נגד

צדדי ג' 1. מכבי עירני טירת הכרמל

2. שירביט חברה לביטוח בע"מ

רקע

1. לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, בשלוש תאונות שונות בעת נפילה במגרש כדורגל (להלן: "המגרש"), בהיותו שחקן כדורגל אצל הנתבעת 1, זאת לטענתו, בשל ליקוי שהיה במגרש.
2. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת החבות ובשאלת הנזק, בהחלטה מיום 2.11.10 הוריתי על פיצול הדיון באופן שתידון, ראשית, שאלת החבות ובשאלה זו יעסוק פסק דין זה.

טענות הצדדים בתמצית

1. התובע, יליד 1990, נפגע, לגרסתו, בשלוש תאונות שונות במהלך אימונים ומשחקים, בהיותו שחקן מן המניין אצל הנתבעת 1 במסגרת ליגת נערים א' ובמסגרת ליגת הנוער.

בתאונה הראשונה, במהלך אימון ביום 17.4.06 ובתאונה השנייה במהלך משחק ביום 9.5.09, נחבל בברכו השמאלית כאשר לאחר שקפץ לעבר הכדור, נחתה רגלו בבור בקרקע (להלן: "הבור" או "המפגע"). התאונה השלישית אירעה ביום 20.9.06 כאשר התובע נחבל, שוב, כמו בשתי התאונות הקודמות, בברכו וסבל מחבלה סיבובית, לאחר שנחת על הקרקע ו"רגלו ננעלה" – כך התובע בכתב התביעה.

לטענתו, התאונות אירעו כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים וכתוצאה מכך, נגדעה באחת קריירת משחק בתחום הכדורגל.

התובע טען כי כתוצאה מהתאונות נגרמה לו נכות צמיתה בברך שמאל, להוכחת טענתו שברפואה הגיש חוות דעת רפואית, אולם כאמור, עניינו של פסק הדין זה הוא בשאלת החבות בלבד.

הנתבעת 1 היא, לטענת התובע, מפעילת מגרש הכדורגל והאחראית על התחזוקה והניהול.

הנתבעת 2 היא הרשות המקומית בתחומה ובשטחה מצוי המגרש והיא גם, לטענת התובע, בעלת הנתבעת 1.

נתבעת 3 היא לטענת התובע, מחכיר מגרש הכדורגל, הבעלים ו/או המחזיק במגרש.

1. הנתבעת 1 היא מועדון הכדורגל במסגרתו, לטענת התובע, שיחק בזמנים הרלוונטיים לפציעותיו (להלן: "מועדון מכבי / המועדון / מכבי"). מכבי כפרה בטענות התובע לפיהן היה שחקן במועדון, הכחישה את טענות התובע באשר לנסיבות אשר גרמו לפגיעותיו בכל אחת מהתאונות, כפרה באחריותה כלפיו, דחתה טענותיו באשר לרשלנותה, וטענה לחילופין כי התובע, היה מודע לסיכונים הטמונים בפעילות ספורטיבית ובכלל זה במשחק כדורגל.
2. הנתבעת 2 הינה הרשות המקומית בתחומה נמצא המגרש (להלן: "העירייה"). העירייה טענה להעדר עילה כלפיה והעדר יריבות. לטענתה המגרש מצוי אומנם בשטחה, אולם הוא בבעלות מנהל מקרקעי ישראל, אשר החכיר אותו לנתבעת 3 למשך 49 שנה החל משנת 1964, כך שהמגרש מעולם לא היה בבעלותה. עוד טענה העירייה כי היא אינה מחזיקה במגרש ואינה מתפעלת אותו לכן היא אינה חבה בתחזוקתו או בכל חבות הכרוכה בפעילות המתבצעת במגרש. מכאן כי דין התביעה נגדה להידחות.
3. הנתבעת 3, "הסתדרות העובדים בישראל" (להלן: "ההסתדרות"), אישרה את טענת העירייה להחכרת המגרש ממנהל מקרקעי ישראל, אך טענה לקיומו של הסכם בינה לבין מכבי לפיו האחרונה, שוכרת את המגרש לצורך פעילות ספורטיבית ולשימוש מועדון הכדורגל זאת אחר שבדקה ואישרה כי המגרש תקין ומתאים לפעילות הספורטיבית המיועדת. ההסתדרות טענה כי מרגע החתימה על החוזה והעברת החזקה במגרש אל מכבי, הוסרה ממנה כל אחריות ביחס למגרש לרבות ההפעלה האחזקה והמימון של הפעילות. עוד טענה ההסתדרות, כי בהסכם השכירות אשר נחתם בינה לבין מכבי, הובהר כי מכבי מתחייבת לשפות את ההסתדרות בגין כל חיוב אשר יוטל על האחרונה בכל הקשור עם המגרש.
4. ההסתדרות שיגרה הודעה לצד ג' נגד מכבי, והמבטחת שלה בביטוח אחריות לצד ג', בה טענה כי מכבי אחראית לנזקי התובע בהיותה מחזיקה ומפעילת המגרש, בשל הפרת חובותיה בטיפול במגרש על פי הדין.

האם התובע שיחק במסגרת קבוצת הכדורגל של מכבי

1. השאלה הראשונה אשר בה נתגלעה בין הצדדים מחלוקת, היא האם בעת התאונות הנדונות, היה התובע שחקן מן המניין במועדון מכבי.

