1. לפניי תביעה לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, (להלן: "החוק"). התובע יליד 1936, נפגע בתאונת דרכים ביום 6.9.08, עת נסע בקטנוע פגע בו רכב צד ג' מאחור והטיח אותו לכביש (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה, פונה התובע באמבולנס וסבל מחבלת ראש עם חתך ואיבוד הכרה, כאבים והגבלות בעמ"ש צווארי, וחתך בשוק ימין, חבלה באף, בשיניים, ובכפות הידיים. התובע אושפז שלושה ימים בבי"ח, ולאחר מכן אושפז עשרה ימים במרכז שיקומי "שלווה". באי כח הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי, אלא בשאלת הנזק בלבד.

2. הנכות הרפואית והתפקודית – לתובע מונו שלושה מומחים רפואיים: האחד - בתחום האורתופדי פרופ' בלנקשטיין קבע כי לתובע 15% נכות אורתופדית, אשר מהם שייכים 5% לעברו הרפואי בגין שינויים ניווניים, ו-10% בגין התאונה. עוד קבע פרופ' בלנקשטיין, כי הוא מעריך את נכותו הזמנית של התובע בשיעור של 100% לחודש, ו-50% נכות זמנית לשבועיים נוספים. לאחר מכן, קבע המומחה כי לתובע נותרו כאמור בגין התאונה 10% נכות בשל הגבלת תנועה קלה עד בינונית בטווח תנועות של עמ"ש צווארי בכל הכיוונים.

3. בנוסף, מונה ד"ר חייק יוסף כמומחה בתחום הכירורגיה פלסטית אשר קבע כי לתובע נותרו 10% נכות לצמיתות בשל הצלקות. המומחה כותב בחוות דעתו כי לאחר שהתובע החלים מפציעתו נשארו מספר צלקות שנראות לעין, בקרקפת, בפנים – זיגומה, ואף באף, בעיקר משמאל. הצלקת שנותרה בשוק ימין היא איננה מגבילה ואיננה נראית לעין, והמומחה לא קבע נכות מחמת צלקת זו. כמו כן, הוסיף המומחה וציין, כי לדעתו לא ניתן לנסות ולתקן את הצלקות וכל ניסיון לתקן עלול להחמיר את הקיים, יחד עם זאת ניתן לנסות ולטשטש את הקעקוע הטראומטי ע"י טיפול בלייזר. בנוסף לצלקות, על לחיו של התובע בסמוך לעינו השמאלית מצוי כתם שחור שכונה ע"י המומחה "קעקוע טראומטי".

4. לתובע אף מונה מומחה בתחום פה ולסת ד"ר דורון אבניאלי. בחווה"ד, עולה כי שן אחת 11 נעקרה מפיו של התובע עוד בבי"ח איכילוב בעקבות התאונה, שן 21 נעקרה ע"י ד"ר משה ברנע רופאו האישי של התובע. בהמשך נעקרו שיניים נוספות ע"י ד"ר ברנע ובוצעה תותבת שלימה בלסת עליונה ותותבת חלקית בלסת תחתונה. המומחה הקנה לתובע בגין אובדן שתי שיניים עם אפשרות להתקנת תותבת 0.5% נכות. בשאלות הבהרה שנשלחו למומחה, השיב המומחה נכון לשאלה האם לאחר שהפלטה אבדה בתאונה נזקק התובע לפלטה חדשה? עוד קבע המומחה, כי עלות תותבות חדשות הם בסך של 11,000 ₪.

5. המומחה בתחום פה ולסת והמומחה בתחום הכירורגיה פלסטית לא נחקרו על חוות דעתם, פרופ' בלנקשטיין נחקר על חוות דעתו. אמנם המומחה השיב כי תיאורטית ייתכן שהשינויים הניווניים החמירו יחסית למועד התאונה (ראה עמ' 16 ש' 23 – 25), יחד עם זאת השיב בחקירה חוזרת כי חבלת הצוואר שארעה לתובע יכולה היתה לגרום להאצה של השינויים הניווניים. עוד העיד המומחה כי ייתכן והתזוזה של החוליה כפי שנצפתה בעת קבלתו למיון יכולה להיות קשורה לטראומה ויכולה להיות קשורה לשינויים הניווניים, ולא ניתן לומר זאת בוודאות אלא מתוך הערכה (ראה עמ' 17 לפרו' ש' 15-18). יחד עם זאת, העיד המומחה כי מעברו של התובע אין כל תיעוד על בעיות עמ"ש צווארי או עמ"ש אחר למעט שינויים ניווניים, ולפיכך בחר המומחה לנכות שליש בלבד בגלל עברו הרפואי של התובע.

