בפתח הכרעת הדין אני מודיעה, כמצוות סיפת סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, על זיכוי הנאשם, מחמת הספק, מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

להלן נימוקיי:

1. כתב האישום שלפניי מייחס לנאשם עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, על פי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, על פי סעיף 273 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום בתאריך 22.10.2008 סמוך לשעה 9:30 ברחוב הדס 7 ביפו (להלן: "המקום") נתבקש הנאשם להזדהות בפני השוטר עופר ערד (להלן: "השוטר ערד") אולם סירב לעשות כן בטענה כי כבר הראה את התעודה ואף הוסיף "מי אתה בכלל, אתה לא תעשה לי כלום".

בהמשך, נטען, סירב הנאשם להתלוות לשוטר ואף התנגד להובלתו על ידי השוטר. השוטר סרגיי אלבין (להלן: "השוטר אלבין") סייע לשוטר ערד להעלות את הנאשם לניידת המשטרתית תוך שהנאשם משתולל ובועט לכל עבר.

באותן נסיבות תקף הנאשם את השוטר אלבין בכך שבעט בחוזקה בכף ידו הימנית וכתוצאה מהתקיפה נגרמה לשוטר אלבין חבלה שטחית באזור הפגיעה.

1. בתשובתו לאישום כפר הנאשם בכל עובדות כתב האישום וטען כי אמנם בפעם השנייה שהתבקש להציג את תעודת הזיהוי לקח לו זמן להוציאה, אך זאת עקב כאבים בידו שנבעו משבר ממנו סבל.

לצד זאת העלתה ב"כ הנאשם גם טענה של הגנה מן הצדק, שעיקרה סגירת תיק המח"ש נגד השוטרים, שלטענת הנאשם תקפו אותו במהלך האירוע. סגירת התיק נעשתה ללא חקירה ראויה ומבלי שנעשה ניסיון הולם לזמן את הנאשם, שתלונתו נגד השוטרים הגיעה למח"ש, למסירת הודעה מסודרת במח"ש.

1. מטעם המאשימה העידו שלושת השוטרים שנכחו במקום, שני השוטרים ששמם מוזכר בעובדות כתב האישום והשוטר אלי דורי (להלן: "השוטר דורי"), שעל פי הראיות היה השוטר הבכיר במקום.

מטעם ההגנה העידו הנאשם, אחותו, הגב' סמר קלבוני (להלן: "גב' קלבוני") וגיסו לשעבר מר קלבוני ג'אמל (להלן: "מר קלבוני").

1. לאחר שמיעת הראיות ניתן לקבוע כי על העובדות הבאות אין מחלוקת:
   1. השוטרים ערד ואלבין הגיעו למקום, במועד הרלוונטי לכתב האישום, וביקשו מהנאשם ואחרים, שהיו במקום, להזדהות באמצעות תעודות זהות, לאחר שהוברר להם שבמקום שוהה תושב האזור שלא כדין.
   2. הנאשם הציג בפני השוטר ערד את תעודת הזהות שלו ולאחר שהאחרון ראה שהוא נושא תעודה כחולה של אזרח ישראלי, החזיר לו את התעודה.
   3. בשלב מאוחר יותר הגיע למקום השוטר דורי וביקש מהנאשם פעם נוספת להציג בפניו את תעודת הזהות לשם בדיקתה.
   4. הנאשם התמהמהה בהוצאת תעודת הזהות ולא הציגה בשנית בפני השוטרים, עד להחלטה על עיכובו ובהמשך על מעצרו, בין אם כטענת המאשימה עקב סירובו להיענות לבקשתם ובין אם כטענת ההגנה עקב כאבים בידו, שגרמו לשיהוי בהוצאת התעודה ונתקלו בחוסר סבלנות וסובלנות של השוטרים כלפיו.
   5. הנאשם הובל בכוח, על ידי השוטרים ערד ואלבין, לניידת אליה הוכנס תוך שימוש בכוח והושכב על ידם על רצפת הרכב.
   6. בהיותו בניידת החל לפרכס ולרעוד בכל גופו, לכן הועלה על הכסא והובל לתחנת המשטרה, שם טופל על ידי חובשי התחנה והוזמן אמבולנס שפינה אותו לבית החולים.
   7. לאחר שלושה ימי אשפוז שוחרר מבית החולים.
   8. רק כחודש מאוחר יותר הוזמן לתחנת המשטרה ונחקר על חלקו באירוע.
2. המחלוקת מתמקדת בעובדות הבאות:
   1. הנסיבות לאי הצגת תעודת הזהות בפני השוטרים על ידי הנאשם לאחר שהתבקש לעשות כן בפעם השנייה. האם הנאשם התנגד לבקשת השוטרים, כטענתם, או שמא השיהוי נבע מהקושי הפיזי שהיה כרוך בהוצאת התעודה מכיס מכנסיו, כטענתו.
   2. האם הנאשם התנגד בכוח ובאלימות לעיכובו ובהמשך למעצרו והאם תוך כדי כך תקף את השוטרים ופגע בידו של השוטר אלבין.
   3. האם השוטרים השתמשו בכוח סביר כדי להוביל את הנאשם לניידת ולהכניסו לתוכה.

