1. לפניי בקשה שהגישו הנתבעות, שולחות ההודעה לצדדים שלישיים (להלן: "המבקשות"), לתיקון ההודעה לצדדים שלישיים, באופן שתצורף מבטחת הצד השלישי מס' 2 - מגדל חברה לביטוח בע"מ.
2. בהחלטה מיום 03.10.13 הוריתי לצדדים בתיק להגיש תגובתם לבקשה. ביום 15.10.13 הוגשה תגובת צדדי ג' 1 – 2 . עד למועד החלטה זו לא הוגשה תגובת יתר הצדדים בתיק ולא הוגשה תשובת המבקשות לתגובה.
3. דין הבקשה להידחות. ראשית, מעיון בבקשה, כלל לא ברור מהו התיקון המבוקש, ומיהו אותו צד שלישי אשר צירופו מתבקש. בכותרת הבקשה מתבקש צירופה של מגדל חברה לביטוח בע"מ, ואף פוליסת הביטוח שצורפה לבקשה הוצאה על ידי מגדל חברה לביטוח בע"מ, ואולם בנימוקי הבקשה טוענות המבקשות, כי החברה המבטחת את הצד השלישי מס' 2 היא אליהו חברה לביטוח בע"מ. בנוסף, לבקשה גם לא צורף תצהיר התומך בעובדות הנטענות בה, נימוק אשר מהווה אף הוא טעם מספיק לדחיית הבקשה. די בנימוקים אלה כדי להביא לדחיית הבקשה.
4. דין הבקשה להידחות אף לגופה. תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") מורה, כי גם לאחר הגשת כתבי הטענות, רשאי בית המשפט להתיר הוספה של בעל דין, אשר היה צריך לצרפו כצד להליכים מלכתחילה, או שנוכחותו בבית המשפט דרושה, כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. בהתאם לפסיקה, המבחן לצירופו של בעל דין הוא, האם השאלות הכרוכות בתובענה ניתנות לפתרון שלם ויעיל, בלא שפלוני היה בעל דין, היינו בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ושיהא מעשה דין גם כלפיו (ר' אורי גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהד' עשירית) בעמ' 96).
5. התביעה דנן היא תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעות לפיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו בשתי תאונות עבודה מתאריך 22.06.03 ומתאריך 02.12.04, בשל מעשי רשלנות נטענים של הנתבעות או מי מהן. המבקשות שלחו הודעת צד ג' כנגד רביטקס תעשיות בע"מ, הטכניון מכון טכנולוגי בע"מ וש.ח.ל. צנרת ואנרגיה בע"מ (להלן: "צדדי ג"), במסגרתה טענו, כי היה ותחויבנה לשלם סכום כלשהו לתובע, כי אז יהיה על הצדדים השלישיים לשפותן או לפצותן. צדדי ג' 1 – 2 שלחו מטעמן הודעה לצדדי ד', כנגד המבקשות, כנגד צד ג' 3 וכנגד הפניקס חברה לביטוח בע"מ. עתה מבקשות המבקשות לתקן את ההודעה לצדדים שלישיים, באופן שתצורף מבטחת הצד השלישי מס' 2 כצד ג' נוסף בהודעה. במקרה זה צירופה של מבטחת צדדי ג' 1 - 2, אשר חייבת לטענת המבקשות לשפותן, אינו עונה על התנאים האמורים בתקנה 24 לתקנות סד"א. השאלות הכרוכות בהליך העיקרי ניתנות לפתרון שלם ויעיל, גם בלא שיהא צורך בצירוף המבטחת (ר' בעניין זה תח (חי') 30/07 תא (חי') 47708-07-11 חברת נמל חיפה נ' חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ פסקאות 5 - 8).
6. יתירה מזו, גם אם אצא מתוך הנחה, כי חברת הביטוח עונה באופן עקרוני על ההגדרה של מי שנוכחותה דרושה בהליך, אין זה השיקול היחיד שיש להביא בחשבון. במקרה זה, לא זו בלבד שהצירוף לא יאפשר ניהול יעיל יותר של ההליכים, אלא שהוא יפגע ביעילות הדיונית, אשר נפסק לא אחת, כי היא מהווה את אחד השיקולים החשובים בבירור בקשה לצירוף צד. במסגרת זו יש לבחון את המועד, שבו הוגשה הבקשה והשלב אליו הגיע ההליך. אף שתקנה 24 לתקנות סד"א קובעת, כי ניתן לצרף בעל דין בכל שלב משלבי הדיון, בית המשפט עשוי לדחות בקשת צירוף שהוגשה באיחור, ושקבלתה תכביד על ניהול ההליך. שאלת המועד בו הוגשה הבקשה לצירוף בעל דין חשובה הן מבחינת האיזון בין האינטרסים של בעלי הדין, והן מבחינה מערכתית. שיהוי בלתי מוצדק בנקיטת יוזמה לצירוף בעל דין נזקף לחובת מבקש הצירוף. זאת במיוחד כאשר הצירוף צפוי להכביד על ניהול הדיון או להביא לדחייתו. לשיהוי או לסרבול צפוי של ההליך, יש משקל גם מבחינת האינטרס הציבורי – מערכתי, החותר לכך שמשפטים יגיעו לסיומם תוך זמן סביר . לצד מידת ההכבדה על ההליך, יש לבחון גם מהי הסיבה לכך שהבקשה לצירוף בעל דין הוגשה באיחור (ר' רע"א 10176/09 אוטוורקס בע"מ נ' סוכניות אפק – רקורד בע"מ, פסקה 4 , וכן רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד פסקה 6).
