הנאשם 2 הורשע על פי הודאתו בעבירות החזקת סם לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

בהתאם לכתב האישום המתוקן, ביום 15.8.07 בשעה 23:15 לערך, הבחינו שוטרים ברחוב מנחם בגין בפ"ת, ברכב מזדה שעמד באלכסון כשהוא מונע ואורותיו דולקים. במושב שליד הנהג ישב הנאשם 1, אביו של הנאשם 2.

אחד השוטרים הבחין בנאשם 2 כשהוא מתקרב לרכב, וכאשר הנאשם 2 הבחין בשוטרים השליך מידו שקית, ובה סם מסוג קוקאין בשקל 0.3785 גרם נטו.

כשראו זאת השוטרים הם התקרבו לכיוון הנאשמים. אחד השוטרים ניגש למקום בו הושלכו הסמים ותפס אותם, בעוד ששוטר אחר ביקש לערוך חיפוש על הנאשם 2.

הנאשם 2 התנגד לחיפוש והדף את השוטר, כאשר התקרב שוטר נוסף לעזור דחף אותו הנאשם 2 בחזהו. לבסוף השתלטו השוטרים על הנאשם 2 ואזקו אותו.

ביום 22.11.11 הודה הנאשם 2 בעובדות כתב האישום המתוקן והורשע בעבירות של החזקת סם לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973, וכן בעבירה של הפרעה לשוטר לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובעבירה של התנגדות למעצר לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח משולב), תשכ"ט-1969.

הנאשם נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן בטרם נגזר דינו.

מהתסקיר עולה כי הנאשם הינו רווק כבן 25 המתגורר בכפר קאסם.

לנאשם שני אחים מהוריו, שהינם גרושים, וחמישה אחים מנישואיה השניים של אימו. לאם קשר רופף עם ילדיה מהנישואים הראשונים.

האב ריצה מאסר ממושך של 12 שנה ולאחר שהשתחרר בשנת 2005 שכר דירה בכפר קאסם ומתגורר עם ילדיו. תואר כאב תומך ועוזר.

נמסר כי על רקע תפקודו הלקוי של האב ונישואיה השניים של האם הושמו הילדים במשפחה אומנת בילדותם.

הנאשם סיים 12 שנות לימוד בבגרות מלאה במגמת ניהול וכלכלה ולמד שנה במכללת רמת גן, אך לאור קשיים כספיים הפסיק לימודיו.

הנאשם עובד מזה שנתיים במחלקת ניהול פיננסי בחברת בזק בין לאומי ומועמד לקידום בדרגה כאחראי תפעול פיננסי. הנאשם מסר כי הוא מרוצה מעבודתו ובכוונתו ללמוד לימודים גבוהים ולהתקדם בעבודה.

הנאשם מסר כי עשה שימוש חברתי בסמים בתקופה בה בוצעה העבירה – אז היה בן 20 שנה – וכי התקשה לפעול מתוך שיקול דעת בוגר במפגש עם המשטרה ופעל מתוך חשש וחרדה.

התרשמות קצינת המבחן היתה כי לנאשם אין בעיית שימוש בסמים והשימוש שנעשה היה נקודתי, נבע מקשייו הרגשיים סביב מצבו המשפחתי והעדר דמויות הוריות בחייו, והופסק לאחר שהנאשם הבין את השלכותיו.

הנאשם מסר כי כיום משקיע את מאמציו בהתקדמות בעבודה ובניהול אורח חיים יציב.

הנאשם הביע חרטה על ביצוע העבירות ומסר כי הינו חושש מהרשעה בפלילים העשויה לפגוע בעבודתו.

לנאשם אין עבר פלילי ולא קיימים כנגדו תיקים פתוחים.

בבדיקת שתן שנערכה לנאשם נמצאו שרידי אופיאטים, אך הנאשם מסר כי נטל תרופה כנגד שיעול באותם זמנים. בדיקה חוזרת שנערכה נמצאה נקיה.

התרשמות קצינת המבחן היתה כי הנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים וכי הוא מנהל אורח חיים תקין. לאור תפקודו התקין בחמש השנים האחרונות ולאור העובדה שאינו עושה שימוש בסמים, וכן בהתחשב בחלוף הזמן מאז האירוע, הומלץ לשקול מניעת הרשעתו תוך הטלת עונש של"צ בהיקף 120 שעות.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה התייחסה לכך שעל הנאשם 1, אביו של הנאשם 2, נגזר עונש מאסר על תנאי וקנס לאחר שהורשע רק בעבירה של הפרעה לשוטר.

