1. ביום 16.9.2009 הוגש כתב אישום נגד הנאשם, בגין עבירה לפי סעיפים 15 ו-17(7) לפקודת היערות הא"י 1926 (להלן: הפקודה). בפרק העובדות שבכתב האישום צויין כי ביום 22.11.2007, ביער מצפונית ליסוד המעלה, כרת הנאשם עץ אקליפטוס, שהינו עץ מוגן, והעמיס את בולי העץ שנכרת על רכב סובארו שמספרו 97-000-03, לצורך הובלתו, מבלי שהיה לו רישיון לכך.

2. ביום 5.12.2010 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום, וביום 20.2.2013 נשמעה פרשת התביעה וההגנה.

עדות אפי נעים

3. עד התביעה אפי נעים (להלן: אפי), יערן הקרן הקיימת, טען כי הוא זוכר חלקים מהאירוע, וסיפר על שהתרחש רק לאחר שהוצג בפניו מזכר נטול התאריך, שאיננו בכתב ידו אולם הנושא את חתימתו (ת/2). הוא חזר על האמור באותו מזכר.

4. תוכן המזכר (ת/2): במזכר נרשם כי הנאשם פנה אל אפי לשם קבלת אישור לכריתת עצים יבשים באזור תעלת הירדן, מזרחית לישוב יסוד המעלה, לטובת פעילות חינוכית לילדים חסרי מסגרת. לאחר שהוסברו לו על ידי אפי הנהלים המתאימים, יצר עמו הנאשם קשר פעם נוספת ביום 22.11.2007, ציין כי בכוונתו להתחיל בעבודה ושמע מאפי כי יוכל לעשות כן רק לאחר שיסיים את תהליך הוצאת הרישיון. אז שלח אפי את שלומי קורקוס (להלן: שלומי) לפגוש את הנאשם, על מנת "לראות במה מדובר ולהתחיל את התהליך כמקובל". שלומי הגיע לשטח ודיווח לאפי כי במרחק של 150 מטרים דרומית למפגש תעלות הירדן "יש בחור שכורת עצים". אפי הורה לשלומי להפסיק את העבודה, והורה לאבירם צוק להסיעו אל מקום הכריתה.

במהלך הנסיעה של אפי אל השטח, התקשר אליו הנאשם, ואז הבין אפי כי הבחור אודותיו דיווח לו שלומי הינו הנאשם. בהגיעו לשטח פגש אפי את הנאשם.

5. אפי ציין כי בהגיעו לשטח הוא צילם תמונות (ת/3 - ת/7), בהן נראה טנדר הסובארו שמספרו 97-000-03, מסור, גזע עץ כרות ועץ כרות על הקרקע.

6. בחקירה הנגדית, כשנתבקש אפי להתייחס לסתירה בין גרסתו, לפיה הוא שלח את שלומי לפגוש אותו, לבין הודעת שלומי במשטרה לפיה הוא נתקל בנאשם באקראי כאשר שמע רעש של משור, השיב אפי (עמ' 10 לפרוטוקול):

"אם זה מה שנכתב בתצהיר שלי שהיה סמוך מאד לאירוע אני סמוך ובטוח שזה מה שנעשה".

עדות שלומי

7. עד התביעה שלומי, שעל-פי עדותו עבד בקרן הקיימת בתפקיד פיקוח ועל-פי הודעתו במשטרה היה רב"ש הישוב כרכום, העיד כי כאשר הגיע לשטח הוא ראה עץ שוכב ועובדים עם מסורים (עמ' 7 לפרוטוקול):

"היו שם שני ילדים ומבוגר. המבוגר עבד על המסור, היה חותך".

לדבריו, המבוגר, שהזדהה בשם חיים, טען שיש לו אישור מאפי, אולם אפי – אליו התקשר שלומי – הכחיש את הדבר. לאחר שאפי הגיע למקום, החל דין ודברים בינו לבין הנאשם, שבסופו ברח הנאשם מהמקום עם רכבו.

8. הודעת שלומי במשטרה ביום 30.11.2007 (ת/1): בהודעתו במשטרה אמר שלומי כי 8 ימים לפני כן, ביום 22.11.2007, בהיותו בסיור ביער קק"ל צפונית לגשר יסוד המעלה, הוא שמע רעש של מסור, הבחין בטנדר סובארו בצבע לבן, ובו גדמי עץ כרות, ופנה לאדם שהיה במקום, והציג עצמו בשם "חי", ודרש ממנו לחדול מעבודתו. חי, שהינו שמו הפרטי של הנאשם, טען כי הוא מצויד באישור שקיבל מאפי נעים לכריתת עץ. כששוחח שלומי עם אפי, ולמד ממנו כי דברי חי אינם נכונים, ושב ודרש לחדול מהכריתה, איים עליו אחד משני הנערים שהיו במקום, ושעסק בכריתה עם מסור, כי הוא יחתוך אותו באם יפריע לו במלאכת הכריתה.