התובע, כאמור טען בכתב תביעתו כי במהלך שנתון 2004-2005, בהיותו בן 15, הצטרף לראשונה למועדון, לקבוצת נערים ג' במכבי. התובע טוען כי הונפק לו כרטיס שחקן כמו לכל שחקני הקבוצה. טענה זו אינה מצויה במחלוקת. המחלוקת היא בשאלה האם בשנה העוקבת, שנת המשחקים 2005-2006, היה התובע שחקן מן המניין במכבי. התובע טען כי שובץ לקבוצת נערים א' אך ממנה הוזמן לשחק בקבוצת הנוער (ראו בעמ' 24 שורות 13-15).

מאמנו של התובע בקבוצת נערים א', מר יעקב סלמה, אשר זומן כעד מטעם התובע, אישר את הדברים (עמ' 3 ש' 22-24, עמ' 5 ש' 16-17).

חברו של התובע לקבוצת נערים א', אסף ססנוב, העיד אף הוא כי התובע שיחק עימו בקבוצה (עמ' 17 ש' 5). חבר נוסף לקבוצה, נועם לוסקי, אישר גם כן כי התובע שיחק עימו בשנה הרלוונטית (עמ' 20 ש' 26-28, עמ' 21 ש' 30-32, עמ' 23 ש' 5).

חלק מן העדים התבקשו לנסות וליתן הסברים אפשריים לעובדה כי לתובע לא הונפק כרטיס שחקן. מן העדויות עלה כי בלא כרטיס שחקן, אסור לקבוצה להעלות שחקן למשחקי הליגה. הקבוצה מחוייבת להנפיק כרטיסי שחקן לכל השחקנים (עדותו של עו"ד אמיר נבון, נציג ההתאחדות לכדורגל, ראו בעמ' 10 ש' 3-6). הנתבעות ביקשו לטעון כי העדר כרטיס השחקן לתקופה הרלוונטית מצביע על כך שהתובע לא היה שחקן בקבוצת מכבי. כאמור, לא ניתן לקבוע מן העדויות, באופן ברור, מדוע לא הונפק לתובע כרטיס שחקן, הגם שהועלו השערות שונות לכך. עם זאת, ממכלול העדויות עולה כי הסיבה לכך אינה שהתובע לא היה שחקן מן המניין באותה שנה, ההפך הוא הנכון.

הדבר עולה לא רק מעדויות התובע, חבריו ואביו, אלא גם מעדות מאמנו, מר סלמה ומעדותו של מר רפי עטר בעצמו, יו"ר מכבי עירוני טירת הכרמל, העד מטעם הנתבעת 1, שאישר כי בתמונה אשר הוצגה בה הוא מצולם עם שחקנים, מופיע גם התובע בעצמו, במדי הקבוצה.

לכך יש להוסיף את עדותו של מר עטר, בדבר העדר רישומים והעדר מעקב אחר תשלומי הורים, כאשר הגורם העוסק ברישום ובהעברת הפרטים לצורך הסדרת כרטיסי השחקנים, עבור המועדון, כך מן העדויות, הוא אחד מהורי השחקנים (ראו בעמ' 38 ש' 9-14, ועמ' 6 ש' 11-21). בשים לב לכך, גם לא מצאתי לייחס משמעות לכך שלא הוגשה ראיה בדבר תשלום למכבי או בדבר הרישום, שכן עריכת רישומים מסודרים בנושא מוטלת על מכבי או על ההתאחדות לכדורגל ואין לייחסה לחובת התובע.

יוצא כי התובע הרים את הנטל בעניין זה ומנגד, טענת הנתבעות אין לה על מה לסמוך, זולת העדר רישומים, אשר כאמור, כפי שעולה מדברי העדים, אפיין, לפחות באותה התקופה, את התנהלותה של מכבי. לפיכך, מסקנתי היא כי התובע שיחק בקבוצת הכדורגל של מכבי בזמנים הרלוונטיים, כשחקן מן המניין.

אופן התרחשות התאונות – הראיות

תאונה ראשונה

1. לטענת התובע, במהלך שנת 2006, שיחק בקבוצת נערים א', במהלך שנת המשחקים ובשל כישוריו הוזמן על ידי מאמן קבוצת הנוער להתאמן עימם, זאת אחר שקיבל את אישורו של מאמן קבוצת נערים א', מר רוני ויצמן. בתאריך 17.4.06 במהלך האימון הראשון בקבוצת הנוער, כאשר קפץ לעצור כדור, נחת בתוך "בור" בקרקע, רגלו נתפסה בבור, גופו הסתובב לכדור והוא נחבל בברך שמאל, חבלה סיבובית (להלן: "התאונה הראשונה").

בתצהיר תשובות לשאלון שנחתם על ידי התובע, מסר התובע גרסה כזו: "החבלה הסיבובית התרחשה לאחר הנחיתה על הקרקע והיתפסות של הרגל בבור בקרקע" (ראו נ/6). עוד השיב התובע, בתשובותיו לשאלון, כי העדים מטעמו יהיו מאור אבוגזל ואסף ססונוב.

1. בדיון הובא העד אסף ססנוב, בלבד. לדברי מר ססנוב, שחקן ליגת הנוער באותה השנה, לפני מועד התאונה הראשונה הוזמן התובע להשתתף באימון של קבוצת הנוער. במהלך משחק אימון: "הוא קפץ לכדור נגיחה, שהוא נחת רגלו נתקעה בבור באדמה, הוא בא להסתובב ונפל. המאמן בא אליו עם שחקן נוסף והוציא אותו מחוץ למגרש" (ראו בעמ' 17 שורות 7-8). מר ססנוב הוסיף ואמר כי מצב המגרש לא היה טוב זאת מאחר ושחקנים רבים מקבוצות שונות ומערים אחרות השתמשו במגרש, השימוש המוגבר במגרש גרם לדבריו, לבלאי גדול מאד, אשר לא טופל מפאת קוצר זמן לכן נוצרו בורות וקרחות ומשטח הדשא לא היה ישר.

