לפני: כב' הנשיאה דבורה ברלינר, אב"ד

כב' השופט ג'ורג' קרא, ס"נ

כב' השופטת אסתר נחליאלי-חיאט

<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ - עו"ד אנה ברונשבאק

ב"כ המשיבה – עו"ד מיכל גל

מערער 1 - נאשם אורן יעל

פרוטוקול

עו"ד ברונשבאק: המערער כרגע במעצר עד תום ההליכים במסגרת תיק אחר. טרם היתה לנו הקראה.

הקושי העיקרי שלי בתיק הזה, זה שהתקבלו שתי חוות דעת, שתיהן דיברו על כך שלא ניתן לקבוע את מצבו הנפשי באוקטובר 2009 מאחר ואז הוא לא היה מוכר למערכת הפסיכיאטרית, ולאחר מכן כן יש לנו אינדיקציות ויש הליכים שהופסקו בשל אי כשרות, למשל זה תיק שהאירוע בו אירע חודשיים אחרי האירוע נשוא כתב האישום שלנו, בינואר 2010, ושם הוא נמצא לא כשיר לפי סעיף 15ב'. הוצא צו טיפול מרפאתי ומה שמענין שהתוצאות השונות האלה היו בעקבות חוות דעת אחת, שהיא המאוחרת יותר, מ- 10.12.13, שם נקבע שמבחינה דיונית הוא לא כשיר לעמוד לדין ולכן הוצא צו טיפול מרפאתי בהסכמת המאשימה בתיק האחר ואילו בהליך הזה הוא הלך בנתיב שונה לחלוטין, נקבע שהוא מורשה בעבירות והושת עליו עונש מאסר שכלל לא רק את המאסר המותנה בן ה- 5 חודשים, אלא בגין האירוע הוטלו גם 4 חודשים נוספים מתוכם חודשיים במצטבר.

בית משפט קמא לא התייחס להמלצת הפסיכיאטר המחוזי, אבל לפחות היה עליו להתייחס לכך שבשנת 2009 המערער ככל הנראה היה לכל הפחות על סף הכשרות, בכל מקרה היה צריך לקחת את זה בחשבון לקולא אם כבר הולכים בנתיב של אשם וגוזרים את דינו ואולי גם לא להפעיל את המאסר המותנה.

לשאלת בית המשפט אני משיבה, שזה נכון שב- 6.4 המערער היה מיוצג והיתה הודיה ובית משפט הרשיע אותו על סמך הודייתו. אף אחד לא טען שום טענה בענין של הכשרות המשפטית, לא הדיונית ולא המהותית. ב- 2.2.15 בעמ' 36 במהלך הטיעונים לעונש מישהו מחליט שיש ספק באשר לכשרות המהותית והדיונית שלו. אני טוענת שבהחלט היה צריך לטעון וזה לא נטען.

אני מבקשת למעשה לתקן את אותה טעות גם של הצדדים שלא העלו את הנושא של הכשרות הדיונית, למרות שהיתה חוות דעת ברורה לפחות לגבי מצבו הנפשי במועד הדיון.

בתשובה לשאלת בית משפט אני אומרת בפה מלא, שאני מבקשת גם היום לאפשר לנו לחזור מההודיה. מדובר פה בטעות של ההגנה שהיו צריכים לטעון ולבקש חזרה מהודיה ואימוץ המלצות הפסיכיאטר המחוזי.

עו"ד גל: מלבד העובדה שההגנה לא עשתה דבר, אני סבורה שיש טעות בסיסית בקונספציה, כי חווה"ד אומרת שהמערער היה כשיר ומסבירים איך הם הגיעו למסקנה.

התסקירים קובעים שהוא אדם מסוכן, אבל הוא לא נוטל את התרופות ולא עושה שום דבר. הראיה היא התיק שבגינו הוא יושב במעצר.

עו"ד ברונשבאק: אנו נקבל את המלצת בית המשפט לפיה, נחזור בנו מהערעור ובלבד שהמאסר שהוטל בתיק הנוכחי ירוצה כולו בחופף למאסר על תנאי שהופעל.

<#7#>

פסק דין

בנסיבות שעלו בתיק זה הצענו לצדדים כדלקמן:

הערעור יידחה, אולם המאסר שהוטל בתיק הנוכחי ירוצה כולו בחופף למאסר על תנאי שהופעל.

הצדדים קיבלו את המלצתנו ועל כן אנו קובעים כדלקמן:

גזר הדין של בית משפט קמא יישאר בעינו, אולם המאסר בפועל בתיק הזה בן 4 חודשים ירוצה כולו בחופף למאסר על תנאי שהופעל בן 5 חודשים, כך שסה"כ יהא על המערער לרצות 5 חודשי מאסר בפועל בניכוי 11 ימי מעצר.

יתר חלקי גזר הדין יישארו בעינם.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ט תשרי תשע"ו, 12/10/2015 במעמד הנוכחים.

עו"ד ברונשבאק: אני מבקשת שהמאסר ייחשב מהיום שבו נעצר המערער בתיק אחר שמספרו

51749-05-15.

<#8#>

החלטה

המאסר שעל המערער לרצות בתיק זה בן 5 חודשים ירוצה מיום מעצרו של המערער בתיק

51749-05-15, דהיינו 25.5.15.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ט תשרי תשע"ו, 12/10/2015 במעמד הנוכחים.