לפניי תביעה שעניינה נזקים כספיים שנגרמו לתובע על-פי הנטען בעקבות שירותי מוסך בלתי מקצועיים:

1. התובע הינו בעליו של רכב. הנתבע מפעיל ומנהל מוסך לתיקון כלי רכב. בחודש יוני 2009 פנה התובע אל הנתבע בעקבות עלייה בלתי סבירה של חום המנוע. הנתבע הפנה את התובע לבצע ניקוי של מערכת הרדיאטור (באמצעות בעל מקצוע אחר) ומשהבעיה לא באה על פתרונה ומאחר ו"המנוע מוציא גזים מהראש" (סעיף 4 לכתב התביעה) המליץ הנתבע לתובע להחליף את המנוע. אין מחלוקת שהתובע רכש באופן עצמאי מנוע (משומש), הנתבע התקין את המנוע שנרכש ברכב, כאשר המנוע הוסיף להתחמם. התובע הופנה אל מכון בדיקה (מ.מ.מ. הבוחנים רכב ורישוי בע"מ) לצורך בדיקת המנוע שנרכש, שם נמצא שהמנוע שנרכש אינו תקין. בעקבות פנייה אל מוכר המנוע הוזמן התובע להביא את רכבו לבדיקה אצל אותו מוכר, שם נמצא שהבעיה ברכב אינה קשורה למנוע אלא נובעת מתקלה במאוורר. המאוורר הוחלף והתקלה לא חזרה על עצמה.

התובע טוען שמלכתחילה לא זיהה הנתבע את התקלה האמיתית ברכב, כאשר האבחנה השגויה הסבה לתובע נזקים כספיים ניכרים. התביעה מסתכמת בשיעור של 17,854 ₪, סכום המשקף את העלויות של הטיפול ברכב, עלות רכישת המנוע וכן הוצאות משפט.