בהמשך, במסגרת חקירה נגדית, השיב מר ססנוב כי בזמן הפגיעה, עמד במרחק של מטר מהתובע, אומנם לא ראה את הנחיתה של התובע בבור שכן עיניי כולם היו נשואות לכדור, אולם מאחר שעמד בסמוך לתובע, "הבחין בבור שהוא נחת עליו" (ראו בעמ' 18 שורה 8) ובהמשך השיב כי מיד הבחין שהתובע נחת לבור. כאשר התבקש לתאר את הבור השיב כך: "בור. שהרבה זמן משחקים על מגרש, הדשא נשחק, ולעיתים הוא עף כשבועטים בכדור. מדובר בחור רגיל. היה שקע באדמה. העומק שלו סמ'. לא כל כף הרגל נכנסת לשם, רק העקב." (ראו בעמ' 19 שורות 23-25).

1. התובע צרף תעודת חדר מיון ממרכז רפואי רמב"ם מיום 18.4.06, מועד הרלוונטי לתאונה הראשונה. אף שהתעודה אינה קריאה כלל, ניתן להבין את הכתוב בקטגוריה "בעיה עיקרית": "נחבל ברך שמאל כדורגל בן 16 תיקל במשחק" (ראו ת/3). גם כאן אין כל אזכור למפגע או כל דבר המזכיר שקע במגרש.
2. הנתבעות הגישו כראיה את טופס התביעה לפי פוליסת תאונות אישיות תלמידים, על אירוע התאונה הראשונה שם נרשם כך: " במהלך אימון כדורגל נחת התלמיד על הקרקע (לאחר עליה לכדור) הרגל נתקעה בקרקע, הגוף הסתובב שמאלה והברך הסתובבה ונפגעה." (נ/1). הטופס נחזה להיות חתום על ידי אמו של התובע. גם כאן לא הוזכר קיומו שקע בקרקע או לכל הפחות קיומו של מפגע שגרם לחבלתו של התובע.
3. מר יעקב סלמה, מאמנו של התובע במסגרת קבוצת נערים א', אשר הובא כעד מטעמו, לא היה עד לתאונה זו, אשר אירעה במהלך אימון בו נטל התובע חלק במסגרת קבוצת הנוער (ראו בעמ' 3 ש' 23). משכך, אין הוא יכול להעיד אודות נסיבות הפציעה.

מאמנו של התובע בקבוצת הנוער, שמו דביר דוד, לא זומן להעיד.

גם מר רוני ויצמן, מנהל קבוצות הנוער לא הוזמן לתת עדות.

תאונה שנייה

1. לטענת התובע, ביום 09.05.06 במהלך משחק כדורגל, כאשר נחת ארצה לאחר שקפץ לעצור כדור, נתפסה רגלו בבור בקרקע כשהגוף המשיך לנוע הצידה, כך נגרמה לו חבלה סיבובית נוספת בברך שמאל (להלן: "התאונה השנייה").

לאירוע התאונה השני היה עד אביו של התובע אשר מסר כי התובע קפץ לכדור עם שחקן מהקבוצה היריבה, כשנחת לקרקע נפל (ראו בעמ' 13,שורות 15-16).

בתצהיר תשובות לשאלון שנחתם על ידי התובע, מסר התובע גרסה כזו: "הרגל נכנסה לתוך בור, כלומר שקע גדול בתוך הדשא, לא זוכר את גודלו או עומקו אך רגלי נכנסה לתוכו ונתקעה בו, כך שכאשר גופי המשיך להסתובב בתנועה לעבר הכדור, הרגל נשארה תפוסה / תקועה בשקע" (ראו נ/6). עוד השיב התובע כי העדים מטעמו יהיו עזרא שרביט ונועם לוסקי.

עיון בעדותו של התובע מלמד כי המפגע אשר לטענתו גרם לנפילה, מתואר לעתים כ"בור קטן" (ראו בעמ' 25 ש' 7) לעתים כ"בור" (ראו בעמ' 26 ש' 11) ואילו כאמור, בתצהיר התשובות לשאלון המדובר ב"שקע".

1. בנוסף לאביו של התובע אשר היה עד לתאונה זו, העיד גם מר נועם לוסקי אשר שיחק עם התובע באותו משחק שבה ארעה התאונה השניה. לדבריו, התובע קפץ לכדור ונפל כאשר כף רגלו דרכה בבור, מר לוסקי שלל התנגשות עם שחקן יריב (ראו בעמ' 22 שורה 22). כאשר נשאל האם ראה את הבור השיב כי המדובר בקרחת בדשא עם שקע באדמה (ראו בעמ' 22 שורות 29-32), לדבריו "זה לא היה בור בור. זה היה שקע" (ראו בעמ' 21 ש' 23).
2. מתיקו הרפואי של התובע ניתן ללמוד כי מביקורו אצל ד"ר בלנקו יוסים סוזנה מיום 10.5.06 נכתב כך: " כאב בברך שמאל וצליעה אחרי קפיצה ונחיטה (כך במקור- ר.ג.מ) לא נכונה במשך משחק כדורגל אתמול, עם סיבוב של הברך" (ראו נ/3).
3. כאשר נשאל אביו של התובע מדוע לא נזכר בתיעוד כי הפציעה היתה בשל תנאי הקרקע, השיב כי נאמר לרופא שהנחיתה היתה לא נכונה בהתחשב בתנאי הקרקע, אך הרופא "תמצת בצורה סבירה והוגנת" (ראו בעמ' 15 ש' 26-27).
4. בטופס תאונות אישיות אשר הוגש על ידי הנתבעות (ראו נ/2) ומתייחס לתאונה השנייה נכתב כך: "במהלך משחק ליגה נחת על הרגל, הברך הסתובבה ונפגעה". על הטופס נחזית להיות חתימת אמו של התובע. גם כאן אין כל איזכור לקיומו של בור או מפגע כלשהו.

