בידי המאשימה להוכיח את כל עובדות כתב האישום, מרשיע את כל הנאשמים בכל יתר המיוחס להם בכתב האישום.

ניתנה היום, ח' בתשרי תשע"ג, 24 בספטמבר 2012, במעמד כל הצדדים.