1. בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מתאריך 26/5/13, בגידרה דחיתי בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי.

העובדות הצריכות לעניין

2. התובע, יליד 11/8/70 נפצע בתאונת דרכים בתאריך 28/2/09, והגיש תביעה לפיצוי בגין נזקיו לבית המשפט השלום בתל אביב.

3. במהלך ניהול התביעה בבית משפט השלום מונו שלושה מומחים רפואיים בתחומי הנוירולוגיה, האורטופדיה והפה והלסת, אשר קבעו, כי כלל נכויותיו המשוקללות של התובע הן בשיעור של 39.5%, כאשר 21.5% מתוך הנכות הנ"ל הינה בתחום הפה והלסת, ו-5% נכות נוספים הם בגין צלקת, והעולה מהאמור הוא, כי נכותו התפקודית של התובע הינה בשיעור של 19% במעוגל.

4. זה המקום לציין, כי עם הגשת התביעה לבית משפט השלום בתל אביב לא הוגשה בקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי. אלא מאי? בשלב מסויים החליף התובע את הייצוג, ועם החלפת הייצוג הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה ולהעברת התיק לבית המשפט המחוזי, ובית משפט השלום נעתר לבקשה (כב' השופט י. בשן) וזאת למרות שציין, כי אין בבקשה כל ממש.

5. עם העברת התובענה לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי, אלא שהבקשה הוגשה ללא כל תיעוד והתבססה על טענות סתמיות שלא אומתו באמצעות תיעוד רפואי כנדרש, ומשכך נדחתה – היא ההחלטה נשוא הבקשה לעיון חוזר.

6. במסגרת הבקשה לעיון חוזר טוען התובע, כי למרות קביעתי, על פיה הוגשה הבקשה למינוי מומחה בתחום הנפשי לא תיעוד, קיים התיעוד בתיק זה מכבר.

טענה זו מקוממת, שכן מקריאה חוזרת של הבקשה הקודמת למינוי מומחה בתחום הנפשי עולה בבירור, כי למעט אמירות סתמיות, לא טרח ב"כ התובע להפנות את בית המשפט למסמכים הרלבנטיים, עליהם הוא סומך את בקשתו, והרי לא יעלה על הדעת, כי בית המשפט יעשה את מלאכתו של ב"כ התובע ויקרא את עשרות עמודי המסמכים הרפואיים בנסיון למצוא בסיס למבוקש, ולהבא עדיף יהיה אם ב"כ התובע ימנע מהגשת בקשות בדרך זו, ויקפיד על עשיית מלאכתו באופן יסודי וימנע מלהטיל דופי בעבודת בית המשפט, מקום שהוא עצמו מגיש בקשה באופן רשלני.

7. לגופה של הבקשה – ב"כ התובע מפנה לשני מסמכים.

האחד – סיכום מחלה מתאריך 26/3/09, ממנו עולה, כי במהלך אישפוזו טופל התובע, בין היתר, בהלידול (תרופה נוגדת פסיכוזה), וכי ההמלצות בשחרורו כללו הנחיות להמשך טיפול בקלונקס, שהינו טיפול להרגעת חרדה.

השני – חוות דעת של הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 12/11/10 שקבעה, כי התובע אינו סובל מנכות בתחום הנפשי, אולם מנתה את התרופות להן נזקק התובע, בין היתר: בונדורמין (טיפול להפרעות שינה), קלונקס ווליום.

8. הנתבעים מתנגדים מכל וכל למינוי המומחה המבוקש, בציינם, בין היתר, כי במועד הגשת התביעה לא התבקש כלל מינוי מומחה בתחום הנפשי, וכי המסמכים עליהם מסתמך התובע הינם מסמכים הנושאים תאריכים שחלפו לפני שנים, ומכל מקום לא הובאה שמץ ראיה לכך שהתובע נזקק, או מקבל טיפול בתחום הנפשי.

