בישיבת יום 18.12.12 הגיעו הצדדים להסדר כדלקמן:

"בהמלצת בית המשפט אנחנו מבקשים ארכה מצד הבנק להסדר שלו מסכימים הנתבעים כדלקמן:

לפי ההסדר, ככל שיתקבל על דעת הבנק, הוא יהיה לסילוק סופי ומוחלט של כל התביעה ודרישות הבנק מהנתבעים וטענות הנתבעים, ישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד, לבנק סך כולל של 350,000 ₪ כדלקמן:

150,000 ₪ - עד יום 1/6/13;

200,000 ₪ - בפריסה של 3,000 ₪ לחודש, בכל 10 לחודש החל מיום 10/7/13 בריבית מזערית לפי לוח סילוקין או חוקית, לפי הנמוך יותר.

במקרה של אי עמידה בהסדר בכך שלא ישולמו שני תשלומים רצופים, יעמוד לפרעון מיידי מלוא סכום הפשרה בצירוף 300,000 ₪. איחור של 10 ימים לא יהווה הפרה.

הבנק יודיע לגבי הסכמתו להסדר זה עד יום 20/1/13, שאם לא כן ייקבע מועד להוכחות.

כל צד יישא בהוצאותיו. ככל שייחתם הסדר תושב האגרה.

אם הבנק לא יתן הסכמתו, חוזרים בהם הצדדים מכל הסכמה שפורטה לעיל ואין בהסכמתם של הצדדים להסדר המוצע לעיל בכל טענה מטענותיהם. ככל שהבנק לא יסכים, הסדר זה בטל ומבוטל. "

ביום 23.1.12 הוגשה, בהסכמת הצדדים, בקשה להארכת מועד להגשת עמדת הבנק, עד 10.2.13 וביום 24.1.13 הוחלט "כמבוקש, עיון 11.2.13.

ביום 17.2.13 ניתנה החלטה לפיה, על הצדדים להודיע על המשך ניהול ההליכים עד 1.3.13 שאם לא כן תימחק התביעה מחוסר מעש. לכך הודיע הבנק ביום 17.2.13 כי אין למחוק את התביעה, כיוון שנקבע שככל שלא יגיעו הצדדים להסדר ייקבע מועד להוכחות. כן הודיע הבנק, כי נחוצה לו ארכה נוספת, כיוון שהנתבעים טרם נענו לבקשתו, לספק הסבר לממצאים העולים מהחקירות, וזאת כדי לאפשר לבנק לשקול את הצעת הפשרה.

לבקשה זו הוחלט, כי הבנק יודיע עמדתו עד 10.4.13 וביום 11.4.13 הוחלט, כי בהעדר הודעה נקבע מועד הוכחות.

ביום 14.4.13 הודיע הבנק, כי חרף אי שיתוף הפעולה מצד הנתבעים, הוא מקבל את הפשרה שהוצעה וביום 15.4.13 ניתן תוקף של פס"ד להסדר הפשרה.

עתה הגישו הנתבעים בקשה דחופה לביטול פסה"ד אשר נתן תוקף להסדר הפשרה, בטענה, שההסדר מותנה בקבלת הסכמת הבנק עד ליום 20.1.13 הצדדים חוזרים מהסכמותיהם וייקבע מועד הוכחות.

לאחר מספר ארכות נקבע מועד להוכחות וחכן, פסה"ד מיום 15.4.13 בטל מעיקרו מחובת הצדק, כיוון שניתן בניגוד להסכמתם. בנוסף, ביום 9.4.13 ניתן צו כינוס נכסים נגד נתבע 4.

הבנק, המתנגד לבקשה טוען, כי הנתבעים נתנו הסכמתם במעמד הדיון, שהיה כרוך במחילה מצד הבנק וכרוך באישור וועדה מיוחדת.

לבקשתו ולצורך קבלת הבהרות ומסמכים מהנתבעים, הבנק קיבל ארכות, ומשב"כ הנתבעים הודיע לבנק כי לא יימסרו לו מסמכים ופרטים, למרות מורת רוחו הסכים הבנק לפשרה.

טוען הבנק שבהסכמת הנתבעים לשקול מסירת פרטים ומסמכים ובהתנהגותם, הייתה הסכמה לארכות שניתנו לבנק להודיע עמדתו. המועד שנקבע בפרוטוקול שונה מספר פעמים, ולכן, אינו קיים.

הבנק טוען, כי ניתן לעכב ההליכים נגד נתבע 4, מצב שלא היה משתנה גם אם הסכמת הבנק הייתה ניתנת בחודש פברואר 2013.

לשון הסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 18.12.13 איה קובעת כי ככל שלא יודיע הבנק עד ליום 20.1.13 , ההסכם בטל והצדדים חוזרים בהם מהסכמתם, דהיינו מועד הודעת הבנק על הסכמתו, אינו היה תנאי להסכמות הצדדים. מלשון ההסכם עולה, כי הנתבעים הסכימו להצעת הפשרה והבנק יודיע עמדתו עד לאותו מועד ואם הבנק לא יודיע עמדתו, ייקבע מועד להוכחות. נקבע כי אם הבנק לא ייתן הסכמתו, חוזרים הצדדים מהסכמותיהם, וגם זאת ללא שמועד ההודעה יהווה תנאי בלעדיו אין.

הראיה, שהצדדים בהסכמה, הגישו את בקשת הארכה, והנתבעים לא התנגדו לארכה נוספת שניתנה על ידי בית המשפט.

בית המשפט הציב תאריך יעד, כדי לקדם את התנהלות התיק, אך אין בכך כדי לקבוע מועד שהוא תנאי להסכמת הבנק, ואין לקבוע בכך שהנתבעים יכולים, בכל עת , לחזור מהתחייבויותיהם בהסכמה להצעת הפשרה. זכות זו של שני הצדדים לחזור בהם מהסכמותיהם, הינה רק ככל שהבנק לא ייתן הסכמתו .

משכך, אני קובעת, כי הנתבעים בהתנהגותם הסכימו לארכות שניתנו, הן בהסכמתם המפורשת והן בהסכמתם בהתנהגות.

אני דוחה את הבקשה.

ככל שלנתבע 4 צו כינוס נכסים, ההליכים כנגדו יעוכבו

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ג, 08 מאי 2013, בהעדר הצדדים.