אבחן את העובדות השנויות במחלוקת, ראשון ראשון ואחרון אחרון, לאור העדויות שנשמעו לפניי, מהימנותן , הקשרן, הגיונן וסבירותן.

שלושת השוטרים שהעידו מטעם המאשימה, העידו באופן כללי על כך שהנאשם דחה את פנייתם להציג בפניהם בפעם השנייה את תעודת הזהות שלו. אך בחינה מדוקדקת של גרסתם מצביעה על פערים משמעותיים ביניהם, המכרסמים במשקל הראייתי של עדותם.

על פי גרסתו של השוטר ערד, כשהגיע השוטר דורי למקום ביקש מהנאשם להציג בפניהם את תעודת הזהות, אך הנאשם סרב והחל לדבר אליהם בצורה לא מכובדת וחצופה "מי אתה בכלל. אתה לא תעשה לי כלום".

על פי גרסתו של השוטר אלבין, כשהשוטר דורי הגיע הוא ביקש מהנאשם להזדהות, אך הנאשם סרב ואמר בתוקפנות ובזלזול "שכבר הציג את התעודה ושפעם שנייה הוא לא יציג".

לא כך עולים הדברים מגרסתו של השוטר דורי, בין אם זו שמסר בחקירתו הראשית ובין אם זו אותה אישר בחקירתו הנגדית. משתיהן עולה שהנאשם לא סרב להציג בפניו את תעודת הזהות רק השתהה במסירתה. בחקירתו הראשית סיפר שהנאשם חיפש את התעודה וכשראה את השוטר עופר אמר לו שהתעודה אצל השוטר עופר, בידיעה שאין זה נכון ולפי פרשנותו "פשוט הוא לא רצה לתת לי" כשבחקירתו הנגדית אישר שבדוח הפעולה רשם "בזמן שהנ"ל רצה להוציא את ת"ז, הוא ראה את עופר... ואמר לי הבאתי לו ת"ז... אמרתי לו כי אין קשר ואני רוצה לראות את ת"ז שלו... החשוד אמר לעופר אם אין לך סמכות למה אתה מבקש ת"ז".

בשלב זה, על פי גרסת השוטר דורי, עזב את הנאשם עם השוטר עופר, התפנה לטפל בנוכחים האחרים במקום ולא ראה מה קרה בהמשך ומה הייתה סיבת מעצרו.

אל מול אלה גרסתו של הנאשם הייתה עקבית כשהסביר שהעיכוב בהוצאת תעודת הזהות בפעם השנייה נבע משברים שהיו לו בידיים "אמרתי לו שכבר הזדהיתי לשוטר הקודם, למה צריך לבדוק שוב. היו לי שברים בידיים והיה לי קושי להזיז א הידיים, היה לי קושי לכופף את היד... רציתי להוציא את תעודת הזהות שלי מכיסי וזה לקח מעט זמן בגלל הקושי מהשברים בידיים..."

1. על פי גרסתם של השוטרים ערד ואלבין לאור סירובו של הנאשם להזדהות בשנית ובעקבות תגובתו התוקפנית מילולית הודיעו לו שהוא מעוכב וביקשו שיתלווה אליהם לתחנת המשטרה. משסרב גם לכך הודיעו לו על מעצרו, אולם אף שהזהירו אותו כי ישתמשו בכוח, כדי לבצע את המעצר, סירב להתלוות אליהם.

לא ברור מגרסתם במה התבטא סירובו, כשלא נטען על ידם שהתפרע, ניסה לתקוף אותם או ניסה להימלט מהמקום.

