תביעה כספית ע"ס 351,327 ₪ לתשלום יתרת חוב נטענת של הנתבעות בגין עבודות בנייה שביצעה התובעת מכוח הסכם מחודש מרץ 2004.

רקע עובדתי

1. התובעת הינה חברה פרטית אשר נכון למועדים הרלוונטיים עסקה בבניה ועבודות תכנון והקמת  מבני קונסטרוקציה מברזל.
2. הנתבעת 1 שהיא התובעת בהודעת הצד השלישי,  הייתה במועדים הרלוונטיים חברת ניהול של פרויקט דירות נופש בשם קולוני ביץ' בבת ים (להלן: "הבניין" או "הנכס").
3. הנתבעת 2 והצד השלישי, הינה נציגות הדיירים בבניין קולוני ביץ'.
4. ביום 15/2/2004 קרס חלק מהגג של בריכות השחייה בפרויקט כתוצאה ממזג אוויר סוער. הנזק היה מכוסה בפוליסת ביטוח המבנה.
5. בין הצדדים נכרת בחודש מרץ 2004 הסכם (נספח א' לכתב התביעה, להלן-"ההסכם"), לפיו תבצע התובעת את עבודות חיפוי הבריכה לתיקון הנזק. בהסכם נקבע כי העבודות יבוצעו בהתאם לתוכניות עבודה וכתב כמויות הנדסי שיצורפו להסכם.
6. התובעת התחייבה להשלים את העבודות בתוך 60 ימים (סעיף 7 א' להסכם).
7. סעיף 9 א' להסכם קובע כי בתמורה להתחייבויות הקבלן ישלם המזמין (הנתבעת 2 כהגדרתה בכותרת להסכם), "את הסכום עפ"י הצעת מחיר שהוגשה לנציגות ולחברת הניהול".
8. הצעת המחיר הראשונית של התובעת עמדה על סך 415,000 ₪ לא כולל מע"מ (נספח ג' לכתב התביעה).  לטענת התובעת הסתכמה התמורה לאחר הנחה בסך 390,000 ₪ ואילו לטענת הנתבעות התמורה כפי שסוכמה הסתכמה בסך 325,000 ₪ (נספחים א' ו-ב' לכתב ההגנה של הנתבעת 1).
9. בסעיף 11 להסכם נקבע כי שכר החוזה הינו כולל וסופי (פאושלי) ולא ישתנה מכל סיבה שהיא, למעט תשלומים נוספים שיגיעו לקבלן, אם יגיעו, בעקבות שינויים ותוספות שיבקש המזמין.
10. התובעת טוענת כי בנוסף לעבודות קונסטרוקציית הבריכה, נדרשה לבצע גם עבודות בנייה וחיפוי קיר בטון ליד הבריכה, בגינן הגישה גמר חשבון בסך 26,000 ₪ לא כולל מע"מ.
11. ביום 31/10/04 הודיעה הנתבעת 1 לתובעת על ביטול ההתקשרות עמה (נספח ה' לכתב ההגנה של הנתבעת 1). על פי הנטען בהודעת הביטול, הפרה התובעת את התחייבויותיה לביצוע העבודה והשלמתה, אינה עומדת בלוחות הזמנים, ולא פעלה לתיקון הליקויים אותם נדרשה לתקן על ידי המפקח.
12. אין מחלוקת כי התובעת לא השלימה את העבודות עפ"י ההסכם.
13. ביום 1/12/04 הגישה התובעת לנתבעות גמר חשבון בגין קונסטרוקציית הבריכה), ע"ס כולל  מע"מ של 246,904₪ (נספח ד' לכתב התביעה).
14. כתב התביעה המקורי הוגש ביום 15/10/09. ביום 21/9/10 הוגש כתב התביעה המתוקן וביום 3/10/10 הוגשה הודעת הצד השלישי.

