1. לפנינו תביעת התובע, מר אחמד עומר, לתשלום גמלת הבטחת הכנסה. המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) דחה את תביעות התובע לגמלת הבטחת הכנסה מיום 23/12/2008 מן הטעם שלתובע הכנסות מנכסי מקרקעין, העולות על שיעור הגמלה המגיעה לו.

אלה העובדות החשובות לענייננו:

1. התובע הינו יליד 1954 ומתגורר בדיר אל אסד. לפי פלט נדל"ן ממס רכוש, התובע רשום כבעלים של 1/3 חלקה 96 בגוש 18813 ועל קרקע זו בנוי ביתו.
2. על ביתו של התובע נבנו שתי דירות מגורים בהן מתגוררים בניו של התובע ובני משפחותיהם. התובע לא העביר את הבעלות בדירות לבניו.

1. כעולה מתדפיס פרטי נדל"ן מס רכוש משנת 2009, על שם אביו המנוח של התובע, מר סעיד מחמוד ז"ל בעל ת.ז. 21034475, רשומים הנכסים הבאים:
   1. חלקה 26, גוש 18812;
   2. חלקה 40, גוש 18813;
   3. חלקה 90, גוש 18813;
   4. חלקה 27, גוש 18815;
   5. חלקה 72, גוש 19059.

(להלן – הנכסים)

1. אביו של התובע נפטר לפני למעלה מ– 15 שנים ולפי חוק הירושה, תשכ"ה-1965 התובע נמנה על יורשי אביו המנוח וככזה יש לו חלק בנכסי האב.
2. בחישוב סכומי הכנסת התובע מנכס לקח הנתבע בחשבון את שווי זכויות בניה של דירות הבנים שנבנו מעל דירתו של התובע, שווי חצר עודפת ושווי חלקו של התובע בנכסים שירש מאביו המנוח לפי חוק הירושה.

טענות הצדדים:

1. התובע טוען, כי אין לו כל ירושה מאביו ואין אפילו ירושה רעיונית; לדבריו אביו המנוח לא השאיר אחריו צוואה ויורשיו לא הוציאו צו ירושה לגבי עיזבונו, אלא נכסי אביו חולקו בחלוקה שווה בין 12 הילדים עוד כשאביו היה בחיים והתובע קבל חלקת אדמה אשר עליה בנה את ביתו (חלקה 96), מלבדה אין לו כל רכוש. עוד טוען התובע כי מעל ביתו בנו בניו שתי קומות מגורים והם מתגוררים בהן יחד עם בני משפחותיהם.
2. מנגד טוען הנתבע, כי אין כל אחיזה בחומר הראיות לכך שהתובע ירש מאביו רק 1/3 בחלקה 96, ויש לראות בתובע כיורש חלק יחסי מכלל נכסי אביו, הניתן להפיק מהם הכנסה באופן השולל גימלת השלמת הכנסה. אשר לשווי זכויות הבניה טוען הנתבע כי התובע לא הוכיח שבניו הם אלו שבנו את הדירות, ועל אף שיש לקחת בחשבון את שווי עלות הבניה של הדירות, לקח הנתבע בחשבון רק את שווי זכויות הבניה.

עוד טוען הנתבע כי בשים לב לחוות דעת השמאי, מר גלעד יצחקי מיום 8/6/2009, הכנסתו החודשית הנחשבת של התובע מסך שווי זכויותיו בירושת אביו, שווי זכויות הבניה של הדירות אשר בנו בניו של התובע, וכן של החצר העודפת, הינה בסך 2,868 ₪ (430,222 X 8% :12 = 2,868) וכי סכום זו עולה על גובה הגמלה, לה זכאי התובע, ועל כן התובע אינו זכאי לגמלה ותביעתו נדחתה כדין.

1. התובע הגיש עדותו הראשית בתצהיר (מוצג ת/1), עליו נחקר בחקירה נגדית. הנתבע הגיש את חוות הדעת של השמאי, מר גלעד יצחקי, והשמאי העיד בפנינו.