7. הבקשה לצירוף חברת הביטוח הוגשה תוך שיהוי כבד, אשר אין לו כל הצדקה. כמו כן, צירופה של חברת הביטוח עלול להביא לסרבול ולהארכה משמעותית של ההליך. כתב התביעה הוגש ביום 11.10.09, וההליכים בתיק זה מתנהלים מזה כארבע שנים. ההודעה לצדדים שלישיים, שתיקונה מתבקש כעת, הוגשה כבר ביום 23.08.10, היינו לפני למעלה משלוש שנים. מדובר בתיק בו צדדים רבים, הכוללים בנוסף על המבקשות גם צדדים שלישיים ורביעיים. התיק מצוי בשלב מתקדם של ההליכים, לאחר שהתקיימו שבע ישיבות קדם משפט, הוגשו חוות דעת מומחים ותחשיבי נזק, הוגשו חלק מתצהירי העדות הראשית, והתיק קבוע לישיבת הוכחות ליום 28.11.13. בנסיבות אלו, אין מקום להיעתר לבקשה.
8. זאת ועוד, מעיון בבקשה עולה, כי הנתבעות לא נתנו הסבר מניח את הדעת מדוע לא צורפה חברת הביטוח כצד שלישי נוסף בהודעה המקורית. כעולה מהבקשה גופה, עוד בטרם הוגשה בקשה זו, כבר בהודעה המקורית לצדדים שלשיים, טענו המבקשות לקיומו של כיסוי ביטוחי למבקשות אצל הצדדים השלישיים. המבקשות לא הציגו כל הסבר, מדוע לא כללו גם את המבטחת כבר בהודעה המקורית. איני מקבל את הנימוק, כי הפוליסה התקבלה לפני מס' חודשים. נימוק זה נטען בעלמא, ולא ניתן ללמוד ממנו מדוע לא ניתן היה לכלול את שם המבטחת בהודעה המקורית. המבקשות גם לא נתנו כל פירוט והסבר, מדוע לא ניתן היה לקבל את הפוליסה במועד הגשת ההודעה המקורית, או למצער בשנים שחלפו מאז, ואילו פעולות ננקטו על ידן לשם כך. גם בשיהוי שחלף מאז קיבלו את פוליסת הביטוח ועד הגשת הבקשה דנן יש כדי להוות שיקול לדחיית הבקשה. הטענה שהנתבעות סברו שהתיק יסתיים בפשרה אינה מהווה הסבר מניח את הדעת לשיהוי הניכר ולמחדלים אלה.
9. איני מקבל את טענת הנתבעות, כי מדובר בתיקון טכני בלבד, אשר אין בו כדי לעכב את ההליכים בתיק. בהתאם לתקנה 26 (א) לתקנות סד"א, היה ותתקבל הבקשה, ואורה על הוספת המבטחת להודעה לצדדים שלשיים, יהיה על המבקשות לתקן את ההודעה המקורית בהתאם, לפרט את הטענות הנטענות כלפי המבטחת, ולהמציא כדין את ההודעה לידי המבטחת וליתר הצדדים בתיק זה. בעקבות כך, תהיה רשאית המבטחת להגיש כתב הגנה מטעמה, ויתר הצדדים יהיו זכאים לתקן את כתבי בי-דין שהוגשו מטעמם בהתאם. אם תצורף חברת הביטוח להליכים בתיק, יהיה ככל הנראה, צורך לקיים מתחילתם הליכים מקדמיים בסוגיות כדוגמת גילוי ועיון במסמכים ומתן תשובות לשאלונים, מינוי מומחים והגשת תחשיבי נזק, כך שבפועל יהיה בכך כדי להחזיר את התיק ארבע שנים לאחור. בטענת המבקשות, כי ב"כ צד ג' 2 למעשה מייצגו מטעם המבטחת שלו, אין כדי להועיל לנתבעות, שכן כל עוד המבטחת אינה צד פורמאלי להליכים אלה, אין רלבנטיות ליחסים הנטענים לכאורה שבינה לבין צד ג' מס' 2.
10. אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשות, ביחד ולחוד, תשלמנה לצדדי ג' 1 -2 הוצאות הבקשה בסכום של 2,000 ₪.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ד, 06 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.