טוען...

החלטה

דורית רייך-שפירא21/10/2012

בפני כב' השופטת דורית רייך-שפירא

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

יצחק סוויסה

<#2#>

נוכחים:

התובעת

הסנגור עו"ד לוי

הנאשם בעצמו

<#3#>

גזר - דין

יצחק סויסה, יליד 1953 (להלן: "הנאשם") הודה והורשע בשבעה אישומים שעניינם קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בארבעה משבעת המקרים נוספו למרמה עבירות זיוף מסמכים ושימוש בהם בכוונה לקבל באמצעותם, עבירות לפי סעיפים 415 סיפא 418 ו- 420 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), כמפורט בכתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת הסדר טיעון (להלן: "ההסדר").

את העבירות נשוא הרשעתו עבר הנאשם בין השנים 1998-2001, תוך כדי ביצוע עבודתו כסוכן בנייה בכפר שלם בתל-אביב (להלן: "הפרויקט"), שבנתה החברה לבניין ונכסים מישור החוף בע"מ (להלן: "החברה"). הנאשם הודה והורשע, שבנוסף למחיר הדירה דרש במרמה מהמתלוננים כספים בסכום כולל של כ- 130,000₪ אותם שלשל לכיסו, תוך ששימוש במסמכי שנחזו כמסמכי החברה אותם זייף על מנת להסוות את המרמה.

על פי ההסדר, בטרם טיעונים לעונש הפקיד הנאשם 25,000 ₪ כפיצוי למתלוננים והתביעה הסכימה שלא תבקש לחייבו בתשלום קנס. הוזמנה חוות דעת מהממונה על עבודות השירות, שכן התביעה הודיעה שתמליץ על הטלת ששה חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות. כמו כן הוזמן תסקיר משרות המבחן, שכן על פי ההסדר הוסכם, שהסנגור חופשי בטיעוניו ורשאי לנסות לשכנע את בית המשפט להסתפק במאסר מותנה.

הממונה על עבודות השירות - מצא שהנאשם איננו כשיר לרצות מאסר בעבודות מחמת מצבו הבריאותי הקשה.

שירות המבחן - נדרש בתסקיריו, כמקובל, לנסיבותיו האישיות, משפחתיות ובריאותיות של הנאשם, כיום כבן 60, גרוש ואב לחמישה ילדים בוגרים. לדבריו עבר את העבירות שבדיון על רקע משבר ולחצים כלכליים שהפעילו עליו מעסקיו ובשל חשש לאבדן מקום עבודתו. להערכת השירות הנאשם נוטה לראות עצמו כקורבן ומתקשה לקבל אחריות למעשיו. לעומת זאת, השירות התרשם, מכנות חרטתו של הנאשם אמיתית ומחומרת מצבו הרפואי. בהתחשב באלו המליץ להסתפק בעבודות של"צ כעונש קונקרטי וגיבש תוכנית בת 200 שעות.

עמדת התביעה - התובעת, עו"ד פ. לוי, נדרשה לחומרת העבירות בהן הורשע הנאשם וחומרת נסיבות ביצוען. היא הדגישה את המעילה שמעל הנאשם באמונה של החברה ובאמון לקוחותיה קוני הדירות - המתלוננים, שהשקיעו ממיטב כספם ברכישת דירות ונאלצו להוסיף אלפי שקלים, שהנאשם הוציא מהם במרמה ושלשלם לכיסו. כמו כן הדגישה את השיטתיות שבה ביצע הנאשם את העבירות לאורך זמן רב. התובעת הפנתה לתסקיר ממנו עולה, שהנאשם איננו מקבל על עצמו אחריות למעשיו. לדעתה באיזון בין האינטרסים, ראוי להשית על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל אותם ירצה מאחורי סורג ובריח, בנוסף למאסר מותנה ולפיצוי, שהופקד.

עמדת ההגנה – הסנגור עו"ד ד. לוי, ביקש באופן טבעי להתחשב במרשו ולא להחמיר איתו בהתחשב בתיקון המשמעותי לקולה שתוקן כתב האישום במסגרת ההסדר, בהודאה שחסכה זמן שיפוטי ובמכלול נסיבותיו האישיות, הבריאותיות והכלכליות של מרשו, שפורטו בתסקיר. הסנגור הדגיש שבמהלך החקירה לקה הנאשם בהתקף מאז בריאותו התדרדרה עד כדי אובדן כשירות לרצות מאסר בעבודות. חלק נכבד מטיעוניו הקדיש הסנגור לעובדה שהפרקליטות הגישה את כתב האישום ב- 2010 . במהלך השנים האלה סבל הנאשם עינוי דין חמור, מצב הבריאות התדרדר מאוד, ונגרמו לו נזקים ראייתיים כבדים, במיוחד חוסר אפשרות להשיג ראיות מעובדי החברה וממוסדות בנקאיים.

בהתחשב בכל אלה ביקש הסנגור להסתפק במאסר מותנה ובשל"צ כפי שהמליץ שירות המבחן.

הנאשם עצמו פנה לבית המשפט וביקש להקל עימו ולהתחשב בפגיעה שנפגעו מצבו הבריאותי והכלכלי עקב הפרשה וכן בפעילותו ההתנדבותית למען בני נוער בעיר רמלה.