עדות שמואל מזר

9. עד התביעה פקיד היערות שמואל מזר (להלן: שמואל) העיד כי המזכר הנושא את חתימת אפי, ושעליו הסתמך אפי בעדותו בבית המשפט (ת/2), נגבה על-ידו (על-ידי שמואל) שבוע או שבועיים לאחר שהוא עצמו סייר בשטח.

שמואל הציג בבית המשפט אסמכתאות נוספות בכתב שנערכו על-ידו בסמוך למועד האירוע:

* דו"ח פעולה (ת/10) ומזכר (ת/11): בדו"ח הפעולה רשם שמואל כי ביום 25.11.2007 הודיע לו טלפונית אפי נעים על אירוע כריתת האקליפטוס וכי ביום 27.11.2007 הוא הגיע לסיור בחולה ופגש את שלומי. במזכר הוא רשם כי שלומי הצביע בפניו על העץ שנכרת.

* דו"ח עבירות על הפקודה (ת/8) ודו"ח אירוע (ת/9) מיום 24.9.2008: ביום 24.9.2008, כעשרה חודשים לאחר האירוע, מילא שמואל את הדו"חות בהם ציין כי הנאשם ואחרים כרתו "עץ אקליפטוס יבש וגדול", וכי הוא אותר על-ידי שלומי שהגיע למקום כדי לבחון את בקשת הנאשם לקבלת עץ.

* תמונות (ת/12 – ת/16) שצולמו על-ידי שמואל, ובהן נראים גזע עץ כרות וגדמי עץ על הקרקע.

גרסת הנאשם

10. הנאשם סיפר בעדותו כי הוא התקשר לאפי ושאל מה הפרוצדורה לקחת עצה מהיער, ונאמר לו להגיע ביום ראשון בין שלוש לארבע. כשהגיע הנאשם ליסוד המעלה הוא שב והתקשר לאפי, שדחה את הפגישה ביניהם למועד אחר. באותה שעה התקשר אל הנאשם הנער יונה (להלן: יונה), שהינו אחד מקבוצת הילדים בה מטפל הנאשם, וסיפר לו כי מצא עץ על הרצפה, והציע לו: "בוא ניקח אותו". לדבריו (בעמ' 13 לפרוטוקול):

"הגעתי למקום. לא נגעתי במסור. לא ידעתי לחתוך באותה עת. המסור היה של יונה".

הוא טען כי בהגיעו למקום העץ היה על הקרקע, וכי לא הוא ביצע את הכריתה.

על העצים שנמצאו על רכבו אמר הנאשם בחקירתו הנגדית (עמ' 16):

"לא זוכר שהעמסתי את העצים. יכול להיות שיונה ואחיו העמיסו".

הנאשם הודה כי יונה עבד עם המסור, כי שלומי הגיע ולאחריו הופיע אפי, אשר דרש ממנו להוריד את העצים מהרכב.

11. בחקירתו הנגדית הודה הנאשם כי לא היה לו רישיון לכריתה ולהובלה של עץ וכי בשיחה עם אפי הבהיר לו אפי כי יש לעבור "תהליך מסודר" לשם קבלת רישיון לכריתה ולהובלה של עצים, וכי עליהם להיפגש לשם כך.

על המטרה של הובלת העצים אמר הנאשם בחקירתו הנגדית (בעמ' 16):

"יכול להיות שתכננו לעשות מדורה", "ליד הירדן, מטר מהמקום שהיינו בו", "אני בטוח".

ובהמשך (בעמ' 17) השיב בשלילה לשאלה אם הגיע לשטח כדי להוביל עצים, וכשעומת עם גרסתו לפיה הגיע כדי לעשות מדורה השיב:

"אמרתי שיכול להיות שזה מה שרציתי. יכול להיות עוד אלפי סברות", "לא זוכר".

12. הודעת הנאשם במשטרה ביום 24.12.2007 (ת/17) – בהודעת הנאשם במשטרה אין כל אזכור של הנער יונה, בתור מי שהתקשר אל הנאשם, סיפר לו כי מצא עץ על הקרקע וביקש מהנאשם כי יבוא ליטול אותו.