טענות התובעת

1. הצעת המחיר של התובעת נערכה על בסיס סקיצה של תכנון ואומדן כמויות שהוכנו ע"י הנתבעת 1, במסגרתם הוצגה כמות פירוק וניסור של פלדה קיימת בכמות 2 טון בלבד, ופירוק פנלים מאלומיניום בכמות 40 מטרים בלבד. כתב הכמויות אשר צורף כנספח להסכם היה בגדר אומדן ראשוני בלבד. לאחר חתימת ההסכם  הסתבר כי כתב הכמויות שונה בהתאם לתוכנית אחרת אשר אינה תואמת את התוכנית על בסיסה הגישה התובעת את הצעת המחיר.
2. בסמוך למועד חתימת ההסכם ערכו הנתבעות שינויים מהותיים ודרסטיים בתוכניות העבודה כאשר מבנה הגג הוחלף מגג פשוט לגג חשמלי. המדובר בשינוי מהותי במהות העבודות וכפועל יוצא בעלותן. לתצהיר הראיות מטעם התובעת צורפו תוכניות הגג אשר על פי הנטען שונו מגג שטוח(עמ' 22-23 לתצהיר לגג מעוגל הניתן להזזה עמ' 24-32 לתצהיר).
3. הצדדים היו מודעים לעובדה כי מדובר הצעת המחיר ניתנה על בסיס ראשוני. היה ברור לצדדים כי ההסכם נחתם על בסיס אומדן כללי, כי אין המדובר במחיר סופי וכי בפועל תידרש עבודה רבה יותר, היות והצעת המחיר התבססה כאמור על אומדן כללי ולא על תכנון מדויק.
4. בניגוד להסכם כפשוטו, הרי שאין מדובר בהסכם פאושלי, אלא שיש צורך לערוך התחשבנות סופית בהתאם לכמות העבודה שבוצעה בפועל. הדבר הוסכם בין הצדדים ואף עולה מניסוחו של ההסכם, וזאת על אף אזכור המילה "פאושלי" בהסכם.
5. יתר על כן, אף לא נקבע בהסכם כי העבודות שיבוצעו לא תימדדנה, ומכאן שיש למדוד את כמות העבודה שבוצעה בפועל. ולמעלה מכך, בצמוד לאזכור המילה "פאושלי", צוין מפורשות כי יתכנו תשלומים נוספים לתובעת באם יהיו שינויים ותוספות, וכי כל שישונה המפרט מהותית, תהא זכאית התובעת לתמורה נוספת.
6. בפועל נדרשה התובעת לבצע עבודות בהיקף העולה על 600% מהכמות המשוערת על בסיסה ניתנה הצעת המחיר. מדובר בשינוי מהותי ומשמעותי. כך נדרשה התובעת לפרק 12 טון במקום 2 טון, ולניסור 192 מטרים של אלומיניום חלף 40.
7. לאחר פגישה במשרדי הנתבעת, מסרה התובעת ביום 11/12/04 גמר חשבון קונסטרוקציה על סך 246,904 ₪. בנוסף התבקשה התובעת לבנות קיר בטון תומך, חיפוי וטיח, בגינו חייבות הנתבעות סך של 21,000 ₪ .
8. על כן מבוקש לחייב את הנתבעות בתשלום יתרת החוב בסך 351,327 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן לחייבת בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

טענות הנתבעת 1

1. בהסתמך על הסכם הניהול טוענת חברת ניהול הנתבעת 1, כי אין לה מקורות עצמיים לתשלום לספקים (הסכם הניהול נספח ו' לכתב ההגנה).
2. חורף 2003/4 היה קשה וגם לשני אירועים ביטוחים בגין נזקים לקונסטרוקציה של הבריכה. הראשון מיום 18.12.03 אז נפלו חלקים מקרוי הגג של הבריכה והשני-מיום 15.02.04 אז קרסו קורות גג הבריכה. הנזק שאירע כתוצאה מקריסת הגג היה מבוטח (נספח א' לתצהיר הראיות מטעם הנתבעת 1) וההסכם אשר נחתם בין התובעת והנתבעות, נערך באישור חברת הביטוח.
3. לאחר האירוע השני בו קרסו קורות הגג, נדרשה תכנית להריסת כל הקונסטרוקציה הקיימת ובניית קונסטרוקציה חדשה. הגג שתוכנן הינו גג נפתח ובניגוד לנטען ע"י התובעת מעולם לא תוכנן לבריכה גג חשמלי.
4. המו"מ עם התובעת התנהל באמצעות חורי בשארה ולא עם סאהר ראשד, המצהיר מטעם התובעת.
5. התובעת בדקה את היקף העבודות והכמויות, ואף הצהירה על כך בהסכם, וויתרה על כל טענת אי התאמה. לאחר שנציגי התובעת בדקו את האתר ואת היקף העבודה לרבות על בסיס התוכניות שהכין לוקץ' לקונסטרוקציה החדשה, סוכמה התמורה עם נציג התובעת חורי בשארה בסך 325,000 ₪ (נספחים ב' ו- ג' לתצהיר הראיות מטעם נתבעת 1).
6. עובר לחתימת ההסכם, הדגיש נציג הנתבעת 1 בפני נציג התובעת כי הנזק מכוסה ע"י חברת הביטוח כפי שצוין מפורשות בהסכם. נציג הנתבעת הבהיר לנציג התובעת כי לא יערך שינוי בעבודה או בתמורה, אלא באישור נציגות הדיירים וחברת הביטוח וכי עליו להודיע על כל בעיה במהלך העבודות על מנת שניתן יהיה לערב את חב' הביטוח.
7. במהלך העבודות קרס קיר המגן של הבריכה. הנתבעות פנו לחברת הביטוח וזו אשרה כי תיקון הקיר התומך יעשה גם הוא ע"י התובעת ואושרה התמורה לתובעת בגין התיקון.
8. התוכניות על בסיסן נחתם ההסכם לא שונו מעולם והכמויות לא הוגדלו. רק בחודש אוקטובר 2004 כ-6 חודשים לאחר חתימת ההסכם, התייצב המצהיר מטעם התובעת ביחד עם אביו, במשרדי הנתבעת וטען כי חורי בשארה הכניס לחשבונו הפרטי שיק ששולם לנתבעת.
9. התובעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית, העבודות התעכבו, עובדיה לא התייצבו לעבודה, האתר נשאר פרוץ ומופקר וסיכן את הדיירים במקום, והמפקח אף התריע על הליקויים בביצוע הקונסטרוקציה.
10. בנוסף, פרץ סכסוך בין השותפים אצל התובעת, בעניין המחאה שניתנה לה על חשבון העבודה העתידית. התובעת אשר נקלעה לקשיים כלכליים לא שילמה שכר לעובדיה, ונתקבלו אצל הנתבעת עיקולים שהוטלו ע"י מע"מ וצדדים שלישיים' והפסיקה פעילותה .
11. לאור הפרותיה של התובעת את ההסכם, הודיעו לה הנתבעות ביום 31.10.04 על ביטול ההתקשרות עמה.
12. הנתבעות נאלצו להתקשר עם קבלן אחר לצורך ביצוע העבודות, דבר אשר גרם להוצאות רבות נוספות ונזקים עקיפים אחרים לדיירים ולמוניטין של הנתבעת.

