1. לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן על ידי ביום 16.5.12.

2. התובעת (להלן: המשיבה) הגישה נגד הנתבעים (להלן: המבקשים) שתי תביעות כספיות בגין יתרת חוב שלא שולמה ע"י המבקשים, כך נטען, לאחר שהמשיבה ביצעה עבורם עבודות בנייה בהתאם למוסכם בין הצדדים . התביעה הראשונה, שמספרה 5665-10-08, הוגשה נגד המבקשת מס' 1 (להלן: המבקשת) על סך של 27,458 ₪ . השנייה, שמספרה 5684-10-08, הוגשה נגד המבקש מס' 2 (להלן: המבקש) על סך של 111,626 ₪. במקביל , הגיש המבקש תביעה שמספרה 13299-10-09, בגין ליקויים בבנייה שביצעה המשיבה וגם עלות חלק מהעבודות שהתחייבה לבצע והושלמו ע"י קבלנים אחרים, כך נטען, על סך של 250,000 ₪ . הדיון בשלושת התיקים האלה אוחד.

3. הצדדים זומנו לישיבת קדם משפט שהייתה קבועה ליום 30.1.12. בו ביום הוגשה ע"י באת כוח המבקשים , עורכת הדין טפלר , בקשה בהולה לדחיית מועד הדיון. במסגרת החלטתי מאותו היום, נעתרתי לבקשה זו ודחיתי את הדיון ליום 26.3.12.

4. לדיון שהיה קבוע ליום 26.3.12, התייצב בא כוח המשיבה, אולם המבקשים ובאת כוחם לא ראו להתייצב. בהחלטתי מאותו היום, דחיתי את הדיון ליום 24.4.12 וחייבתי את המבקשים לשלם למשיבה סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

5. ברם, גם לדיון שהיה קבוע ליום 24.4.12, לא טרחה עו"ד טפלר להתייצב, וזאת על אף שידעה אודותיו. בפרוטוקול הדיון מאותו יום, הוריתי למבקשים להגיש תוך 7 ימים הודעה שבמסגרתה יפרטו את הסיבות לאי הופעתם לשתי הישיבות שזומנו אליהן כדין . כן, ציינתי כי לאחר קבלת הודעה זו, תינתן החלטתי בעניין בקשת המשיבה לחיוב המבקשים בהוצאות, וקבעתי את התיק לישיבת קדם משפט נוספת ליום 16.5.12.

6. עם זאת, ועל אף העובדה כי החלטתי מיום 24.4.12 נמסרה לעו"ד טפלר והיא ידעה על קיומה, המבקשים לא ראו לנכון למלא אחר ההחלטה ולהגיש הודעה שבגדרה יפרטו ויסבירו את הסיבות שעמדו מאחורי מחדליהם באי התייצבותם לדיונים הקודמים .

7. ועוד , גם לדיון שהיה קבוע ליום 16.5.12 לא טרח מי מהמבקשים או באת כוחם להתייצב. לפיכך, ולאור התנהלות המבקשים עד כה, בפרוטוקול הדיון מאותו היום , ניתן על ידי פסק דין המורה על מחיקת תביעת המבקש ומתנה את הגשתה מחדש בתשלום הוצאות למשיבה בסך של 5,000 ₪ . במסגרת פסק הדין גם קיבלתי את תביעותיה של המשיבה וחייבתי את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבה סך של 137,000 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 20,000 ₪ (להלן: פסק הדין).

8. לאחר מתן פסק הדין הגישה המשיבה בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין, אשר הועברה במסגרת החלטתי מיום 6.6.12 לתגובת המבקשים שתוגש עד ליום 30.6.12. אולם, המבקשים אף הפעם לא ראו לנכון להתייחס להחלטותיי ולהגיב כנדרש. לפיכך, ועל יסוד נימוקי הבקשה, בהחלטתי מיום 12.7.12, נעתרתי לבקשה והוריתי על תיקון הסכומים שנקבעו בפסק הדין ביחס לתביעות המשיבה , באופן שחייבתי את המבקשת לשלם למשיבה סך של 27,458 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. כן, חייבתי את המבקש לשלם למשיבה סך של 111,626 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 16,000 ₪.

9. בעקבות כך, ביום 7.8.12, הגישו המבקשים את בקשתם דנן, בה הם עותרים להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין , וכן לבטול פסק הדין. באת כוח המבקשים, עו"ד טפלר, טענה כי נודע לה על קיומו של פסה"ד רק ביום 1.8.12 לאחר קבלת החלטת בית משפט זה לשחרור הפיקדון. נטען עוד כי, לא מלאה אחר החלטות בית המשפט השונות ולא התייצבה לדיונים בעקבות מצבה הבריאותי הרעוע לאחר שנפצעה בתאונת דרכים קשה בבוקרה של הישיבה שהייתה קבועה ליום 26.3.12 . לאימות טענותיה, צירפה עו"ד טיפלר לבקשה מסמכים רפואיים ותצהיר מטעמה.