אביו של התובע נשאל לעניין הפרטים אשר נמסרו בטפסי התביעה לפי הפוליסה, זה הנוגע לתאונה השנייה וזה הנזכר לעיל, המתייחס לתאונה הראשונה, והשיב כי הכתב אינו כתב ידו ומי שכתב את הדברים ניסח אותם בהתאם לדבריו של התובע.

התובע נשאל אף הוא ביחס לסוגיה זו של טופס התביעה לפי פוליסת תאונות אישיות תלמידים והשיב כי הוא אינו יודע דבר ביחס לטופס שהוצג לו (נ/1, נ/2). לדבריו הוא אינו יודע מי מילא את הטופס ורק כיום הוא מבין את החשיבות של תיעוד מדויק של הדברים אך לדבריו לא מלאו את הטפסים עמו (ראו בעמ' 26 שורות 1-11).

תאונה שלישית

1. תאונה זו ארעה לטענת התובע ביום 20.9.06 במהלך אימון של ליגת הנוער, התובע טוען כי נחבל כאשר נחת על הקרקע מקפיצה לכדור ורגלו ננעלה באופן שנגרמה לו חבלה סיבובית (להלן: "התאונה השלישית"). בעדותו, כאשר נשאל התובע לגבי נסיבות התאונה השלישית, השיב כי : "במקרה השלישי קפצתי לכדור, ובנחיתה הסתובבה לי הברך" (ראו בעמ' 26 שורה 14).
2. בתעודת שחרור ממחלקת מיון מהמרכז הרפואי רמב"ם מיום 21.9.06 נרשם כך: "לדבריו סובב את הברך אתמול בזמן משחק ספורט" (ראו ת/3).
3. בתיעוד ביקור אצל ד"ר בלנקו יוסים סוזנה מיום 21.9.06 נכתב כך: "אתמול שחק כדורגל ובמשך המשחק הירגיש 2 "click ", אבד שיווי משקל ונפל לריצפה" (ראו נ/4).
4. התובע צרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית ערוכה בידי ד"ר נירנברג גבריאל, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מבלי להעמיק בשאלת הנזק, אציין כי בפתח חוות הדעת כתב ד"ר נירנברג כי התובע נחבל בברכו השמאלית במהלך אימון כדורגל בקבוצת הנוער. .. בתאריך 17.5.06 נבדק בגין תלונה על חבלה נוספת ... לאחר תקופת שיקום חזר לשחק ובתאריך 21.9.06 פנה שנית למיון...לאחר שיום קודם נחבל חבלה סיבובית בברך שמאל בעת משחק כדורגל. בחוות דעתו של ד"ר נירנברג לא נכתב דבר על הסיבה שבעטיה נחבל, לא הוזכר ליקוי במגרש או כל מפגע שגרם לנפילתו של התובע באף אחת מהתאונות.

נסיבות אירועי שלוש התאונות – דיון ומסקנות

1. לאחר שבחנתי את מכלול העדויות והראיות האחרות אשר הוצגו בפניי, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח את נסיבות התאונות, כנטען על ידו.

טענת התובע לגבי שתי התאונות הראשונות, היא כי אלו אירעו בנסיבות זהות –

בעת נחיתה על הקרקע, לאחר קפיצה אל עבר הכדור, נחת לטענתו בתוך מפגע כלשהו, בור או שקע קרקע, אשר גרם לו לפציעה בברכו.

לגבי התאונה השלישית אין כל טענה למפגע ועל כן, כבר בשלב זה, יובהר כי תאונה זו אינה מטילה כל חבות על הנתבעות, שכן הפציעה אירעה במהלך הפעילות הספורטיבית ומבלי שהוכח, שהרי גם לא נטען, לרשלנות כלשהי או הפרת חובה חקוקה מצד מי מן הנתבעות.

1. אשר לתאונה הראשונה, טענת התובע כי בור הוא שגרם לו לפציעה לא הוכחה.

התובע מבסס את טענותיו על עדותו שלו ועל עדותו של העד מטעמו, מר ססנוב.

מעבר לשניהם, לא הובאו עדים נוספים.

התצלומים אשר הוגשו על ידי התובע, ת/4, צולמו שנים לאחר האירועים. הם אינם מציגים את המפגע הספציפי הנטען ומעבר לצורך, יצויין כי גם עיון מעמיק בהם אינו מלמד על המצאות מפגעים של ממש.

אמנם, טענת התובע נתמכת בגרסת חברו, העד מר אסף ססנוב, שאישר כי התובע נפל לתוך "שקע" בעומק של ס"מ, אולם עד זה אישר כי הוא חברו של התובע מאז למדו בכיתה ז', כי הם חברים עד לעצם היום הזה וכי הגיעו יחדיו לבית המשפט, עם העד הנוסף נועם לוסקי ועם העד עזרא (אשר לא העיד והדבר יידון בהמשך), כאשר במהלך הנסיעה, אמנם הכחיש בתחילה כי שוחחו על המשפט ועל התאונה, אך בהמשך מסר "דיברנו מה הולך להיות, לא תאמנו, דיברנו בקטנה" (ראו בעמ' 19 ש' 13). דבריו אלו של העד ססנוב ויחסיו הקרובים עם התובע מחייבים שקילת עדותו בזהירות רבה יותר.