6. לא מצאתי כל מקום לשנות מחוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי, חקירתו הנגדית לא סתרה את האמור בחווה"ד ועדותו היתה סדורה ומהימנה. לפיכך, נכותו הרפואית המשוקללת של התובע הינה בשיעור של 19.4% נכות. נכותו התפקודית שקולה ל-10% נכות שהיא הנכות האורתופדית מאחר והנכות שנקבעה בתחום השיניים ובתחום הפלסטיקה איננה תפקודית.

7. התובע הינו אלמן ופנסיונר, היה בעת התאונה כבן 72 וכיום כבן 78. התובע איננו עותר להפסדי השתכרות בעבר ו/או בעתיד, ועיקר המחלוקת בין הצדדים היא בראשי הנזק ביחס להוצאות הרפואיות, עזרת צד ג', וניידות. אין מחלוקת בין הצדדים לנושא כאב וסבל על פי 19.4% נכות משוקללת ו-13 ימי אשפוז בניכוי גיל.

8. כאב וסבל – על פי הנתונים כמפורט בסעיף 7 ועל פי חישוב המשערכת נכון להיום, סך של 27,276 ₪.

9. הוצאות רפואיות עבר ועתיד – התובע כאמור אושפז בבי"ח איכילוב ולאחר שלושה ימים השתחרר, ובהמלצת ד"ר אורי ויזל הוא עבר לאשפוז בבית החלמה "שלווה". מאחר והתובע אלמן, אני סבורה כי הוצאה זו מוצדקת, בייחוד לאחר שרופאיו המליצו על המשך האשפוז. עלות האשפוז בבית ההחלמה הינה 4,536 ₪ בהתאם לנספח ז', נכון למועד 18.9.08. סכום זה בתוספת הצמדה וריבית מאמצע התקופה הינו בסך של 5,257 ₪.

10. בנוסף, התובע עתר לפסיקת הוצאות רפואיות שפסקו המומחים הרפואיים. ד"ר אבניאלי קבע כי עלות תותבות חדשות הינן בשיעור של 11,000 ₪, הנתבעת מתנגדת להוצאה זו מאחר ובחווה"ד המקורית לא נכתב כי יש צורך בשינוי תוכנית טיפול, שכן לא השתנה דבר משמעותי בפיו של התובע בעקבות התאונה. יחד עם זאת, בדו"ח הפינוי של מד"א צוין כי שיניו התותבות של התובע נשרו מפיו בזמן התאונה ולא נמצאו. התובע אף צירף אישור מד"ר משה ברנע לגבי הצעת מחיר לתותבות חדשות בנוב' 2008, וכן אישור מאת ד"ר ברנע כי בשנת 2009 ביצע התובע טיפולים של תותבת מיידית ותותבת שלימה ללסת עליונה וחלקית ללסת תחתונה. הנתבעת ויתרה על חקירתו של ד"ר ברנע.

לטענת ב"כ הנתבעת, התובע הודה בקדם המשפט כי הפלטה בפיו נמצאה מאוחר יותר. אינני סבורה כי יש לאמירה זו כדי לבטל את העובדה שהתובע סבל נזק בשיניו, מדובר בחבלת ראש קשה שעבר התובע וכן מדובר באדם מבוגר, התובע לא נחקר על מרבית הסעיפים בתצהיר עדות ראשית כמו גם על סעיפים 32 ו-33 לתצהירו, שם מצהיר התובע כי בעקבות הנזק בשיניים הוא ביצע טיפולי שיניים שהיו כרוכים בהוצאה כספית של אלפי שקלים. כמו כן, הצהיר התובע כי בשל מצבו הכלכלי טרם השלים את הטיפול בשיניו עקב התאונה. הגיוני בעיניי, כי אם התותבת נשרה מפיו של התובע בעת התאונה (בהתאם לדו"ח מד"א), גם אם נמצאה מאוחר יותר ע"י המשטרה יש להניח שנזקק לתותבת חדשה לאור החבלה שעבר ולאור עקירת השיניים.