דיון והכרעה:

1. סעיף 9(א) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א – 1980 (להלן – חוק הבטחת הכנסה) קובע כי לצורך החוק "הכנסה" משמעה הכנסה מהמקורות המפורטים בס' 2 לפקודת מס הכנסה ולרבות:

"(4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס אף אם אין מופקת ממנו הכנסה".ב

עוד נקבע כי "נכס" לעניין סעיף זה, כולל "כל רכוש, בין מקרקעין ובין מטלטלין".ו

בתקנה 10 לתקנות הבטחה הכנסה התשמ"ב – 1982 (להלן – התקנות) נקבע:

"10. הכנסה מנכס

(א) כהכנסה חדשית מנכס יראו סכום השווה ל-8% משוויו מחולק ב-12 אף אם אין מופקת ממנו הכנסה, או את סכום ההכנסה החדשית המופקת ממנו בפועל - לפי הסכום הגבוה יותר.

(ב) שווי הנכס לענין תקנת-משנה (א) ייקבע בהתאם לשומה או לקביעה האחרונה שנעשתה לפי חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א–1961, או בהתאם להערכה של שמאי מוסמך, ובמיטלטלין — גם לפי הצהרת התובע בכתב, הנתמכת בתעודות עם פירוט הנתונים הדרושים לקביעת השווי — הכל לפי בחירת המוסד לביטוח לאומי."

1. התובע טוען, כאמור, כי אביו נתן לו במתנה עוד בחייו, 1/3 מחלקה 96 עליה בנה את ביתו, ואין לו כל חלק ביתר הנכסים הרשומים על שם אביו המנוח במס רכוש.

התובע הציג דף מידע מפנקס הזכויות המנוהל בלשכת רישום המקרקעין בנצרת, באמצעות האינטרנט, בו מצוין כי הבעלים של חקלה 40 בגוש 18813 הוא מר עומר מחמד עומר אסדי ורישום זה נעשה ביום 3/2/1966 לאחר הסדר. הנתבע לא סתר רישום זה. על כן הואיל והנכס רשום על שם אדם אחר, ולא על שם אביו המנוח של התובע, אין לקחת בחשבון את חלקה 40 בגוש 18813 בחישוב הכנסת התובע מנכסיו.

1. אשר ליתר נכסי אביו המנוח של התובע, אין אנו מקבלים את גרסת התובע לפיה הוא ירש רק 1/3 בחלקה 96 ואין לו כל חלק נוסף בירושת אביו ו/או נכסים אחרים. לטעמנו לא עלה בידי התובע להוכיח, כי אין לו כל חלק ביתר נכסי העיזבון (למעט חלקה 40 בגוש 18813 כאמור לעיל). התובע לא הציג בפנינו כל הסכם מתנה, או צו ירושה, או כל ראיה אובייקטיבית אחרת, השוללת את זכאותו לחלקו היחסי בעיזבון אביו המנוח או המוכיחה כי קיבל מאביו רק את הנכס בחלקה 96.

על הימנעות צד מהבאת ראיה נאמר בפסיקה, כי הימנעות זו פועלת לחובתו של הנמנע, ומעלה ספקות באשר לאמיתות גרסתו:

"...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".(ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני פד"י לה (1) 736, 760 ועל הלכה זו ע"א 2273/90 לימה בע"מ נ' פרל רוזנברג פד"י מז (2) 615,606)"

(ר' עב"ל 1230/04 המוסד לביטוח לאומי - מוסניקוב אלכסנדר, ניתן ביום 15.3.05).

1. אמנם הציג התובע בפנינו מסמכים מהמועצה המקומית דיר אל אסד לפיהם בחלקה 27 בגוש 18815 קיימים שני נכסים המוחזקים על ידי מחמוד סעיד עומר, ועל ידי עבד סעיד עומר והם משלמים ארנונה. בחלקה 90 בגוש 18813 קיימות שתי דירות בהם מחזיקים מר עאמר אברהים עומר ומר חסן אברהים עומר והם משלמים ארנונה בגין הדירות זה למעלה מ- 15 שנה. כן המציא התובע מסמך מהמועצה המקומית מג'ד אל כרום לפיו בחלקה 72 קיימים שלושה בנייני מגורים בבעלות, עזת מנע, עלאא מנה ומר עזאלדין חלאילה, אשר חויבו בארנונה משנת 2000, 2002.

