בחנתי את תחשיבי הצדדים וראיות התובעת. נכותה של התובעת תפקודית בחלקה. בכל הנוגע להפסד שכר לעבר, בתקופה שבסמוך לאחר הלידה, יש להביא בחשבון את הריונה של התובעת והלידה שבסמוך לאחריה. אין בסיס לטענת התובעת להפסד חלקי של דמי הלידה שכן בהיותה עצמאית אלו חושבו בהתאם להכנסותיה עפ"י שומת המס האחרונה שהוצאה עובר לתאונה.

ברי כי התובעת השביחה מאז התאונה את הכנסותיה ויש לחשב את הפסד שכרה לעתיד על בסיס פוטנציאל השתכרותה לאחר התאונה בהתחשב בנכותה.

בהיות התובעת עצמאית אין מקום לפסיקת פיצוי בגין אובדן תנאים סוציאליים, שכן ההפרשות בגינן מתבצעות על ידה ולא ע"י מעביד.

הצעתי הינה כי ישולם לתובעת סך כולל של 160,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5%, מע"מ אגרה ושכ"ט המומחה.

באשר למחלוקת שבין הנתבעת לפניקס:

אין חולק כי במועד התאונה המלון לא בוטח ע"י הפניקס. המלון הוסר מהפוליסה עובר לתאונה וזאת, כך נראה, לבקשת פסגות. נראה כי יש ממש בטענת הפניקס כי חבותה מותנית בחבותו של המבוטח- פסגות וכי כוונת הצדדים הינה שיינתן כיסוי גם למלון בכפוף לחבותו של המבוטח "הראשי"- פסגות.

אין חולק כי לא מוטלת על פסגות חבות ומשכך לכאורה כי דין ההודעה להידחות. ברם, ככלל, סבורני כי יש ממש בטענה זו ככל שעסקינן בפוליסה המכסה חבות של המבוטח הראשי בלבד (פסגות), וכי זו מורחבת, (בין מלכתחילה ובין בהמשך), לכסות גם מוטבים נוספים. פעמים רבות, (אולם לא תמיד), נכתב באותן פוליסות כי הכיסוי לאותם מוטבים הינו בגין הפרת חבותו של המבוטח הראשי כלפי המוטב.

במקרה דנן, המלון לא בוטח כמוטב אלא כמבוטח והתנאי המפורט לעיל, (ואשר לא אחת אינו מופיע ברשימה), אינו מופיע ברשימה דנן. הפניקס לא הציגה את הצעת הביטוח, או בקשת פסגות להוסיף את הפניקס כמבוטח נוסף ומשאין לדיין אלא את מה שבפניו, המסקנה הלכאורית הינה כי המלון הינו מבוטח בפוליסה בנוסף לפסגות ובגין אחריותו שלו.

משכך, היה על הפניקס להודיעו על ביטול הכיסוי כפי שיש לנהוג כלפי המבוטח.

בהנחה כי המסקנה הנ"ל הינה אכן המסקנה המתבקשת – יש להפעיל את כפל הביטוח בהתאם לסכומי הביטוחים במגדל ובפניקס, ובניכוי השתתפות עצמית עפ"י הפוליסה, שכן זו מופעלת בגין חבותו של המלון בלבד.

מאחר ואין רבותא כי זו תהא התוצאה ומאחר ועסקינן בהצעה לפשרה- הצעתי הינה כי הפניקס תשא ב-70% בלבד מהסכום שעליה לשאת בהתאם לכללי כפל הביטוח ולאחר ניכוי השתתפות עצמית מלאה.

ב"כ התובעת יודיע עמדתו בתוך 14 יום, והנתבעות והצד השלישי בו זמנית בתוך 30 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש. היה והנתבעת ו/או הצד השלישי לא יודיעו במועד את עמדתם להצעת הפשרה, מתבקש ב"כ התובעת להודיעני על כך בסמוך לאחר חלוף המועד על מנת שאזרז קבלת עמדתה.

על הנתבעות והצד השלישי ליתן עמדותיהם בנפרד בשאלת שיעור הנזק כלפי התובעת ובנפרד ביחס לחלוקה ביניהן.

בהצעתי לא נדרשתי לשאלת הוצאות פסגות.

ל ק.מ. ליום 24.12.12 שעה 08:30 לקביעת מועד לשמיעת ראיות ולחילופין אישור הסכם הפשרה.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ג, 04 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.