אני מאשרת את ההוצאה הכספית שקבע המומחה בסך של 11,000 ₪.

11. המומחה בתחום הפלסטיקה, קבע כאמור כי ניתן לנסות ולטשטש את הקעקוע הטראומטי באמצעות טיפול לייזר שעלותו יכולה להגיע לסך של 10,000 ₪. מדובר בטיפול אסתטי בלבד, לתובע כתמים שחורים בלחי השמאלית קרוב לעינו כפי הנראה כתוצאה מהשפשוף של פניו עם הכביש בעת הנפילה. על אף גילו המתקדם של התובע, אינני סבורה שיש למנוע ממנו מלבצע טיפול זה. התובע הצהיר בסעיף 23 לתצהירו כדלקמן:

"הצלקות והסימנים על הראש מאוד מכוערים וכל מי שלא מכיר אותי ורואה אותי בפעם הראשונה, שואל אותי מה קרה לי וגם הנכדים שואלים אותי כל הזמן: סבא מה יש לך בראש"?

דבריו אלה של התובע לא נסתרו, התובע לא נחקר על האמור בתצהירו ואף בנו לא נחקר על כך, וסבורני כי אם המראה מציק לתובע, על אף גילו המבוגר, יש לאפשר לו לבצע את הטיפול שיכול להסיר את הכתמים בפניו ולשפר את הרגשתו.

אני מאשרת את ההוצאה שקבע המומחה בסך 10,000 ₪.

12. התובע צרף קבלות שונות לתצהירו בגין טיפולים שעבר ובגין צווארון שרכש בסכום של כ-1,100 ₪. בנוסף, אני סבורה כי יש לפסוק סכום גלובלי כלשהו לתובע בגין הוצאות רפואיות לעתיד. התובע נעזר מידי פעם במשחות לטענתו בגלל הפרשה מאחת הצלקות ובגין השתתפות עצמית בביקור אצל רופאים. אני פוסקת סכום גלובלי לעתיד ובגין הקבלות השונות לעבר בסך כולל של 2,500 ₪. בנוסף, יש להשיב לתובע מחצית מחווה"ד של פרופ' בלנקשטיין, לאחר שהתובע נשא במחצית עלות חווה"ד עפ"י החלטתי מיום 29.8.10 בסך של 2,610 ₪.

13. סה"כ יש לפסוק לתובע בגין הוצאות רפואיות לעבר ועתיד סך של:

2,610 ₪ - החזר עלות חווה"ד

2,500 ₪ - הוצאות לעתיד וקבלות שונות

11,000 ₪ - הוצאות רפואיות בגין שיניים

10,000 ₪ - הוצאות רפואיות בגין צלקת

5,257 ₪- החזר הוצאות אשפוז (שלווה)

_________

31,367 ₪ - סה"כ

14. ניידות – התובע צרף חלק מהקבלות שנשתמרו בידיו, על פי עדותו בעת אשפוזו היו בניו מבקרים אותו מידי יום ומסייעים בידו. התובע פירט בסעיפים 5-16 את כל הבדיקות שעבר מיד לאחר התאונה ובחודשים הסמוכים לה, ניכר כי התובע נבדק ע"י מספר רב של רופאים והיה צורך בנסיעות לאותם מקומות בדיקה. התובע פירט בסעיפים 36-40 מדוע היה צורך בנסיעות מרובות לצורך הבדיקות, וכן הוצאות נסיעה מרובות שנגרמו לבני משפחתו שבאו לבקרו, גם על כך לא נחקר התובע ועדותו לא נסתרה. אני פוסקת לתובע סכום גלובלי בגין ניידות לעבר ולעתיד בסך של 2,000 ₪.

15. עזרת זולת לעבר ולעתיד – לטענת הנתבעת, התובע השיב לשאלות 62,63 כי נעזר בעזרה בשכר פעם בחודש לפני התאונה ופעם בחודש לאחר התאונה, ולפיכך לא עולה כי התאונה גרמה לתוספת עזרה לתובע ואין מקום לפסוק לתובע סיוע לעתיד. ובאשר לסיוע לעבר בעת אשפוזו של התובע מיד ובסמוך לשחרורו מהאשפוז, הרי מדובר בעזרת בני משפחה שאיננה חורגת מהרגיל.

