לפניי בקשה לחזור מהסכמה דיונית שאליה הגיעו שני הצדדים ואשר קיבלה תוקף של החלטה.

טענות הצדדים ורקע עובדתי

1. הבקשה נוגעת לתביעה אשר הגיש המבקש (התובע) נגד המשיבות (הנתבעות) וזאת בגין נזקי הגוף אשר נגרמו לו, לטענתו, ביום 2.9.04, במסגרת עבודתו אצל משיבה מס' 1.

2. לאור הפערים שנתגלו בין חוות הדעת הרפואיות שהוגשו מטעם שני הצדדים, הוריתי על מינויו של ד"ר נורמן דורון, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי (להלן: "המומחה").

3. ביום 3.7.11 ניתנה חוות דעתו הראשונה של המומחה אשר קבע למבקש נכות צמיתה של 10% עקב הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני.

4. בהמשך נשלחו למומחה שאלות הבהרה מטעם המבקש שבמסגרתן נתבקש הוא להתייחס לקיומה של החמרה כלשהי במצבו הרפואי של המבקש. בתשובותיו טען המומחה כי לא ניתן היה להבחין בהחמרה במצבו הרפואי. אדרבא, לגישתו, כאבי הגב הנובעים מבליטת דיסק הינן כאבים אשר משתפרים עם השנים.

5. במהלך הדיון אשר התקיים ביום 22.3.12 עמד המבקש על חקירת המומחה והתיק נקבע לישיבת הוכחות לצורך חקירתו.

בהמשך הגיש המבקש בקשה לדחיית מועד הדיון ובדיקת התובע מחדש ע"י המומחה. בהחלטה מיום 6.2.13, נדחתה הבקשה לדחיית ישיבת ההוכחות והוחלט כי מועד הדיון יישאר על כנו ובמהלך הדיון, יציג המבקש בפני המומחה את כל המסמכים החדשים שלטענתו מלמדים על החמרה, ולאחר קבלת תגובת המומחה יוחלט אם יש צורך בביצוע בדיקה נוספת.

6. בישיבה אשר התקיימה ביום 7.2.13 הגיעו שני הצדדים להסכמה שלהלן:

"מוסכם כי המסמכים הרפואיים החדשים שנתקבלו מאז בדיקתו של התובע על ידי המומחה הרפואי ועד היום, יוצגו למומחה הרפואי מטעם בית המשפט, ד"ר נורמן דורון, והמומחה יתבקש לחוות דעתו בשאלה אם חלה החמרה כלשהי במצבו של התובע, אם יש צורך בבדיקת התובע מחדש ע"י המומחה ואם יש מקום לשינוי כלשהו בחוות דעתו של המומחה, אשר ניתנה ביום 3.7.11, וככל שימצא שיש צורך בשינוי חוות דעתו, יתבקש להגיש חוות דעת משלימה"

בעקבות ההסדר האמור הודיע ב"כ המבקש כי המבקש מוותר על חקירת המומחה. בית המשפט קיבל את ההסדר הדיוני ונתן לו תוקף של החלטה.

7. ביום 21.4.13 הודיע המומחה, כי לאחר עיון במסמכים הרפואיים החדשים, לא קיימת כל החמרה אצל המבקש, שכן אין כל סימנים לחסרים נוירולוגיים בבדיקה הגופנית והממצאים שנתגלו דומים מאוד לממצאים שנתגלו בעבר. כמו כן, לגישתו, אין כל טעם לבצע בדיקה חוזרת (להלן: "ההודעה השנייה").

8. כעת מונחת בפניי בקשה זו שבמסגרתה עותר המבקש לחזור מההסכמה הדיונית מיום 7.2.13 ולאפשר לו לחקור את המומחה וזאת, בין היתר, לאור התיעוד הרפואי הרב אשר נתקבל אצל המבקש לאחר שנתקבלה הודעתו השנייה של המומחה. תיעוד רפואי אשר כאמור לא הוצג בפני המומחה.

9. המשיבות התנגדו לבקשה כשלטענתן, הוויתור על חקירת המומחה נעשה מרצונו החופשי של המבקש ולאחר שהבין את תוכן ומהות הדברים. לטענתן, אין כל בסיס עובדתי לבקשה לחזור מההסכמה הדיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה. כמו כן, אין לאפשר מצב שבו המבקש מנסה "ללקט" תיעוד רפואי חדש בניסיון לתקוף את חוות דעתו הרפואית של המומחה.

דיון

10. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

ראשית לכל, עיון בהסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים ואשר קיבלה תוקף של החלטה, מלמד על כך כי עניין הוויתור של המבקש על חקירת המומחה לא נכלל תחת אותו הסדר דיוני אשר סוכם בין הצדדים וזאת כפי שאף עולה מפרוטוקול הדיון עצמו. הרי שבאי כוחי הצדדים הציגו בפני בית המשפט את ההסדר הדיוני וביקשו להעניק לו תוקף של החלטה, כשבגוף ההסדר עצמו לא נכלל וויתור המבקש על חקירת המומחה.