הנאשם סיפר בחקירתו במשטרה כי בבוקר יום האירוע הוא התקשר לאפי נעים, אשר אמר לו לבוא ולקחת את האישור, וכי הוא הבין מדברים אלו כי הוא רשאי כבר לקחת את העצים. לפיכך, הוא אמר לפקח שהגיע לשטח כי יש לו אישור מאפי. למקום הגיע אף אפי, אשר "התחיל לצרוח" על אף הסבריו של הנאשם כי הייתה אי הבנה.

עדות יונה

13. יונה בן עמרם העיד, כעד הגנה, כי הגיע לבדו למקום האירוע, ראה עץ אקליפטוס שוכב לצד הכביש, כי התקשר אל הנאשם וכי הנאשם הגיע כעבור מחצית השעה. לדבריו (בעמ' 19) –

"אני חתכתי כמה חתיכות קטנות ושמתי אותם באחורה של הטנדר של חי", "העמסנו מספר גזעים, אולי 5-4 או 6".

ובהמשך - "אם אמרתי 'העמסנו' אז זו טעות". הוא אישר כי המסור בתמונה ת/5 הינו המסור בו השתמש, ובדומה לנאשם - שטען (בעמ' 16) כי לא יתכן שגזע העץ העבה (תמונה ת/7) נכרת עם המסור הקטן (תמונה ת/5) – טען אף הוא (מבלי שנשאל):

"מסור מאוד קטן יחסית לעובי העץ, ולדעתי אין אפשרות להוריד עץ בעובי כזה עם מסור כמו שלי".

כשנשאל יונה לאן רצו להוביל את העצים ברכב, אמר יונה, תוך שהוא ממולל ידיו בתמונות (בעמ' 19):

"לבית שלי, להסקה. עוד לא חשבנו על זה. כפי הנראה אני מוכר עץ להסקה, עץ שזיף, כל מיני סוגים. אפשר לסרב לענות לשאלה?".

וכשעומת עם גרסת הנאשם אודות הובלת העצים למדורה, אמר (בעמ' 20):

"כנראה שהוא צודק. אנחנו נוהגים לפעמים לעשות מדורה בירדן, לשבת וללמוד שיעור תורה".

כשנשאל יונה בחקירה הנגדית אם באירוע נכח אף אחיו נחמיה הוא השיב בשלילה. כשנשאל על-ידי הנאשם, בחקירה חוזרת, האם אחד מאחיו, נחמיה או אהרון, היו במקום, השיב (בעמ' 20):

"יכול להיות שהם היו במרחק מה, שניהם או אחד מהם, אני לא זוכר".

העבירות

14. בסעיף 15 לפקודה, בנוסחו לפני תיקונו בשנת 2012, נקבע:

"לא יכרות אדם עץ זית או עץ חרוב או כל אילן אחר המוגן לפי צו שניתן עפ"י סעיף 14 מפקודה זו, בכל מקום שהם גדלים, ולא יעביר את עציהם של אותם אילנות אלא אם קיבל תחילה רשיון לכך בטופס הקבוע מפקיד היערות".

ואילו בנוסח סעיף 17(7) לפקודה לפני תיקונו בשנת 2012, נקבע:

"כל הכורת עץ זית או עץ חרוב או כל עץ מוגן אחר או מעביר ממקומו כל עץ של אילן כזה שלא עפ"י רשיון שניתן ע"י פקיד היערות, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר ששה חודשים או לקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין או לשני העונשין כאחד".

כריתת העץ

15. אמנם המונח "כריתה" נכנס לסעיף ההגדרות בפקודה רק בתיקון משנת 2012, אולם אף מנוסח הפקודה שקדם לתיקון עולה כי משמעותו של "לא יכרות" הינה אי כריתה של העץ המוגן בהיותו מחובר לקרקע, ואין סעיף 15 לפקודה אוסר על חיתוך בולי עץ שכבר נעתקו מהעץ המחובר לקרקע ונמצאו סמוכים לו.

16. הנאשם הכחיש כי הוא האיש אשר כרת את האקליפטוס שנמצא כרות בזירת האירוע. בא-כוח המאשימה ביקש להרשיע את הנאשם בביצוע הכריתה על בסיס הראיות הנסיבתיות - התמונות, הימצאותו של המסור ועדותו של שלומי. הוא טען כי אין לתת אמון בגרסת יונה, לפיה הוא מצא עץ כרות על הקרקע והתקשר לנאשם לשם עזרה בנטילתו.

