פסק דין

1. בפניי תביעה לדמי לידה, לאחר שתביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע), נדחתה.

 2. הנתבע הודיע לתובעת, במכתב הדחיה:

"...אינך זכאית לדמי לידה, מאחר ולא נתקיימו יחסי עובד מעביד לפי סעיף 1 לחוק"

 3. להלן עיקר העובדות הצריכות לענייננו:

א. התובעת החלה בלימודי הנדסה באוניברסיטה בחודש 10/2006 (ת/1) , ובחודש 5/09, הייתה לקראת סיום המחויבויות לסיום הלימודים (ראה שורה 7 עמ' 1 לנ/2). התובעת למדה בימים א-ה , בין השעות 8:00 ל- 16.00-17.00 .

ב. עד לתחילת לימודיה באוניברסיטה , עבדה התובעת בחנות בגדים, ואז עזבה את העבודה לטובת הלימודים והחלה לעבוד אצל חמותה .

ג. לחמותה של התובעת- הגב' רות ברקן, עסק בבעלותה העונה לשם "דיאט כיף" (להלן- חמותה של התובעת/המעסיקה), במסגרתו מעבירה רות הרצאות במסגרת קבוצות תמיכה במקומות שונים במרכז הארץ.

ד. במקביל ללימודיה באוניברסיטה של התובעת, היא החלה לעבוד אצל חמותה, ובמסגרת תפקידה, הייתה אחראית לטענתה על הדפסת מכתבים, הוצאת מתכונים , חיפוש מאמרים באינטרנט העוסקים בתזונה. עיקר העבודה נעשתה בביתה של התובעת על המחשב האישי שלה, והעברת החומר לחמותה, נעשה באמצעות המייל . ובימי שישי פעם עד 3 פעמיים בחודש, במסגרת הביקור המשפחתי ביחד עם בעלה בבית חמותה, הייתה מבצעת עבודות על המחשב בביתה, כגון: רישום הצ'קים של לקוחות להפקדה בבנק.

ה. התובעת קיבלה תלושי שכר, והתשלומים למוסד לביטוח לאומי הועברו בזמן.

ו. ביום 7.2.09 ילדה התובעת, וביום 15.3.2009 הגישה למוסד תביעה לדמי לידה (נ/1).

4. השאלה אליה אני נדרש בתיק זה היא- האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובעת לבין חמותה או שמא יש לראות את עבודתה של התובעת כעזרה משפחתית.

המסגרת הנורמטיבית:

 5. א. סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה – 1995 (להלן- החוק), מגדיר מיהו "עובד":

"... לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה היתה נעשית בידי עובד".

ב. על פי הפסיקה, כשמדובר בהעסקת בן משפחה, על בית הדין לבחון בקפידת יתר אם אכן היחסים שנוצרו בין הצדדים היו יחסי עובד ומעביד או שהעבודה נעשתה במסגרת עזרה משפחתית (דב"ע לג/108-0, המוסד – שרה כץ, פד"ע ה', 31, וכן נג/0-87 פיגלשטיק – המוסד, פד"ע כו', 235.

ג. בפסיקה נקבעו מבחנים שונים על מנת לאבחן האם מדובר ביחסי עובד ומעביד או בעזרה משפחתית. בין השאר נקבע כי יש לבחון פרמטרים נוספים: מהי מסגרת שעות העבודה, האם השכר ראלי, האם משהו אחר מילא את מקום התובע בהעדרו, ואילולא נעשתה העבודה על ידי התובע, האם היתה העבודה נעשית בידי עובד אחר. (עב"ל 1147/01 מוסטפא כאמל – המוסד, תק-אר 2003 (4), 73. בפסק דין אחר, 20105 יהלום – המוסד, פד"ע לו', 603 קבע בית הדין מבחנים נוספים:

האם הסדר העבודה עם בן המשפחה (התובעת) הינו אמיתי או שמדובר בפיקציה, האם בוצעה עבודה בפועל על ידי בן משפחה והאם התקיים דיווח שוטף על בן המשפחה כ"עובד" וכן: האם ניתן לקבוע מה היה שכרו של בן המשפחה, האם נשאו התשלומים אופי של שכר והאם התמורה שהוגדרה כשכר עבודה היא אכן תמורה בעד ביצוע עבודה בפועל.

