ההליך, עובדות והשתלשלות העניינים, בקליפת אגוז

1. המבקשת הינה תובעת ונתבעת שכנגד.

המשיבה הינה נתבעת ותובעת שכנגד.

2. ביום 13/3/13 התקיים דיון שאליו זומנו הצדדים כדין. חשוב לציין כי בהתאם להחלטות בית המשפט מעת לעת, נדרשה נוכחות בעלי-הדין עצמם בדיון. בנוסף- ביום 29/11/09 ניתנה החלטת המנ"ת המורה על התיצבות בעלי הדין לכל דיון.

3. מטעם המבקשת התיצבה לדיון מיום 13/3/13- מזכירת ב"כ. יצוין כי בבוקר הדיון עצמו- הוגשה בקשת דחיה מטעמו של ב"כ המבקשת ומטבע הדברים לא ניתנה בה החלטה עובר לדיון.

בנסיבות הענין, נקבע דיון נוסף, ליום 14/4/13. זאת- כאמור, במעמד מזכירת ב"כ המבקשת.

4. לדיון מיום 14/4/13 לא התייצב איש מטעם המבקשת.

לבקשת המשיבה – ניתן פסק-דין כנגד המבקשת, בהעדר התיצבות. במסגרתו- נדחתה התביעה העיקרית. בנוסף- חוייבה המבקשת על פי התביעה שכנגד (להלן: "פסק-הדין").

5. אין חולק כי המבקשת הינה חברה בע"מ שאינה פעילה ואינה מקיימת פעילות עסקית.

6. ביום 16/5/11 הופקדה ע"י המבקשת ערבות בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאות המשיבה, וזאת בהתאם להחלטתי מיום 17/4/12. ההחלטה, יש לציין, ניתנה בהעדר תגובת המבקשת כאן (המשיבה שם), ומהטעמים שפורטו בהחלטה.

הבקשה ותמצית טענות הצדדים

7. לפני בקשה לביטול פסק-הדין הנ"ל.

8. המבקשת טוענת כי היעדר ההתייצבות לדיון נבע מטעות אנוש. טוען ב"כ כי עקב

טעות משרדית לא הוקלד מועד הדיון החדש ביומנו ומשום כך- לא התייצב לדיון.

טוען ב"כ המבקשת כי למרשתו סיכויים טובים הן בתביעה העיקרית והן סיכויי הגנה בתביעה שכנגד, וכי מנגד- סיכויי ההגנה של המשיבה בתביעה העיקרית וסיכויי תביעתה בתביעה שכנגד- לו נשמעה לגופה- קלושים המה.

מנגד- טוען ב"כ המשיבה כי סיכויי התביעה העיקרית קלושים וכי סיכויי ההגנה של הנ"ל בתביעה שכנגד קלושים. לשיטתו- טענות המבקשת בהקשר זה סתמיים, נעדרי פירוט ואינם מבוססים. מוסיף ב"כ המשיבה כי לדיון מיום 13/3/13 לא התייצב ב"כ המבקשת, כי ההודעה על בקשת הדחיה שהוגשה באותו בוקר נמסרה לו רק בדרכו לבימ"ש וכי נאלץ להמתין בבימ"ש כשעה עד שהגיעה מזכירת ב"כ המבקשת לצורך הדחיה. עוד מפנה ב"כ המשיבה לכך שהמבקשת, ממילא אינה פעילה וחדלת פרעון.

9. הדרך לביטול החלטה ואו לחילופין פסק דין קבועה בתקנות 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984:

201. "ביטול החלטה על פי צד אחד":

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה - לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם".

ניתן לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד בשתי עילות, ויפים לעניין זה דבריו של כב' השופט מצא בע"א 5000/92 - יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), בעמ' 835-836 : "שתיים הן, כידוע, העילות האפשריות לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול-דעתו של בית המשפט. מקום בו החליט בית המשפט בהיעדרו של מבקש הביטול אף שלא היה רשאי להחליט בהיעדרו, כגון שהמבקש לא הוזמן, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק. הפגם שנפל בהליך, בשל מתן ההחלטה במעמד צד אחד, מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה; ובכגון דא אין בית המשפט רשאי לשקול אם ההחלטה שניתנה הינה נכונה, לגופו של עניין, אם לאו…

שונים פני הדברים מקום שבית המשפט מתבקש לבטל החלטה שניתנה במעמד צד אחד, אף שבעצם קיום הדיון בהיעדרו של המבקש לא נפל פגם, כגון שהמבקש לא התייצב לדיון אף שהוזמן. במקרה כגון זה נתון דבר הביטול לשיקול-דעתו של בית המשפט; ובבואו להפעיל את שיקול-דעתו, אם להיענות לבקשת הביטול אם לאו, יבדוק בית המשפט וישקול, לא רק אם יש בפי המבקש טעם להצדקת היעדרותו מן הדיון שהתקיים, אלא גם - ובעיקר - אם, לגופו של עניין, עשוי הביטול להצמיח לו תועלת; לאמור, אם שמיעת עמדתו בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה…".

10. בענייננו- אין חולק כי מועד הדיון שנקבע ליום 14/4/13 היה ידוע למבקשת, באשר נקבע במעמד מזכירת ב"כ. לכן- ההכרעה בבקשה נתונה לביטול לשיקול דעת בית המשפט.