10. המשיבה מתנגדת לביטול פסק הדין. לטענתה, המבקשים לא נתנו הסבר מניח את הדעת באשר למחדלם. המבקשים ובאת כוחם התעלמו באופן בוטה מהחלטותיו של בית משפט זה ובחרו שלא להתייצב לדיונים שזומנו להם כדין. המבקשים, כך נטען, לא טרחו להגיש בקשה מתאימה או כל הודעה אודות מצבה הרפואי של עו"ד טפלר, ובכך הם גרמו לבזבוז זמנו של הצד שכנגד ושל בית המשפט . נטען עוד, כי סיכויי הגנתם של המבקשים הם קלושים ביותר, וזאת לאור חוות דעתו של מומחה בית המשפט שבגדרה המומחה שלל את רוב טענות המבקשים לקיומם של ליקויים בעבודת המשיבה.

11. המבקשים הגישו תשובה לתגובה באמצעות עו"ד אחר ובמסגרתה הם טענו, כי המחדלים שבגללם ניתן פסק הדין היו של באת כוחם הקודמת, עו"ד טפלר, שלא טרחה ליידע אותם בהליכים שהתנהלו בתיק, ולא טרחה להגיב להחלטותיו השונות של בית משפט זה. המבקשים טוענים עוד, כי עו"ד טפלר לא הודיעה להם על פסק הדין נשוא הבקשה , ונודע להם אודותיו רק עת קיבלו את האזהרה מלשכת ההוצל"פ במהלך חודש יולי 2012. המבקשים הדגישו כי הם נפלו קורבן לזלזולה של עו"ד טפלר , וכי כל ניסיונותיהם החוזרים ונשנים לאתר את עו"ד טפלר, לא הניבו פרי. לעניין סיכויי ההגנה, המבקשים דוגלים בגישה כי סיכוייהם גבוהים ביותר דבר שמצדיק את ביטול פסק הדין. בהקשר זה המבקשים הדגישו, כי המומחה שמונה מטעם בית המשפט לא התייחס בחוות דעתו לעלות העבודות שבוצעו ע"י קבלנים אחרים, ואשר המשיבה התחייבה עפ"י המוסכם להשלים, דבר המחזק את גישתם לעניין קיומם של סיכויי הגנה ממשיים.

12. לנוכח מורכבות הסיטואציה אליה נקלעו שני הצדדים, ניסיתי רבות להביאם לעמק השווה, ללא הצלחה. משנמסר בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 23.1.13, כי הפערים בין הצדדים הינם תהומיים, אין לי אלא למסור את החלטתי בעניין הבקשה להארכת מועד וביטול פס"ד.

13. תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) קובעת, כי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר תוגש תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין למבקש. מדובר במועד שנקבע בחיקוק, ועל כן בהתאם לתקנה 528 לתקנות, רשאי בית המשפט להאריכו מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט העליון התייחס בשורה של פסקי דין למשמעות המונח "טעם מיוחד" וקבע כי, בית המשפט יטה להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור לא היה נעוץ בבעל הדין ולא היה בשליטתו (יואל זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 890). עוד נקבע, כי " מחדלים של בעל דין או בא כוחו אינם עולים, ככלל, כדי טעם מיוחד. הקשר בין עורך דין ושולחו הוא עניין ליחסים בין השניים ולא מעניינו של בית המשפט " ( בש"א 8096/07 עבאס נגד אבו חסן ואח' ; בש"א 39/89 אנגל ואח' נ' בנק צפון אמריקה ( פורסמו במאגרים) ).

14. בענייננו, פסק הדין המקורי ניתן ביום 16.5.12, ואילו הבקשה לביטול הוגשה רק ביום 7.8.12. המבקשים לא הצביעו על טעם מיוחד כלשהו, אשר הביא אותם להגיש את הבקשה דנן באיחור, לאחר שחלפו 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לידי באת כוחם הקודמת. גם אם המחדל בהגשת הבקשה באיחור נעוץ בהתנהלות באת כוחם הקודמת של המבקשים , אין בכך כדי להוות טעם מיוחד, ואף אינו מהווה נימוק בעל משקל שבכוחו להטות את הכף לזכות המבקשים בבקשתם להארכת מועד .