מנגד, חרף הצהרת התובע כי לאירוע היה עד ראיה נוסף, מאור אבוגזל, העיד התובע כי הלה מסר שמעדיף שלא להגיע ואין הוא יודע את הסיבה. התובע לא ביקש לזמנו באמצעות בית המשפט וכך גם נמנע מלזמן את מאמנו באותו האירוע, דביר, הגם שאין הוא עובד מכבי.

הימנעות התובע מלזמן עדים רלוונטיים אלו, עומדת לחובתו.

מעבר לאמור, גרסת התובע לקיומו של בור אשר גרם לפציעה אינה מופיעה בתיעוד כלשהו קודם לכתב התביעה. היא אינה מופיעה בתעודת חדר המיון ברמב"ם, היא גם אינה נזכרת בטופס התביעה לפי פוליסת תאונות אישיות תלמידים אשר דווקא שם נרשמה גרסה מפורטת לנסיבות התאונה כאשר הטופס חתום על ידי אמו של התובע, אולם הגרסה שם היא זו: "במהלך אימון כדורגל נחת התלמיד על הקרקע (לאחר עליה לכדור) הרגל נתקעה בקרקע, הגוף הסתובב שמאלה והברך הסתובבה ונפגעה".

ההסבר היחיד אשר ניתן לאמור בטופס הוא כי אמו של התובע עסקה בכך, אך גם היא לא הובאה להעיד מטעם התובע על מנת לבאר את פשר הרישום החלקי, כטענת התובע.

לא הובאה כל ראיה כי מצד התובע או מצד הוריו הוגשה תלונה כלשהי בדבר קיומו של הבור אשר גרם לפציעה, לטענתם.

לא נטען כי המפגע תוקן קודם שהמשיך משחק האימון או כי נדרש לתקנו לאחר המשחק וקודם שיעלו שחקנים נוספים להתאמן או לשחק במגרש.

כאמור, התובע לא תיעד את המפגע הנטען בסמוך לאחר פציעתו.

לאור המכלול האמור, מסקנתי היא כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את נסיבות פציעתו, כנטען בכתב התביעה. מקבלת אני את טענתו כי נפצע במהלך המשחק, אולם מן הראיות עולה כי לא מפגע הוא שגרם לפציעה. טענתו ל"בור" אשר גרם לפציעה, טענה אשר הועלתה לראשונה בכתב התביעה ולא נזכרה קודם לכן בכל תיעוד שהוא, לא הוכחה.

1. אשר לתאונה השנייה, לתאונה זו היה עד אבי התובע, אשר ישב בקהל הצופים וכן העד מטעם התובע, מר נועם לוסקי.

אבי התובע ראה ממרחק את בנו קופץ ונופל. לאור מקום מושבו, בקרב קהל הצופים, איני מקבלת כי יכול היה לראות מן המרחק כי היה מפגע כלשהו או לתארו ובעדותו גם לא ניתן למצוא תיאור כלשהו של המפגע הנטען. מה גם שלאור עדותו כי כאשר הגיע למקום הנפילה, לא ראה איש וכי דבר לא עניין אותו לאור סבלו של בנו (ראו בעמ' 15 ש' 31-32) וכן, לאור עדותו כי וידא שאין דם שמעיד על פציעה מחפץ חד (ראו בעמ' 13 ש' 21) אין לתת משקל לטענה כלשהו מצדו הנוגעת למפגע אשר גרם לפציעה.

התובע בעצמו טען כי אינו זוכר את גודל השקע או את עומקו. העד לוסקי טען כי מדובר בקרחת בדשא עם שקע באדמה.

אל מול גרסתם של התובע ושל חברו נועם לוסקי, עומדות הראיות הבאות:

ראשית, התיעוד הרפואי מן הביקור אצל הרופא אשר אינו מזכיר ולו ברמז פציעה כתוצאה ממפגע.

שנית, טופס התביעה לביטוח תאונות אישיות אשר בו נרשמו פרטי האירוע כך: "במהלך משחק ליגה נחת על הרגל, הברך הסתובבה ונפגעה". כאמור, אבי התובע טען כי לא הוא שכתב את הפרטים, אך עיון בטופס מלמד כי אמו של התובע חתומה עליו וזו לא הובאה כעדה על מנת ליתן הסבר מדוע לא נכתב דבר אודות המפגע הנטען כיום.

לכך יש להוסיף את העובדה שהתובע נמנע מהבאתם של עדים רלוונטיים דוגמת מאמנו באותה העת, מר רוני ויצמן, אשר כפי שעלה מעדותו של יו"ר מכבי, הוא אינו עובד מכבי כיום וכן השחקן הנוסף, עזרא שרביט אשר הוזכר על ידי התובע בתצהיר התשובות לשאלון כעד לאירוע. עזרא הוזמן על ידי התובע לעדות, כך עולה מבקשת התובע אשר הוגשה קודם למועד שמיעת הראיות בתיק וכפי שעלה מעדותו של העד לוסקי, הוא אף הגיע עמו לבית המשפט ביום הדיון, אך בסופו של דבר, בחר התובע שלא להעידו.

אי-הבאתם של עדים רלוונטיים כמו אמו של התובע, מאמנו ועד הראיה הנוסף, משמשים לחובתו של התובע.

אין זה מתקבל על הדעת כי המשחק המשיך כסדרו מבלי שהליקוי תוקן ולא נטען דבר ביחס לכך. מעבר לכך, מן העדויות עולה כי לא דווח באותה עת על כל ליקוי שהוא להתאחדות לכדורגל, זאת חרף העובדה שהמדובר במועד שהוא במהלך שנת המשחקים במסגרת ליגות הכדורגל, כך שהאימונים ומשחקי הליגה, הן של קבוצות הילדים והנוער והן של הבוגרים, המשיכו כסדרם.