תמוהה עוד יותר גרסתו של השוטר דורי. היה זה הוא שעל פי כל הראיות, כולל גרסתו, ביקש לראות ולבדוק את תעודת הזהות של הנאשם ולוודא שאינה מזויפת, אך איכשהו, בשלב הקריטי של האירוע, כשגם על פי גרסתו טרם קיבל מידי הנאשם את תעודת הזהות המבוקשת, איבד בזה עניין, ניתק מגע וקשר עין עם הנאשם והשוטרים ערד ואלבין ולא היה עד להחלטה על עיכובו ובהמשך על מעצרו. משכך, לטענתו, לא ראה את הנאשם משתולל ותוקף.

תשובותיו לתהיות שהעלתה ב"כ הנאשם בחקירתו הנגדית בעניין התנהלותו הינן רחוקות מלספק. כשנשאל למה בסופו של דבר לא ראה את תעודת הזהות של הנאשם השיב "כי הוא כבר עצר אותו" ולשאלה על מה ולמה הוחלט על מעצרו השיב "התנגדות למעצר. תקיפה וכל זה" – טענות שאף לא נשמעו מפי השוטרים ערד ואלבין שהחליטו על מעצרו.

1. לטענת השוטרים ערד ואלבין לא היו בידיהם אזיקים כדי לכבול את הנאשם ונוכח סירובו להתלוות אליהם לניידת, לאחר שהודיעו לו על מעצרו, הוא נלקח על ידם בכוח, כשכל אחד מהם תפס באחת מידיו ויחד דחפו ומשכו אותו לניידת, כשידיו מכופפות.

גרסתם ולפיה נאלצו להשתמש בכוח נגד הנאשם על מנת להובילו לניידת משום שלא היה ברשותם אזיקים כדי לכבול אותו ונוכח התנגדותו להתלוות אליהם מרצונו תמוהה ולא קיבלתי תשובה מניחה את הדעת מדוע לא ביקשו מהשוטר דורי, או מהשוטר הנוסף שהיה עמם, אזיקים, על מנת להימנע משימוש בכוח נגד הנאשם, שעד אותו שלב לא נטען שהשתמש בכוח נגד השוטרים או מי מהם.

על פי תיאורו של השוטר ערד כשהגיעו עם הנאשם לניידת הוא "התחיל עוד יותר להשתולל" וניסה לבעוט בו, לכן הוכנס בכוח על ידו ועל ידי השוטר אלבין לניידת, והושכב על ידם על הרצפה, ליד המושב האחורי, ומשום שהמשיך להשתולל סובב לו את ידו הימנית והרפה ממנה כשהנאשם צעק שהיה לו בעבר שבר ביד. בשלב זה החל הנאשם לפרכס, רעד בכל הגוף לכן העלו אותו על המושב והביאו אותו לתחנה לטיפול החובשים, משם פונה לבית החולים.

על פי תיאורו של השוטר אלבין רק ברגע שהנאשם הוכנס לניידת – נדחף והופל על ידם פנימה כשידיו מכופפות וגבו מופנה אליהם - הוא החל פתאום להשתולל ולבעוט לכיוונם ואף פגע, תוך כדי כך, בבעיטה חזקה, בכף ידו, שהתנפחה כתוצאה מכך. רק לאחר מכן הופל הנאשם על רצפת הניידת והשוטר ערד החל לקפל את ידו, אך הרפה לבקשת הנאשם שצעק שידו הייתה שבורה. בשלב זה החל הנאשם "לפרפר" "וזה נראה לנו כמו הצגה".

השוטר דורי - הוא סיפר שלא ראה את הנאשם משתולל ותוקף. רק כאשר יצא מחוץ לחצר לכיוון הניידת ראה את הנאשם כשהוא שוכב על רצפת הניידת. לדבריו שאל את השוטר ערד מדוע הגיע למצב כזה והלה ענה לו שהנאשם התנגד למעצר, התחיל להשתולל ותקף. לדבריו הורה לעופר לאזוק אותו באזיקים לרגליים מאחר שהשתולל עם הרגליים. בשלב זה, על פי התרשמותו "העצור התחיל לעשות הצגות שהוא לא מרגיש טוב ומפסיק את נשימתו מדי פעם. אבל הדופק היה לו תמיד..."