1. כתב הגנה לא הוגש על ידי הנתבע, אולם הוא העלה את טענותיו במסגרת בקשה לביטול פסק-הדין (לאחר שניתן כנגדו פסק דין בהיעדר התייצבות, אשר מאוחר יותר בוטל); בעיקרם של דברים טוען הנתבע כי העניק שירות מקצועי לתובע.
2. התקיימו מספר דיונים בפני מותבים שונים (דיונים לגופם של דברים נשמעו בפני כב' השופטת לימור ביבי ממן; בדיונים נוספים, בפני מותבים אחרים, לא נשמעו טענות לגופם של דברים) כאשר התיק הועבר לשמיעה בפניי. בפתח הדיון שהתקיים בפני נתנו הצדדים את הסכמתם לפיה ההליך יימשך בפניי, כאשר במסגרת פסק-הדין ניתן יהיה להסתמך על עדויות שנשמעו בפני מותבים אחרים (עמ' 14, ש' 9 – 10).
3. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, העדויות והראיות, נחה דעתי שלא עלה בידי התובע להוכיח ולבסס את התביעה:
4. אין די בעדות התובע, לפיה התקלה ברכב באה על פתרונה רק לאחר החלפת המאוורר, כדי להניח תשתית עובדתית ומשפטית לפיה הנתבע התרשל בטיפול שהעניק;
5. עסקינן במחלוקת מקצועית מובהקת. לא היה מנוס מלתמוך את התביעה בחוות דעת של מומחה מתאים. גם אם לא ניתן היה לבדוק את המנוע המקורי, שהוחלף, היה על התובע להגיש חוות דעת של מומחה ובה התייחסות עניינית לכל הסוגיות המקצועיות: דגם הרכב; מס' הקילומטרים שעבר הרכב עם המנוע הקודם; איכות המנוע החדש; הקשר בין המאוורר לבין התקלה; הסבירות שהמלצת הנתבע לפיה יש להחליף את המנוע הינה נכונה, בנסיבות העניין; מהו סדר הפעולה שיש לנקוט בעת בדיקת התקלה הנטענת והאם היה סביר להחליף את המנוע; המאוורר המסוים והייחודי הקיים ברכב והסבירות שהמאוורר אינו תקין ואינו מבצע את פעילותו, גם כאשר הוא מסתובב; האפשרות לפיה התקלה נובעת כתוצאה משילוב של שני רכיבים פגומים – הן המנוע והן המאוורר. הימנעות התובע מלהגיש חוות דעת מקצועית לביסוס עמדתו נזקפת לחובתו (ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602);
6. לא ניתן להתעלם מדו"ח בדיקת הרכב (לאחר החלפת המנוע) על ידי מ.מ.מ. הבוחנים רכב ורישוי בע"מ, לפיו המנוע אינו תקין. מדובר בדו"ח בדיקה שנערך לפי בקשת התובע (התובע הוא הלקוח והוא שנשא בתשלום עבור ביצוע הבדיקה), ולמעשה מדובר בראיה מטעמו, על כל הכרוך והמשתמע מכך; אין די בטענה לפיה התובע הופנה למכון הבדיקה על ידי הנתבע וכי הנתבע שוחח עם המכונאי שבדק את הרכב וערך את חוות הדעת;
7. בדיון שהתקיים בפני העיד מר עזיז עבד אל האדי, אשר מכר את המנוע לסוחר החלפים קליש, ממנו רכש התובע את המנוע המשומש; מדובר למעשה בעד תביעה (בטעות צוין בפרוטוקול שמדובר בעד הגנה; העד הוזמן לדיון כעד תביעה, כאשר התובע הוא שנשא בתשלום שכרו). בדיון העיד מר עבד אל האדי, בין היתר, כדלקמן: "עלינו איתו עליות מנשר לאונ' חיפה, שזה סדר גודל של 4 ק"מ עליות חדות. להפתעתי האוטו לא התחמם. ליתר ביטחון החלפנו למנוע את המאוורר, שזה רק המניפה, בגלל שהאוטו הגיע מהמרכז" (עמ' 14, ש' 24 – 26); ובהמשך – "האוטו לא התחמם עם המנוע. ליתר ביטחון החלפנו את המאוורר ..." (עמ' 15, ש' 3), וכן: "אני שב ומדגיש שהמנוע לא התחמם עוד לפני ההחלפה של המאוורר" (עמ' 15, ש' 5). העד עבד אל האדי לא נסע עם הרכב בחיפה, כאשר הוא נסמך בעדותו על עדות המכונאי דוחה. עם זאת, לא ניתן להתעלם מהעדות, בשעה שמדובר בעד מטעם התובע עצמו.
8. התובע אומנם הצטייד במסמך (שהוגדר: "הודעה / חוו"ד / הצהרה") מטעם מר מחמוד, שהינו עובד של העד מר עבד אל האדי, כאשר מהמסמך עולה תמונה מעט שונה, לפיה הרכב הגיע לחיפה לאחר שהמנוע הוחלף למנוע (המשומש) שנרכש על ידי התובע. הרכב נבדק, נמצא שהמאוורר אינו תקין, המאוורר הוחלף ורק לאחר מכן נבדק הרכב בנסיעה בעליות בחיפה ונמצא שהוא תקין ואינו מתחמם.

לא ניתן לבסס מסקנות ברורות על יסוד המסמך כאמור, מאחר ועורך המסמך לא התייצב לדיונים ולא העיד. עם זאת, גם אם ניתן היה להסתמך על המסמך, לא היה די בו כדי לבסס את טענות התובע, שהרי על פי מסמך זה המאוורר הוחלף לפני שנערכה בדיקה האם המנוע מתחמם בעת נסיעה בעליות, על כל הכרוך ומשתמע מכך.

1. הנתבע עומד על טענתו לפיה המנוע המקורי לא היה תקין (ר' הסבריו של הנתבע, בעמ' 7, ש' 19 – 20; עמ' 8, ש' 14 - 15); לא ניתן לשלול את האפשרות כאמור. כמו כן, אין בטענות התובע כדי לשלול את האפשרות לפיה גם אם המאוורר לא היה תקין והיה צורך להחליפו, הרי שגם המנוע לא היה תקין וחייב החלפה. תימוכין לכך ניתן למצוא בטענת הנתבע בדיון שהתקיים ביום 3.1.2012 (עמ' 9, ש' 8 – 9).
2. אשר על כן, התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבע, ע"ס 750 ₪, כל זאת בתוך 30 יום. בהיעדר תשלום במועד, נושא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי – בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ג, 17 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.