11. שנית, גם אם נניח שהוויתור על חקירת המומחה אכן נכלל בהסדר הדיוני, הרי שהוויתור התייחס לחוות הדעת ולתשובות המומחה אשר ניתנו עובר למועד קיום הישיבה הנ"ל. אין ספק הוא כי אין ביכולת המבקש לוותר על חקירת המומחה בכל הנוגע למסקנותיו אשר עלו בהודעתו השנייה ואשר טרם הועלו באותו מעמד. יש להדגיש שוב ושוב כי ההודעה השנייה של המומחה לא ניתנה במועד ההסכמה הדיונית ובמועד הצהרת המבקש אודות הוויתור הנ"ל. הרי הצדדים הגיעו להסכמה הדיונית הנ"ל, לאחר שהמבקש עמד על חקירת המומחה על חוות דעתו ולאחר שהגיש בקשה לבדיקתו מחדש על ידי המומחה כך שאותו וויתור נטען, התייחס לשלבים אלו אשר קדמו להודעה השנייה שנשלחה מטעם המומחה.

12. שלישית, גם אם נניח כי מדובר בוויתור על חקירת המומחה אודות מסקנותיו אשר הועלו במסגרת הודעתו השנייה ואשר היווה חלק מאותו הסדר דיוני, יש להדגיש כי הפסיקה הכירה באפשרות החזרה מהסדר דיוני, אך במקרים חריגים וראויים, בהם הצדק יחייב זאת, כשכל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו (רע"א 2160/09 ש.ב סופר בע"מ נ' קבוצת מתיישבי ברסלב (26.4.09)).

האם במקרה שלפנינו, הוכח קיומו של טעם כזה המצדיק לחזור מההסדר הדיוני? סבורני כי התשובה לכך הינה חיובית.

13. במקרה שלפנינו, טוען המבקש כי קיים חומר רפואי רב אשר לא הוצג בפני המומחה ושיש בו כדי להעיד על קיומה של החמרה במצבו הרפואי.

כבר ייאמר כי עיון בחומר הרפואי שצורף לבקשת המבקש מלמד כי חלק מאותו חומר רפואי נושא תאריכים הקודמים למועד שבו נכתבה הודעתו השנייה של המומחה. על כן, קיים ספק אם חומר זה אכן לא הוצג בפני המומחה.

עם זאת, עיון ביתר המסמכים, מלמד כי קיימת החמרה בכאבים ורגישות במישוש איזור פרה ורטבראלי L4-S1 מימין (ראו סיכום ביקור מיום 4.7.13 בבית חולים רמב"מ). בממצאי סריקה בתהודה מגנטית של עמוד השדרה המותני מיום 4.4.13 נרשם, בין היתר, כי "מודגמת עמדה לורדוטית שטוחה. סימני ניוון בדיסקים הבין חולייתים בתחום L2-S1. הקונוס המידולארי מסתיים בגובה D12". עוד נרשם כי בגובה L4-L5, קיימים שינויים ניווניים מטיפוס מודיק 2 בלוחיות השכנות. זאת גם בנוסף להצהרת ב"כ המבקש בדיון שהתנהל ביום 4.3.14 כי המבקש היה אמור לעבור ניתוח ביום 27.2.14 אך הוא נדחה בשל עומס בבית החולים.

כל אלו יש בהם כדי להוות טעם מספיק שמצדיק "לחזור" מאותו הסדר דיוני (זאת בהנחה כמובן שעניין זה אכן נכלל במסגרת אותו הסדר), ויש בהם כדי להצדיק קבלת הבקשה ומתן אפשרות לחקירת המומחה על ידי המבקש. מה גם, לא שוכנעתי כי יש בקבלת הבקשה משום גרימת נזק בלתי הפיך למשיבות ובוודאי שלא כזה אשר לא ניתן לפצות בגינו בפיצוי כספי.

14. בשולי הדברים יודגש, כי אין בהחלטה זו כדי להוות קביעת עובדה או מסקנה כלשהי ביחס לשאלה אם חלה החמרה במצבו של התובע באם לאו.

סיכום

15. לאור כל האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. אני מורה על קביעת ישיבת הוכחות ביום 15.1.15 שעה 9:00, שבמכלה ייחקר מומחה בית המשפט, ד"ר נורמן דורון.

לאור העובדה כי המבקש הפקיד בקופת בית המשפט סך של 1,500 ₪ להבטחת שכרו של המומחה, המבקש ידאג לזימון המומחה לדיון.

ניתנה היום, כ"ב אדר ב תשע"ד, 24 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.