טענות הנתבעת 2

1. נציגות הבית לא חתומה על ההסכם עם התובעת, אלא ברוך יונגר בלבד, אשר אינו מחייב את הנתבעת 2. ומטעם זה יש למחוק את התביעה נגדה על הסף.
2. הנתבעת 1 היא שפנתה לתובעת לאור המלצת המהנדס גיא לוקץ' אשר נשכר על מנת לתכנן ולפקח על הפרוייקט. הנתבעת 1 ניהלה המו"מ עם התובעת ובחרה בה מתוך מספר קבלנים כקבלן מבצע. הנתבעת 2 לא היתה מעורבת בהעברת נתונים לתובעת.
3. התובעת הציגה עצמה כמומחית לעבודה, בדקה את הנתונים שהוצגו לה וקיבלה על עצמה את העבודות, על כן מנועה מלטעון כי הכמויות היו גדולות מאלו שנקבעו, ולמעלה מכך, התובעת לא טענה בכל שלב שלאחר התחלת העבודה כי מדובר בכמויות עבודה רבות מהמתוכנן. לו היתה עושה כן, ניתן היה לבוא בדברים עם חברת הביטוח אשר שיפתה בעבור העבודות הללו.
4. ההסכם בין התובעת והנתבעת 1 הינו הסכם פאושלי, והתובעת מנועה מלטעון אחרת. התובעת קיבלה סכומים העולים על אלו המגיעים לה לאחר שהפסיקה את העבודות.
5. לאור הפרותיה של התובעת את ההסכם, נאלצו הנתבעות להתקשר עם קבלן אחר להשלמת העבודות, והדבר הסב לנתבעת 2 נזקים ופגיעה במוניטין.
6. לפנים משורת הדין הסכימה חברת הביטוח לשלם סכום נוסף להשלמת העבודות. הנתבעות שילמו לקבלן שנשכר תחת התובעת סך של 232,000 ₪ להשלמת העבודות ותיקון הליקויים בעבודת התובעת עליהם התריע המהנדס.

הודעה לצד שלישי

1. הנתבעת 1 מסרה לנתבעת 2 הודעה לצד שלישי. במסגרת ההודעה, נטען כי בזמנים הרלוונטים לתביעה, שימשה כחברת הניהול של הבניין, וכי פעולותיה נעשו בשליחות דיירי הבניין ובאישור הנציגות.
2. בהתאם לסעיף 5.1 להסכם הניהול (נספח ו' לכתב ההגנה), התחייבויות המודיעה מחייבות את הדיירים. משמע את הצד השלישי. מעבר לכך הוסכם בסעיף 7.21 להסכם הניהול, כי תשלומים לספקים ונותני שירותים יבוצעו על ידי חברת הניהול רק מתוך כספים שיגבו מדיירי הבניין.
3. באם יקבע כי נותרה יתרת חוב לטובת התובעת, הרי שחובת התשלום חלה על הצד השלישי בהתאם להסכם הניהול ומכח כל דין, ועל הצד השלישי לשפות את המודיעה ולפצותה בגין כל סכום שיקבע, וכן לשאת בהוצאות ההודעה.
4. מקבלת ההודעה לצד השלישי, הנתבעת 2, טענה מנגד כי הנתבעת 1 היתה האחראית על  כל עבודות הבנייה והתחזוקה וכי התרשלה בבחירת התובעת. התובעת היתה חדלת פרעון, לא שילמה את שכר עובדיה וצדדים שלישיים הטילו עיקוים על כספים המגיעים לה מהנתבעת 1. כפועל יותא שותקה פעילות התובעת.
5. התובעת הפרה את ההסכם פיגרה בביצוע העבודות, האתר נשאר פרוץ ומופקר וסיכן את הדיירים. עבודתה של התובעת היתה לקויה. המפקח התריע על ליקויים חמורים בביצוע הקונסטרוקציה. על הנתבעת 1 היה לבצע בדיקה מעמיקה של יכולות התובעת דבר שלא נעשה. הנתבעת 1 התרשלה בכך ששילמה לתובעת 30% מהתמורה זמן קצר לאחר תחילת העבודות. על הנתבעת 1 היה לדרוש ערבויות ובטחונות להשלמת העבודות.