עוד מפנים הנתבעים לעובדה, כי "...לתובע היו בעיות פרנסה עובר לתאונה...) ומהמסמכים שצורפו לתחשיב הנזק עולה, כי התובע הינו אלכוהוליסט "וככל הנראה גם מכור לסמים, קיבל קצבת הבטחות הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, לכל הפחות מאז שנת 2003 – 6 שנים לפני התאונה – וזאת בתקופות שלא היה במאסר!!!!!!" (סע' 7ה לתגובה).

9. הנתבעים מציינים עוד, כי לא קיים הליך של "עיון חוזר" ומשלא השתנו הנסיבות, אין מקום להיענות לבקשה, מה גם שהתנהלותו של התובע, כפי שמפורטת בתגובה, מחייבת דחיית הבקשה, וממילא לא הוגשה בר"ע על החלטת בית המשפט שלא למנות מומחה בתחום הנפשי.

10. התלבטתי מאד האם להיענות לבקשה, ובסופו של דבר הגעתי לכלל החלטה, כי מראית פני הצדק מחייבת להיענות לה, למרות דרכו הפתלתלה של התובע בניהול התביעה, מה עוד שהדרך היחידה הפתוחה בפני תובע המגיש תביעתו על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 להוכיח את טענותיו היא באמצעות הגשת בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

למעשה, לא השתנה דבר מאז הגשת הבקשה הקודמת ועד להגשת הבקשה הנוכחית, למעט עובדת צירוף המסמכים הרלבנטיים, אשר אמורים היו להיות מוגשים בתמיכה לבקשה הראשונה, ולא צורפו. אלא מאי? מהמסמכים האמורים עולה, כי בתקופת אשפוזו של התובע לאחר התאונה, הוא טופל בתרופות נוגדות פסיכוזה וחרדה, עובדה, אשר צויינה גם על ידי הוועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי.

אמנם אין בידי כל אינפורמציה לגבי מצבו הנפשי של התובע לפני התאונה, או בהתייחס לטיפול התרופתי שקיבל, ככל שקיבל, וכן אין בידי כל אינפורמציה לגבי מצבו הנפשי העכשווי של התובע, שכן הוא נמנע מהצגת אינפורמציה זו, נאמן לאופן ניהול התובענה על ידו, אולם עצם קבלת תרופות נוגדות פסיכוזה ותרופות הרגעה לאחר התאונה, מהוות ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה, אשר יתייחס כמובן לשאלת הקשר הסיבתו בין נטילת התרופות לבין פגיעתו של התובע בתאונה.

11. לא נסתרו מעיני טענות הנתבעים בדבר היות התובע אלכוהוליסט ויתכן גם נרקומן, ללא קשר לתאונה נשוא כתב התביעה, אולם חזקה על המומחה שימונה שיבדוק את העובדות לעומקן, וישכיל להגיע למסקנה בדבר קיומה, או אי קיומה של נכות בתחום הנפשי, כמו גם בשאלת הקשר בין הנכות – ככל שייקבע קיומה – לבין התאונה נשוא כתב התביעה.

12 . נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:

א. הנני ממנה בזאת את פרופ' אבנר אליצור, מרח' אונקלוס 11, תל אביב, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטריה.

ב. המומחה יואיל לחוות דעתו בשאלה האם סובל התובע מנכות בתחום הנפשי, ואם כן – האם כולה, או חלקה נובעת מהתאונה נשוא כתב התביעה.

ג. בשלב זה ישאו הנתבעים בשכר טרחת המומחה, באופן שאם ייקבע שהתובע אינו סובל מנכות נפשית בגין התאונה, ינוכה שכר המומחה מהפיצוי לו יהיה זכאי התובע בסופו של ההליך.

ד. נוכח האמור הנני דוחה את קדם המשפט הקבוע לתאריך 3/7/13 לתאריך 29/10/13 שעה 11:00.

ה. הצדדים יגישו תחשיבי נזק למועד הדיון.

ו. המזכירות תשלח למומחה את החלטתי בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.