בפני כב' השופטת שושנה פיינסוד – כהן

התובע חנא בלוט

ע"י ב"כ עוה"ד פואד ח'יר

נגד

הנתבעת כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ד.קלטניק ואח'

1. התובע, יליד שנת 1959, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונת עבודה אשר ארעה לטענתו ביום 7.10.02. התביעה הוגשה ישירות כנגד הנתבעת, מבטחת החברה בבה הועסק אותה העת, מבלי שהמעידה המבוטחת, מאפיית אנג'ל נתבעה כנתבעת נוספת בתביעה. יצוין כי עניין זה הועלה בפני ב"כ התובע בישיבת קדם משפט ועלה נושא תיקון כתב התביעה, אך התביעה נותרה כפי שהוגשה.

2. התאונה ארעה על פי טענת התובע ביום 7.10.02. הנתבעת טענה להתיישנותה של התביעה שכן התביעה הוגשה ביום 11.10.09, קרי נומינלית לאחר למעלה משבע שנים.

בישיבת בית המשפט מיום 18.10.10, התברר כי יום הגשת התביעה הוא יום מיד לאחר תום פגרת סוכות ולפיכך, הסכימה הנתבעת כי אין מקום לדחיית התביעה מחמת התיישנותה על הסף. טענת ההתיישנות נותרה בעינה שכן הנתבעת כופרת בין היתר בטענות התובע ביחס למועד התרחשותה של התאונה הנטענת.

3. על פי תצהיר העדות הראשית של התובע התאונה ארעה ביום 7.10.02, עת שימש כמנהל מחלקת הייצור הפריסה והאריזה, היה עומס רב של עבודה והא נאלץ למשוך עגלה כבדה השוקלת מעל 100 ק"ג בתוספת כ- 200 ק"ג לחמניות שעליה. אז חש דבר מה ("טראק") חד בכתפו ולא יכול היה להשתמש יותר בכתף (להלן: "התאונה").

4. התובע צירף לתביעתו חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר קליגמן מרדכי על פיה נותרו לתובע 25% נכות בשל הפגיעה בכתף כולם תולדה של אותה תאונה. הנתבעת הגיה חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר וייס על פיה נכותו של התובע בכתף הינה בשעור של 15% כאשר רק מחציתם קשורים לאותה תאונה נטענת.

מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט אשר אינו מהווה מומחה מוסכם, ד"ר צינמן. בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט כי לתובע נותרה נכות בשעור של 30% כאשר מחצית מן הנכות קשורה לתאונה.

5. על התובע חל הנטל להוכיח מרכיבי תביעתו ובכלל זה מועד התרחשותה של התאונה הנטענת. מנגד על הנתבעת הטוענת להתיישנות חל הנטל להוכיח כי התביעה התיישנה. כלומר לכאורה מתעוררת השאלה על מי מבין הצדדים להוכיח מועד התאונה הנטענת.

לדדי, אין ספק כי הנטל נותר על כתפיו של התובע. על התובע כחלק מהוכחת נסיבות פגיעתו להוכיח מועד הפגיעה. מבלי לקבוע מסמרות נכונה אני להניח כי ישנם מקרים בהם על אף שהתובע אינו יכול לצין מועד מדויק לפגיעתו או שוגה ביחס למועד ומוכיח יתר המרכיבים, עדין יעמוד הוא בנטל הוכחת התביעה.

שונה המצב במקרה אשר לפני. ראשית התובע טוען למועד מסוים ומדויק ומסביר גם כיצד יודע הוא את המועד. נוסף לכך, לא כאשר התביעה מוגשת ביום האחרון לפני התיישנותה, מתעורר מצב חדש בו שינוי קל בתאריך התאונה יכול לגרור דחייתה תביעה מחמת התיישנותה, או דיון בתביעה על אף חלוף הזמן הניכר.

6. במקרה אשר לפני התובע טוען בתצהירו כי התאונה ארעה כאמור ביום 7.10.02 וכי באותו מועד הודיע למנהל משה זבונדיאק, אך המשיך לעבוד מתוך תחושת אחריות. לרופא פנה רק שבועות לאחר מכן.

