הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות וטיעוני ב"כ הצדדים החלטתי לקבל את התביעה ולהטיל את האחריות לה על הנהג ברכב הנתבעת 1 ולדחות את התביעה כנגד הנתבע 2. מאחר שנהג הנתבעת 1 הודה כי רכבו פגע ברכב התובעת הרי שעליו מוטל הנטל להוכיח כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 2. בנטל זה הוא לא עמד. נהג הנתבעת 1 טען כי רכב הנתבע 2 הנו מסוג קנגו שעה שהתברר מעדותו של הנתבע 2 כי רכבו הנו רכב ברלינגו. בדיון הקודם נהג הנתבעת 1 אמר כי לא היה ברשותו את מספר הרישוי של רכב הנתבע 2 . במועד הדיון הוא הציג לראשונה גרסה שונה לחלוטין בעניין זה. בנוסף בהודעה שמסר לנתבעת 1 בסמוך לאחר התאונה הוא לא ציין את פרטי רכב הנתבע 2 כפי שצפוי היה. פרטים אלה נמסרו על ידו לנתבעת 1 רק למעלה משנתיים לאחר מכן. לא הוברר מהיכן הוא השיג פרטים אלה. נתבע 2 טען בתוקף כי הוא לא היה מעורב באירוע הנטען וכי הוא לא ראה את הנהג ברכב הנתבעת 1 עובר לדיון. בנסיבות אלה אין מקום להעדיף את גרסת נהג הנתבעת 1 אשר טען כי הוא מזהה את הנתבע 2 כמי שהיה מעורב בתאונה.

סוף דבר הנתבעת 1 תשלם לתובעת סך של 3,504 צמוד מיום 25.8.2008, אגרת בית משפט בסך של 337 ₪, שכר העדה בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז אלול תשע"ב, 04 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.