הראיות

1. התובעת הגישה תצהירו של סאהר ראשד המנהל והבעלים בתובעת (להלן-"ראשד").
2. לתצהיר הראיות מטעם התובעת צורף מסמך הכולל רשימת חומרי גלם וחלקים ובצדם כמויות ומשקל (עמודים 34-37) בתחתית כל עמוד מופיע אישור בכתב יד לפיו המפורט תואם תוכניות ליצור חתום ע"י "אליאס תכנון ויצור מכונות ומתקנים". מדובר באסופת מסמכים אשר אינה ערוכה בתצהיר או כחוות דעת מומחה. כאשר אליאס החתום לכאורה בתחתית כל עמוד לא זומן לעדות מטעם התובעת.
3. במהלך חקירתו הנגדית של הצהיר מטעם התובעת ובהסכמת הנתבעות, הוגשו ע"י התובעת חשבוניות בגין חומרי גלם אותם עפ"י הנטען רכשה התובעת בגין העבודות (פרוטוקול עמ' 16-17 ת1/-ת27/).

מטעם הנתבעת 1 ושולחת ההודעה לצד שלישי הוגש תצהיר יוסי נעמן, אשר היה מנהלה בתקופה הרלוונטית (להלן-"נעמן").

מטעם הנתבעת 2 ומקבלת ההודעה הוגש תצהירו של מרדכי נחמני, יו"ר הנציגות בנתבעת 2. לאחר מכן במסגרת בקשה 19, אושר להחליף את התצהיר בתצהירו של ברוך יונגר שהיה יו"ר הנציגות במועדים הרלוונטים (להלן-"יונגר").

במהלך החקירות על התצהירים הוגשו:

ת/1 – ת/26 חשבוניות

ת/27 – כרטסת הנהלת חשבונות (זוהיר רמדאן).

ת/28 – הצעת מחיר של התובעת (מקור) מיום 12/03/04.

ת/29 – תכנית קונסטרוקציה.

ת/30 – פרוטוקול ישיבה בהשתתפות  נציג התובעת ונציגי הנתבעות מיום 01/09/04.

ת/31 – פרוטוקול ישיבה בהשתתפות  נציג התובעת ונציגי הנתבעות  מיום 18/10/04.

דיון

1. המחלוקת בין הצדדים עניינה בשאלה, האם נדרשה התובעת לשינויים ותוספות אשר חייבו הגדלת הכמויות מעבר להגדרת העבודות והכמויות על בסיסן נחתם ההסכם לביצוע העבודות. במסגרת זו יש לקבוע מהן תוכניות הקונסטרוקציה על בסיסן נחתם ההסכם.
2. הטענה כי התוכניות שונו, לא נכללה מפורשות בכתב התביעה. עם זאת, בכתב התביעה נטען כי הצעת המחיר התייחסה לכמויות המפורטות בכתב הכמויות, נעשתה בהתאם לתכנון על פי סקיצה וכי בעת חתימת ההסכם, היה ברור לצדדים כי לצורך ביצוע העבודות יש צורך בתכנון מדוייק של עבודות הקונסטרוקציה. לפיכך איני סבורה כי טענת התובעת לעניין השינוי בתוכניות-מהווה הרחבת חזית. יחד עם זאת הטענה לא הוכחה כפי שיפורט להלן.
3. התובעת טוענת כי הצעת המחיר מטעמה וההסכם אשר נחתם לביצוע העבודות, נעשו על בסיס אומדן ראשוני לפיו מדובר בפירוק וניסור של פלדה קיימת בכמות של שני טון בלבד ופירוק 40 מטר של פנלים מאלומיניום. לטענתה, בסמוך לאחר תחילת העבודות שונה כתב הכמויות בהתאם לתוכניות אחרות, השונות מהתוכנית הראשונית, כאשר מבנה הגג שונה מגג פשוט לגג חשמלי ובפועל כמויות הפלדה הסתכמו ב-12 מטרים ופירוק האלומיניום ב-192 מטרים.
4. הנתבעות טוענות מנגד כי התוכניות על בסיסן נחתם ההסכם, לא שונו מעולם וכי מלכתחילה תכנית הקונסטרוקציה על בסיסה נחתם ההסכם ובגינה סוכמה התמורה, הינה לגג חדש קמור הנפתח ונע על מסילות להבדיל מהגג שקרס שהיה גג קמור קבוע.
5. בטרם אדון במחלוקת העיקרית בין הצדדים, יש להכריע במחלוקת נוספת שהתגלעה לעניין התמורה שסוכמה בגין העבודות. לטענת התובעת סכום התמורה לאחר הנחה הסתכם ב-390,000 ש"ח לא כולל מע"מ (במקור 415,000 ש"ח), ואילו לטענת הנתבעת סוכם על סך 325,000 ₪ לא כולל מע"מ (נספח ג' לתצהיר המצהיר מטעם הנתבעת 1).
6. בחקירתו הנגדית אישר המצהיר מטעם התובעת כי הצעת המחיר האחרונה מיום 21.03.04 עמדה על סך 325,000 ₪ ולא ידע להסביר מדוע מסתמכת התובעת על הצעת מחיר מוקדמת יותר (מיום 15.03.04), לתמיכה בטענתה לפיה סוכם הסך של 390,000 ש"ח (פרוטוקול עמוד 9, שורות 9-16).
7. יתירה מכך המצהיר מטעם התובעת אישר כי חורי בשארה, הוא אשר הכין מטעם התובעת את הצעות המחיר נספחים ג' וד' לתצהיר הנתבעת 1 (פרוטוקול עמ' 9 שורות 3-6).
8. התובעת מסתמכת על הצעת מחיר נושאת תאריך מוקדם יותר להצעת המחיר הקובעת לשיטת הנתבעות. חורי בשארה החתום על הצעות המחיר מטעם התובעת, לא זומן ע"י התובעת להעיד כדי לסתור טענת הנתבעות. מכאן נקבע כי התמורה אשר סוכמה הינה כטענת הנתבעות.
9. בסעיף 11 להסכם נקבע:

"בכפוף להוראות הסכם זה, התמורה הכללית הינה סופית, מוחלטת ומלאה ואינה ניתנת לשום שינוי שהוא ובכלל זה מחמת העלאת מחירי העבודה ו/או החומרים ו/או הטלת מיסים חדשים ו/או מלווים ו/או היטלים וכיו"ב.

שכר החוזה הינו כולל וסופי (פאושלי) ולא ישתנה מכל סיבה שהיא למעט תשלומים נוספים שיגיעו לקבלן, אם יגיעו, בעקבות שינויים ותוספות שיבקש המזמין.

מובהר שכל שיופיע בתוכניות העבודה ובפרטים שיסופקו ע"י המזמין לקבלן במהלך העבודות, כלול בהסכם זה ולא יהיה הקבלן זכאי לכל תמורה נוספת בעבור ביצועו, כל עוד לא נוספו שטחי בנייה משמעותיים, ולא שונה באופן משמעותי מפרט העבודות.

כל הוראה מטעם עירית הועדה המקומית או כל רשות אחרת, או מפקח הבעלים תיראה ככלולה בהסכם. הקבלן יהיה חייב לבצעה ולא יהיה זכאי לכל תמורה נוספת בעבור ביצועה, אלא אם כן מדובר בשינוי משמעותי

בכל מקום שיש בו סתירה בין הנספחים השונים, מהנדס הקונסטרוקציה הוא שיקבע את שיבוצע.

מובהר כי שינויים אשר ידרשו ע"י מהנדס הקונסטרוקציה, או האינסטלציה, או החשמל, הנובעים מן הממצאים בשטח ייחשבו ככלולים בהסכם ולא יזכו את הקבלן בכל תוספת".

1. אין חולק אם כן, כי בהסכם נקבע כי "שכר החוזה הינו כולל וסופי (פאושלי)".

התובעת טוענת כי אין להידרש למילים דווקניות בהסכם, באשר מלכתחילה הצדדים הסכימו על מתווה עבודות כללי, וכי היה ברור כי יש לערוך תכניות עדכניות וחישוב נוסף בעניין השווי של העבודות.

1. מהוראות ההסכם עולה כי התמורה המוסכמת הינה בגין העבודות הכלולות בתוכניות כהגדרתן בהסכם, ואילו בגין שינויים ותוספות יהא הקבלן זכאי לתמורה נוספת.
2. כך, בסעיף 4 להסכם נקבע כי התובעת מתחייבת לבצע כל שינוי בתוכניות ללא תמורה נוספת אך "לא כולל תוספות שטח בבניה או תוספות המחייבות עלויות נוספות לקבלן".

גם בסעיף 9 א' להסכם, בו נקבעה התמורה בגין העבודות, נקבע כי התמורה הינה בגין "העבודות המפורטות בהסכם זה" ובסעיף 11 להסכם נקבע כאמור כי השכר הינו סופי "למעט תשלומים נוספים שיגיעו לקבלן, אם יגיעו, בעקבות שינויים ותוספות שיבקש המזמין" ובהמשך לאותו סעיף נקבע: "מובהר שכל שיופיע בתוכניות העבודה ובפרטים שיסופקו ע"י המזמין לקבלן במהלך העבודות, כלול בהסכם זה ולא יהיה הקבלן זכאי לכל תמורה נוספת בעבור ביצועו, כל עוד לא נוספו שטחי בנייה משמעותיים, ולא שונה באופן משמעותי מפרט העבודות".

1. עולה אם כן כי על מנת שהתובעת תהא זכאית לתשלומים נוספים מעבר לתמורה המוסכמת, עליה להוכיח כי נדרשה לבצע עבודות נוספות שלא היו כלולות בתוכניות העבודה על בסיסן נחתם ההסכם.