15. חרף האמור לעיל, ואף שטענה זו לא נטענה ע"י מי מהמבקשים, אני נכון לצעוד כברת דרך לקראת המבקשים ולהניח כי מניין הימים בבקשתם לביטול פס"ד מתחיל מיום המצאת פס"ד המתוקן, כך שבפועל לא חלפה התקופה הקבועה בתקנות. עם זאת, כפי שאדרש בהרחבה להלן, בעניינו התעלמות המבקשים מהחלטות בית המשפט הינה צורמת וזלזולם הינו בוטה. התנהלותם זו גרמה להשחתת זמן שיפוטי רב, להתמשכות ההליכים לשווא וגם לפגיעה במשיבה ובזכויותיה דבר שהוגן וצודק כי יקבל ביטוי במסקנתי הסופית.

16. לגופה של הבקשה, המבקשים לא הצביעו על נימוק שמניח את הדעת באשר למחדליהם. המבקשים תולים את המחדלים הרבים שתוארו לעיל בבאת כוחם הקודמת , עו"ד טפלר, אשר לטענתם, לא עדכנה אותם בהליכים שהתנהלו בתיק זה ובהחלטות השונות שניתנו במסגרתו. יחד עם זאת, כאמור, מחדליו של עורך דין, ככל שהיו, נזקפים לרעת בעל הדין עצמו. התנהלותה של עו"ד טפלר ומחדליה, שוב באם היו ובעניין זה איני קובע מסמרות, אין בהם, בפני עצמם, כדי להוות הצדקה לביטול פסק הדין ( בש"א 9228/10 גד אביטן, נכה צה"ל נ' מינהל מקרקעי ישראל ; ע"א (נצרת) 1014/05 דיבן אחמד נ' הייב עווד דיבן ( פורסמו במאגרים) ).

17. ועוד, ביום 15.11.11 ניתנה חוות דעתו של מומחה בית המשפט המהנדס והשמאי מיכאל קרבצ'יק (להלן: המומחה), שמונה בהסכמת הצדדים. המומחה, לאחר שביקר במקום ובחן את טענות הצדדים קבע, בין היתר, כי עלות התיקונים שיש לבצע בעובדות הבנייה מסתכמת בסך- 18,160 ₪ . לפיכך, נראה על פני הדברים, כי טענתם העיקרית של המבקשים, בהגנתם ובתביעתם, לקיומם של ליקויים בעבודת המשיבה הצטמקה, הינה קלושה ואינה מגלה, לכאורה, סיכויים טובים אלא לקבלת חלקה המזערי. הדבר נכון ביתר שאת, משלא קיימת מחלוקת אמתית לעניין הסכומים הנתבעים ע"י המשיבה, כפי שהצהירו שני הצדדים בפתח הדיון מיום 1.2.111.

18. חרף מסקנותיי שלעיל אני בדעה שנכון בנסיבות לבכר את שמיעת הסכסוך לגופו תוך מתן הזדמנות למבקשים להשמיע ולהוכיח את טיעוניהם. כל זאת, בהתחשב בזכות הגישה לערכאות שהוגדרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה, ואשר הליכה בעקבותיה מטה את הכף לזכות בירור הסכסוך לגופו תוך הימנעות, ככל האפשר, מהכרעות המבוססות על יישום נוקשה ודווקני של כללים פרוצדוראליים ( ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ ; רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון ; רע"א 3454/04 ורקר נ' הראל ( פורסמו במאגרים). מסקנתי זו גם מתחזקת בכך שהשתכנעתי כי בנסיבות ניתן לרפא מחדלי המבקשים באמצעות חיובם בהוצאות והפקדת ערובה משמעותית, כפי שאפרט להלן ( ע"א 436/83 יפת נ' צקו פ"ד מ(4) 589).

19. לאור כל האמור לעיל, אני בדעה שנכון להורות על ביטול פסק הדין בתיק 5665-10-08 בכפוף לכך שהמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 9,000 ותשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ . פס"ד ביחס לתיק 5684-10-08, יבוטל כפוף לכך שהמבקש יפקיד בקופת בית המשפט סך של 30,000 ₪ וישלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪. ואילו לעניין תיק מס' 13299-10-09, פס"ד יבוטל לאחר שהמבקש ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪.

ההפקדות וההוצאות שנקבעו לעיל, הן מעבר לכל סכום שהופקד בעבר או ששולם בגין הוצאות משפט.

20. היה והמבקשים ימלאו אחר האמור לעיל עד 5.4.13 , פס"ד יבוטל כפי שנקבע לעיל, באם לא פס"ד יישאר על כנו וההחלטה לעיכובו תפקע.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ג, 21 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.