הפניה של נפגע בעבודה לביטוח הלאומי (נ/1) נחתמה על ידי מר משה זבודניק מנהל הייצור. נ/1 נושא תאריך אשר ניכר עליו שעבר שינוי מיום 1.5.04 ליום 1.5.03, המועד בו ניתן אותו אישור. אין פני כל הסבר לכך. התובע נחקר על כך בחקירה נגדית והעיד כי כלל לא ידע על קיומו של הטופס (פרוטוקול עמ' 15 ) . אין בכך הגיון שכן מדובר בטופס האמור להמסר לידיו והוא שר זקוק לו. מר זבודניק לא הוזמן לעדות על ידי מי מהצדדים.

7. התובע מעיד כי הוא יודע על מועד התאונה המדוקי כי הסגן שלו מר נאסר נעדר באותו יום כי נסע לירדן

"לביהמ"ש:

ש. אתה לא הלכת לרופא אחרי יום או יומיים, גם לא חודש אחרי. מאיפה אתה יודע להגיד לנו שזה היה בדיוק ביום 7/10

ת. אני רושם את הנוכחות של העובדים. ביום הזה נאסר הסגן שלי נסע ביומיים האלה לירדן להורים שלו והסתכלתי אחורה וראיתי באיזה יום הוא נסע. אני יכול להסתכל אחורה מאיזה תאריך שאני רוצה.

ש. מתי עשית את הבדיקה הזו?

ת. כל הזמן עשיתי את זה, הייתי מסתכל אחורה

העד ממשיך:

ש. היו עוד ימים שהוא לא היה בחודש הזה בעבודה

ת. כל שבוע שבועיים

ש. איך אתה יודע באיזה יום מתוך השבועיים הזה קרה

ת. לא זוכר בדיוק. זה יכול להיות ביום הראשון או השני שהוא נסע. "

(פרוטוקול עמ' 17 ש' 1-14)

7. מועד התאונה אינו חרוט בזיכרונו של התובע (ראה עמ' 10 ש' 6-8). מועד התאונה ידוע לו על פי בדיקה שערך לאור זכרונו כי מר נאסר לא היה ונסע לירדן. אולם, כבר מעדותו ניתן לדעת כי אירוע כזה היה שכיח מאוד וכי התרחש כל שבוע שבועיים. במקרה אשר לפנינו די כי האירוע התרחש שבוע קודם לכן שלא לומר שבועיים על מנת שהתביעה תדחה מחמת התיישנותה. העדרו של מר נאסר הוא מרכיב חשוב שכן הוא אשר לימד את התובע אודות המועד הנטען של התאונה. וכאשר יכול וגם שבוע לפניכן או שבועיים לפני כן הוא לא היה יש בכך כדי להטיל ספק בדבר המקור עליו נשענת ידיעת התובע אודות מועד התרחשותה הנטענת של התאונה.

8. מטעם התובע העיד מר מכיאלוב גבריל אשר חתם על מסמך ת/1 אשר אינו נושא תאריך ולא נכתב בכתב ידו בו כתוב –

"הנדון- חנא באלוט- תאונת עבודה

אני מצהיר בשאת כי ביום 7.10.02 ראיתי את מר חנא באלוט מנהל המשמרת מושף עגלה ונפגע בכתפו הימנית.

בברכה

(-------) "

יצויין כי גם התובע העיד כי מי אשר ראה את התאונה הוא מר מכיאלוב היה לידו בשעת התרחשותה של התאונה ועבד על מכונת החיתוך (פרוטוקל עמ' 16 ש' 13).

9. אולם, הנתבעת הציגה דפי נכוחות של עובדים מהם ניתן ללמוד כי דווקא ביום זה נעדר מר מיכאלוב מן העבודה.

התובע נחקר ונשאל על כך-

"ש. איך אתה מסביר את זה שמהדוחות נוכחות של המאפייה מיכאלוב בכלל לא היה ביום הזה בעבודה?

ת. אין דבר כזה."

(פרוטוקול עמ' 16 ש' 15-17)

10. העד מר מיכאלוב נחקר בחקירה ראשית ונגדית בחקירה הנגדית התברר כי המועד של התאונה אינו יודע לו במדויק הוא יודע שזה היה בחודש אוקטובר לפני ה- 15/10 אך אינו ידוע מועד מדויק.

"ש. אתה זוכר את מספר העובד שלך במאפייה ?

ת. אני זוכר שזה היה 31 בסוף.

ש. יש לי דוח הנוכחות מהאפייה. ביום שחנא טוען שהייתה התאונה 2/01 רשום שהיית בחופש. איך ראית את התאונה ?

ת. באמצע שבוע אין לי חופש. לא יכול להיות.

ש. אני מציגה לך את הכרטיס עבודה שמספרו 2231 עם ת.ז. רשום שהיית בחופש. אין טעויות בדוחות הנוכחות.

