ביום 22.11.2015 ניתן פסק דינו של כב' בית המשפט העליון, ובמסגרתו הושב התיק לבית משפט זה.

מכוח החלטתו של כב' בית המשפט העליון מונה השמאי מר דן לאופר כמומחה מטעם בית המשפט, לצורך עריכת חוות דעת לעניין סכום הפיצוי אותו על הנתבעת לשלם לתובעים, כמפורט באותה החלטה.

ביום 16.6.2016 הוגשה לעיוני חוות הדעת (נושאת תאריך 7.6.2016).

לצדדים ניתנה האפשרות להגיש התייחסותם לחוות הדעת.

הנתבעת הודיעה כי תפעל על בסיס אותה חוות דעת.

התובעים לא הגישו התייחסותם על אף ארכה שניתנה להם לצורך כך, ותוך שהובהר כי ייראו בהעדר תגובה עד ליום 17.7.16, כהסכמה.

לאחר שנתתי דעתי לאמור כמו גם לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט אני מורה בזאת כי שיעור הפיצוי אותו על הנתבעת לשלם לתובעים , על יסוד העקרונות אשר פורטו בהחלטתו של כב' בית המשפט העליון יעמוד על הסכום הנקוב בחוות הדעת כשהוא משוערך להיום, דהיינו על סך של 280,000 ₪, כאשר סכום זה הינו בערכים של המועד הקובע – 14.4.1992.

הפיצוי ישולם בתוך 30 יום מהיום.

בנוסף, תישא הנתבעת בחלק היחסי של הוצאות ההליך (תוך מתן הדעת להליכים הקודמים וההחלטות אשר ניתנו בעניין זה באשר להוצאות) ובסך של 8,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תתבקש להמציא את פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ו, 21 יולי 2016, בהעדר הצדדים.