בשם התובע: עו"ד מרדכי אסיף, עו"ד שלום בירנבאום, עו"ד מור עדס

בשם הנתבעת: עו"ד גדי רינגולד

ברקע הדברים: הבנק התובע אוחז בשני שיקים שמשכה הנתבעת לפקודת חברת התבלין גידולים חקלאיים בע"מ ("תבלין"), ושסוחרו לבנק שם נוהל חשבונה של תבלין בדרך של הפקדתם לניכיון, קודם לקריסתה של תבלין ולכשלון התמורה בעסקת היסוד. בהליך שעבר גלגולים ומותבים שונים נקבע זה מכבר כי בעת סיחורם לו, היה הבנק אוחז כשורה בשני השיקים. ברם כיוון שביחס לאחד השטרות נמצא כי הוא נגרע ממצבת השיקים לניכיון, תוך חיוב חשבונה של תבלין, נסוג בו הבנק מתביעתו ביחס לאותו שיק, ונותר עם תביעתו ביחס לשיק השני, שסכומו 30,005 ₪. בדיון שנועד להוכחות והפך לתזכורת במעמד הצדדים בשל קושי בהתייצבות העדים, הסכימו הצדדים, שלא היה בידיהם אותה עת מלוא דפי החשבון של תבלין בבנק בתקופה הרלבנטית (1.4.09 – 31.8.09) כי הבנק ימציא דפי חשבון אלה, ואם יימצא כי גם השיק השני נגרע – תידחה התביעה, בעוד שאם לא נגרע, תתקבל התביעה והבנק יהיה רשאי לשוב ולפעול בתיק ההוצל"פ, והכל בלא צו להוצאות בגין הדיון בבית המשפט. הגיונה המשפטי של הסכמה זו, המקצרת את ההליכים וחוסכת בהוצאות, מובן: גריעת השטר תוך חיוב חשבונה של תבלין משמעה שאפשר כי לאחר שהפך הבנק אוחז כשורה, קפץ על האוחז פגם בזכות הקניין הנובע מפרעון על-ידי הנפרע לידי האוחז (אם נניח כאן לשאלה אם חשבון הנפרע הגיע כדי יתרת זכות), שאז שב הנפרע להיות בעל הזכות להפרע מן המושך, חלף האוחז, אפילו אינו אוחז בשטר. המדובר בהגנת ius tertii (השוו: ע"א 345/78 בנק הפועלים בע"מ נ' סרדס, פ"ד לג(1) 683 (1979)). ברי כי מבחינת דיני השטרות יכולה הגנה זו לעמוד למושך רק במקרה של פרעון השטר בידי הנפרע בפועל לידי האוחז, שאז אפשר שנפגם קניינו של האוחז בשטר, ולא במצב של שיח ושיג בין האוחז והנפרע על אפשרות שהשטר יושב לנפרע, שלא התגבש כדי פרעון השטר, שהוא התרחיש שהנתבעת התמקדה בו בראשית.

עד כאן הרקע, שהוא בבחינת למעלה מן הצורך ובא רק לבאר את פשרה של הסכמת הצדדים. ההסכמה, המחייבת, היא פשוטה, ונסמכת על בחינת דפי החשבון של תבלין, שהבנק נדרש להמציאם. הלה המציאם מיד בעקבות הדיון מיום 27.11.14, ושם נמצא כי השיק מושא ההליך לא נגרע ממצבת השיקים לניכיון לאחר סיחורו. הנתבעת, שניתנה לה השהות לבחון את הדברים בפרק זמן של שבעה ימים, אף לא ביקשה לטעון אחרת. משמעות הדבר היא שבהתאם להסכמת הצדדים (ולמעלה מן הצורך יוער – גם בהתאם לדין), זכות הבנק-התובע עומדת לו להפרע מן הנתבעת בקשר עם השיק הנותר.

נוכח האמור התביעה מתקבלת במלואה, כאשר כפי הסכמת הצדדים משמעות הדבר היא שהבנק רשאי לשוב ולפעול בתיק ההוצל"פ 01-07682-49-1 לגביית קרן החוב בגין השיק הנותר (שסכומו 30,005 ₪) בתוספת כל הסכומים הנוספים שנצברו בתיק ההוצל"פ בקשר עם השיק, אך בלא צו להוצאות נוספות בקשר עם ההליך בבית המשפט.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ה, 07 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.