ד. קביעת מהות היחסים, היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק, כאשר מי שטוען כי יחסים בינו לבין קרובו חורגים מדרג היחסים של עזרה משפחתית הדדית ולבשו אופי של יחסי עובד מעביד, עליו נטל השכנוע. (דב"ע לג/0-159, בטי מרקו נגד המוסד, פד"ע ה' 134).נ

דיון והכרעה:

6. בכל הנוגע למסגרת שעות עבודה והיקף משרתה של התובעת, לא נמצאו סתירות בין גרסת התובעת וחמותה- מעסיקתה :

לגרסת התובעת במסגרת הודעה לחוקר הנתבע (נ/2), בתצהירה ובעדותה, טענה כי עבודתה הייתה בהיקף של 3-4 פעמים בשבוע , כל פעם 4-5 שעות, ופעם עד שלוש פעמים בחודש בימי שישי הייתה נוסעת ביחד עם בעלה לחמותה לביקור, וגם אז הייתה מבצעת את עבודתה על המחשב של חמותה.

לעומתה , מעסיקתה טענה במסגרת תצהירה (ת/3) , שהתובעת עבדה 3-4 ימים בשבוע, כ-3 שעות בכל פעם, ובד"כ פעם בשבוע הייתה מגיעה לביתה לעבוד על המחשב אצלה בבית.

7. יצוין כי, התובעת קבלה תלושי שכר והתקיים דיווח שוטף למוסד לביטוח לאומי על "עבודת" התובעת ב"דיאט כיף" .

8. יחד עם זאת כאשר באתי לבחון את יתר המבחנים אשר יש בהם כדי להעיד ולענות על השאלה, האם הסדר העבודה עם התובעת, הינו אמיתי או שמא מדובר בפיקציה, ובמילים אחרות- האם פעולותיה של התובעת חרגו מגדר "עזרה משפחתית" ואכן הייתה נחשבת עובדת לעניין חוק זה, הגעתי למסקנה, כי התשובה לשאלה זו היא שלילית, ולהלן אסביר;

9. התובעת טענה כי שכרה שולם לה על בסיס מספר השעות שעבדה בפועל,

ומשנשאלה על ידי חוקר הנתבע: האם נעשה רישום של שעות העבודה, השיבה:

"בהתחלה הייתי רושמת,אולי חודש חודשיים. אח"כ כבר לא רשמתי,עבדתי בממוצע 4-5 שעות ביום, כמו שאמרתי 3-4 פעמים בשבוע (עמ' 2 משורה 33 ל-נ/2)

...

שאלה: כיצד נקבע גובה המשכורת?

תשובה: לפי שעות, אם הייתי יותר שעות ,הייתי מקבלת יותר.

שאלה: כיצד את מסבירה את זה שמחודש מאי 2008,קיבלת כל החודשים שכר זהה?

תשובה: בשנה האחרונה עבדתי אותן שעות, אני לא יודעת,אני יודעת שכשעבדתי יותר,קבלתי יותר.

בעדותה, כאשר נשאלה במסגרת חקירה נגדית, איך חושב שכרה, ואיך היא (חמותה) ידעה כמה שעות בשבוע או בחודש עבדת? העידה:

" בהתחלה לא הכנו את הרשימות של השעות ואמרתי בטלפון או שלחתי לה ב- mail. היא חישבה לי את השכר לפי מה שדיווחתי לה.

בדרך כלל בתקופה הראשונה עבדתי והשכר היה עקבי כי עבדתי באמת באותן שעות ולאחר מכן ההבדל היה בהפרשים של 500 ₪ פחות. לפני הלידה השכר לא פחת, אבל עם הזמן כשנכנסתי להריון עבדתי קצת פחות והשכר פחת.

שתי גרסאות אלה של התובעת אינן מתיישבות עם הצהרת המעסיקה בטופס התביעה שהוגש לנתבע (נ/1), אשר ממנו עולה, שהתובעת השתכרה 10 חודשים לפני הלידה אותו הסכום, ואין כל הפחתה או העלאה כפי שטוענת, (למעט החודש האחרון לעבודתה שדווח על 50% מהשכר למרות שילדה כבר ב-7 לאותו החודש).

בעניין זה נחקרה גם חמותה של התובעת אשר נשאלה במסגרת עדותה,

איך ידעת לחשב את השכר, וכמה שעות עבדה כל יום?