ברם, רישומים אלה במועצות אין בהם כדי לשלול את העובדה שלתובע זכויות בעלים מכוח ירושה בנכסים אלו, לעניין חוק הבטחת הכנסה. לא ברור מכוח מה מתגוררים דיירים אלו בנכסים ומהי מסגרת היחסים בינם לבין התובע. כמו כן, גם דיירים אלו לא הובאו לעדות בפנינו ולא הוכח כי הם בעלי הנכס וממתי. העובדה כי הם משלמים ארנונה איננה הופכת דיירים אלו לבעלים, שכן, גם שוכרים משלמים ארנונה. נציין עוד כי אישורי המועצות המקומיות דיר אל אסר ומג'ד אל כרום אין בכוחם לשנות את רישומי מס רכוש, לפיהם החלקות הנ"ל או חלקן הן בבעלות אביו המנוח של התובע.

1. עוד נוסיף כי עדותו של התובע לא עשתה עלינו רושם מהימן משמדובר בעדות מגמתית ומתחמקת.
2. בנסיבות אלה, מקובלת עלינו טענת הנתבע שאין לקבל את גרסת התובע בה הוא טוען כי לא ירש כל חלק בירושת אביו.
3. סיכומם של דברים - מהראיות עולה שאכן לאביו המנוח של התובע, היו מספר נכסים בדיר אל אסד ונכס במג'ד אל כרום והתובע הינו אחד מיורשי אביו ויש לו משכך זכויות בנכסים הבאים: חלקה 26 בגוש 18812, חלקה 90 בגוש 18813, חלקה 27 בגוש 18815 וחלקה 72 בגוש 19059. על כן יש לקחת את חלקיו היחסיים בחלקות אלה בחשבון הכנסתו, לפי חוק הבטחת הכנסה, ותביעתו בעניין חלקות אלה נדחית.

שווי זכויות הבניה בדירות שמעל בית התובע

1. כאמור, חלקת האדמה עליה נבנו דירות הבנים (כמו גם ביתו של התובע עצמו), היא בבעלות התובע. התובע לא הוכיח כי העביר את בעלותו בדירות לבניו או למי מהם, אף לא בדרך של הסכם או של מתן יפוי כח בלתי חוזר לבנים וממילא גם אין דיווח לשלטונות מס שבח/ מס רכוש.

בעניין זה העיד התובע בבית הדין:

"ש. האם העברת את הדירות על שם הבנים בטאבו?

ת. לא. אין לי כסף.

....

ש. יש לך הוכחות שהבנים בנו?

ת. לא אין לי"

(ר' עמ' 5 לפרוטוקול)

1. אין מחלוקת כי 1/3 חלקה 96 בגוש 18813 הינה בבעלות התובע, גם לאחר שבניו בנו בתיהם עליה ועברו להתגורר בהם. כבר נפסק לעניין חוק הבטחת הכנסה, כי בעל קרקע המרשה לבניו לבנות עליה דירות ולהתגורר בהן – עדיין נחשב כבעל הקרקע (ר' דב"ע נג/04-137 סעיד כיאל נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13/7/93, לא פורסם) ויש לזקוף את ההכנסה הרעיונית בגין שתי הדירות שנבנו מעל דירתו. בחישוב זה יש לקחת בחשבון הן את שווי עלות הבניה של המבנה והן את שווי זכויות הבניה. ברם, משהנתבע הביא בחשבון רק את שווי זכויות הבנייה בדירות אלו, יש ללכת בדרך זו.
2. בשים לב לכל האמור לעיל, תביעת התובע בעניין חלקה 40 בגוש 18813 מתקבלת ועל הנתבע לערוך מחדש את חישוב הכנסת התובע מנכסיו, ללא חלקה 40, ולבחון מחדש את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה.

יתר תביעות התובע נדחות.

1. משמרבית תביעות התובע נדחו ורק תביעה אחת נתקבלה – ישלם הנתבע לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מקבלת פסק הדין, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
2. הדיון התנהל במותב חסר, משנציג ציבור הוזמן ולא התייצב.
3. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ג, 27 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.