11. על המבקש ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, הנטל להראות כי יש לו אינטרס לבטל את הפסק וכי קיים סיכוי טוב כי התוצאה תשתנה אם ינוהל דיון לגופה של התביעה. עליו לשכנע עוד כי לא השתמש לרעה בהליך השיפוטי ולא התעלם במכוון מקיומו...(גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית (תשס"ט)372).

בתא"מ 21067-01-11 סמי אבלאסי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ( פורסם בנבו- ביום 17/3/13) , מצטט בית המשפט מתוך בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאלי, כי " כידוע מתייחס בית המשפט ברוחב לב אל בקשת ביטול של פסק –דין , אך הוא לא ייעתר לה כדבר שבשגרה. תובע הבא לפני בית- המשפט מקבל עמו חובות מסוימות כלפי בית המשפט וכלפי יריבו, ואם הוא מזלזל במילוין, עליו לשאת בתוצאות..."

12. אי התייצבות ב"כ המבקשת לדיון ביום 13/3/13 נתקבלה בהבנה, הואיל והצהיר על מחלה וב"כ המשיבה לא עתר לפסיקת הוצאות ולא בקש לעשות מחטף בהעדר חברו. דא עקא שמפרוטוקול הדיון מאותו יום ניתן לראות כי גם נציג המבקשת עצמו לא טרח להתייצב, למרות החלטות בית המשפט בהקשר זה.

לאחר הדיון הנ"ל, וביתר שאת נוכח העיכוב והטרחה שנגרמו למשיבה בדיון מיום 13/3/13, היה על המבקשת והפועלים מטעמה- לפעול בשקידה ובאחריות לנקיטת אמצעים סבירים שיבטיחו התייצבות למועד הנדחה, הן של ב"כ המבקשת והן של נציג מרשתו. הודעה לאחרון- לו נמסרה מבעוד מועד או בכלל, הייתה מקטינה אם לא מבטלת את הסיכון לטעות הנטענת שהביאה לאי התייצבות של ב"כ המבקשת ונציגה.

למותר להרחיב על כך שנסיבות כמו כאן, של אי קיום דיונים לגופם, עקב אי התייצבות בעל-דין, מביאה לבזבוז זמן, טרחה והוצאות למי שהתייצב והתכונן לדיון. התנהלות כזו- פוגעת גם בציבור כלל המתדיינים, הממתינים ליומם בבית המשפט. דומה שאין צורך להרחיב על העומס בבתי המשפט וביומני הדיונים. התנהלות מעין זו מרחיקה את יומם של מתדיינים אחרים שלא לצורך, וגם הזמן השיפוטי (זמן דיון וזמן הכנת התיק לקראתו)- אינם הפקר.

המבקשת, בנסיבות כאמור, לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה, לקבלת יומה בבית המשפט [ראו בהקשר זה את שנאמר ברע"א 1957/12 חלה נ' כהן (מפי כב' השופט זילברטל – לא פורסם, מופיע בנבו, 22.5.12).

13. לא מצאתי שיש בנימוק שהעלה ב"כ המבקשת משום צידוק סביר לאי- התייצבות מי מטעמה לדיון מיום 14/4/13.

ב"כ המבקשת טען כי אינו זונח את תביעת/הגנת מרשתו, אך אני מוצאת כי התנהלות המבקשת עשויה ללמד את ההיפך. מדובר בהתנהלות נמשכת שניצניה למשל בהעדר תגובה לבקשה להפקדת ערבות, בהגשת הבקשה לביטול הדיון מיום 13/3/13 בבוקרו, כשאי התייצבות ב"כ המבקשת נמחלה כמובן משהצהיר כי נפל למשכב, אך נציג המבקשת עצמו לא התייצב, כך שאו שידע על הדיון ולא טרח לברר למתי נדחה, או שלא הודע לו גם עליו, בניגוד להחלטות בימ"ש בענין זה. וכלה באי ההתייצבות של איש מטעם המבקשת לדיון מיום 14/4/13.

בנוסף- לא שוכנעתי כי ניתן בשלב זה בו מצוי ההליך, להסיק כי סיכויי המבקשת בתביעתה או בהגנתה מפני התביעה שכנגד- טובים, כטענת ב"כ. בהקשר זה- מקובלים עלי עיקר טיעוני ב"כ המשיבה.

בשולי הדברים, הגם שעובדה זו לא היא שהכריעה את הכף- ראיתי להזכיר כי על פי הצהרת ב"כ המבקשת- מדובר בחברה שאינה מקיימת פעילות עסקית.

14. לסיכום:

מכל האמור, באתי לכלל מסקנה כי המבקשת לא עמדה בתנאים שיצדיקו את ביטול פסק-הדין מיום 14/4/13.

מצאתי כאמור לעיל ובהרחבה כי לא מולאו התנאים שיצדיקו ביטול מחובת הצדק. ההסבר שהציגה המבקשת לאי ההתייצבות לדיון דחוק בעיני ואינו מצדיק התערבות, ובנוסף- לא שוכנעתי כי זיכויי המבקשת בהליך זה הינם- על פני הדברים- כה חזקים וטובים במידה שתצדיק את ביטול פסק-הדין והשבת הסכסוך אל שולחן הדיונים.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

פסק הדין מיום 14/4/13 יוותר על כנו.

אך לפנים משורת הדין , איני עושה צו להוצאות בגין בקשה זו.

המזכירות תואיל לשלוח את החלטתי לב"כ הצדדים

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.