1. זוהי בקשה לפסילה לאחר שהנתבע מס' 1 מר יעקב בן יששכר מגיב להכרעת נציב תלונות הציבור לדחיית תלונתו על יסוד אמרות הצדדים ועדות אנשי משמר הבטחון בדיונים.

2. הנתבע אינו מאפשר לדיונים להתקיים באופן תקין והולם, וכל מבוקשו הינו לא ליתן לצד שכנגד להשמיע דברו או לבית המשפט.

3. התובעים צריכים היו, לעמדתי, ליזום מלבד הליך אזרחי של "תביעת לשון הרע" הליך נוסף ואחר, אלא שלא יזמוהו, לאור התנהגותו כלפיהם כמתואר בתיק התביעה.

4. אני, איפוא, השופט השלישי בתיק זה הפוסל עצמו מן הנימוק שאין לומר שבתיק זה דעתי "פתוחה ואינה נעולה" עוד, לאור התנהגות המכבידה של הנתבע באולם ומחוצה לו.

5. לעניין זה ראה: בג"צ 2148/94 גלברט נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573 (1994), כדלקמן:

"חיי השופט, כחיי המשפט, הם לא רק היגיון אלא גם ניסיון. ניסיון זה הוא גם ניסיון החיים של השופט, המביא לא פעם לגיבוש עמדות ולרכישת השקפות. אכן, שופט ללא דעה קודמת לא רק שאינו מצוי, אלא אף אינו רצוי. רוצים אנו בשופטים חושבים, המגבשים לעצמם דעות ומחשבות. השופט חי בעולם קיים והוא נולד לתוך מציאות קיימת ומגוונת. פסילת שופט בשל דעה קודמת מוצדקת רק כאשר אותה דעה קודמת הופכת לדעה קדומה, כלומר כאשר קיים חשש ממשי ¬ולענייננו מוכן אני להניח גם מבחן קל יותר מבחינת העותר - כי בשל אותן דעות קדומות תהא דעתו של השופט "נעולה" באופן שאין כל "טעם" בניהול המשפט לפניו, שכן המשפט הוא "אבוד מראש".

עוד ראה: ע"א 10403/08, מנהל עזבון המנוח דוד גולן ז"ל נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו), מיום 18.1.09; וכן ע"א 6093/08 ש.מ נוה בר בע"מ נ' "עמידר" החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, תק-על 2008(4), 2376.

6. אשר על כן, פוסלת אנוכי מלישב בתיק זה.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.