<#2#>

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד מורן קסוס דהאן

הנאשם: בעצמו

<#3#>

הכרעת דין

1. לבית המשפט הוגש כתב אישום, לפיו יוחסה לנאשם עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה תוך סיכון רכב אחר בניגוד לתקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה, עת שנהג בכביש 21 מכיוון צומת הגשר הרומי לכיוון צומת כיתן ביום 29.7.09.

ביום 13.9.12 כפרה ההגנה בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת הראיות.

בפתח ישיבת ההוכחות ביום 11.12.12 הסברתי לנאשם, שבחר לשחרר את סנגוריו ולנהל ההליך בעצמו, את מהות ההליך המשפטי ומהלכו.

מטעם התביעה העידו שני עדים. האחד רס"ב בשארה נחלה (להלן "השוטר בשארה") שראה את העבירה ממסוק והשני, סמ"ר פריד קיסר (להלן "השוטר קיסר"), מקבל הדיווח מהמסוק ומי שעצר את רכבו של הנאשם.

1. השוטר בשארה משרת במחוז צפון של משטרת התנועה הארצית ואף כסייר אוויר ביחידה האווירית של המשטרה. הדוח שערך הוגש וסומן ת/1. עפ"י ת/1, השוטר בשארה הבחין ברכבו של הנאשם יוצא לעקיפת משאית מכיוון צומת הגשר הרומי לכיוון צומת כיתן בעליות וכ–200 מטר לפני עקומה. בעודו מקביל למשאית גרם הנאשם לרכב אחר הבא ממול, ממרחק של כ–100 מטר מהנאשם, לרדת לשול הימני מכיוון נסיעתו. אף המשאית הנעקפת סטתה לשול הימני בשל העקיפה. השוטר בשארה צייר שרטוט של העבירה על גבי ת/1.

לשאלת הנאשם, השיב השוטר בשארה כי הוא אכן הבחין ברכבו של הנאשם שביצע את העקיפה בצורה המתוארת על גבי ת/1 ובאופן שמסכן את הרכב שבא ממולו. עוד השיב, כי האירוע אינו מצולם.

מעדותו לפניי, כמו גם מת/1, התרשמתי כי השוטר בשארה עשה את עבודתו נאמנה בעת מבצע אווירי וקרקעי משולב של משטרת התנועה. השוטר כתב את שראה בצורה מפורטת, תוך שרטוט מדויק של מהלך העקיפה המסוכנת. עדותו אמינה ומהימנה עלי, ואני מעניקה לה את מלוא המשקל הראייתי.

1. השוטר קיסר ערך את דוח ההזמנה לדין, שהוגש וסומן ת/2. עפ"י נסיבות המקרה המפורטות בת/2, קיבל השוטר קיסר דיווח מהשוטר בשארה על רכב שעקף בדרך לא פנויה, ומיד יצא מצומת כיתן לכיוון הנאשם, תוך הנחיה אווירית של השוטר בשארה מהמסוק, שליווה את רכבו של הנאשם עד לעצירתו על ידי השוטר קיסר באזור התעשייה. עוד ציין השוטר קיסר כי הוא לא ראה את העבירה וציין שצורף מזכר מאת השוטר בשארה. השוטר קיסר אף רשם את דברי הנהג על גבי ת/2 "עקפתי בדרך שהייתה פנויה לא סיכנתי הרכב שבא ממול", שאושרו בחתימת הנאשם.

בחקירתו הנגדית, הוסיף השוטר כי אינו זוכר את הנאשם.

מחקירתו לפניי ומת/2 עולה כי השוטר קיסר תיאר את סדר האירועים, כפי שהתרחשו במציאות תוך פרוט העבודה המשותפת עם צוות האוויר וללא העצמת חלקו בפעולה. הוא אף כתב על גבי ת/2 מפורשות את הכחשתו של הנאשם לביצוע העבירה, שנחתמה על ידי הנאשם. אני מוצאת את גרסתו, התואמת לגרסתו של השוטר בשארה, אמינה ומעניקה לה משקל ראייתי גבוה.

1. הנאשם בחר להעיד לאחר שהוסברו לו זכויותיו. לשיטתו יצא לעקיפת משאית בהכירו את הכביש כתושב האזור ובידיעה ברורה כי הוא לא מסכן את הרכב הבא ממולו. זאת, בעיקר נוכח ידיעתו כי התנהל באותה עת מבצע משטרתי באזור. על דבריו אלו חזר מספר פעמים. עוד הוסיף, כי העובדה שלא נפסל מנהלית מחזקת את גרסתו, לפיה לא ביצע עבירה מסוכנת, כמו גם העדר עבר תעבורתי.

בחקירתו הנגדית, השיב הנאשם כי כשיצא לעקיפה הבחין במשאית הנוסעת ממולו במרחק של חצי קילומטר. את העקיפה סיים בסוף העליה ולפני העקומה ואף לא חצה קו לבן רצוף. לשאלת התביעה ענה, כי להערכתו המרחק בינו לבין הרכב הנעקף היה כ–10 מטרים אך לא זכר אם היו רכבים נוספים לפני הרכב הנעקף. לאחר שהוסבר לנאשם כי יצר סיכון בכך שעל סמך שיקול דעת מוטעה יצא לעקיפה, השיב "אני לא ראיתי שנגרם סיכון" (עמ' 5 ש' 29) ואף שלל את גרסת התביעה, לפיה הרכב ממול נדרש לרדת לשול בשל עקיפתו המסוכנת של הנאשם. כשנשאל הנאשם אם עקף ולאחר מכן, המשאית שבאה ממול חלפה על פניו השיב ""ברור. אם לא היא הייתה מתנגשת בי" (עמ' 6 ש' 1). מיד לאחר מכן ענה כי אינו זוכר אם הרכב שלפניו נאלץ לסטות ימינה בשל עקיפתו ובהמשך הוסיף כי "משאיות בדרך כלל זזות ימינה" (עמ' 6 ש' 6). הנאשם המשיך והשיב לשאלות התביעה בעניין זיכרונו החלקי בקשר לפרטי האירוע ודבק בגרסתו, לפיה אכן עקף אך לא יצר סכנה בעקיפתו. עוד אישר הנאשם כי, נהג ברכב שפרטיו מצוינים בכתב האישום וכי נעצר באזור התעשייה בבית שאן.