1. במבוא להסכם בפסקה השנייה נקבע:   

"והואיל: ויש לבצע עבודות (להלן "העבודות") חיפוי הבריכה לפי שלבים ולפי תוכנית שרטוט מפרט וכתב כמויות של המפקח / הקונסטרוקטר גיא לוקץ, שהעתקם מצ"ב כחלק בלתי נפרד מהסכם זה, מסומנים נספח א' ולפי הוראות המפקח בכתב ו/או בעל פה, שיצטרפו להסכם זה ויחשבו כחלק בלתי נפרד ממנו להלן: "תוכניות העבודה".

1. התובעת מפנה לכתב הכמויות ערוך ע"י לוקץ' מיום 10.03.04 (נספח ב' לכתב התביעה; עמ' 20 לתצהיר הראיות מטעם התובעת). אלא שהתוכניות שצורפו להסכם ככל שצורפו, לא צורפו לכתב התביעה המקורי או המתוקן והלכה למעשה לא צורף עותק מלא מההסכם על נספחיו. לפיכך חלוקים הצדדים באשר לזהות התוכניות על בסיסן נחתם ההסכם. 

1. ראשד טען בתצהירו, כי התוכניות שנמסרו לתובעת טרם הצעת המחיר, ואשר על בסיסן הוכנה ההצעה, היו תכניות לבניית גג שטוח, וכי בסמוך לאחר מכן שונו התוכניות באופן מהותי, והתובעת נדרשה לבנות גג מעוגל, חשמלי, עבודה השונה מהותית מהתוכניות המקוריות המחייבת עלויות שונות והתקשרות עם אנשי מקצוע מתאימים ונוספים בניגוד להסכם עצמו (סעיף 5 לתצהיר ראשד). כך הצהיר כי עמודים 22-23 לתצהירו הינם העתק התוכנית הראשונה, ועמודים 24 ואילך הינם העתק התוכנית השנייה.
2. הנתבעות טוענות כי התוכנית על בסיסה התבקשה הצעת המחיר, היתה אך ורק התוכנית לגג החדש, ועל פיה בלבד התנהל המשא ומתן עם התובעת, באמצעות חורי בשארה, ובהתאם לתוכנית זו נחתם ההסכם (סעיפים 4.1, 5 לתצהיר נעמן).  

1. נעמן ציין כי הנזקים לבריכה נגרמו בשני מועדים, 18/12/03, ו- 15/02/04) (סעיף 2 לתצהירו). לדבריו, מה שכינתה התובעת כתכנית הראשונה הינה למעשה הצעה לתוכנית קונסטרוקציה, אשר הוכנה לאחר האירוע הראשון ואשר לא התקבלה אצל הנתבעת 2, ולא קודמה מעבר לכך. התוכנית לביצוע עליה הוחלט, היא תכנית שהוכנה לאחר האירוע השני, לאור הצורך בתכנית להריסה כוללת, ולבניית קונסטרוקציה חדשה ושונה מהקיימת (סעיף 4 לתצהירו).
2. מהראיות עולה כי המשא ומתן לחתימת ההסכם, התנהל מול חורי בשארה והוא אשר חתם בשם התובעת על הצעת המחיר, ועל ההסכם עצמו. ראשד הוצג כמנהל עבודה שכיר של התובעת. ראשד אישר בחקירתו הנגדית כי לא הוא חתם מטעם התובעת על ההסכם (פרוטוקול עמ' 8 שורות 16-17). חורי בשארה לא זומן להעיד מטעם התובעת. ראשד הבהיר כי הדבר נובע מסכסוך שפרץ בינהם.
3. לא זו אף זו, ההסכם כולל הוראות מפורשות למקרה של שינוי בתוכניות העבודה. התובעת לא פעלה על פי ההסכם ולא הודיעה בזמן אמת, במהלך ביצוע העבודות, כי התוכניות שונו וכי קיימת אי התאמה בין התוכניות על בסיסן נחתם ההסכם לתוכניות העבודה.
4. כך, ההסכם כולל הוראות לפיהן מצהירה התובעת כי היא מתחייבת לבדק את התכניות, הפרטים והמפרטים לפני התחלת העבודה וכי בכל מקרה של סתירה או אי התאמה עליה להודיע למפקח בטרם תחילת העבודות וככל שתתגלה אי התאמה במהלך העבודות עליה להודיע בטרם תמשיך בעבודות (סעיף 4.14); בהסכם אף הצהירה התובעת כי בדקה את התוכניות שנמסרו לה (סעיף 15)  וכי תנהל יומן על בסיס יומי שיכלול כל פרט מהותי (סעיף 17). עדי הנתבעות אף העידו כי נציגי התובעת ערכו סיורים באתר קודם להצעת המחיר (סעיפים 9-10 לתצהיר נעמן; יונגר עמ' 44 שורות 1-10).
5. מהוראותיו הברורות של ההסכם עולה כי בכל מקרה של שינוי מהותי, סתירה, או אי התאמה לתוכנית העבודה, חלה על התובעת החובה להודיע על כך.  מהראיות עולה כי התובעת לא פנתה לנתבעות במהלך העבודות בכל טענה לעניין שינוי התוכניות או הכמויות. יונגר מסר בעדותו כי התובעת לא פנתה ולו פעם אחת, להודיע כי שגתה בהערכת העבודה (עמוד 52, שורות 5-7).
6. ראשד אף אישר בחקירתו הנגדית כי התובעת דרשה תשלומים בהתאם לאבני הדרך המקוריים המפורטים בנספח ג' לתצהיר הנתבעות. לדבריו, "בסוף הפרויקט מתחשבנים" (עמ' 12 שורות 3-22). גם בכך יש כדי כדי להטיל צל על גרסת התובעת.
7. בניסיון להוכיח טענתה לפיה הצעת המחיר של התובעת התייחסה לתוכנית הגג (עמ' 22-23 לתצהיר התובעת) וכי התוכנית שונתה לאחר חתימת ההסכם, מפנה התובעת לתאריך המופיע על ת/29 בחודש אפריל 04 המאוחר לחתימת ההסכם.
8. אלא שהעדים מטעם הנתבעות סיפקו מענה לב"כ התובעת בעניין זה וחזרו וטענו בחקירתם הנגדית כי לא נעשה כל שינוי בתוכנית הגג וכי התוכנית ת/29 היתה הבסיס להצעת המחיר מטעם התובעת (עמ' 25 שורות 9-16). העד נעמן אשר התבקש להסביר כיצד התאריך על ת/29 מאוחר להסכם הבהיר כי "יכול להיות שיש אצל לוקץ' או בשארה חתימות יותר מוקדמות". ובהמשך:

ש. האם זו תוכנית קונסטרוקציה?

ת. לא, זו תוכנית לביצוע ולא סקיצה" .

ש. בתאריך חתימת ההסכם, איזו תוכנית עמדה בפניך?

ת. מה שאושר על ידנו ועל ידי הנציגות, זו התוכנית בת/29.

מה התוכנית שעמדה מולכם בעת קבלת ההצעה של בשארה?

ת. על ת/29" (עמ' 33 שורות 6-14).

וראו גם חקירתו של יונגר (עמ' 53 שורות 3-4).

1. התובעת טוענת כי היקף העבודה שנדרשה לבצע בפועל היה גדול ב- 600% בכמויות הפירוק, וב- 350% בפירוק האלומיניום. לתמיכה בטענתה לעניין התוספות בהיקף העבודה, צורפו לתצהירו של ראשד אישורים חתומים ע"י "אליאס תכנון וייצור מכונות ומתקנים" אשר לטענת התובעת מהווים חוות דעת  מודד מוסמך (סעיף 11 לתצהיר ראשד). ראשד טען בחקירתו הנגדית כי אליאס מדד את הקונסטרוקציה שהורכבה ע"י התובעת (פרוטוקול עמ' 11 שורות 2—31).
2. מנגד טוענות הנתבעות כי מדובך בטענה מופרכת ודמיונית אשר אין לה שחר או הסבר, ומכל מקום מעולם לא נשקל ונמדד החומר שפורק (סעיף 16 לתצהיר נעמן) וכי קודם להגשת התביעה לא נחשפו למסמכים אלה, לא ידוע מיהו אותו מודד ומהות המסמכים האמורים (סעיף 17 לתצהיר נעמן).
3. במסגרת ראיות התובעת לא הוגש תצהיר חתום ע"י אליאס, או חוות דעת מומחה ערוכה כדין. אליאס החתום לכאורה על המסמכים שצורפו, לא זומן ע"י התובעת למתן עדות. מכאן שלא ניתן לבסס כל ממצא על מסמכים אלה.
4. בעדותו טען ראשד כי הכמויות אשר פורקו היו גדולות מהקבוע בהסכם, עם זאת כשהתבקש להציג מסמכים התומכים בטענתו, הבהיר כי אליאס מדד את ההרכבות ואילו גיא לוקץ' הוא אשר מדד את כמויות הפירוק (עמ' 11 שורות 20-21). לדבריו, המסמכים המעידים על המדידות נמצאים אצל לוקץ' ואצל בשארה (פרוטוקול עמ' פרוטוקול עמ' 9 שורות 25-29; עמ' 10, שורות 3-14; עמ' 11 שורות 13-14; עמ' 15 שורות 12-13). 
5. חרף הנטען ואף שלשיטת ראשד מדובר במסמכים מהותיים אשר יכולים לתמוך בטענות התובעת (עמ' 15 שורות 14-15), לא ביקשה התובעת לזמן לעדות את גיא לוקץ'.    
6. ראשד צרף במהלך חקירתו חשבוניות המעידות לטענתו על רכישת הברזל לצורך העבודות (ת/1-ת/27 (פרוטוקול עמוד 16, שורות 1-5). החשבוניות לא צורפו לתצהיר הראיות מטעם התובעת אך הנתבעות הסכימו להגשתן תוך שכפרו בתוכנן. לא הונח בתצהיר התובע הפירוט העובדתי ממנו ניתן להסיק כי החשבוניות מתייחסות לעבודות נשוא ההסכם. ממילא אין בחשבוניות כשלעצמן כדי לתמוך בטענות התובעת לעניין הכמויות.  
7. נטל השכנוע להוכחת התביעה מוטל על התובע, על פי הכלל הבסיסי "המוציא מחברו – עליו הראיה". בענייננו, על התובעת מוטל הנטל להוכיח את כל יסודותיה של עילת התביעה, ואילו על הנתבעות הנטל להוכיח את כל רכיביה של טענות ההגנה.  מהמקובץ עולה כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. לא הוכח כי הנתבעות דרשו שינוי מהותי מהתוכניות על בסיסן נחתם ההסכם, לא הוכח כי כמות העבודה שנדרשה התובע לבצע עלתה על התכנון שהוצג לה (מלבד הקיר המגן אשר תשלום עבורו שולם בנפרד).