מכאן מסקנתי כי התובע לא עמד בנטל להוכיח את טענתו כי מפגע הוא שגרם לחבלה הסיבובית. התובע נפגע באותו היום, כך עולה גם מן התיעוד הרפואי, אולם לא פגם כלשהו במגרש גרם לפציעה, אלא חבלה סיבובית כתוצאה מנחיתה לא נכונה על רגלו.

גרסתו של התובע, גם כשהיא נתמכת בעדותו של חברו לוסקי, אין בה די כדי להטות את כפות המאזניים, כאשר מנגד, כל התיעוד מצביע על חבלה בלא מפגע וכאמור, גם לגבי אירוע התאונה השני, מבקש התובע ללמד על מצב המגרש מתמונות שצולמו חמש שנים לאחר מכן.

1. לאור האמור מעלה, מסקנתי היא כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי נפגע בשל פגם או ליקוי כלשהו במגרש ועל כן, כבר בשלב זה, דין התביעה להידחות.

ואולם, מעבר לנדרש, לאור מסקנתי כי התובע לא הוכיח קיומם של מפגעים אשר גרמו לתאונות, אוסיף כי גם אם היה התובע מוכיח את גרסתו כי נפגע כתוצאה משקע שהיה במגרש, שקע של כס"מ, כפי שהעיד מר ססנוב או מר לוסקי (כאשר התובע, כאמור, לא זכר לתאר את גודלו ועומקו של הבור) אין מקום להטלת אחריות נזיקית על מי מן הנתבעות. אבהיר, להלן, מסקנתי זו.

האם "שקע" בעומק 1 ס"מ מהווה ליקוי המצדיק הטלת אחריות נזיקית

1. מר יעקב סלמה מסר את הדברים הבאים:

"מצבו של המגרש, אני לא זוכר בדיוק, אבל אני יודע שהמגרש הוא בסדר אבל יש בו חלקים של בורות. מנסיוני כשחקן וכמאמן בטירת הכרמל, יש בורות במגרשים ומסוכן להתאמן שם, לא תמיד, לפעמים משפצים את המגרש, אבל בסיטואציה הזו, המגרש לא היה תקין..." (ראו בעמ' 3 ש' 25 עד עמ' 4 ש' 2), אך כאשר התבקש להסביר כיצד זה יודע למסור פרטים אודות מצב המגרש, כאשר כלל לא היה עד לתאונה כלשהי של התובע ואף אינו זוכר מתי אירעה התאונה שעליה שמע, אולם ככלל, בתחילת העונה מצב המגרש טוב יותר מאשר בסוף העונה. מר סלמה השיב כי מעולם לא התלונן על מצב המגרש והליקויים המצויים בו, לדבריו אם היה מתלונן על ליקויים במגרש, לא היו מאפשרים לו לאמן במגרש דבר שהיה פוגע בפרנסתו באופן ישיר (ראו בעמ' 5 שורות 3-4).

הוא אישר כי המשיך לאמן במגרש, הגם שלדבריו, הוא לא היה תקין, שכן לטענתו "בכל מקום בו אימנתי, תמיד המגרשים לא תקינים לאמן כדורגל, אבל אנחנו מאמנים כי זו העבודה שלנו..." (ראו בעמ' 5 ש' 3-4).

מר סלמה העיד כי התמונות אשר הוצגו בפניו (ת/4- אשר כאמור צולמו בשנת 2011) מחמיאות ביחס למצבו של המגרש בפועל כפי שזכור לו מהתקופה בה אימן במכבי (ראו בעמ' 4 ש' 4).

מר סלמה ציין בעדותו כי הוא מודע אך ורק לתאונה הראשונה וסבר כי לאחריה התובע פרש מהמועדון ולא שיחק יותר. הוא עצמו עזב את המועדון מספר חודשים לאחר אירוע התאונה הראשונה עוד קודם שהסתיימה העונה, לאחר שלדבריו, לא הסתדר עם האחראי על הנוער, מר ויצמן.

כאמור, מר סלאמה לא היה עד לתאונה כלשהי שאירעה לתובע ועדותו בדבר מצב המגרש היתה כללית ולא רלוונטית לאירועים. שלושת המאמנים אשר נכחו בעת התאונות הנטענות, דוד דביר, רוני ויצמן וסימן טוב, לא הובאו לעדות בדבר מצב המגרש במועדי האירועים הרלוונטיים ובדבר המפגע הספציפי הנטען בשתי התאונות הראשונות.

העדות היחידה אשר אינה מטעם בעל דין כזה או אחר, היא עדותו של מר מורד, רכז ביקורת מגרשים בהתאחדות לכדורגל .