שמיעת הטיעונים, עיון בתסקירים, במסמכים ובאסמכתאות ושקילת מכלול השיקולים לחומרה ולקולה, מבססים מסקנות כדלקמן:

  1. מדיניות הענישה בעבירות שבדיון – עבירות המרמה והזיוף שביצע הנאשם במקרה זה חמורות מאוד. גלום בהן ניצול אמונם של רוכשי דירות תמימים במהלך רכישת דירה שהיא עסקה שכלכלית גדולה וחשובה, המתבצעת דרך כלל פעם אחת בחייו של אדם מן הישוב הנאשם שלשל לכיסו עשרות אלפי שקלים, תוך שימוש בדפוס פעולה מתוחכם ומתמשך, שכלל זיוף מסמכים והצגתם להסוואת המרמה שהיה בה לפגוע במוניטין של החברה אשר נתנה בו אימון והסמיכה אותו לגבות עבורה סכומי כסף גדולים מאוד.

משקלם המצטבר של כל מצדיק ענישה מחמירה והטלת מאסר בפועל לתקופה ארוכה בהרבה מעבר לרף הגבוה שקבע הסדר הטיעון. חרף ההבדל בנסיבות ראוי לאיזכור פסק הדין רע"פ 6133/09 אזולאי נ' מדינת ישראל שם התחשבו בפער הכוחות וחולשתו של רוכש דירה מול הקבלן ושלוחיו.

  1. עקרון הענישה האינדיבידואלית - בהתאם לעיקרון הענישה האינדיבידואלית, בית המשפט הגוזר את הדין איננו מתעלם מהנאשם הספציפי שבפניו ומנסיבותיו האישיות תהא העבירה נשוא ההרשעה חמורה ככל שתהא. ראו בהקשר זה רע"פ 5833/05 אבו זיאדה נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(2), 4385, 4386 (2005), מפי כבוד השופט א' לוי.
  2. הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ועד להגשת כתב האישום - הגם שבית המשפט מודע לתנאים הקשים בהם פועלת הפרקליטות, עליו להתחשב בשיהוי לקולה אלא אם כן יש לפניו הסבר מקצועי ומניח את הדעת לשיהוי. בהעדר הסבר כזה, בית המשפט נותן משקל רב לקולה לעינוי הדין שסבל הנאשם ולתהפוכות שאירעו בחייו לאורך השנים הללו, ראו ההלכה הנוהגת מאז פסק דינו של כב' הנשיא אגרנט בע"פ 125/74, 152/74, מירום נ', חברה למסחר בינלאומי בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד ל(1)57, שעליה חזר השופט עציוני בע"פ 188/77, ורטהיים נ' מדינת ישראל, פ"ד לב(2), 225 ,עמ' 231-232, ע"פ 3632/92 גבאי נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(4), 487, מפי המשנה לנשיא (כתוארו אז) כבוד השופט אלון.

למרבה הפליאה לא הובא לבית משפט הסבר כל שהוא לעובדה שכתב האישום הוגש רק ב - 2010, לאחר שחלפו כשבע שנים מגילוי העבירות. העדרו של הסבר תומך בטענת הסנגור שיש לתת משקל רב לקולא לחלוף הזמן, במהלכו "הספיק" מצבו הבריאותי של הנאשם להתדרדר וכיום נמנע ממנו לרצות מאסר בעבודות שירות. די בטעם זה לכשעצמו לדחות את בקשת פמת"א להטיל מאסר בפועל, אף מבלי להידרש לטענה באשר לנזק הראייתי שנגרם להגנה כפי שטען הסנגור, שלכשעצמה לא נסתרה ויש בה כדי לשכנע.

  1. זאת ועוד - לדעת בית משפט, הטלת מאסר קצר כתגובה עונשית לעבירות חמורות מאור מחטיאה את מטרתה ופוגעת באינטרס האישי והציבורי כאחד. הנאשם שהוא כיום בעשור השביעי לחייו, שבור מבחינה בריאותית וכלכלית, עלול מאסר כזה למוטט כליל, ואילו בציבור עשויה להתפרש הטלת מאסר כזה כגישה שאין בה התייחסות ראויה לעבירות חמורות והיא בגדר ענישה ש"מן השפה אל החוץ".
  2. משכך האיזון בין האינטרסים מצדיק חיובו של הנאשם בעבודות של"צ שתואמות את יכולותיו אך זאת בהיקף משמעותי, העולה בהרבה על הצעת שירות המבחן.

סוף דבר – נגזר על הנאשם כדלקמן:

    1. 12 חודשי מאסר והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירות מרמה וזיוף מסוג פשע.
    2. 5 חודשי מאסר והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירות מרמה וזיוף מסוג עוון.
    3. פיצוי למתלוננים בסך 25,000 ₪. הפיצוי הופקד על ידי הנאשם בקופת בית המשפט והוא יועבר למתלוננים בהתאם להודעת פמת"א במ/1א.
    4. 360 שעות של"צ בהתאם לתוכנית שגיבש שירות המבחן.
    5. הובהרו לנאשם תוצאות אי עמידתו בתנאי השל"צ.

הודעה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"ג, 21/10/2012 במעמד הנוכחים.

דורית רייך-שפירא, שופטת

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
13/06/2010 החלטה דורית רייך-שפירא לא זמין
19/06/2011 החלטה דורית רייך-שפירא לא זמין
21/10/2012 החלטה דורית רייך-שפירא צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 אריאלה סגל אנטלר
נאשם 1 יצחק סוויסה