יאמר מיד כי אינני נותן אמון בגרסת יונה. התרשמותי היא כי מדובר בגרסה שתואמה מראש עם הנאשם, ונועדה להרחיקו מהעובדות שיוחסו לו בכתב האישום. אי מתן אמון בגרסה זו, כמו גם בדברי הנאשם אודות קריאתו הטלפונית של יונה, נובע מהעדרה של גרסה זו מהודעת הנאשם במשטרה בסמוך למועד האירוע (ת/17), מסתירות בין עדות יונה לעדות הנאשם בתשובות לשאלות שככל הנראה לא תואמו ביניהם מראש (מטרת ההובלה של העצים ונוכחות אחיו של יונה בזירת האירוע) ומניסיונו של יונה להתחמק ממתן תשובה לשאלה בדבר מטרת ההובלה ("אפשר לסרב לענות לשאלה?").

עם זאת, שני טעמים לספק סביר שמקנן בי בשאלה האם אמנם הנאשם כרת את האקליפטוס, ואולי שמא הוא נתקל באקליפטוס כרות. האחד, הינו הרישום של שמואל בדו"ח עבירות על הפקודה (ת/8) בדבר כריתה של "עץ אקליפטוס יבש וגדול", והשני, הינו שאלת האפשרות לכרות את גזע האקליפטוס הנראה בתמונה ת/7 בצורה אחידה ו"חלקה" באמצעות מסור בגודל קטן או בינוני הנראה בתמונה ת/5, בו נעשה שימוש.

לאור קיומו של הספק הסביר, אין מקום לקבוע כי הנאשם ביצע כריתה של עץ מוגן.

ניסיון הובלת עצים

17. הנאשם שהודה כי לא היה בידו רישיון להובלת עצים, הודה אף כי גדמי עצים הועמסו על הטנדר שלו, וטען כי הוא סבר שאפי העניק לו אישור לכריתה והובלה. הוא לא הכחיש נחרצות כי הוא עצמו העמיס את גדמי העצים על הטנדר, אלא טען כי איננו זוכר שזה היה הוא, ו"יכול להיות שיונה ואחיו העמיסו". יונה, בחקירתו הנגדית, השתמש בלשון "העמסנו", חזר בו מלשון רבים ("העמסנו") בעקבות שאלת בית המשפט, והרחיק את אחיו (שתחילה התכחש לנוכחותו) מזירת ההתרחשויות. שלומי העיד כי עם בואו הוא גילה כי פעולת החיתוך במסור התבצעה על-ידי הנאשם.

אין זה סביר להניח כי הנאשם ישב בחיבוק ידיים וכי רק הנער יונה ביצע את עבודת ההעמסה של גדמי העץ על הטנדר. אולם אפילו אם נניח שהנאשם לא העמיס במו-ידיו את גדמי העץ, החיתוך שהוא ביצע בעזרת המסור מהווה חלק מהניסיון להשלים את הובלת גדמי העץ. חיתוכם של גדמי העץ הכרות לחלקים קטנים נועד לאפשר התאמתם לתא המטען של הטנדר והובלתם. מאחר ופעולת ההובלה מורכבת מרצף פעולות-משנה, שתחילתן בחיתוך לשם התאמה להובלה בטנדר והמשכן בהעמסת גדמי העץ החתוכים על הטנדר - נטילת חלק בכל אחת מפעולות-משנה אלו מהווה ביצוע של הובלה, או למצער - של ניסיון להובלה של העצים.

18. גרסת הנאשם בדבר מטרת הובלת העצים לשם מדורה, במרחק של מטרים ספורים, אינה אמינה. הנאשם לא הזכיר אותה בהודעתו במשטרה (ת/17) ואף בבית המשפט הוא טען כי זו השערה שטובה כאלף השערות אחרות ...; לו אכן זו הייתה מטרת ההובלה, ספק אם לשם כך היה טורח לפנות מבעוד מועד אל אפי ולבקש רישיון לכריתה ולהובלה.

השערה זו של הנאשם נסתרה על-ידי הנער יונה, שתחילה העיד כי הנאשם והוא התכוונו להוביל את גדמי העץ אל ביתו ביסוד המעלה, אחר כך חזר בו ואמר שגרסת הנאשם לגבי מדורה היא הנכונה ולבסוף בחר בגרסה "לא חשבנו לאן לקחת".

19. הוכח, אפוא, מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע ניסיון להוביל ממקומו עץ מוגן ללא שהיה בידו רישיון לכך.

התוצאה

20. אשר על כן, הנני מרשיע את הנאשם בביצוע עבירה של ניסיון הובלת עצים מוגנים לפי סעיפים 15 ו-17(7) לפקודה וסעיף 25 לחוק העונשין, ומזכה אותו מביצוע עבירה של כריתת עצים מוגנים.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג , 05 יוני 2013, במעמד הצדדים.