16. לטענת התובע, לפני התאונה, על אף גילו, תפקד כמעט ללא דופי ולא סבל מבעיות רפואיות מיוחדות שהפריעו לו והיה עצמאי בכל מטלות הבית. מידי פעם אף עזר לילדיו ושמר על נכדיו (ראה סעיף 25 לתצהירו). עוד הצהיר התובע, כי בעקבות התאונה נזקק לטיפולים רפואיים וסבל מספר חודשים מכאבים חזקים, ובתקופה זו נעזר בצורה מאסיבית בבני משפחתו אשר סייעו בידו לסידור וניקיון הבית, עריכת קניות והכנת אוכל. מצבו כיום לא השתנה בהרבה, ועדיין ישנן הרבה פעולות שהוא מתקשה לעשותן והוא מרגיש מוגבל יותר מלפני התאונה (ראה סעיפים 26-28 לתצהיר). התובע לא נחקר ולו בשאלה אחת לגבי מצבו לאחר התאונה ו/או עובר לתאונה. אינני סבורה שיש להסתפק בעובדה כי התובע נעזר פעם בחודש בעזרה בשכר, התובע הינו פנסיונר החי בגפו וייתכן כי מפאת חיסרון כיס הוא מעדיף לקבל את עזרת המשפחה ולא עזרה חיצונית. בעניין זה, העיד אף בנו אשר הגיש תצהיר ובו פירט כי הוא ואחותו התגייסו לעזרת אביהם, ובמשך תקופה ממושכת שנמשכה מספר חודשים סייעו לאביהם בצורה מאסיבית ביותר, לא פעם נאלצו להפסיד ימי עבודה או שהגיעו לעבודה באיחור. עוד הצהיר העד בנו של התובע בסעיף 11 כי אביו השתנה לאחר התאונה, ומבקש לא פעם עזרה בניקיון וסידור הבית, עריכת קניות וכד'. העד גליק טל לא נחקר על דברים אלה, ועדותו לא נסתרה. מאחר והעד העיד כי גם הוא וגם אחותו נשואים ומטופלים בילדים, אני סבורה כי העזרה עליה הצהיר העד חורגת מעזרה רגילה של בני משפחה. אני מאמינה לעדותו של מר גליק טל, בייחוד לאור העובדה שהתובע כאמור אלמן וחי בגפו ואין אדם נוסף שמתגורר עמו היכול לסייע לו במטלות היום יומיות.

17. מאז התאונה ועד היום חלפו 72 חודש, אני פוסקת לתובע בגין עזרת צד ג' לעבר לחודשיים הראשונים סמוך לתאונה סך של 1,000 ₪ לחודש, וב-70 החודשים הנותרים סך של 200 ₪ לחודש, ולפיכך סה"כ לעבר - סך של 16,000 ₪. באשר לעתיד - בהתחשב בגילו של התובע אשר ממילא היה נזקק לתוספת עזרה, הרי יש להתחשב רק בתוספת שנלוות מחמת התאונה, אני פוסקת לעתיד בגין עזרת צד ג' סך גלובלי של 10,000 ₪.

סה"כ עזרת זולת לעבר ולעתיד – סך של 26,000 ₪.

18. סיכום:

הנתבעת תפצה את התובע בסכומים הבאים:

א. כאב וסבל - 27,276 ₪

ב. הוצאות רפואיות עבר ועתיד - 31,367 ₪

ג. ניידות - 2,000 ₪

ד. עזרת זולת עבר ועתיד - 26,000 ₪

________________________________________

סה"כ - 86,643 ₪

בניכוי תשלום תכוף משוערך להיום - 11,995 ₪ -

______________________________________

סה"כ לאחר ניכוי - 74,648 ₪

19. הנתבעת תשלם לתובע סך של 74,648 ₪, וכן תשיב לתובע את החזר האגרה כשהוא צמוד ונושא ריבית מיום ההוצאה, וכן תשיב לתובע את שכר העד בסך 500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד כחוק.

המזכירות תשלח עותק מפסה"ד לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, ח' אלול תשע"ד, 03 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.