1. עפ"י גרסתו של הנאשם הוא עקף במקום, בזמן וברכב שיוחסו לו, אך לשיטתו לא יצר סיכון בעת ביצוע העקיפה. יתכן שהנאשם לא הבחין כי הרכב הנעקף ירד לשול הימני על מנת לאפשר לו לעקפו ובכך למנוע את הסיכוי לתאונה. אינני שוללת אף את אי הבחנתו של הנאשם בכך שהרכב ממול נאלץ לסטות לשם מניעת התנגשות. עם זאת, התרשמתי כי הנאשם זכר נתונים אודות העקיפה שתמכו בגרסתו, אך בכל פעם שעלתה שאלה ספציפית לביסוס הסיכון, השיב באופן כללי כי אינו זוכר או כי לא יצר סיכון. זאת ועוד, מדבריו של הנאשם הן בעדותו והן בסיכומיו עולה כי המניע להוכחת חפותו נעוץ באי יכולתו לשאת את עונש הפסילה המינימאלי הקבוע לעבירה המיוחסת לו, דבר שאינו מאיין את יצירת הסיכון בעקיפתו. התרשמתי כי לא ניתן לבסס ממצאים שבעובדה על סמך עדותו של הנאשם.
2. נוכח האמור לעיל, סלע המחלוקת בין הצדדים מתבטא בשאלת יצירת הסיכון. על כן, לאחר שקבעתי כי אני מעדיפה את גרסת עדי התביעה, הרי שהתביעה הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע עקיפה בדרך לא פנויה, שסיכנה את משתמשי הדרך.

על כן, אני מרשיעה אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תשע"ג, 06/01/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש: הנאשם הורשע לאחר ניהול הליך הוכחות בעבירה חמורה של עקיפה בדרך לא פנויה. אבקש להטיל על הנאשם פסילה בפועל ארוכה ומרתיעה מעל פסילת המינימום, פסילה על תנאי וקנס מרתיעים. אבקש לציין שהנאשם לא היה פסול מנהלית. הוא נוהג משנת 1991 ולחובתו 12 הרשעות קודמות. עבירה אחרונה משנת 2012.

הנאשם טוען לעונש: אני מבקש שלא ייפסל לי הרישיון. העבירה בוצעה לפני 3 שנים. יש לי אמנם עבירות קודמות על אי החזקת רישיון או משהו כזה. אני לא עבריין, אין לי עבירות חמורות. אני סוכן מכירות וזו הפרנסה שלי ומזה אני מביא אוכל לילדים שלי. אני לא יכול לשבת בבית עכשיו 3 חודשים. אני חושב שלא ביצעתי את העקיפה הזו. ביצעתי עקיפה אך לא מסוכנת. זה בוצע לפני 3 שנים, אני מבקש ללכת לקראתי ולא לפסול לי את הרישיון. זה הפרנסה שלי וזו העבודה שלי. אם פוסלים לי את הרישיון גמרתי לעבוד. אני אשב בבית מושבת. במתנ"א עפולה החזירו לי את הרישיון.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שמיעת הראיות בעבירה של עקיפה מסוכנת בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה. מגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם עולה כי הוא הורשה לנהיגה בשנת 1991 ומאז צבר לחובתו 12 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן משנת 2012 בגין חציית שטח הפרדה. עוד בעברו נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה כשברמזור אור אדום ועוד. חלק מהעבירות בהן הורשע, עניינן אכן אי החזקת רישיונות ותעודות ביטוח.

העבירה בה הורשע הנאשם הינה עבירה חמורה המהווה סיכון לנאשם עצמו וליתר המשתמשים בדרך.

בהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם הינו:

* פסילה בפועל לתקופה שבין 1-5 חודשים. * קנס שינוע בין 300 ₪ לבין 1,600 ₪.

בהתחשב בעברו של הנאשם, ובעיקר בחלוף הזמן, אסתפק בפסילת המינימום הקבועה בחוק.

לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים אני מטילה בזה על הנאשם את העונשים הבאים:

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של 3 חודשים. הפקדת רשיון הנהיגה תיעשה עד ליום 20.1.13 בשעה 12:00 במזכירות בית משפט השלום בנצרת.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה על תנאי לתקופה של 3 חודשים למשך שנתיים.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך -. 1,000 ₪ או 10 ימי מאסר שיישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו.

הקנס ישולם ב- 4 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.2.13 ואילך. איחור בתשלום אחד יעמיד את הקרן לפירעון מידי.

הודע על זכות ערעור בבית משפט המחוזי בנצרת תוך 45 יום מיום הודעת גזר הדין.

<#6#>

ניתן והודע היום כ"ד טבת תשע"ג, 06/01/2013 במעמד הנוכחים.

עריכת המסמך: אפרת גור