נטען כי הצדדים הצהירו כי בכפוף לתסקיר חיובי בעניינו של הנאשם 2, יעתרו לענישה של מאסר על תנאי, קנס ופסילה. וב"כ הנאשם ביקש לבדוק אפשרות לאי הרשעה.

ב"כ המאשימה טענה כי אמנם התקבל תסקיר חיובי בעניינו של הנאשם 2, אך יש להתחשב בכך שמדובר בסם מסוג קוקאין, וכן כי הנאשם 2 הורשע אף בעבירות של הפרעה לשוטר והתנגדות למעצר בנוסף לעבירת הסמים. כן הפנתה ב"כ המאשימה לאמור בתסקיר בנוגע להימצאות שרידי אופיאטים בבדיקת השתן שנערכה לנאשם.

לאור זאת עתרה ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם עונש מאסר על תנאי, קנס ופסילה.

ב"כ הנאשם 2 טען כי שיקולי הענישה בעניינו של הנאשם 1 שונים לאור גילו ועברו הפלילי המכביד ועל כן אין לגזור גזירה שווה בינו לבין בנו.

נטען כי מדובר בעבירות משנת 2007 וחלפו כבר למעלה מ- 5 שנים מביצוע העבירות.

לנאשם 2 אין עבר פלילי ואין תיקים פתוחים, הוא עבד לאורך השנים במשרות מכובדות, וכיום עובד כמנהל אדמיניסטרטיבי וכמנהל תפעול בחברת בזק בין לאומי.

הנאשם עצמו העיד כי הוא חושש כי באם יורשע יאלצו מעסיקיו לפטרו וכן העיד הוא עוסק בהדרכה של 30 עובדים ומקווה להתקדם בעבודתו.

ב"כ הנאשם הציג תלושי שכר של הנאשם וכן מכתב המלצה ממעסיקו הקודם בו, נכתב כי הנאשם עבד לשביעות רצונו והיה עובד אחראי ומסור.

ב"כ הנאשם טען כי הקבלה לעבודה במקום העבודה בו מועסק הנאשם כרוכה בתעודת יושר, במידה ויורשע לא יוכל להשתלב בעתיד במשרות כגון אלה בחברות דומות.

נטען כי הנאשם השקיע מאמץ ניכר בכדי להגיע למעמדו ולתפקידו הנוכחי בחברה.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בזמן שחלף, עתר ב"כ הנאשם לקבל את המלצות שירות המבחן, להימנע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו עונש של"צ בהתאם לתכנית שפורטה בתסקיר שירות המבחן.

ב"כ הנאשם צרף פסיקה במקרים דומים בהם נמנע בית המשפט מהרשעת הנאשם, בעבירות סמים.

דיון

אכן, מדובר באירוע בו כרוכות גם עבירה של החזקת סם שאינו מהקלים, הגם שהוחזק לשימוש עצמי, וגם התנהגות עבריינית בה גלום נסיון להעלים את הסם ולהכשיל את השוטרים במילוי תפקידם.

יחד עם זאת, מדובר באירוע חד פעמי ובמעשה ספונטני שהינו פרי החלטה רגעית פזיזה שקיבל הנאשם במצב דחק. הנאשם היה בן 20 שנה בעת האירוע, לא נרשמו לחובתו הסתבכויות פליליות קודמות, ולא נפתחו לו תיקים נוספים בחמש השנים שחלפו מאז ועד היום. הנאשם נטל אחריות והביע חרטה, והתרשמות שירות המבחן היא כי לנאשם אין בעיה של שימוש בסמים או גישה אנטי חברתית כלפי כוחות אכיפת החוק.

הנאשם עובד בתפקיד ניהולי בחברה ציבורית ויש חשש ממשי כי הרשעתו בדין עלולה לחסום את עתידו התעסוקתי.

בנסיבות אלה אני סבורה כי מתקיים התנאי של יחס בלתי מידתי בין חומרת המעשה לבין השלכותיו הצפויות על עתידו ושיקומו של הנאשם, כנדרש בהלכת כתב.

על כן אני מקבלת את המלצת שירות המבחן, ומבטלת את ההרשעה.

עם זאת, מספר שעות השל"צ שהמליץ עליו שירות המבחן נראה לי נמוך מדי ביחס לחומרת העבירות ולעקרון ההלימה, ואני מטילה על הנאשם של"צ בהיקף של 180 שעות, במסגרת שגובשה ע"י שירות המבחן.

שירות המבחן ידווח לבית המשפט על ביצוע השל"צ.

הנאשם מוזהר כי אם לא יבצע את השל"צ, יוכל בית המשפט להפקיעו ולאחר מכן להרשיעו ולגזור את עונשו מחדש.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ג, 23 ספטמבר 2012, במעמד הצדדים.