פסק דין בהסכמה.

התובעים והנתבעת הינם חוכרים לדורות של 4 דירות בבית משותף ברח' הרב לוין 41 ברמת גן, גוש 6184 חלקה 46. מדובר בבית משותף ובו שתי דירות בקומת קרקע (קומה א לפי נסח הרישום), ושמעליהן שתי דירות בקומה ראשונה (קומה ב לפי נסח הרישום). הנתבעת היא בעלת הזכויות בחלקת משנה 1 המצויה בקומת קרקע, ואילו התובעים הם בעלי הזכויות בשלוש הדירות האחרות.

בתביעה שלפניי ביקשו התובעים לאסור על הנתבעת לבצע עבודות בנייה כלשהן ברכוש המשותף במסגרת העבודות להרחבת דירתה.

בדיון שהתקיים ביום 21/11/13 הצעתי לצדדים את הצעת הפשרה הבא:

"אני מציע שהתובעים ימשכו את התנגדותם לבניה שמבקשת הנתבעת לבנות בחלק הצפון מערבי של המגרש, כך שבשלב זה תימנע בהסכמה הבניה שמבקשת הנתבעת לבנות בחלק הדרום מערבי של המגרש. אם יגיעו הצדדים בעתיד להסכמה, על בניה בחלק זה, ניתן יהיה לבצע את הבניה בכפוף להיתר בניה כדין. תמורת הסכמת התובעים תתחייב הנתבעת שלא לפעול לשינוי מצב הבניה וההחזקות בשטח התפוס היום ע"י התובעים, ולא תתנגד בעתיד לתוספות בניה שיש בהן כדי להרחיב את יחידות הדיור האחרות, באופן שאינו עולה על תוספת הבניה בדירת הנתבעת.

(בית המשפט מדגים לצדדים את הצעתו ע"ג היתר הבניה)."

התובעים הודיעו על אתר כי הם מקבלים את הצעת בית המשפט.

הנתבעת הודיעה אתמול, במסגרת בקשה מס' 23, כי היא מקבלת את ההצעה.

ניתן, אפוא, תוקף של פסק דין להצעה דלעיל, על יסוד הסכמת הצדדים.

בהתאם לכך, ומבלי לגרוע מיתר הסכמות הצדדים על פי ההצעה דלעיל, מתקבלת התביעה באופן חלקי.

ניתן בזה צו מניעה קבוע ביחס לתוספת הבנייה שמבקשת הנתבעת לבצע בחלקו הדרום- מערבי של המגרש.

ביחס לתוספת הבנייה שמבקשת הנתבעת לבצע בחלקו הצפון מערבי של המגרש על פי היתר הבנייה המצורף לכתב התביעה – התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו טבת תשע"ד, 18 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.