דמ"ש - 23000-10-09

לפני: כב' השופט אלכס קוגן

החלטה

1. ביום 27.10.09, הגיש התובע כתב תביעה כנגד הנתבעת במסגרתו ביקש לחייבה לשלם לו סך של 16,572 ₪, כאשר כתב התביעה הוגש בהליך של דיון מהיר.

2. הליך של דיון מהיר כשמו כן הוא, אלא שכאן הסחבת שיצרו באי כח הצדדים בהתנהלותם עוברת כל גבול.

3. הדיון האחרון שקיימנו בתיק היה ביום 9.2.12, אז ביקשו הצדדים אורכה של 30 יום להודיע אם הגיעו לפשרה או שהם מבקשים מועד נוסף לדיון שיתקיים גם בנוכחות המדינה.

מאחר והצדדים לא הודיעו מאומה לבית הדין ניתנה ביום 19.4.12, החלטה שאם לא תוגש תוך 7 ימים הודעה כלשהי לתיק בית הדין, אזי תמחק התביעה.

ביום 29.4.12, הגיש ב"כ התובע בקשה להאריך לו את המועד להגשת הודעה מטעמו עד ליום 15.5.12, כשציין שאם המו"מ שהוא מנהל עם הצד השני לא יצליח, הוא יבקש תיקון כתב תביעה.

ביום 29.4.12, נעתרתי לבקשתו של ב"כ התובע והארכתי לו את המועד להגשת עמדתו עד ליום 15.5.12.

ביום 16.5.12, שוב ביקש ב"כ התובע אורכה להגיש הודעה מטעמו מאחר וב"כ התובע נמצא אז בחופשת מחלה.

ביום 4.6.12, קבעתי כי במידה ועד יום 1.7.12, לא יגיש התובע הודעה כלשהי כיצד הוא מבקש להתקדם בתיק, אמחק את התביעה.

ביום 28.6.12, הודיע ב"כ התובע שהמו"מ שהוא ניהל עם הצד השני לא צלח לכן הוא מבקש לתקן את כתב התביעה, דבר שלטענתו יעשה תוך 30 יום.

ביום 28.6.12, הורתי לב"כ התובע להגיש עד ליום 31.7.12, בקשה לתיקון תביעה.

ביום 19.9.12, שוב ביקש ב"כ התובע אורכה להגיש בקשה לתיקון תביעתו עד ליום 30.10.12. וביום 20.9.12, נעתרתי לבקשתו זו.

ביום 1.11.12, שוב ביקש ב"כ התובע להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון תביעתו עד ליום 30.11.12, וביום 1.11.12 שוב נעתרתי לבקשתו.

ביום 25.12.12, ביקש ב"כ הנתבעת למחוק את התביעה.

ביום 25.12.12, אכן מחקתי את התביעה תוך שציינתי, כי לא ניתן למשוך את ההליכים בבית הדין ללא קץ וכן צויינה העובדה שהבקשה לתיקון כתב התביעה לא הוגשה משך כל התקופה הנ"ל.

4. כעת מונחת לפני בקשת ב"כ התובע לביטול פסק הדין. הבקשה מנומקת בכך שב"כ התובע סיכם עם חברו ביום 25.12.12, כי הוא שוב יבקש אורכה לתיקון תביעתו אך בטרם הספיק לבקש זאת נמחקה כבר התביעה.

5. על אף שב"כ הנתבעת הסכים לביטולו של פסק הדין מיום 25.12.12, שוכנעתי שאין מקום, בנסיבותיו החריגות של תיק זה, להעתר לבקשה.

6. יש לשים לב לכך שהתביעה נמחקה ולא נדחתה וממילא בכוונתו של ב"כ התובע לבקש את תיקון התביעה, אלא שהוא מתכוון לעשות זאת משך תקופה ארוכה מדי.

בנסיבותיו של מקרה זה, יפים דבריו של המשנה לנשיא ש' לוין:

"... שום מערכת שיפוטית לא תוכל לשאת משיכת הליכים שיפוטיים ללא סוף תוך ניצול לרעה של סדרי הדין ובזבוז של משאביה. תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו..." (רע"א 83/01 טובה וייס נ. יוסף מרדכי פסק דין מיום 11.2.01).

7. המשכות ההליכים בתביעה זו שהוגשה בהליך של דיון מהיר, חורגת מכל סבירות וכאשר אני בוחן את הדברים בדיעבד , היה עלי למחוק את התביעה כבר ביום 19.4.12 ולא לבקש מיוזמתי את עמדת הצדדים.

8. בנסיבותיו החריגות של מקרה זה, פסק הדין מיום 25.12.12, לפיו נמחקה התביעה, ימשיך לעמוד על כנו.

באופן זה, ככל שיהיה התובע בשל להגיש תביעתו, הוא אפילו לא צריך לבקש את תיקונה אלא היא תוגש מחדש בנוסח המתוקן שלה ובעיתוי שיהיה לו נוח מבלי לנצל לרעה את משאביו של בית הדין ו/או את סדרי הדין.

9. הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

אין צו להוצאות ויתכן ובכך עושה אני חסד עם התובע.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ג, 06 פברואר 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.