8. נותר לדון בניסיונה של התובעת לטעון כי התמורה שסוכמה לא שולמה במלואה בהתאם לעבודה שבוצעה עד שנדרשה לעזוב את האתר.
9. בכתב התביעה כמו גם בתצהיר הראיות מטעמה, טענה התובעת כי הנתבעות נותרו חייבות בגין העבודות שבוצעו נכון ליום 01.12.04 סך 264,944 ₪ כולל מע"מ, כאשר על פי הנטען החוב נובע מהשינוי בכמויות ביחס לכתב הכמויות בהסכם.
10. התובעת לא טענה במסגרת כתב התביעה כמו גם בתצהיר הראיות ולא הניחה תשתית לטענה לפיה לא שילמו הנתבעות את התמורה שהגיעה לה ביחס לשלבי ביצוע העבודות ובהתאם לעבודות אותן השלימה הלכה למעשה.
11. במסגרת חקירת עדי הנתבעות ניסה ב"כ התובעת לבסס טענה לפיה הנתבעות לא שילמו את שכר התובעת ביחס לשלבי ביצוע העבודות. בסיכומי התובעת נטען כי אף לפי שיטת הנתבעות זכאית התובעת לסך 82,500 ₪ וזאת לאחר ששולם לה במצטבר סך של 154,00 ₪, ולאחר שהעד מטעם הנתבעות אישר כי התובעת השלימה 73% מהעבודה (סעיפים י"א-י"ב לסיכומי התובעת).
12. עיון בפרוטוקול מעלה כי לא ניתן להסיק מחקירת עדי הנתבעות כי אשרו הטענה לפיה ביצעה התובעת 73% מהעבודות (עמ' 27 לפרוטוקול).
13. הנתבעות טוענות כי ניסיון זה של התובעת מהווה שינוי חזית ביחס לנטען בכתב התביעה ובתצהיר הראיות מטעמה.
14. הנתבעות טוענות כי ההתקשרות בוטלה נוכח הפרותיה של התובעת את ההסכם, עוד טרם הושלמה הרכבת הקונסטרוקציה. הנתבעות טוענות כי נאלצו לשכור שרותיו של קבלן אחר להשלמת עבודות ותיקון ליקויים בעבודת התובעת, וכי בהתחשב בסכומים ששולמו לתובעת ולנזקים שנגרמו לנתבעות קיבלה התובעת תשלומים ביתר.
15. הנתבעות טוענות כי בטרם השלמת הקונסטרוקציה ועל פי אבני הדרך שסוכמו (נספחים ג' וד'), היתה התובעת זכאית ל-30% מהתמורה קרי לסך 97,500 ₪ וכי בפועל שולמו לה סכומים העולים על הסך האמור. בחקירתו הנגדית טען המצהיר מטעם הנתבעות כי נחשף למכתבי הנתבעת מיום 01.12.04 (נספחים ד' וה' לכתב התביעה) לראשונה עם הגשת התביעה (עמ' 30 שורות 18-20).
16. התובעת לא הניחה תשתית ראייתית ממנה ניתן לקבוע את היקף העבודה שבוצעה והיקף העבודה שנותרה לביצוע. התובעת לא הציגה כל ראיה למהות העבודות אותם לטענתה השלימה, ביחס לסכומים אשר שולמו לה התובעת. התובעת אף לא הציגה פירוט הסכומים. כך אף לא ניתן להסיק ממכתב המהנדס מיום 18.08.04 (עמ' 41 לתצהיר התובעת), מהו היקף העבודות אשר בוצע עד אותה עת ביחס לאבני הדרך כפי שהוסכם. התובעת לא סתרה טענת הנתבעות לפיהן הוקדמו לה תשלומים.

סוף דבר

1. ממכלול הראיות והעדויות שבפני, מצאתי כי התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה, על כן תביעתה נדחית. בהתאם מתייתר הצורך להכריע בהודעת הצד השלישי.
2. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 17500 ₪ (כולל מע"מ), לכל אחת מהן, בתוך 30 ימים מהיום. מאחר והצדדים בהודעת הצד השלישי הינם הנתבעים בתביעה העיקרית, איני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות בהודעת צד הג'.

המזכירות תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.