1. מר ניסן מורד, רכז ביקורת מגרשים בהתאחדות, זומן לעדות מטעם מכבי, השיב בעדותו כי ההתאחדות מבצעת ביקורת ורישוי למגרשים, כאשר במגרש הנדון שיחקו גם שחקני הליגה הארצית, ליגה א' ב' וג' וילדים ונערים. כמו כן, המגרש הושכר לקבוצות מערים שכנות (ראו דיון מיום 11.5.14 בעמ' 2 שורות 5-10). מר מורד הסביר כי במהלך שנת המשחקים, מתבצעת ביקורת על ידי כל שופט שמגיע לשפוט מטעם ההתאחדות במגרש, מדי שבוע ולמיטב זכרונו, זולת פסילת משחקים מסיבות הקשורות במזג האוויר, לא נפסל המגרש. מר מורד הסביר כי כאשר מתגלים ליקויים ש"אפשר לחיות איתם" שולחים על כך מכתבי התראה לאחראים על התחזוקה של המגרש אשר מחויבים לתקנם לפני הביקורת הבאה. כאשר נשאל מהו ליקוי "קו אדום" השיב: ".. מהמורות בורות, זה מגרש ללא דשא, בור שנמצא באמצע או ליד הרחבות, שמישהו שרץ יכול לעקם את הרגל או אבנים.." (ראו דיון מיום 11.5.14 בעמ' 2 ש' 17-18) כאשר נשאל מר מורד לגבי שקעים של סנטימטר אשר נוצרים כתוצאה ממהלך משחק, השיב כי מדובר בדבר "נורמלי לחלוטין, שחקנים לא משחקים שחמט, הם משחקים כדורגל על דשא, השוער שעומד בשער חופר ברגל שלו, לכיוון השער. אנחנו לא פוסלים מגרש בגלל שיש בו בקעות, ז"א שקיעות מינימאליות ופה כבר הקבוצה נכנסת לתפקיד. ברגע שהמשחק מסתיים, התקנון אומר שכל הקבוצות בארץ צריכות לשפר לשמור ולשמר את הליקויים ולהשקות את הדשא ולסמן וזה מחויב מבחינת ההתאחדות. העיניים שלנו שם זה השופטים" (ראו דיון מיום 11.5.14 בעמ' 2 ש' 30 עד עמ' 3 ש' 2).

מר מורד הסביר כי במהלך השימוש במגרש לפעילות הספורט וכתוצאה מהשחיקה של משטח הדשא, נוצרים שקעים זעירים בקרקע, כאשר עם אלו אין מניעה לשחק, להבדיל מבורות, הטעונים טיפול ומילוי. לדבריו, גם מהמורה בעומק של 5 ס"מ, לא תביא לביטול משחק, אלא לכל היותר השופט ידרוש את כיסויה בחול (ראו דיון מיום 11.5.14 בעמ' 4 שורה 13-26).

מר מורד הודה כי המגרש המדובר אינו מ"היפים שיש" ולדבריו, אין הוא שבע רצון מן המגרש, אך ההערה היחידה המופיעה בדו"חות הביקורת של המגרש נוגעת לדשא גבוה שאינו מכוסח כנדרש, כך שלא נמצאו בורות או מהמורות שדרשו תיקון וטיפול (ראו דיון מיום 11.5.14 מעמ' 8 ש' 31 עד עמ' 9 ש' 3).

מר מורד הביא עמו את המכתב היחיד הנוגע לליקויים אשר נמצא בהתאחדות לכדורגל מן התקופה הרלוונטית, יולי 2005, ממנו עולה כי ההערות אינן נוגעות כלל ועיקר לבורות או מהמורות והעד הדגיש זאת (ראו דיון מיום 11.5.14 בעמ' 7 ש' 23-27 ומוצג נ/21).

1. גם מר עטר בעדותו השיב כי לפני כל תחילת עונה, מבצעים טיפול לדשא כהכנה לביקורת של ההתאחדות לכדורגל, ובמהלך העונה נעשים מאמצים לשמור על משטח הדשא כמה שניתן על מנת: "שיהיה כשיר עד סוף העונה" (ראו בעמ' 34 שורות 25-26), כמו כן ציין מר עטר בעדותו כי כאשר יש צורך בטיפול למשטח הדשא הוא מזמין איש מקצוע לצורך ביצוע אותה פעולה כמו שזרוע או כיסוח אולם כשמדובר בשקע או בור, הוא נוהג: "לקרוא לאחד השחקנים, אם זה משהו גדול אנחנו סוגרים את השטח הזה" (ראו בעמ' 39 שורות 23-25) ובהמשך השיב כי הוא נמצא במגרש מדי יום ואם יש בור, הוא דואג שיכוסה (ראו בעמ' 39 שורות 31-32).
2. לא הוצגו תלונות כלשהן, מן התקופה הרלוונטית, בדבר מצב המגרש. לא תלונות מצד מאמנים, לא מצד הורים, מאמנים או שחקנים ואף לא מצד שופטי ההתאחדות לכדורגל או מבקרי המגרשים. כך גם לא הוצגו תלונות כלשהן מצד התובע או הוריו, לא לאחר התאונה הראשונה וגם לא לאחר השתיים הבאות.

אבי התובע העיד, בעניין זה, עדות סותרת. בתחילה, מסר בעדותו:

"הבחנתי שזה מגרש לא רע, אני מכיר את המגרש כי שחקתי בו לפני 50 שנה. המגרש מלא מהמורות, קפלי קרקע, יש בו נקודות קרחות ונקודות עם מדשאות. לא התלוננו כהורים על טיב המגרש, כי נתתי אמון..." (ראו בעמ' 13 ש' 29), אך בהמשך, מסר: "בכתב לא עשיתי דבר, ביקשתי מרנאל לא לשחק, לא יכולתי לעקוב בצורה מדוייקת כי הוא עבר לאמו, אבל אמרתי לרפי עטר כי כואב לי מאוד שהמגרש לא מתוחזק כהלכה, אבל הוא אמר לי שיש להם בעיות תקציב, והם פועלים לתקן" (ראו בעמ' 14 ש' 30-32).

מר עטר לא נחקר על כך כלל.

במצב דברים זה, איני מקבלת את הטענה כי הועברה תלונה כלשהי על מצב המגרש בעת הרלוונטית.

בשולי הדברים יצוין כי התובע צירף לסיכומיו כתבה עיתונאית אשר לדבריו פורסמה במועד בו הוגשו הסיכומים ועוסקת במצב המגרש. יובהר כי אין המדובר בראיה מראיות ההליך ולא היה מקום לצרפה לסיכומים. משכך, אני מורה על הוצאתה מן התיק.

