1. המבקש הגיש ביום 14.10.2009 תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו ביום 22.7.2007 בתאונת עבודה במפעלה של מעבידתו, המשיבה מס' 1, עת גלילי מכונה להפרדה וסידור של סיבי טקסטיל "תפסו" את כף ידו הימנית והביאו לקטיעת שלוש אצבעות וחלק מכף היד.

2. בדיון ביום 19.1.2011 בפני השופט נדל, ביקש בא כוח המבקש להורות לעורך דין סבוראי (המייצג כתובע את משרד התעשייה והמסחר) להמציא את העתק תיק הפיקוח על העבודה, בו נחקרה התאונה הנ"ל. בעקבות הסכמת בא כוח המשיבות, נעתר השופט נדל לבקשה. לאור הודעת משרד התעשייה והמסחר (באמצעות פרקליטות מחוז הצפון) מיום 4.4.2011 על התנגדות להמצאת תיק הפיקוח, בין השאר בנימוק כי התיק הפלילי נמצא בסטטוס של השלמת חקירה, והסכמת בא כוח המבקש לביטול ההחלטה מיום 19.1.2011, היא בוטלה ביום 28.4.2011.

3. ביום 4.7.2012 הודיע משרד התעשייה והמסחר כי החקירה הושלמה, כי הוחלט להגיש כתב אישום נגד המשיבה מס' 1, וכי הוא מתנגד לאפשר עיון בתיק החקירה של מפקח העבודה לגבי תאונת העבודה, לרבות עדויות אותן גבה, וזאת מחשש לפגיעה בהתנהלות התקינה של ההליך הפלילי, מתוך רצון למנוע שיבוש ותיאום עדויות וגרסאות ופגיעה במשקל הראייתי בעדות המבקש במסגרת ניהול ההליך הפלילי, במידה וייחשף לחומר החקירה.

4. ביום 12.11.2012 הגיש בא כוח המבקש בקשה חדשה (בקשה מס' 21) להמצאת תיק החקירה של מפקח העבודה. לטענתו, הנאשמת הינה המשיבה מס' 1, והיא בלאו הכי נחשפה לתיק החקירה של מפקח העבודה, מתוקף הליכי הגילוי הקיימים בהליך הפלילי. לאור זאת, ברור כי אין חשש שדווקא המבקש יפעל לשיבוש ותיאום עדויות. להשקפתו, משקלה הראייתי של העדות שתימסר על ידי המבקש בהליך הפלילי לא ייפגע במידה והוא ייחשף לתוכנו של תיק החקירה של מפקח העבודה, לאחר שהוא כבר מסר הודעה בפני חוקר של משרד העבודה. אל מול חשש ערטילאי זה קיים נזק פוטנציאלי ממשי שעלול להיגרם למבקש, במידה ואי גילוי תוכן תיק החקירה ימנע ממנו לחשוף את רשלנותה של המשיבה מס' 1.

משרד התעשייה והמסחר, באמצעות פרקליטות מחוז צפון, הגיש ביום 18.11.2012 תגובתו לבקשה, ובה חזר על טעמי ההתנגדות שפורטו בהודעה מיום 4.7.2012, ואילו בא כוח המשיבות מסר תגובה לקונית, לפיה "יש טעם בנימוקי הפרקליטות".

5. בתום דיון ביום 21.1.2013 הוריתי לפרקליטות מחוז צפון להעביר לעיוני את תיק החקירה האמור. לאחר שעיינתי בתיק החקירה, שהומצא במעטפה סגורה, הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשת המבקש, ולאפשר לו לעיין בתיק החקירה של משרד העבודה בשלמותו (דהיינו, בכל החומר שהומצא לעיוני על ידי הפרקליטות).

טעמי החלטתי הינם: תיק החקירה מכיל בין השאר חומרים שאינם פועלים דווקא לחובתה של המשיבה מס' 1; תוכנו של תיק החקירה נחשף למשיבה מס' 1, במסגרת ההליך הפלילי, והסתרתו מבא כוחו של המבקש בהליך הנוכחי תיצור מצב בלתי מאוזן, שעלול לפגוע במבקש; אין חשש אמיתי כי המבקש עלול לגרום לשיבוש ההליך הפלילי, במידה וייחשף לחומרים שבתיק החקירה; בחלוף למעלה משש שנים ממועד התאונה ושלוש וחצי שנים ממועד הגשת התביעה – אין לעכב את המשך בירור התביעה האזרחית עד לאחר שתישמע עדותו של המבקש במסגרת ההליך הפלילי; לא ברור באיזה אופן עשוי להשתנות משקלה של עדות המבקש בהליך הפלילי במידה והוא ייחשף, בטרם מתן עדותו , לתוכנו של תיק החקירה; התנגדות בא כוח המשיבות נעשתה בשפה רפה מאד (וכמתואר לעיל, בתחילת הדרך - בדיון ביום 19.1.2011 – הובעה דווקא הסכמה מצידו).

6. אשר על כן, הנני מורה כדלקמן:

(א) בא כוח המבקש יהא רשאי לעיין בכל חומר החקירה שהומצא על ידי הפרקליטות במעטפה הסגורה, ואף לצלמו.

(ב) החומר במעטפה הסגורה לא ייסרק, אלא יישמר במזכירות בית המשפט.

(ג) העיון והצילום על ידי בא כוח המבקש ייעשו לא לפני 28.4.2013, וזאת על מנת לאפשר למשיבות ו/או למשרד התעשייה והמסחר להשיג על החלטתי בדרכים הקבועות בחוק.

7. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים וכן לגב' סירין גנטוס, נציגת היועץ המשפטי לממשלה בפרקליטות מחוז צפון (המחלקה האזרחית).

ניתנה היום, י"ד אדר תשע"ג, 24 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.