זוהי תביעה לפיצוי בגין נזק גוף. לכתב התביעה המקורי צורפה חוו"ד של ד"ר מץ ובה הוערכה נכותו של התובע מס' 1 ב – 25% בגין כתף שמאל ו– 10% בגין עמ"ש צווארי. הנתבעים הגישו חוו"ד של ד"ר פרידמן שהעריך שלתובע 10% נכות בכתף שמאל ו-0% בעמ"ש צווארי. מונה מומחה מטעם בית-המשפט, ד"ר אריאל אורן, שהעריך שלתובע נותרו נכויות בשיעור 15% בגין כתף שמאל ו-5% בגין עמ"ש צווארי. בשלב זה לאמורים היו הצדדים להגיש תחשיבי נזק, אך לאחר עיכוב ממושך ביקש התובע לתקן את כתב התביעה. במסגרת התיקון (שהותר) הוסיף התובע טענה לנכות בשיעור 10% בגין פגיעה בברך שמאל, טענה שבוססה על חוו"ד של ד"ר גד ולן. בשלב דיוני מאוחר זה, ביקש המוסד לביטוח לאומי (להלן המל"ל) להצטרף לתביעה כתובע נוסף הדבר הותר לו. בסעיף 4 לכתב התביעה שלו הוא טען שהוא "מצטרף לטענות הנפגע באשר להיקף הנזקים, גובהם וסכומיהם". ביום 14.4.13 הגישו הנתבעים חוו"ד נוספת של ד"ר פרידמן שהעריך כי לתובע לא נותרה נכות בברך שמאל. ביום 9.9.13 הגיש המל"ל לפתע חוו"ד של ד"ר מיכאל לבני. הנתבעים ביקשו להוציאה מתיק בית-המשפט. המל"ל מתנגד לכך. לטענתו, זכותו היתה להגיש חוו"ד מטעמו, תוך 60 יום מהגשת חוו"ד ד"ר פרידמן. הוא מצר על האיחור במימוש הזכות ומבקש את הארכת המועד.

בירור התביעה הסתבך בשל כך שהתובע תיקן אותה והוסיף במאוחר טענה לנכות בברך. התוצאה מכך היא שלאחר סבב ראשון של הגשת חוו"ד רפואיות, החל סבב שני שלא הושלם. בית-המשפט ביקש את עמדת הצדדים באשר לאפשרות שימונה מומחה מטעמו כדי שיחווה דעתו בנוגע למצב ברך שמאל של התובע – ענין שלא בורר בחוו"ד המומחה שהתמנה לראשונה. בטרם הוכרע ענין זה הגיש לפתע המל"ל את חוו"ד ד"ר לבני. חוו"ד זו הוגשה חמישה חודשים לאחר חווה"ד של ד"ר פרידמן. רק ב"מחשבה שניה" לאחר שהלינו הנתבעים על הגשת חווה"ד, התעורר המל"ל לבקש את הארכת המועד להגשתה. חוות-דעתו של ד"ר לבני עוסקת במצב הכתף הצוואר והברכיים. משמע, זו אינה "תגובה" לחוו"ד השניה של ד"ר פרידמן כלל וכלל ולמעשה היא עוסקת בעניינים אשר נדונו שנה וחצי קודם בחוו"ד המומחה מטעם בית-המשפט. התוצאה המעשית של המהלך שנקט המל"ל היא, שהוא נטל לעצמו את הזכות לומר את "המילה האחרונה" בכל השאלות הרפואיות שבמחלוקת לרבות אלה שנדונו ע"י המומחה מטעם בית-המשפט.

בבקשתו להצטרף להליך הציג המל"ל בפני בית-המשפט מצג ברור: בטיוטת כתב התביעה המתוקן לא נזכרה כוונה להגיש חוו"ד נוספת. בסעיף 4 הצטרף המל"ל במפורש לטענות התובע לענין הנזק. על סמך מצג זה רשאים היו הצדדים (ובית-המשפט) להניח שאין למל"ל כוונה להגיש חוו"ד משלו. על סמך מצג זה הותרה הצטרפות המל"ל להליך כתובע נוסף. אילו גילה המל"ל לבית-המשפט את האמת, דהיינו, שהוא רוצה להגיש חוו"ד משלו בעניינים שכבר נדונו ע"י המומחה מטעם בית-המשפט, כנראה שהיתה נדחית בקשתו להצטרף להליך כתובע נוסף (אז היה יכול להגיש תביעה נפרדת לתמוך אותה בחוו"ד ככל שיעלה רצון מלפניו). המהלך הדיוני שנקט המל"ל אינו לגיטימי ואינו הוגן. התרתו תגרום שיבוש קשה של ההליך. הבקשה להאריך את המועד להגשת חווה"ד נדחית ובית-המשפט יתעלם מחוו"ד ד"ר לבני.

ד"ר אריאל אורן, שמונה כמומחה מטעם בית-המשפט, מתבקש להגיש חוו"ד משלימה. תוך 30 יום ימציאו לו הצדדים את התיעוד הרפואי ואת חווה"ד הנוספות של ד"ר ולן ושל ד"ר פרידמן שהגישו לענין ברך שמאל. המומחה ישוב ויבדוק את התובע ויחווה דעתו בשאלות השנויות במחלוקת כפי שהן עולות מחוות-הדעת שהוגשו. התובע 1 והנתבעים ישאו בשכרו בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ בשלושה חלקים שווים והמומחה מתבקש לערוך את הבדיקה רק לאחר שישולם שכרו.

עם קבלת חווה"ד המשלימה יגישו הצדדים תחשיבי נזק כדלקמן: התובעים תוך 21 יום, הנתבעים תוך 21 יום אח"כ. הצעה תשלח. ת"פ 27.1.14

המזכירות תשלח ההחלטה לד"ר אריאל אורן.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.