לטענת הנאשם, בניגוד לגרסת השוטרים, הופעלה נגדו אלימות ללא כל עילה והוא אף נכבל באזיקים וכדבריו השוטר "אחז בי בחולצה ואמר לי – תיכף אני אראה לך איך שוברים ידיים – משך אותי עם החולצה וכופף לי את היד לאחור, שם לי אזיקים, דחף אותי אל תוך הניידת ואז התחילו להכות אותי השוטרים שבניידת. בנסיבות הקשות שקיבלתי מכות גם בראש ובכל חלקי הגוף פרכסתי והתעלפתי, קמתי אחרי כמה שעות, מצאתי את עצמי בבי"ח מאושפז. אחרי 3 ימי אשפוז – השתחררתי."

עדת ההגנה גב' קלבוני, לא ראתה מה ארע בין השוטרים לנאשם מרגע שהובל לניידת ועדותה אינה יכולה לתרום בנקודה זו.

עד ההגנה מר קלבוני, הגזים והפריז בתיאור האלימות שהפגינו השוטרים נגד הנאשם לאחר שהוכנס לניידת, כשתיאר שתקפו אותו במקלות, עובדה שאף לא נטענה על ידי הנאשם עצמו, באופן שמכרסם באופן ממשי באמינות גרסתו.

עם זאת התעודות הרפואיות, שהוגשו על ידי ההגנה, תומכות בטענה שהנאשם קיבל התקף פרכוסים, לאחר שהוכנס לניידת וכי אין המדובר "בהצגה", כפי שניסו להציג את מצבו עדי התביעה.

בשעה 10:50 הוזעק אמבולנס לתחנת המשטרה ובדוח מד"א צוין שהנאשם נמצא בהכרה מעורפלת, לאחר התקף של פרכוסים. מאחר שקשה להניח שהנאשם במצבו הגדיר את אופי התקף יש להניח שאינפורמציה זו נמסרה לצוות מד"א על ידי החובש/רופא המשטרתי שכך התרשם ממצבו ואף החליט על הזמנת אמבולנס.

גם ממסמך השחרור מבית החולים וולפסון 3 ימים לאחר האירוע עולה שרק כשעתיים לאחר שהתקבל למיון החל לדבר ולשתף פעולה עם הסביבה, וסיפר כי הותקף על ידי שוטרים בראשו, חזה, בגב ובגפיים העליונות.

לא הובאה אמנם על ידי ההגנה חוות דעת מקצועית לפיה תמונת מצבו של הנאשם שהודגמה מתאימה לתוצאה מאירוע של אלימות, אך נוכח סמיכות הזמנים בין האירוע להיתקף הפרכוסים, מתעורר הספק הסביר, באמינות גרסת השוטרים לגבי אופן התנהגותם במהלך מעצרו של הנאשם ומתעורר החשד לפיה הופעל על הנאשם כוח במידה לא סבירה לצורך ביצוע המעצר, ככל שהתעורר הצורך במעצרו.

1. הספק הסביר באמינות גרסת השוטרים לגבי נסיבות מעצרו של הנאשם משליך גם על אמינות גרסתם באשר לטענתם לפיה סירב הנאשם להציג בפניהם בפעם השנייה את תעודת הזהות שלו.

מאידך, גרסתו של הנאשם על הסיבות לשיהוי בהוצאת התעודה מקבל חיזוק מסוים במכתב השחרור מבית החולים שם צוין כי בבדיקה הנוירולוגית לא נבדקה הגפה הימנית העליונה "מאחר והחולה מתקשה בהזזתה" ובעדותו של השוטר דורי.

1. לסיכום, מניתוח הראיות ניתן לקבוע, שאמנם הנאשם לא רווה נחת מכך שהתבקש להציג פעם נוספת את תעודת הזהות ואף הביע מחאתו על כך, אף לא הזדרז למלא אחר דרישות השוטרים והשתהה בהוצאת התעודה, גם וכנראה לא רק, מחמת הכאבים בידו.

השוטרים איבדו את סבלנותם ומיהרו להורות על עיכובו ומיד על מעצרו של הנאשם ומרגע זה יצאו הדברים משליטה, כשהרושם המתקבל, ממכלול הראיות הוא, שהשוטרים הפעילו על הנאשם מידת כוח בלתי סבירה כדי לבצע את המעצר.

1. לאור האמור לעיל, משהתעורר הספק באמינות גרסת עדי התביעה מחד גיסא וכשגם גרסת הנאשם, לפיה השיהוי בהוצאת התעודה הייתה רק בגלל הכאבים בידו, לא הייתה אמינה בעיניי, החלטתי לזכות את הנאשם, אך זאת מחמת הספק, כאמור ברישת הכרעת הדין.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ד , 30 ספטמבר 2013, במעמד הצדדים