ת. היא דיווחה לי כל פעם ושלחה לי כרטיס עבודה.

ש. השכר השתנה מידי חודש?

ת. פחות או יותר אותו דבר, אבל לא זהה כמעט אף פעם.

ש. אני מראה לך את טופס התביעה שאת חתומה עליו כמעסיק מ- 5/08 עד 1/09 רואים בדיוק אותו שכר, מה את אומרת על כך?

ת. אני לא יכולה לזכור את זה, היא הגישה כרטיס עבודה, הגשתי את זה למנהלת החשבונות ושילמתי מה שאמרו לי.

אין כל ספק שאילולא התובעת הייתה מעבירה דו"ח שעות לחמותה מדי חודש בחודשו ובהתאם לכך הייתה מקבלת שכר כפי שהעידה חמותה, היא בוודאי הייתה מספרת על כך, מה גם שגרסה זו סותרת את גרסת התובעת לפיה- רק בחודשיים הראשונים העבירה דו"ח שעות .

זאת ועוד, גם לגרסת התובעת וגם לגרסת מעסיקתה, גובה השכר השתנה מחודש לחודש-בהתאם לשעות העבודה בפועל של התובעת,

ברם, על פי הדווח לנתבע (נ/2), שכרה של התובעת היה זהה לכל הפחות ב-10 חודשים בטרם ילדה.

"לא מעטים המקרים בהם קרוב משפחה של בעלי החברה עובד בחברה, ואין מקפידים עימו בקלה כחמורה בכל הנוגע למסגרת שעות העבודה, ושכרו אינו 'ריאלי', אלא 'מוגזם' או 'סמלי', אך אין באלה כדי לשלול את מעמדו כ'עובד" החברה". (דב"ע מח/141-0 גלנדאור הנ"ל).

אולם בעניינו, לאור הסתירות שנתגלו בגרסת התובעת והעדה מטעמה, הגעתי למסקנה, כי התשלומים שקיבלה התובעת לא נשאו אופי של שכר עבודה ובתמורה לביצוע "עבודה" בפועל כפי שטוענת התובעת, ופעולותיה של התובעת במקרה דנן לא חרגו מ"עזרה משפחתית".

10. גם לשאלות- האם משהו אחר מילא את מקום התובעת בהעדרה?, ואילולא נעשתה העבודה על ידי התובעת, האם היתה העבודה נעשית בידי עובד/ת אחרת? , ובמילים אחרות, עד כמה היתה התובעת עובדת חיונית לעסק. גם התשובות לשאלות אלו נענו בשלילה, שהרי המעסיקה, לא העסיקה עובד/ת אחר/ת בתפקיד של התובעת, לא לפני שהתובעת החלה לעבוד אצלה , וגם לא במהלך חופשת הלידה, ולא אחריה, הסבריה של התובעת והעדה מטעמה לעניין זה (ראה: עמ' 9 משורה 29 לפ', ו- עמ' 12 משורה 1 לפ', ו-עמ' 13 משורה 9 לפ), אינם מתיישבים עם ההיגיון והשכל הישר, לאור טענת המעסיקה שמאז שהתובעת החלה לעבוד עימה חלה עליה דרמתית של כ- 100% בהיקף העבודה (עמ' 13 שורה 18 לפ', ו-ת/3), ולכן על מנת לשמור על היקף העבודה ואף להגדילו היה מצופה שתעסיק עובד/ת שתסייע לה.

11. כפי שצוין לעיל, נטל ההוכחה כי היחסים בין בני משפחה חורגים מגדר עזרה משפחתית, ולובשים אופי של יחסי עבודה, מוטל על בן המשפחה הטוען לקיומם. במקרה דנן , התובעת לא עמדה בנטל להוכיח כי התקיימו בינה לבין חמותה יחסי עבודה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה בהתאם למבחנים אשר נקבעו בפסיקה.

12. התביעה נדחית- ללא צו להוצאות.

13. נוכח תוצאת פסה"ד, הננו מורים לנתבע להחזיר לתובעת את דמי הביטוח אשר שולמו על ידה, בחודשים הרלבנטיים .

14. הצדדים רשאים לערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום שיומצא להם פסק הדין .

ניתן היום,יד באייר תשע"ג,24 אפריל 2013 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.