1. התובע טען כי הנתבעות התרשלו בשמירה על תקינות מגרש הכדורגל ובאחזקתו במצב סביר כמתחייב מסוג הספורט בו עסקינן. ואולם, טענות התובע, גם אלו, לא הוכחו, לא בהיבט העובדתי ולא בהיבט המשפטי.
2. לא שוכנעתי כי מצב המגרש במועד בו שיחק בו התובע היה לקוי במידה אשר יש בה כדי להטיל על הנתבעת חבות כלפי התובע. גם מן התמונות שהוצגו על ידי התובע, (ת/4), אשר כאמור כלל אינן משקפות את מצב המגרש בעת הרלוונטית, שהרי הן צולמו כחמש שנים לאחר האירועים הנטענים, לא עולה כי המגרש פגום באופן שמצביע על טיפול או אחזקה רשלניים.

בתמונות לא ניתן להבחין בבורות ואף לא בשקעים, אלא לכל היותר בקרחות דשא, הנחזות כצמיחה לא מלאה של הדשא בחלק מהמגרש, או במקומות אחרים נדמה כי הכיסוח אינו מלא או לכך שלאחר כיסוח הדשא, לא פונה הדשא שכוסח. בכך תומכת גם עדותו של מר מורד, מטעם ההתאחדות, כאשר ההתאחדות לכדורגל אינה נתבעת בתיק והדבר מוסיף למשקל עדותו של עד זה.

1. כפי שנקבע בפסיקה לא פעם, פעילות ספורטיבית היא פעילות שעל פי טיבה וטבעה כרוכה בסיכונים. המדובר בסיכונים טבעיים ורגילים לאותה פעילות ואין בגינם אחריות (ראו פסק הדין המנחה בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113).

כך גם משחק הכדורגל, טומן בחובו סכנות, שהן ממהותו של משחק הכרוך בריצה, שינויי כיוון, בעיטות, החלקות, סיבובי גוף מהירים וחדים, קפיצה ונחיתה ונפילה בלתי מוצלחת, כולם סיכונים טבעיים ורגילים הכרוכים במשחק.

1. בענייננו המדובר בתאונות חוזרות אשר אירעו במהלך התקין של המשחק, ואולם, פעילות ספורטיבית זו כרוכה כאמור בסיכונים ואינה מטילה אחריות מוחלטת לנזקים על הגופים שבמסגרתם מתנהלת הפעילות הספורטיביות האמורה.

מן העדויות שהוצגו בפניי לא הוכיח התובע את מצבו הרעוע של המגרש בזמנים הרלוונטיים לכל אחת מן התאונות. אך גם מעבר לכך, גם אם היו במגרש פגמים, אזי ה"בור" המתואר על ידי העדים, אשר כונה גם "שקע" ועומקו הוערך כ- 1 ס"מ, אינו מצביע על התרשלות באחזקתו של המגרש.

מהראיות שהוצגו בפניי עלה כי במגרש הכדורגל המדובר נעשה שימוש הן על ידי קבוצות הילדים והנוער והן על ידי קבוצת הבוגרים. נערכו בו אימונים קבועים, מדי יום כמעט ומספר משחקים מדי שבת. המגרש אושר על ידי ההתאחדות לכדורגל בראשית העונה, נבדק מדי יום על ידי יו"ר מכבי ומדי שבוע על ידי שופטי הכדורגל אשר נשלחו מטעם ההתאחדות לשפוט במשחקים, אך לא דווח על ליקויים כלשהם רלוונטיים לטענות, באותה התקופה. מעדותו של מר עטר עלה כי מעת לעת ועל פי הצורך נעשו תיקונים של ליקויים שאותרו במגרש.

ואולם, מגרש כדורגל אינו משטח ישר דוגמת רצפה ואין לצפות כי יישמר ויתוחזק באופן שכזה. אין חולק כי האימונים והמשחקים עלולים לגרום לשחיקת משטח הדשא לאורך עונת הכדורגל בין היתר, על ידי היווצרות שקעים קטנים כתוצאה מבעיטות, החלקות, קפיצות ונחיתות וכיוב' וזאת כתוצאה מנעלי השחקנים. ממכלול העדויות, בין היתר מזו של מר מורד, אשר אחראי על ביקורת המגרשים מטעם ההתאחדות לכדורגל, עולה כי אין המדובר בליקוי המונע משחק או שיש בו כדי להביא לפסילת המגרש, כלומר, בהחלט ייתכן וצפוי שיהיה שקע זעיר שכזה. מר מורד הוזמן אמנם לעדות על ידי הנתבעת 1, מכבי, אולם ההתאחדות לא נתבעה במסגרת תיק זה ועל כן, רואה אני ליתן משקל רב לעדותו. מנגד, התובע לא הגיש חוות דעת כלשהי המצביעה על האפשרות למנוע קיומו של שקע שכזה, אף אם היה מוכח כי אכן היה, או על כך שלא טופל כיאות או כמקובל ובאופן סביר על ידי מכבי.

יוצא כי לא הוכח כי המגרש לא טופל כיאות ולא הוכח כי מי מן הנתבעות התרשלה בטיפול או בתחזוקת המגרש.

1. התביעה נדחית. כפועל יוצא, גם ההודעה לצדדי ג'.

התובע יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד לכל אחת מן הנתבעות, 8,000 ₪ בתוספת מע"מ. בנוסף, ישלם לנתבעת 1, 500 ₪ אשר נשאה בהוצאות עדותו של מר מורד ולנתבעת 3, 300 ₪ אשר נשאה בהוצאות עדויות העדים מטעמה.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ' טבת תשע"ה, 11 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.