ת. אני אסביר לך מה יכול להיות. יכול להיות שלא הדפסתי באותו יום כרטיס או שיכול להיות שכל ערב אחראי המשמרת רושם את השעות.

ש. רשום יום חופש.

ת. אז מה. מה לא שילמו על אותו יום ?

ש. האם יכול להיות שהתאונה אירעה ביום אחר ?

ת. לא.

ש. אתה יודע תאריך מדויק.

ת. לא. אני יודע שבאותו חודש יש לי יום הולדת. ב 02/01 יש לי יום הולדת. זה היה כשהייתי בן 45. רצינו לעשות מסיבה קטנה. אז אני זוכר שזה היה בתקופה הזו.

ש. כמה ימים זה היה לפני יום ההולדת ?

ת. בטוח לפני. אנו הכנו את זה. אני ידעתי שזה בתקופה זו, לפני יום הולדת.

ש זה היה כמה ימים לפני ?

ת. לא יודע. לפני יום הולדת, אולי שבוע אולי עשרה ימים. תאריך לא זוכר.

ש. האם אתה יודע לקרוא מספרים ?

ת. כן.

ש. כשבאו והחתימו אותך על המסמך, האם בדקת שהתאריך נכון ? איך ידעת את היום המדויק?

ת. אם הייתי יודע שמזמינים אותי היום למשפט, הייתי חותם על התאריך. אני לא בטוח שזה היה ב 7/10 אני יודע לפני יום הולדת שלי. "

(פרוטוקול עמ' 27 ש' 18 עד עמ' 28 ש' 12)

כלומר מעד זה ניתן ללמוד רק שהתאונה הייתה באוקטובר 2002 אולם אין הוא יודע אם במעוד המצוין או לפני כן. יתרה מכך, הוכח על פי מאזן ההסתברויות כי אם הוא אכן היה עד לתאונה כטענת התובע אזי התאונה לא התרחשה ביום 7/10, שכן אז נרשם לו יום חופש.

11. עד נוסף שהתובע זימן, מר יגאל פולק, כמי שראה את התאונה אינו יודע את המועד המדויק של התאונה אף לא את החודש המדויק אלא רק שקרתה בסתיו 2002. אין בכך די על מנת לתמוך בטענת התובע בדבר מועד התרחשותה של התאונה. (פרוטוקול עמ' 19 ש' 16-17).

12. סיכומו של דבר. התובע טוען כי התאונה התרחשה ביום 7.10.02 וכי הוא ידוע את המועד כי במעוד זה נעדר מר נאסר מן העבודה. הוא שיחזר מועד זה כאשר בדק מועדי העדרות. הקושי המתעורר הוא כי מר נאסר מנעדר מן העבודה כל שבוע שבועיים בהם נסע לירדן. אין כל ידיעה על סמך מה החליט התובע כי התאונה ארעה דווקא ביום 7.10.02 ולא בהעדרותו הקודמת.

מר מיכאלוב אשר זומן לעדות כמי שראה את התאונה רשום בדוחות הנוכחות כמי שהיה ביום חופש באותו מועד. הוא זכור כי התאונה הייתה בחודש אוקטובר 2002 לפני ה- 15/10 מועד יום ההולדת שלו. אינו יודע כמה זמן לפני יכול להיות יותר משבוע או עשרה ימים.

מר יגאל פולק אינו יודע את המועד למעט כי זה היה בסתיו.

כל המסמכים הרשמיים אשר מולאו ביחס לתאונה מולאו חודשים אם לא שנים לאחר התאונה.

13. לפיכך, לדדי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון הטענה העובדתית כי התאונה הנטענת לא התרחשה ביום 7/10/02. באותו יום מר מיכאלוב לא היה בעבודה. מאזן ההסתברויות נוטה לקביעה כי התאונה התרחשה לפני כן, ככל הנראה שבוע או יותר. ראה שילוב עדותו של מר מיכאלוב עם תדירות העדרו של מר נאסר.

לפכיך, התביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר התרחשותה של התאונה. במועד התרחשותה של התאונה החל הנזק והתובע חש בנזק על פי עדותו, גם אם לא ידע את מלוא עוצמתו. על כן דין התביעה להידחות מחמת התיישנותה.

14. מאחר והתביעה נדחתה מחמת התיישנות מבלי שנדונו יתר הטענות לגופן, איני עושה צו להוצאות. כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, כ"ח אדר ב תשע"ד, 30 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.